המתלונן, ניצול שואה אלמן בן 82, פנה לנציבות וביקש לבדוק מדוע לא נמצא פתרון למצוקת הדיור שלו, למרות המתנה של כמה שנים בהן הוא נאלץ לשכור דירה בשוק הפרטי.
הבירור העלה כי המתלונן מבקש לקבל דיור ציבורי אך ורק בעיר מגוריו, בה הביקוש לדיור הציבורי גבוה מאוד. עוד נמצא כי תיקו של המתלונן לא הועלה בסמוך לאחר הגעתו לישראל לוועדת דיור, כך שמבחינה פורמלית טרם ניתנה החלטה של גורם מוסמך בדבר זכאותו לדיור ציבורי.
בעקבות ממצאי הבירור, הובא עניינו של המתלונן בפני וועדת דיור של משרד הקליטה במהירות, וזו אישרה, לאחר קבלת מסמכים המתעדים את מצבו הרפואי העכשווי, כי המתלונן זכאי לדיור ציבורי.