מקבץ דוחות בנושא הגנת הסביבה עוסק בשלושה נושאים:
פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - ביקורת מעקב מורחבת - פתח דבר
דוח ביקורת מעקב מורחב זה בנושא פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים הושלם כשנתיים לאחר פרסומו של דוח מיוחד של משרד מבקר המדינה בנושא זה באוקטובר 2021, לקראת ועידת האקלים העולמית COP28 שהתכנסה בסוף שנת 2023. הדוח לא הונח על שולחן הכנסת ולא הובא לפני הציבור עד כה עקב מלחמת "חרבות ברזל".
המוסכמה המדעית העולמית היא שפליטות גזי חממה בהיקפים הנוכחיים הביאו, וימשיכו ביתר שאת להביא בשנים הבאות, לעלייה בריכוזם של גזי חממה באטמוספרה ולשינויי אקלים משמעותיים. חלק משינויי האקלים כבר מורגשים ומתבטאים בשריפות ענק, גלי חום קיצוניים, גשמי זעף וסערות, הצפות, בצורות ועוד הגורמים לאובדן בנפש וברכוש. הערכת המדענים היא כי ההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים עוד לפנינו, וכתוצאה מכך מתהווה והולך משבר חוצה גבולות ומגזרים אשר לפי התחזיות צפוי לכלול הידרדרות כלכלית, בריאותית ואקולוגית כלל-עולמית; וכי כדי למנוע את התממשותו של תרחיש זה נדרשת פעולה גלובלית מקיפה של מעבר לכלכלה מאופסת פחמן. במדינות שונות הוכרז מצב חירום אקלימי, והוחל בנקיטת פעולות ברמה הלאומית והמקומית מתוך ההבנה שמשבר האקלים הוא רכיב משמעותי במפת הסיכונים, ושאין מדובר עוד בנושא סביבתי בעל השפעות מוגבלות, אלא במשבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות המערכתית למשברים מרובי סיכונים. על מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות עולמית זו בהיותה חלק מאומות העולם.
התבוננות בהתקדמות פעולות הממשלה בנושא משבר האקלים מאז פרסום הדוח הקודם בעניין הובילה אותי להחליט בתחילת שנת 2023 על ביצוע ביקורת מעקב מקיפה כדי לבחון אם הממשלה פועלת לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם, בהלימה לסיכון המשמעותי שניצב לפני מדינת ישראל ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות.
דוח מעקב מורחב זה שב וחושף תמונה מדאיגה: אף שמקצת הגופים תיקנו ליקויים, מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם. הטיפול הממשלתי במשבר האקלים סובל עד כה מכמה חולשות יסוד, בהן: היעדר גורם ממשלתי מוביל; שיהוי באסדרה חוקית שמניחה בסיס מחייב להובלת שינוי ממשי; היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל; קשב ממשלתי נמוך או לא אפקטיבי; ניהול מדיניות באמצעות החלטות ממשלה והצהרות ללא הובלת תהליכים ונקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש - כל זאת בניגוד גמור לסיכונים הגלומים בהתממשות שינויי האקלים, העלולים אף לאיים על קיומנו. ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי".
היעדר פעולת תיקון ממשית של התנהלות מדינת ישראל בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמיד את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים. בהיעדר פעולה ממשלתית טרנספורמטיביות, משולבת ומשנה מציאות, שתכלול הפעלת מצבור של כלי מיטיגציה ואדפטציה בעלי משקל סגולי משמעותי אשר יבטיחו את השגת איפוס פחמני עד שנת 2050, ישראל תבלוט בחריגותה בזירה הבין-לאומית, בוודאי בהשוואה למדינות המפותחות, ואף עלולה להיות מסומנת כ"טרמפיסטית" - שאינה תורמת דייה את חלקה למאמץ העולמי.
