לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

בכל שנה משרתים כ-5,500 חיילות וחיילים ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובהן משטרת ישראל, משמר הגבול (מג"ב) ושירות בתי הסוהר (שב"ס). בביקורת זו נבדקו היבטים שונים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובהם ההסדרה הנורמטיבית של שירות החובה במשטרה ובשב"ס, אופן יישום הסדר שירות מיוחד זה, המשימות המוטלות על משרתי החובה ומידת התאמתם לביצוען, המענה הרפואי הניתן למשרתים, ההכשרה לתפקידים, תנאי השירות של המשרתים, המוגנות שלהם ומידת המועילות של שירותם. מבקר המדינה החליט להכין דוח ביניים המסכם את הממצאים שהועלו בכל הקשור למוגנות החיילים המשרתים במשטרה, במג"ב ובשב"ס, נוכח חומרת הממצאים בנושא זה ומסיבות נוספות שפורטו בדוח, והוא פורסם לציבור בנובמבר 2022. הדוח הנוכחי מסכם את הממצאים שהועלו בביקורת בהיבטים הנוספים שנבדקו. 

הסדר שירות ייחודי זה, החורג ממתכונת השירות הסדיר בצה"ל, מוסדר בחקיקה באמצעות הוראות שעה המוארכות מפעם לפעם. בפברואר 2023 האריכה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את תוקפה של הוראת השעה המאפשרת הצבת משרתי חובה במשטרה בכשלוש שנים, עד 

ל-31.12.25. את תוקף הוראת השעה המאפשרת את הצבת החיילים בשב"ס החליטו שר הביטחון והשר לביטחון לאומי להאריך עד 15.8.23, דהיינו בחצי שנה בלבד, שבמהלכה יפעל המשרד לביטחון לאומי להמיר את תקן משרתי החובה בשב"ס בתקן סוהרי קבע. נכון ליולי 2023, מועד הנחת דוח ביקורת זה, וכדי לאפשר את המשך ההיערכות של שב"ס להמרת תקני החובה בתקני קבע, מקדם המשרד לביטחון לאומי חקיקה של הוראת מעבר שתאפשר את המשך שירותם של החיילים שהוצבו בשב"ס בשעה שהוראת השעה הייתה בתוקף (קרי עד ליום 15.8.23) גם לאחר שזו תפקע. בהתאם למוצע, יוכלו סוהרי החובה להמשיך בשירותם בשב"ס עד לתום תקופת שירות החובה או עד ליום 31.12.24, לפי המוקדם. 

מטבע הדברים יישום התוכנית להמרת תקני החובה בתקני קבע בשב"ס נותן מענה לחלק מהליקויים וההמלצות שהעלה המבקר בדוח הביניים ובדוח זה. 

הביקורת הקודמת:

 - מוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון הפנים - דוח ביניים מיוחד​, 2022.


נתוני מפתח

  • 1,045

    משרתי חובה במשטרה, מתוכם כ-74% הן חיילות; רוב המשרתים בתפקידי סיור (42%), מפעילי מוקדים (22%) ובתפקידי מינהלה (12%)

  • כ-570

    משרתי חובה בשב"ס, רובם הגדול כסוהרי חובה באגפים הביטחוניים במתקני הכליאה ברחבי הארץ; 35% מהם (196) נשים

  • 28

    שנים שבהן ההסדר המאפשר את הצבתם של חיילי חובה ביחידות של המשרד לביטחון לאומי מעוגן בהוראת שעה זמנית

  • כ-20%

    מסדר הכוחות במערך הסיור וכ-25% מסדר הכוחות במוקדים ובמרכזי השליטה במשטרה הם משרתי חובה, הגם שחלקם אינם מתאימים לביצוע התפקידים ביחידות אלו

  • כ-43%

    (245 מתוך 574) שיעור הנשירה של משרתי החובה במשטרה בשנת 2021

  • כ-25%

    הפער השנתי הממוצע בין התקן של משרתי החובה בשב"ס למצבה בפועל

  • 64

    הפרופיל הרפואי המרבי של הגברים המוצבים בשירות חובה במשטרה; קרוב ל-40% מהגברים והנשים המשרתים במשטרה (395 מתוך 1,027) הם בעלי פרופיל 64 ומטה, נתון ה...

  • כ-46%

    ממשרתי החובה בשב"ס שהשיבו על השאלונים של משרד מבקר המדינה ציינו שהיו בוחרים בדיעבד שלא לשרת בארגון

פעולות הביקורת

​בחודשים פברואר 2022 עד מרץ 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא שירות חיילי חובה במשטרה ובשב"ס. הביקורת נעשתה במשרד לביטחון לאומי, במשטרה ובשב"ס. בדיקות השלמה בוצעו במשרד הביטחון, בצה"ל ובמשרד האוצר. באוגוסט 2022 הפיץ משרד מבקר המדינה שאלונים בקרב כ-13,000 משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה (בכלל זה במג"ב) ובשב"ס. ממצאי השאלונים קיבלו ביטוי בדוח הביניים ובדוח זה. 


