המבקר ברשות המקומית - תפקידו והתנהלותו - ביקורת מעקב

​הביקורת הפנימית היא תפקידו העיקרי של מבקר הרשות המקומית - האמון על בדיקת פעילותה של הרשות ועל הגשת דין וחשבון שנתי על הביקורת שעשה. מעמדו של מבקר הרשות מורכב. מחד גיסא הוא עובד של הגוף המבוקר וכפוף לעיקרון ההיררכי המחייב אותו לציית להוראות הממונים עליו; מאידך גיסא, יכולתו למלא את תפקידו כהלכה קשורה קשר הדוק ליכולתו לפעול בעצמאות, בניטרליות וללא תלות בגורם כלשהו. לנוכח השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי התושב והסיוע הממשלתי הרב הניתן להן, נודעת חשיבות לחיזוק מנגנוני הביקורת - החיצוניים והפנימיים - על המתרחש בהן כדי להבטיח את תפקודן התקין. 

​בשנת 2020 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ובו ממצאי ביקורת בנושא "תפקידם והתנהלותם של המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשויות המקומיות" (הביקורת הקודמת). בחודשים אפריל עד ספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של משרד הפנים ושל מחוזותיו וכן את פעולותיהן של הרשויות המקומיות לתיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת בכל הנוגע לתפקידו ולהתנהלותו של המבקר ברשות המקומית וכן בכל הנוגע לממשק העבודה בין הנהלת הרשות ובין מנגנוני הביקורת הפנימיים (ביקורת המעקב). 

הביקורת הקודמת:

מבקר המדינה, דוח שנתי 71א (2020), "תפקידם והתנהלותם של המבקר, הגזברוהיועץ המשפטי ברשויות המקומיות", 365 - 417.

​מנגנוני הביקורת הפנימיים ברשויות המקומיות, ובראשם מבקר הרשות, הם מעגל ההגנה הראשון מפני פגיעה בתפקודן התקין של הרשויות המקומיות, ועל כן נודעת חשיבות עליונה לכך שהרשויות עצמן יבטיחו את תפקודם התקין של מנגנונים אלה ואת מועילותם. נוסף על כך, וכדי לצמצם את הצורך בהפעלת סמכויות ההתערבות הנתונות לו, הכרוכה לעיתים בהתערבות במנגנון הדמוקרטיה המקומית, מומלץ שמשרד הפנים ינקוט בכל הכלים העומדים לרשותו לחיזוק מועילותם של מנגנונים אלה ולהבטחת תפקודם התקין. הדברים אמורים ביתר שאת ברשויות קטנות, פריפריאליות ושאינן איתנות או אינן יציבות, שהיקף הסיוע הממשלתי הניתן להן (כ-78% מהכנסותיהן), ובכללו מענקי האיזון המוענקים להן, גבוה יותר, ושבהן נמצא שיעור גבוה יותר של ליקויים בתפקודם של מנגנוני הביקורת הפנימיים.