פעולות רחבות היקף בתחום זה הן הכרחיות לנוכח האינטרס המדינתי המובהק - שמירת חוסנה החברתי, הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל. כמדינה המצויה באזור מוקדה (hotspot), שינויי האקלים שישראל צפויה לחוות כתוצאה מההתחממות הגלובלית יהיו משמעותיים יותר מהממוצע העולמי, ועלולות להיות להם השלכות כבדות על חוסנה הכלכלי, החברתי והביטחוני:
- בהיבט הכלכלי-פיננסי צפויות השלכות בשני מישורים: (א) הנזקים הפיזיים של שינויי האקלים צפויים לפגוע בגידולים חקלאיים ולהביא למחסור במזון, מים, סחורות ואנרגייה - ולהביא לעליות מחירים עולמיות, דבר שיפגע בכלכלה ובמשקי הבית של אוכלוסיות הראויות לקידום. לכל אלו יש להוסיף את הפגיעה הצפויה בתשתיות העמוסות ממילא בישראל - כבישים, מתקני התפלה, מתקני אנרגייה ורשת החשמל, מערכת המים והניקוז - שאירועי קיצון אקלימיים שהולכים וגוברים עלולים להביא לקריסתן; (ב) סיכונים של מעבר לא מספק לכלכלה מאופסת פחמן בישראל. היערכות לא מספקת של המשק הישראלי לסיכונים אלו ואי-השלמת המעבר הלאומי לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050 עלולות לפגוע בכושר התחרות של המשק הישראלי.
כך למשל, מס פחמן אושר באיחוד האירופי אך לא בישראל. עקב כך, אפשר שמדינות באירופה יטילו בהדרגה מס פחמן על סחורות עתירות אנרגייה שייוצאו אליהן מישראל, בגין פליטות בתהליך ייצורן, והדבר ייקר סחורות אלה ועלול לפגוע בכושר התחרות של היצרניות בישראל. זאת ועוד, ההכנסות ממס זה לא יועברו לאוצר המדינה אלא לאותן מדינות שיגבו אותו. הפיכת איפוס פליטות לסטנדרט העולמי המקובל אף צפויה להסיט השקעות בין-לאומיות במגזר הפרטי והממשלתי מישראל אל מדינות המקיימות פעילות כלכלית בת-קיימא.
- לכל אלו עלולות להיות השפעות על החוסן החברתי בישראל. נזקי שינויי האקלים וסיכוני המעבר צפויים לפגוע יותר באוכלוסיות הראויות לקידום ועלולים להותיר חלקים רחבים מהציבור הישראלי מאחור, דבר שעלול לגרור אי-שקט או מאבקים חברתיים.
- בהיבט הביטחוני שינויי האקלים האזוריים שיביאו עימם גלי חום ובצורות קשות יגרמו לאי-שקט גיאופוליטי. הדבר עלול להוביל למאבקים אזוריים על משאבי טבע חיוניים שבמחסור (בעיקר מים ומזון), להחמרת סכסוכים אזוריים ומלחמות ולגלי פליטים ממדינות שכנות שתנאי המחיה בהן יחמירו בשל שינויי אקלים ומלחמות.
משבר האקלים מציב אפוא איום חברתי, כלכלי, פיננסי, בריאותי וביטחוני עבור מדינת ישראל. לכן אין לראות בו סוגיה סביבתית, אלא משבר מערכתי המאיים על מערכי חיים רבים, אשר רלוונטי למכלול הפעולה הממשלתית. ההתמודדות עם איומים ארוכי טווח אלו מחייבת נקיטת פעולה דרסטית בהווה, בתנאים של חוסר ודאות ומתוך מחויבות ממשלתית גבוהה המתבטאת בקשב ממשלתי היקפי לנושא ובמעורבות רחבת היקף של מרבית משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים המנויים בהחלטות הממשלה, ובהם משרדי האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרדי האנרגייה, התחבורה והבטיחות בדרכים, הכלכלה, החקלאות ופיתוח הכפר, הביטחון וצה"ל, מינהל התכנון שבמשרד הפנים ועוד, לצד גופים ציבורים ומקצועיים בממשלה ומחוצה לה. שילוב הכוחות והמעורבות הממשלתית המתמשכת בנושא נדרשים כדי ליצור התקדמות עקבית ומתמשכת בקצב מספק, אשר יבטיח שמדינת ישראל תשיג את היעדים שקבעה לעצמה ותעמוד בהתחייבויותיה הבין-לאומיות, וכי היא תעשה כן באופן ההולם את היותה מדינה מפותחת החברה בארגון ה-OECD.