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    תנאי הסף לשירות במשטרה ובשב"ס - יש חיילים שצה"ל מציב בשירות חובה במשטרה אשר אינם מתאימים לצורכי המשטרה ולשירות מבצעי במסגרתה. נתוניהם של חלק ממשרתי החובה, ובהם רמת השליטה בשפה העברית, הפרופיל ורמת הכושר הגופני שלהם, נמוכים באופן העלול להקשות עליהם לבצע...
  • dislike
    נתוני ההחזרה לצה"ל מהמשטרה ומשב"ס - בשנת 2020 כ-45% (84 מתוך 187) מההחזרות של משרתי חובה מהמשטרה לצה"ל נבעו מבקשתם, וכ-26% (49 מתוך 187) נבעו מאי-התאמה או מטעמים רפואיים. בשב"ס, בשנים 2020 - 2021, גויסו 606 משרתי חובה, אך הוחזרו לצה"ל 128 (כ-21%)...
  • dislike
    התאמת שוטרי החובה לתפקיד - לאורך השנים נבחן תפקודם של שוטרי החובה במשטרה על ידי גופים שונים. הממצאים מעלים באופן מתמשך ושיטתי כי יש חוסר התאמה מובנה ומשמעותי של משרתי החובה לביצוע המשימות המוטלות עליהם. אף על פי כן, שוטרי החובה עדיין משובצים בתפקידים ש...
  • dislike
    שיעור משרתי החובה ביחס למידת המסוכנות בתחנה - אין התאמה בין מידת המסוכנות הכרוכה בשירות בתחנה מסוימת או היקף פעילותה לבין שיעור משרתי החובה מכלל המשרתים ביחידת הסיור בתחנה. כך נמצא שכ-22% משוטרי החובה ביחידות הסיור מוצבים בתחנות המוגדרות תחנות "ערביות"...
  • dislike
    הסדר זמני - בשנים 2012 - 2018 צומצם תקן משרתי החובה בשב"ס בשיעור של כ-20% (מ-961 ל-760), ובמשטרה בשיעור של כ-40% (מ-1,850 ל-1,161). מאז לא השתנה התקן בשני הגופים. המסקנה העיקרית ששבה ועלתה מעבודתן של כל הוועדות שעסקו בנושא הייתה שהצבת חיילים ביחידות מח...
  • dislike
    הצבה ביחידות בהתאם לצו ודיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת - חלק משוטרי החובה מוצבים ביחידות המשטרה שאינן רשומות בצו שירות ביטחון, כגון חטיבת הדוברות והתקשורת ויחידות טכנולוגיות, וזאת ללא סמכות שבדין. כמו כן, ביחידות שונות בשב"ס מוצבים משרתי חובה בתפק...
  • dislike
    עדכון האמנות בין צה"ל לשב"ס ולמשטרה - אף שהצורך בעדכון האמנות בין צה"ל למשטרה ולשב"ס עלה לאורך השנים, ממועד החתימה של צה"ל על שתי האמנות - לפני כ-16 שנים עם המשטרה ולפני כ-18 שנה עם שב"ס - הן לא עודכנו ולא שונו, למעט בנושא המוגנות, שלגביו נחתמה אמנה בא...
  • dislike
    שיעור האיוש - מאז שנת 2016 ועד שנת 2022 קיים פער קבוע בין התקן (1,474 עד 1,161) ובין המצבה של משרתי החובה במשטרה (1,189 עד 949) - פער שנתי ממוצע של כ-12%; ופער קבוע בין התקן (860 עד 760) ובין המצבה של משרתי החובה בשב"ס (716 עד 511) - פער שנתי ממוצע של...
  • dislike
    הטיפול הרפואי בסוהרי חובה - 54% מהמשרתים בשב"ס אשר השיבו על השאלונים ציינו כי נתקלו בקשיים כשנזקקו לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי בסוהרי חובה לוקה בכמה היבטים: הוא אינו עומד בתקנים המקובלים; הרופאים בשב"ס פועלים בלי שעומד לפניהם מלוא המידע הרפואי הנחוץ למ...
  • dislike
    מיצוי הליכי משמעת ובדיקות לגילוי סמים - כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית בידי משרתי חובה, המשטרה ושב"ס מחזירים את החשודים בביצוע העבירה לצה"ל בלי להעמידם לדין משמעתי, ולאחר חזרתם לצה"ל לא ננקטים נגדם צעדים משמעתיים כלשהם. כך, בשנים 2020 - 2022 החזיר...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ כי שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יבחנו בשיתוף משרד האוצר וכלל הגורמים הנוגעים בדבר את הסדר הצבתם של משרתי החובה במשטרה ובשב"ס, לרבות בחינת העלויות התקציביות הכרוכות בכך והיעילות והמועילות שבהצבתם, לאור פרק הזמן הקצר שבו הם משרתים בפועל בתפקידם...
    • [alt]
      מומלץ כי בדיונים של ועדת החוץ והביטחון על האפשרות לקצר את משך שירות החובה יציגו משרד האוצר, משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי את ההיבטים הכלכליים הכרוכים בהצבת משרתי החובה בימ"לים, וכן חלופות להצבתם בהן לאור עלויות אלו, לרבות האפשרות לצמצם בהדרגה את מספרם
    • [alt]
      על המשטרה לפעול בשיתוף צה"ל להתאים את התפקידים וסוגי המשימות המוטלים על משרתי החובה, ולנתח - לאור הקשיים שהועלו לאורך השנים - את השינויים שיש לבצע בהכשרה ובתמיכה הניתנות למשרתי החובה, כדי שהתאמתם לתפקידים ולמשימות תגדל. עוד מומלץ כי צה"ל יבחן בשיתוף המ...
    • [alt]
      על המשטרה להימנע משיבוץ משרתי החובה בחטיבת הדוברות והתקשורת וביחידות טכנולוגיות, כל עוד הן אינן כלולות בצו שירות ביטחון. מומלץ שצה"ל יגבש עם המשטרה את רשימת התפקידים המלאה ביחידות המשטרה שבהם ניתן לשבץ את משרתי החובה, על פי צרכיה ועל פי הוראות החוק...
    • [alt]
      מומלץ למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה לבחון בשיתוף משרד האוצר כיצד להתמודד עם פערי האיוש בלי להעמיק בעיות אחרות הקשורות בהפעלת הכוח, ובפרט הגדלת ההסתמכות על שוטרי חובה נטולי ניסיון בהתמודדות המשטרה עם משימותיה.

