פירוט השאלות:
מי רשאי להגיש תלונה?
האם ניתן להגיש תלונה בשם אדם אחר?
על מה אפשר להגיש תלונה?
מי הם הגופים שעליהם ניתן להגיש תלונה?
כיצד מגישים תלונה?
האם אפשר להגיש תלונה בעל-פה או בטלפון?
האם אפשר להגיש תלונה בעילום שם?
אילו תלונות לא תברר נציבות תלונות הציבור?
בתוך כמה זמן משיבה נציבות תלונות הציבור על פניות?
כמה זמן נמשך הטיפול בתלונה?
האם יש למתלונן זכות ערעור אם קבעה נציבות תלונות הציבור שתלונתו אינה מוצדקת?
האם הגופים הנילונים מחויבים לפעול על פי החלטות נציב תלונות הציבור?
מי רשאי להגיש תלונה?
כל אדם יכול להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור אם הוא נפגע במישרין ממעשה או מחדל של הרשות. הוא יכול להגיש את התלונה בעצמו או באמצעות עורך דין (בצירוף ייפוי כוח). על המתלונן לציין בתלונה את שמו ואת מענו. הנציבות אינה מבררת תלונות שהוגשו ללא ציון שם המתלונן.
אפשר להגיש תלונה גם בשמו של אדם אחר, בתנאי שהמתלונן קיבל, להנחת דעתו של נציב תלונות הציבור, את הסכמתו של אותו אדם להגיש תלונה בעניינו.
חבר כנסת רשאי להגיש תלונה גם על מעשה שפגע בזולת.
חזרה לרשימת השאלות
האם ניתן להגיש תלונה בשם אדם אחר?
אדם שאינו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של הרשות יכול להגיש תלונה בשמו של הנפגע, בתנאי שהוא קיבל, להנחת דעתו של נציב תלונות הציבור, את הסכמתו של אותו אדם להגיש תלונה בעניינו.
חבר כנסת רשאי להגיש תלונה גם על מעשה שפגע בזולת.
חזרה לרשימת השאלות
על מה אפשר להגיש תלונה?
ככלל, הנציבות מבררת תלונה אם נושא התלונה הוא מעשה – לרבות מחדל או פיגור בעשייה – הפוגע במישרין במתלונן או מונע ממנו במישרין טובת הנאה, ואם המעשה נעשה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או שלא לפי סדרי מינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתרה או אי צדק בולט.
חשוב לשים לב:
הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור אינה גורעת מזכות המתלונן לקבל סעד אחר מרשות מינהלית או שיפוטית, ואולם יש לדעת:
ככלל, אין בהגשת תלונה כדי להבטיח כי הליכים שנקטה הרשות יעוכבו או יופסקו (למשל הליכי מכרז, הליכי הוצאה לפועל). כמו כן, אין בהגשת תלונה כדי לדחות עשיית מעשה שנקבע בדין (למשל, תשלום קנס).
אם כבר הוחל בידי המתלונן או נגדו בהליך שיפוטי בעניין שבו עוסקת התלונה, לא תברר אותה נציבות תלונות הציבור, ואם במהלך בירור התלונה הוחל בהליך שיפוטי כזה, תפסיק נציבות תלונות הציבור את הבירור.
חזרה לרשימת השאלות
מי הם הגופים שעליהם ניתן להגיש תלונה?
על פי חוק מבקר המדינה אפשר להגיש תלונה על משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים מוניציפליים אחרים כגון איגודי ערים ותאגידי מים וביוב, רשויות שהוקמו על פי דין (כמו המוסד לביטוח לאומי ורשות מקרקעי ישראל), מפעלים או מוסדות של המדינה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. כמו כן, ניתן להגיש תלונה על עובדים ונושאי משרה בגופים האמורים. ככלל, כל גוף הנתון לביקורת המדינה ניתן להגיש לגביו תלונה, עם זאת כל פנייה נבדקת לגופה. ראו פירוט
הגופים הנתונים לביקורת המדינה.
חזרה לרשימת השאלות
כיצד מגישים תלונה?
תלונה אפשר להגיש באחת מהדרכים האלה:
1. משלוח התלונה בדואר, לכתובת: רח' מבקר המדינה 2 (סמוך לקניון "סינמה סיטי"), ת"ד 1081, ירושלים 9101001.
2. משלוח בפקס, למספר: 02-6665204.
3. משלוח בדואר אלקטרוני, לכתובת:
ombudsman@mevaker.gov.il.
4. מילוי טופס תלונה באתר האינטרנט של נציבות תלונות הציבור.
5. מסירת התלונה בעל פה באחת מלשכות קבלת קהל של הנציבות, הנמצאות בכל משרדי הנציבות, בירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת, באר שבע ולוד.