לצד אלו יש להפנות מבט גם אל עבר ההזדמנויות והיתרונות הרבים שישראל שטרם השכילה לנצל, אשר יכולים להביא לחיזוק מעמדה הבין-לאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה בעמדת הובלה מדינית וכלכלית כמדינה מפותחת וחדשנית שמציעה מערכת נרחבת של כלים להתמודדות עם המשבר ועם השלכותיו.
לסיום, אציין שוב כי בפני הממשלה עומד אתגר הכורך שאלות של ניהול סיכונים ברמה הלאומית וצורך בהתוויית מסלול לכלכלה מאופסת פחמן, לצמיחה ירוקה ולמעבר לאנרגייה ירוקה מצד אחד - והיערכות מיטבית לסיכונים הנובעים משינויי האקלים לאדם, לתשתיות ולטבע מצד שני.
לפני סיכומו של דוח ביקורת זה נעשו שני מהלכים ממשלתיים מרכזיים בתחום האקלים: האחד, גיבוש הצעת חוק ממשלתית בנושא האקלים. הצעה זו, אם תאושר בנוסח שאישרה ועדת השרים לענייני חקיקה, יכולה לספק מענה מוגבל וחלקי לצורך בקידום הפעולות שהממשלה והמדינה נדרשות לבצע לשם שינוי התמונה המדאיגה העולה מדוח ביקורת זה. הפעולה השנייה - היערכות נציגי המדינה לוועידת האקלים העולמית. ממצאיו של דוח זה משקפים את הפערים בפעולתה של מדינת ישראל למול היעדים והמטרות שהוצבו במישור הבין-לאומי, ועל כן המלצותיו יכולות לשמש תוכנית עבודה לצמצום פערים אלו בראייה צופה פני עתיד.
על הממשלה וכלל הגופים המבוקרים לפעול לתיקון הליקויים ויישום ההמלצות המפורטים בדוח זה.
בשבת שמחת תורה, ביום 7.10.23, חוותה מדינת ישראל התקפת טרור משולבת בהיקף חסר תקדים. מאותו היום מצויה מדינת ישראל במלחמת "חרבות ברזל" אשר נזקיה מחייבים לתת מענה מיידי בטווח הקצר לטיפול באזרחים, בתשתיות ובמערכות השונות שנפגעו בצורה קשה. עם זאת, אין מנוס מכך שגם בימים שבהם נדרשים כלל המערכים המדינתיים להתמודד עם מצב חירום מורכב תבטיח הממשלה כי לא ייזנחו הטיפול והתקצוב הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים, ותובטח פעולה רצופה וממשית לקידום התוכניות ולמימוש היעדים שהיא אישרה בנושא לשנים הקרובות. משבר האקלים הוא משבר כרוני, מתמשך וארוך טווח שאינו נעצר עקב אירועים חיצוניים ופנימיים, שטומן בחובו, כמפורט בדוח ביקורת זה, סיכונים עתידיים חמורים למדינת ישראל בשורה של תחומים, וככזה הוא מצריך טיפול ממשלתי רציף וארוך טווח.
לסיום, ברצוני להודות לעובדי משרד מבקר המדינה, בייחוד באגף י"ב לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, על עבודתם המאומצת לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת בצורה יסודית, מקצועית והוגנת ולפרסומו של דוח ביקורת ברור, אפקטיבי ורלוונטי.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אדר ב' התשפ״ד, מרץ 2024
תופעת שריפת הפסולת לסוגיה בידי פלסטינים באזור יהודה ושומרון (יו"ש) קיימת זה כ-20 שנה וגורמת לזיהום אוויר רחב היקף המאיים על איכות חייהם ובריאותם של תושבי היישובים הישראליים והפלסטיניים ועל המערכת האקולוגית באזור. בשנים 2017 עד 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח כתוצאה משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" אף פנו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה והמרכז לגורמי ממשלה שונים בתלונות על החמרה בהיקף המפגעים והנזקים הנגרמים בשל תופעה זו.
