המתלוננת פנתה לנציבות תלונות הציבור בבקשה לסייע לה לקבל חזרה מכשיר טלפון סלולרי שהפקידה בתחנת משטרה, בעת שנעצרה. לדבריהּ, ביום מעצרהּ היא הועברה מתחנת המשטרה לבית מעצר, ולמחרת שוחררה למעצר בית. בעקבות שחרורהּ פנתה לתחנת המשטרה, אך שם נאמר לה כי מכשיר הטלפון שהפקידה הועבר לבית המעצר, ולצורך קבלתו עליה לפנות לשירות בתי הסוהר. כשפנתה לשירות בתי הסוהר נאמר לה כי לצורך קבלת מכשיר הטלפון עליה להגיע לבית המעצר ולהציג טופס בדבר הפקדת הטלפון בבית המעצר. המתלוננת טענה כי אין באפשרותהּ להגיע לבית המעצר מאחר שהיא נתונה במעצר בית, וכי כלל לא ניתן לה טופס כזה. היא ציינה שבמכשיר הטלפון יש הקלטה המוכיחה לדבריהּ את חפותהּ, ולכן חשוב כי המכשיר יושב לה בהקדם.
בעקבות בירור התלונה והתערבותהּ של נציבות תלונות הציבור אותר מכשיר הטלפון בבית המעצר, ושירות בתי הסוהר ניאות להעבירו, באופן חריג, לתחנת המשטרה הקרובה לבית המתלוננת, שם הוחזר לידיהּ.