    סיכום

    שירות החובה במשטרה ובשב"ס הוא הסדר שירות ייחודי החורג ממתכונת השירות הסדיר בצה"ל. לאחרונה הוא עלה לסדר היום הציבורי, בין היתר עקב חשיפת האירועים שנודעו בציבור כ"פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע". לאורך השנים גורמים שונים שבו ובחנו את סוגיית הצבתם של חיילים ביחידות מחוץ לסדר הכוחות של צה"ל, ודוחות רבים עסקו בנושא, לרבות דוחות מבקר המדינה. 

    בשנת 2021 החליט מבקר המדינה לבחון את שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובשנת 2022, בשל הממצאים החמורים שהעלתה הביקורת ומטעמים נוספים שפורטו בו, פרסם דוח ביניים מיוחד שעסק במוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון לאומי. 

    דוח הביניים העלה קשיים רבים בכל הקשור למוגנות ולתחושת הביטחון האישי שחווים רבים ממשרתי החובה במשטרה ובשב"ס. הדוח הנוכחי עוסק בהיבטים משלימים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, והוא מעלה פערים משמעותיים בשלושה תחומים:

    1. 1. ההסדרה הנורמטיבית של הסדר השירות הייחודי של חיילי צה"ל במשטרה ובשב"ס חסרה, והיא נשענת כבר עשרות שנים על הוראות שעה זמניות המתחדשות מפעם לפעם. 

    2. 2. חלק ממשרתי החובה אינם מתאימים לתפקידים שהם מבצעים במשטרה ובשב"ס. 

    3. 3. יש ליקויים באופן יישום ההסדר, לרבות ממשקי עבודה חסרים עם צה"ל; חוסר הלימה בין מימוש ההסדר ובין התחייבויות הצדדים (צה"ל, המשטרה ושב"ס) בנוהלי העבודה המשותפים שנחתמו ביניהם בעניין זה; פער ניכר ומתמשך בין התקן למצבה; ליקויים חמורים במענה הרפואי הניתן לסוהרי החובה; ואי-מיצוי הליכי משמעת כלפי משרתי חובה המוחזרים לצה"ל.

    ראוי כי ממצאי דוח הביניים ודוח הביקורת הזה יעמדו לפני שר הביטחון והשר לביטחון לאומי וישמשו תשומה לכל הליך בחינה והחלטה בנוגע לעצם קיומו של הסדר חוקי המאפשר הצבה של חיילים ביחידות שמחוץ לצה"ל ולאופן יישומו.