לנוכח העובדה שמדובר במפגעים מתמשכים בעלי השפעה חמורה שהמענה לה מחייב פעולה מערכתית, החלטתי לקיים בשנת 2023 ביקורת בנושא, וממצאיה מתפרסמים בדוח זה.
הנזקים הנובעים מתופעת שריפת הפסולת ביו"ש קיימים בכמה מישורים: הראשון הוא הפגיעה המשמעותית מאוד באיכות החיים של אוכלוסייה נרחבת בישראל וביו"ש. מדובר במפגעים תדירים וכבדים של זיהום אוויר, ענני עשן וריחות חריפים, שהתושבים מתלוננים עליהם כבר שנים רבות ללא קבלת מענה מעשי שיסיר או יצמצם את התופעה. השני הוא הנזק הבריאותי הפוטנציאלי לכלל האוכלוסייה, ובייחוד לאוכלוסיות פגיעות כגון ילדים, זקנים וחולים כרוניים. והשלישי הוא הביטוי הכלכלי של התופעה. לפי הערכות שביצע משרד מבקר המדינה, העלות הכלכלית של כלל נזקי זיהום האוויר שמקורו בשריפת פסולת ביו"ש ואשר יש לו השפעה חוצת גבולות (ובהם נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות), הגיעה בשנת 2023 לסך של 0.88 מיליארד ש"ח עד כ-1.3 מיליארד ש"ח לפחות. בתרחיש של "המשך עסקים כרגיל" העלויות המצטברות עקב זיהום אוויר זה בשנים 2023 עד 2030 צפויות להסתכם בכ-9.1 מיליארד ש"ח (לאחר היוון).
ממצאי דוח ביקורת זה משקפים תמונת מצב עגומה של כשל רב שנים בכל הנוגע למניעת שריפת פסולת ביו"ש ולטיפול בנזקיה בידי הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, והם מדגישים את הצורך בנקיטת פעולה דחופה למיגור תופעה זו, תוך הסרת החסמים והכשלים שהביאו להתמשכותה והתגברותה. בביקורת הועלה כי לא גובשו מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש; אין גורם מתכלל שלו הוענקה הסמכות להוביל את הטיפול הממשלתי בנושא; לא קודמו פרויקטים תשתיתיים סביבתיים לטיפול מוסדר בפסולת מעורבת ובפסולת אלקטרונית ביו"ש; וקיימת חולשה בתיאום הפעולות ובשיתוף המידע בין הגורמים הממשלתיים העוסקים בין השאר בפיקוח ואכיפה בתחום עבירות השלכת הפסולת ושריפתה ביו"ש ובטיפול בתלונות הציבור בנושא זה.
יצוין כי ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, כשש שנים לאחר שמשרד מבקר המדינה הפנה את תשומת ליבה של ממשלת ישראל בדוח ביקורת אחר לצורך בגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות, קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות בין-משרדי שיוביל עבודת מטה לגיבוש מדיניות זו וכן יכין תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש ויגיש את המלצותיו לממשלה. הצוות הוקם והחל בפעילותו באוגוסט 2023, אך הוא פעל לסירוגין, ורק לאחרונה חזר לפעול ברציפות.
על כלל הגורמים והגופים הממשלתיים העוסקים בנושאי הסביבה ביו"ש, ובכלל זה הצוות הבין-משרדי, לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בטיפול בנושא במשך שנים כה רבות. עליהם לפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע לגיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי שייתן מענה לבעיות השורש בנושא ויכלול, בין היתר, בניית תשתיות וגיבוש פתרונות קצה לשריפה מוסדרת של פסולת לסוגיה ביו"ש וכן קביעת כלי פיקוח ואכיפה מוגברים לטיפול בתופעת שריפת הפסולת באתרים לא מוסדרים ביו"ש.
