ניהול מערך החקירות ברשות המיסים

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (פקודת מס הכנסה), וכן בחוקי מס אחרים דוגמת חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 נקבעו עונשים למי שמבצע עבירות מס, לרבות עונשים פליליים חמורים. זאת, כדי להרתיע נישומים מהעלמת הכנסות. 

רשות המיסים בישראל (רשות המיסים) מחלקת את העבירות שנקבעו בתחום לעבירות בסיסיות ולעבירות מטריאליות (מהותיות). העבירות הבסיסיות הן עבירות מסוג עוון וחטא, ויכולות לנבוע גם מרשלנות של הנישום, בלי שיש מאחוריהן כוונה פלילית. לעומת זאת, העבירות המטריאליות הן מעשים או מחדלים המתבצעים בכוונת מכוון. הן עשויות לכלול שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, והן עבירות חמורות המגיעות לדרגת פשע. 

למשל, סעיף 220 לפקודת מס הכנסה עוסק במעשי מרמה שמבוצעים על ידי אדם במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס. פקידי שומה לחקירות (גם יחידות החקירות) ממונים על ההפעלה והביצוע של הטיפול הפלילי בנישומים. פקיד שומה לחקירות הוא פקיד שקיבל סמכויות חקירה פליליות ממנהל רשות המיסים וכן הרשאה מהשר הממונה על המשטרה להשתמש בסמכויות הנתונות לקצין משטרה בקשר לחקירה, גביית עדויות ורישומן, חיפושים ותפיסת מסמכים. 

​בחודשים ספטמבר 2022 עד פברואר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיה של רשות המיסים בתחום החקירות. הביקורת נערכה בהנהלת רשות המיסים, במשרדים אזוריים של מס הכנסה ובמשרדי יחידות החקירות של מע"ם. בדיקות השלמה נעשו במחלקה המשפטית של המכס והמע"ם ובפרקליטות המדינה. 

לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות יש חשיבות רבה, שכן נוסף על התכלית של ענישת הנישומים העבריינים, הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בהפעלתה של מערכת מס יעילה וצודקת. 

בדוח זה צוינו ליקויים בנוגע לתקינה מתאימה של יחידות החקירות, למשך זמני החקירה, לעבודת המודיעין ולטיפול המשפטי בתיקי החקירות.

מומלץ כי רשות המיסים תפעל לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה, לצורך חיזוק מערך החקירות, הגברת ההרתעה, גביית מס אמת וחיזוק המאבק בפשיעה הכלכלית.

​