רשימת הכתובות, מספרי הטלפון ושעות קבלת הקהל.
הגשת התלונה אינה כרוכה בתשלום.
חזרה לרשימת השאלות
האם אפשר להגיש תלונה בעל-פה או בטלפון?
אפשר להגיש תלונה בעל-פה אך רק בלשכות הנציבות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת, ולוד. אי-אפשר להגיש תלונה בטלפון.
חזרה לרשימת השאלות
האם אפשר להגיש תלונה בעילום שם?
לא, אי-אפשר להגיש תלונה בעילום שם. על פי החוק, נדרש המתלונן לציין את שמו ומענו ולחתום על התלונה. תלונות בעילום שם אינן מטופלות על ידי הנציבות אלא מועברות לאגפי הביקורת.
חזרה לרשימת השאלות
אילו תלונות לא תברר נציבות תלונות הציבור?
יש תלונות שנציבות תלונות הציבור לא תברר אם בשל הגוף שנגדו הוגשה התלונה, אם בשל אופי המעשה שעליו מתלוננים או מסיבות אחרות המנויות בחוק.
אלה הסוגים העיקריים של תלונות שלא יבוררו:
תלונות על גופים פרטיים, על עורכי דין פרטיים או על אנשים פרטיים
תלונה על נשיא המדינה
תלונה על הכנסת וועדותיה
תלונה על חבר כנסת בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו
תלונה על הממשלה או על שר משרי הממשלה (למעט בשל מעשה שעשה בפעולתו כממונה על משרד)
תלונה על נגיד בנק ישראל
תלונה על פעולות שיפוטיות או מעין שיפוטיות
תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין
תלונה בעניין שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו
תלונה של חייל, שוטר או סוהר הנוגעת לסדרי שירותו, לתנאי שירותו או למשמעת בארגון.
לא תבורר תלונה של עובד בגוף שניתן להתלונן עליו העוסקת בעניין הנוגע לשירותו כעובד, למעט אם נושאה הוא מעשה החורג מהוראות חוק או תקנה מדיני העבודה או מהוראות התקשי"ר, מהסכם קיבוצי, מהסדר כללי שקבע נציב שירות המדינה או מהסדר כללי דומה. וכן אם התלונה היא על פגיעה בזכויות עובד בשל חשיפת מעשה שחיתות במקום עבודתו.
תלונה שהוגשה לאחר שעברה יותר משנה מיום המעשה שעליו היא נסבה או מהיום שהמעשה נודע למתלונן תבורר רק אם תהיה סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורה.
תלונה על החלטה שאפשר או היה אפשר להשיג עליה או להגיש עליה השגה ערר או ערעור - תבורר רק אם תהיה סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורה.
תלונה שהופנתה לאחד הגופים המבוקרים ורק העתקים ממנה הועברו לנציבות לא תבורר, בהנחה שתבורר בגוף שאליו הופנתה.
תלונה שהנציב החליט בתוקף סמכותו שהיא קנטרנית וטרדנית.
תלונה שהנציב סבר שהנציבות אינה הגוף המתאים לבררה.
חזרה לרשימת השאלות
בתוך כמה זמן משיבה נציבות תלונות הציבור על פניות?
הנציבות משתדלת להשיב לפונים מהר ככל האפשר. בדרך כלל, אישור על קבלת התלונה יישלח בתוך כשבועיים מיום קבלת התלונה.
חזרה לרשימת השאלות
כמה זמן נמשך הטיפול בתלונה?
מטבע הדברים, משך הבירור משתנה מתלונה לתלונה. הדבר תלוי בנסיבות המקרה ובמורכבות התלונה. הבירור בתלונות פשוטות אורך בדרך כלל כחודשיים-שלושה. הטיפול בתלונות מסובכות הדורשות ביקור במקום וחוות דעת משפטיות עשוי לארוך כשנה.
חזרה לרשימת השאלות
האם יש למתלונן זכות ערעור אם קבעה נציבות תלונות הציבור שתלונתו אינה מוצדקת?
בחוק מבקר המדינה לא נקבעה זכות ערעור על החלטותיו של נציב תלונות הציבור. אולם, אם המתלונן חולק על החלטה בעניינו, הוא רשאי לשוב ולפנות לנציבות והשגותיו ייבחנו.
חזרה לרשימת השאלות
האם הגופים הנילונים מחויבים לפעול על פי החלטות נציב תלונות הציבור?
ככלל, להחלטות נציב תלונות הציבור אין תוקף של צו מחייב (פרט להחלטותיו לפי סעיף 45ג לחוק מבקר המדינה, שעניינו ההגנה על חושפי מעשי שחיתות). עם זאת, ברוב המקרים מכבדים הגופים הנילונים את החלטותיו של הנציב וממלאים אחריהן.
חזרה לרשימת השאלות