זיהומים סביבתיים, מטבעם, עיוורים לקיומם של גבולות שנקבעו בידי האדם ואינם מוגבלים לתחומם של יישובים פלסטיניים או ישראליים. המצב הגיאופוליטי, הסכסוך המתמשך בין ישראל לרשות הפלסטינית ופיצול השליטה בשטח מקשים את הטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות ומציבים אתגר של ממש לפני כל הגורמים האחראים לכך. בתוצרי ביקורת זו, הכוללים תשתית ידע מבוססת ומקיפה והמלצות אופרטיביות לטיפול יעיל בתופעת זיהום האוויר חוצה הגבולות שמקורו בשריפת פסולת לסוגיה ביו"ש, יש כדי לסייע באופן ניכר ומהותי לגורמי הממשלה השונים, לרבות הצוות הבין-משרדי, לטפל בנושא זה ובזיהומים חוצי גבולות נוספים, דוגמת זיהומי קרקע ומים; עליהם לעשות כן ולדאוג כי זיהומים אלו אכן יטופלו כראוי.
על השרה להגנת הסביבה ועל השר הנוסף במשרד הביטחון (האחראי ליחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים וליחידת המינהל האזרחי) לממש את האחריות והסמכות הנתונות בידיהם ולטפל בהקדם, באופן יעיל ומיטבי, מתוך ראייה רב-מערכתית מתכללת ורחבה, בתופעת שריפת הפסולת לסוגיה ביו"ש, למען הפסקת זיהום האוויר והנזקים רבי השנים הנגרמים ממנו לתושבים הישראלים והפלסטינים משני צידי קו התפר.
משרד מבקר המדינה בראשותי רואה חשיבות רבה בטיפול במוקדי זיהום סביבתיים, והוא ימשיך לעקוב אחר נושא זה ולבצע בו ביקורות מתוך הבנת הקשר הישיר בין השמירה על הסביבה ובין שיפור איכות חייהם ובריאותם של אזרחי המדינה ותושביה.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אדר ב' התשפ״ד, מרץ 2024
אזור מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתיים הבולטים בישראל, ומרוכזות בו תעשייה כבדה ותשתיות לאומיות ובהן שלושה נמלי ים ותחנת כוח. לא אחת הועלה חשש כי זיהום האוויר הוא בין הסיבות לכך ששיעור התחלואה במחלות שונות באזור מפרץ חיפה גדול מהממוצע הארצי, וזה שנים מתחולל מאבק אזרחי וציבורי לפינוי התעשייה המזהמת מאזור זה.
ביוני 2019 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד ובו שישה פרקי ביקורת שעסקו בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. בפתח הדבר לדוח האמור פורטו החולשות המרכזיות העומדות בבסיס הטיפול הממשלתי בעניין מפרץ חיפה, וצוין כי דרושות בחינה והכרעה יסודיות בעניינן.
לנוכח חשיבות הנושא מצאתי לנכון לבצע ביקורת מעקב בחלוף ארבע שנים מהביקורת הקודמת, כדי לבחון את מידת תיקון הליקויים ויישום ההמלצות שפורטו בדוח האמור בשני מישורים עיקריים: פעולות הממשלה לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור; ופעולותיה לצמצום הזיהום הקיים בתקופת הביניים שעד למתן מענה יסודי וארוך טווח.
