חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל - ביקורת פיננסית והיבטים שונים הנוגעים לפעילות החברה

​חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (נתג"ז או החברה) התאגדה בישראל בשנת 2003 כחברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת ישראל, בהתאם להחלטת הממשלה 649. ב-2004 הוענק לה רישיון (שהוארך ב-2005 עד שנת 2034) להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, והיא החלה לפעול בשנת 2004. החברה היא מונופול טבעי בשוק הולכת הגז בישראל. נתג"ז כפופה לשני מאסדרים: המאסדר בתחום הגז הטבעי הוא משרד האנרגייה והתשתיות, הפועל מבחינה זו דרך רשות הגז הטבעי. המאסדר האחר הוא רשות החברות הממשלתיות, המאסדרת את כלל החברות הממשלתיות. בשנת 2022 העסיקה החברה כ-150 עובדים. מערכת ההולכה שהקימה החברה כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: (א) שלוש תחנות לקבלת הגז מספקי הגז; (ב) צנרת יבשתית וימית; (ג) תחנות PRMS ; (ד) תחנות הגפה. בהתאם להוראות הרישיון, החברה אחראית לתפעול המערכת ולתחזוקתה השוטפת. מערכת ההולכה של גז טבעי מתפרסת מהיישוב ציפורית שבצפון ועד סדום בדרום. אורך צנרת הולכת הגז הוא כ-830 ק"מ (נכון לשנת 2021). החברה מוליכה גז טבעי ל-41 לקוחות שונים, ובכללם לקוחות שמייצאים גז למצרים וירדן וכן ל-50 תחנות PRMS, המשמשות לחיבור לקוחות למערכת ההולכה. 

​בחודשים אוגוסט 2022 - ינואר 2023 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושאים פיננסיים הקשורים בחברה. הביקורת התמקדה בנושאים אלה: הצגת הדוחות הכספיים לשנים 2019 - 2021; היחסים הפיננסיים והכלכליים; סעיפים מהותיים מן המאזן ומדוח הרווח וההפסד; עבודת רואה החשבון המבקר; סוגיות בנושאי ממשל תאגידי. הביקורת נעשתה בחברת נתג"ז, ברשות הגז הטבעי, במשרד האנרגייה והתשתיות וברשות החברות הממשלתיות. בדיקות השלמה נעשו בחברת החשמל לישראל (חח"י) ובחברת נגה בע"מ. 

חברת נתג"ז היא מונופול טבעי בשוק הולכת הגז בישראל. החברה הקימה את צנרת ההולכה של הגז הטבעי (כ-800 ק"מ), והיא מזרימה דרכו את הגז ללקוחות ראשיים ברחבי הארץ. שיעור הרווח הנקי בחברה (16%) במשך שנים גבוה ביחס לחברות תשתית בארץ (תש"א - 15%; מקורות - 4% ממוצע חברות זרות - 6%), והיא איתנה מבחינה פיננסית אף על פי שהיא ממונפת יותר מחברות בענף. 

הביקורת העלתה כי הארכת רישיון נתג"ז ב-15 שנים עד שנת 2049 (המלצת מתווה ההון) לא בוצעה. לעובדה זו היו תוצאות שליליות הן מבחינת נתג"ז והן מבחינת המדינה. בין השאר, הדבר גרם (בשנים 2018 - 2022) לדחיית תשלום מיסים לאוצר המדינה בשל קיטון תשלומי מס החברות של נתג"ז בכ-200 מיליון ש"ח; וגרם בין היתר לקיטון ברווחים המדווחים של החברה בכ-863 מיליון ש"ח כתוצאה מרישום הוצאות כפחת מואץ. מומלץ כי רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגייה והתשתיות, משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות יפעלו להאריך את תוקף הרישיון של החברה, יבחנו מדי שנה את תעריפי החברה ואת השפעתם על יוקר המחיה וכן יפעלו להסדיר את חלוקת הדיבידנד מהחברה למדינת ישראל כתשואה על השקעתה. עוד מומלץ כי משרד האנרגייה והתשתיות יקבל החלטה על אחסון תפעולי ואסטרטגי של גז טבעי לעת שגרה ולעת חירום.

אומנם לפי התוכניות של משרדי הממשלה והחלטות ממשלה שהתקבלו השימוש בדלקים פוסיליים ובגז טבעי אמור לקטון בשל המעבר לאנרגיות מתחדשות בעשורים הבאים, ועם זאת השימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים הוא אסטרטגי למדינת ישראל. על כן, מומלץ כי משרד האנרגייה והתשתיות יפעל להסדיר את עתידה של החברה במסגרת הארכת הרישיון ולגבש תוכנית אב למשק האנרגייה.

​