היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב

​באזור מפרץ חיפה פועלים מפעלי תעשייה רבים, בהם גם מפעלים המשתמשים ומאכסנים חומרים מסוכנים, הגורמים לזיהום אוויר ניכר ולמפגעים סביבתיים נוספים שיש להם השפעה נרחבת על כלל תושבי חיפה והאזור. ריכוז החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, המצוי בסמיכות לריכוזי אוכלוסין, מהווה סיכון לאוכלוסייה. סיכון זה מועצם בשל מיקומו של המפרץ בסמיכות לקו שבר גיאולוגי (שבר יגור) שיש אפשרות סבירה כי בעתיד תתרחש בקרבתו רעידת אדמה חזקה. נוסף על הפעילות התעשייתית, באזור זה פועלים שלשה נמלי ים, כאשר לפי מצאי הפליטות של המשרד להג"ס, כלי השיט שפקדו את נמלי חיפה היו מוקד עיקרי של פליטות זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה: לגבי מזהם אחד (תחמוצות גופרית) היקף הפליטה מכלי השיט היה יותר מפי ארבעה מהיקף הפליטה שלו מתחבורה כבישית ותעשייה יחד, ופליטתם לאוויר של כמה מזהמים אחרים הייתה גבוהה בסדרי גודל משמעותיים. מנתונים שהציג משרד הבריאות לאורך השנים עלה שבאזור מפרץ חיפה שיעור התחלואה במחלות שונות גבוה מהממוצע הארצי  וגורמים שונים העלו חשש שזיהום האוויר באזור זה הוא בין הסיבות לכך. זה שנים מתחולל מאבק אזרחי וציבורי במטרה להביא לפינוי התעשייה המזהמת מאזור המפרץ ולהפכו לאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה.

ביוני 2019 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד שהורכב משישה דוחות שעסקו בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה​. דוחות אלה הצביעו על ממצאים רבים ומשמעותיים שלגביהם הומלץ לנקוט פעולות לתיקון לשם שיפור איכות הסביבה והחיים באזור המפרץ, ובפרט הם הצביעו על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח האזור אגב התחשבות בצורך לצמצם את זיהום האוויר השורר בו. 

באוקטובר 2020 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים בין-משרדית, כדי לגבש אסטרטגיה ממשלתית ועקרונות לתוכנית פעולה לפיתוח ולקידום של מפרץ חיפה. במרץ 2022 קיבלה הממשלה החלטה בדבר עתידו של אזור מפרץ חיפה (החלטת הממשלה 1231) . בהחלטה זו הכריזה הממשלה על קידום אסטרטגיה לפיתוח אזור מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור באמצעות קידום פרויקטים משמעותיים שפורטו בהחלטה, ובהם הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, בכפוף להעמדת חלופות שיבטיחו את הרציפות התפקודית של משק האנרגייה בראייה כלל-ארצית, ותכנון מרחבי חדש שישנה את אופיו של אזור מפרץ חיפה למוטה מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים. מכח החלטת הממשלה הוקמו בשנת 2022 ועדת ההיגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית במשרד ראש הממשלה וביוני 2023 הם פרסמו תוכנית עבודה מפורטת ליישום החלטת הממשלה. 

ביקורת המעקב הנוכחית נועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים: כלל הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור; והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים ומכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים - עד למתן מענה יסודי וארוך טווח. 

הביקורת הקודמת:

​בחודשים מרץ עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הגופים המבוקרים הנוגעים בדבר לתיקון חלק מהליקויים שהועלו בדוח הקודם בנוגע להחלטות ולתוכניות ממשלתיות בנוגע למפרץ חיפה; בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים ממקורות תעשייתיים באזור מפרץ חיפה; ובנוגע לצמצום זיהום אוויר מכלי שיט ונמלים. כן נבדקו בביקורת המעקב היבטים שלא נבדקו בדוח הקודם בנוגע לפרסום ולהנגשה של מידע לציבור לגבי פליטות מזהמים מארובות מפעלים במפרץ חיפה. ביקורת המעקב נעשתה במשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס), במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה וברשות הספנות והנמלים. בדיקות השלמה נעשו במשרדי הבריאות, המשפטים, האנרגייה, האוצר, הפנים, החוץ והתחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), במינהל התכנון, ברשות מקרקעי ישראל, באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה - הגנת הסביבה, ובעיריית חיפה. 

באזור מפרץ חיפה פועלים מפעלי תעשייה רבים הגורמים לזיהום אוויר ניכר ולמפגעים סביבתיים נוספים שיש להם השפעה נרחבת על כלל תושבי חיפה והאזור. ביולי 2019 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד שהורכב משישה דוחות שעסקו בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. דוחות אלה הצביעו על ממצאים רבים ומשמעותיים שלגביהם הומלץ לנקוט פעולות לתיקון לשם שיפור איכות הסביבה והחיים באזור המפרץ, ובפרט הצביע הדוח על הצורך שממשלת ישראל תאמץ חזון מגובש לגבי אופיו ופיתוחו של אזור מפרץ חיפה, שימזער ככל הניתן את הפגיעה הסביבתית והבריאותית שמאפיינת אזור זה לצד שמירה על צורכי הרשויות הפועלות בו ועל צורכי המשק בכללותו. 

בביקורת המעקב נמצא כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. כמו כן הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים ובנוגע למידע שהמשרד להג"ס מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים. 

לצד זאת העלתה ביקורת המעקב כי בוצעה התקדמות של ממש בכמה היבטים: בהתבסס על עבודת מטה שנעשתה לאחר פרסום הדוח קודם קיבלה הממשלה במרץ 2022 החלטה אסטרטגית לפיתוח אזור מפרץ חיפה, ובכלל זה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית באזור; הממשלה הקימה ועדת היגוי ומינהלת שפועלות ליישום ההחלטה לפי תוכנית עבודה רב-שנתית מקיפה ומפורטת; בפברואר 2023 השלים משרד התחבורה התקנתן של תקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט ובדצמבר 2023 אושרה בממשלה תוכנית מתאר ארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה לאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה. 

ממצאי ביקורת המעקב מלמדים על הצורך בנקיטת שתי הפעולות שלהלן, בו-זמנית, לשם צמצום זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה ולשם שיפור איכות הסביבה והחיים באזור זה: 

1. יישום נחוש של החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה בהתאם לתוכנית העבודה הרב-שנתית שנקבעה ליישומה ובלוח הזמנים שנקבע בתוכנית (בין היתר, בעניין השלמת ההיערכות להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד שנת 2029) ואף מוקדם מכך ככל שניתן, תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך וההולם את ממדי התוכנית. 
   
   יישום התוכנית כרוך בהתמודדות עם חסמים וסיכונים משמעותיים המעמידים בספק את היכולת להשלים את התוכנית עד שנת 2029. ספק זה גובר לנוכח היעדר הסכמה של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לגבי לוח הזמנים ליישום התוכנית וכן לנוכח היעדר עיגון של לוח הזמנים, מסגרת התקציב ומקורות המימון ליישום התוכנית, בהחלטת ממשלה מחייבת. אנחנו מצויים בפתחה של שנת 2024, כך שהדבר מותיר חמש שנים בלבד להשלמת פרויקט לאומי מורכב ורחב היקף זה.
   
   
2. המשך נקיטת פעולות על ידי המשרד להג"ס להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה, בפרט עד לסגירתה של פעילות התעשייה הפטרוכימית.
   
   

​