שמחתי להיווכח כי לאחר פרסום הדוח הקודם קיבלה הממשלה החלטה משמעותית שהניחה את הבסיס לפיתוח אזור מפרץ חיפה, ובכלל זה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית באזור, וכן הקימה ועדת היגוי ומינהלה ייעודיות, שפועלות ליישום החלטה זו לפי תוכנית עבודה רב-שנתית מקיפה ומפורטת. ואולם לצד התקדמות מבורכת זו, ביקורת המעקב העלתה שורה של ליקויים שצוינו בביקורת הקודמת ולא תוקנו או תוקנו במידה מועטה, בין השאר בנוגע לפיקוח המשרד להגנת הסביבה על פליטת מזהמים ממקורות תעשייתיים במפרץ חיפה; לדיווח על יישום תוכניות לאומיות למניעת זיהום האוויר ולצמצומו; ולהשלמת ביצוע מחקרים בנושא זיהום האוויר והתחלואה באזור מפרץ חיפה. ביקורת המעקב מצביעה גם על פערים בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים ובנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט. ליקויים ופערים אלו מחייבים פעולת תיקון בין היתר לאור העובדה שיישום החלטות הממשלה בנוגע להפסקת הפעילות הפטרוכימית באזור צפוי להתממש בעוד שנים, ובמהלך שנים אלו ימשיכו תושבי האזור להיות חשופים להשלכותיה הסביבתיות של פעילות תעשייתית זו.
דוח מעקב זה הוא קריאת השכמה נוספת לכלל הגופים הנוגעים בדבר לפעול בשיתוף פעולה ומתוך מחויבות אמיתית ליצירת שינוי ממשי בכל הנוגע לאזור המפרץ - הן בטווח הארוך, באמצעות יישום נחוש של החלטת הממשלה, והן בתקופת הביניים, עד הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית - על ידי הגברת הפיקוח והבקרה על פליטת מזהמים. לפני משרדי הממשלה והגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר ניצבת משימה לאומית חשובה לשינוי אזור מפרץ חיפה והפיכתו למטרופולין משגשגת ובת קיימה, תוך יצירת חיבור אורבני בין הקריות לחיפה וגישה ישירה מהעיר לים; ושהחזון ולפיו בעוד כעשור הקרקעות שעליהן ניצבים כיום תשתיות מזהמות ומפעלי תעשייה יפונו ויהפכו בהמשך לשטחי מגורים, תעסוקה ופנאי, שבילי ירק ושטחים פתוחים לרווחת הציבור - אכן יהיה למציאות.
משרד מבקר המדינה בראשותי רואה חשיבות רבה בקידום מהלכים ממשלתיים רחבי היקף שמטרתם להתמודד עם מוקדי זיהום סביבתיים, דוגמת מפרץ חיפה, והוא ימשיך לעקוב אחר נושא זה ולבצע בו ביקורות, מתוך הבנת הקשר הישיר בין השמירה על הסביבה ובין שיפור איכות החיים ושמירה על ביטחונם ובריאותם של אזרחי המדינה ותושביה.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אדר ב' התשפ״ד, מרץ 2024
תוכני העניינים
פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים - ביקורת מעקב מורחבת - תוכן עניינים
מיטיגציה - פעולות להפחתת פליטות גזי חממה
אדפטציה - ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים
היבטים כלכליים, היבטי מיסוי והיבטים פיננסיים של שינויי האקלים
ממשל אקלים - היערכות ארגונית, תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים
זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון - תוכן עניינים
מדיניות ותוכנית ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות
זיהומי אוויר חוצי גבולות שמקורם בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ביו"ש
זיהומי אוויר חוצי גבולות שמקורם בשריפת פסולת אלקטרונית וציוד חשמלי ביו"ש
הפיקוח והאכיפה בעבירות השלכת פסולת ושריפות פסולת ביו"ש
טיפול מוקד החירום של המשרד להג"ס בפניות בנוגע למפגעים בישראל שמקורם בשריפת פסולת ביו"ש
כיבוי שריפות פסולת ביו"ש
שריפת פסולת באס"פים לא מוסדרים ביו"ש במהלך מלחמת חרבות ברזל
היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב - תוכן עניינים
החלטות ותוכניות ממשלתיות בנוגע למפרץ חיפה
הפיקוח על פליטות מזהמים ממקורות תעשייתיים באזור מפרץ חיפה
פרסום והנגשה של מידע לציבור על פליטת מזהמים מארובות מפעלים במפרץ חיפה
צמצום זיהום אוויר מכלי שיט ומנמלים.