שירות חיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי

בכל שנה משרתים כ-5,500 חיילות וחיילים ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובהן משטרת ישראל, משמר הגבול (מג"ב) ושירות בתי הסוהר (שב"ס). בביקורת זו נבדקו היבטים שונים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובהם ההסדרה הנורמטיבית של שירות החובה במשטרה ובשב"ס, אופן יישום הסדר שירות מיוחד זה, המשימות המוטלות על משרתי החובה ומידת התאמתם לביצוען, המענה הרפואי הניתן למשרתים, ההכשרה לתפקידים, תנאי השירות של המשרתים, המוגנות שלהם ומידת המועילות של שירותם. מבקר המדינה החליט להכין דוח ביניים המסכם את הממצאים שהועלו בכל הקשור למוגנות החיילים המשרתים במשטרה, במג"ב ובשב"ס​, נוכח חומרת הממצאים בנושא זה ומסיבות נוספות שפורטו בדוח, והוא פורסם לציבור בנובמבר 2022. הדוח הנוכחי מסכם את הממצאים שהועלו בביקורת בהיבטים הנוספים שנבדקו. 

הסדר שירות ייחודי זה, החורג ממתכונת השירות הסדיר בצה"ל, מוסדר בחקיקה באמצעות הוראות שעה המוארכות מפעם לפעם. בפברואר 2023 האריכה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את תוקפה של הוראת השעה המאפשרת הצבת משרתי חובה במשטרה בכשלוש שנים, עד 

ל-31.12.25. את תוקף הוראת השעה המאפשרת את הצבת החיילים בשב"ס החליטו שר הביטחון והשר לביטחון לאומי להאריך עד 15.8.23, דהיינו בחצי שנה בלבד, שבמהלכה יפעל המשרד לביטחון לאומי להמיר את תקן משרתי החובה בשב"ס בתקן סוהרי קבע. נכון ליולי 2023, מועד הנחת דוח ביקורת זה, וכדי לאפשר את המשך ההיערכות של שב"ס להמרת תקני החובה בתקני קבע, מקדם המשרד לביטחון לאומי חקיקה של הוראת מעבר שתאפשר את המשך שירותם של החיילים שהוצבו בשב"ס בשעה שהוראת השעה הייתה בתוקף (קרי עד ליום 15.8.23) גם לאחר שזו תפקע. בהתאם למוצע, יוכלו סוהרי החובה להמשיך בשירותם בשב"ס עד לתום תקופת שירות החובה או עד ליום 31.12.24, לפי המוקדם. 

מטבע הדברים יישום התוכנית להמרת תקני החובה בתקני קבע בשב"ס נותן מענה לחלק מהליקויים וההמלצות שהעלה המבקר בדוח הביניים ובדוח זה. 

הביקורת הקודמת:

 - מוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון הפנים - דוח ביניים מיוחד​​, 2022.

​בחודשים פברואר 2022 עד מרץ 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא שירות חיילי חובה במשטרה ובשב"ס. הביקורת נעשתה במשרד לביטחון לאומי, במשטרה ובשב"ס. בדיקות השלמה בוצעו במשרד הביטחון, בצה"ל ובמשרד האוצר. באוגוסט 2022 הפיץ משרד מבקר המדינה שאלונים בקרב כ-13,000 משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה (בכלל זה במג"ב) ובשב"ס. ממצאי השאלונים קיבלו ביטוי בדוח הביניים ובדוח זה. 

שירות החובה במשטרה ובשב"ס הוא הסדר שירות ייחודי החורג ממתכונת השירות הסדיר בצה"ל. לאחרונה הוא עלה לסדר היום הציבורי, בין היתר עקב חשיפת האירועים שנודעו בציבור כ"פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע". לאורך השנים גורמים שונים שבו ובחנו את סוגיית הצבתם של חיילים ביחידות מחוץ לסדר הכוחות של צה"ל, ודוחות רבים עסקו בנושא, לרבות דוחות מבקר המדינה. 

בשנת 2021 החליט מבקר המדינה לבחון את שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובשנת 2022, בשל הממצאים החמורים שהעלתה הביקורת ומטעמים נוספים שפורטו בו, פרסם דוח ביניים מיוחד שעסק במוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון לאומי. 

דוח הביניים העלה קשיים רבים בכל הקשור למוגנות ולתחושת הביטחון האישי שחווים רבים ממשרתי החובה במשטרה ובשב"ס. הדוח הנוכחי עוסק בהיבטים משלימים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, והוא מעלה פערים משמעותיים בשלושה תחומים:

1. 1. ההסדרה הנורמטיבית של הסדר השירות הייחודי של חיילי צה"ל במשטרה ובשב"ס חסרה, והיא נשענת כבר עשרות שנים על הוראות שעה זמניות המתחדשות מפעם לפעם. 
   
   
2. 2. חלק ממשרתי החובה אינם מתאימים לתפקידים שהם מבצעים במשטרה ובשב"ס. 
   
   
3. 3. יש ליקויים באופן יישום ההסדר, לרבות ממשקי עבודה חסרים עם צה"ל; חוסר הלימה בין מימוש ההסדר ובין התחייבויות הצדדים (צה"ל, המשטרה ושב"ס) בנוהלי העבודה המשותפים שנחתמו ביניהם בעניין זה; פער ניכר ומתמשך בין התקן למצבה; ליקויים חמורים במענה הרפואי הניתן לסוהרי החובה; ואי-מיצוי הליכי משמעת כלפי משרתי חובה המוחזרים לצה"ל.

ראוי כי ממצאי דוח הביניים ודוח הביקורת הזה יעמדו לפני שר הביטחון והשר לביטחון לאומי וישמשו תשומה לכל הליך בחינה והחלטה בנוגע לעצם קיומו של הסדר חוקי המאפשר הצבה של חיילים ביחידות שמחוץ לצה"ל ולאופן יישומו.

​