תחזוקה וניקיון של אתרי תיירות בישראל

ענף התיירות הוא אחד מהענפים הגדולים והצומחים בכלכלה העולמית, והוא מתפתח בהתאמה לתהליכי הגלובליזציה ולגידול האוכלוסייה. לאורך ההיסטוריה שימשה ארץ ישראל מקום מפגש רב-לאומי ורב-תרבותי, ולפיכך מדינת ישראל היא צומת של תיירות מורשת עולמית ולאומית. משאב התיירות משמש מנוע לצמיחה כלכלית. על כן נחוצה מדיניות השואפת למקסם את היתרונות הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים הטמונים במשאב זה באמצעות תכנון וניהול של שירותי התיירות ושל אתרי התיירות וכן באמצעות פיתוח גישות צופות פני עתיד לעיצוב מדיניות תיירותית. 

בבסיס מיצוי הפוטנציאל של ענף התיירות עומדת שביעות רצונם של התיירים, אשר משפיעה על בחירת היעד התיירותי, מהווה יתרון תחרותי וקובעת את הפוטנציאל העסקי שלו. קיימים כמה גורמים מרכזיים שמשפיעים על שביעות רצונו של התייר מביקורו באתר תיירות, ובהם חזות אתר התיירות המושפעת מהתחזוקה, הניקיון, הבטיחות והנראות שלו. לתחזוקה ולשימור של אתרי תיירות, נוסף על תרומתם לערכי התרבות והמורשת, יש חשיבות כלכלית בשמירה על ההשקעה הכספית הציבורית שבוצעה בפיתוח האתר. תחזוקה ושימור מסייעים לשמור על נכסי המורשת עבור הדורות הבאים באמצעות הבטחת המצב הפיזי שלהם. כמו כן רמת התחזוקה משפיעה על בטיחות אתרי התיירות. בניהול התחזוקה, הנראות והניקיון של אתרי התיירות בישראל מעורבים גורמי אסדרה, מימון, ניהול ופיקוח בשלטון המרכזי, בשלטון המקומי, בחברות ממשלתיות ובמגזר הפרטי. משרד התיירות הוא הגורם המוביל את תחום התיירות ברמה הלאומית, והוא מסתייע בחברות הממשלתיות שבאחריותו כזרוע לביצוע פרויקטים של תשתיות תיירותיות ציבוריות. במסמך עיקרי מדיניות הממשלה מיוני 2021 צוין בין היתר כי שיפור חוויית התייר באמצעות השבחת איכות השירות בדגש על נושאי נראות, תחזוקה וניקיון "היא קריטית להשגת השפעה מכסימלית ויתרון תחרותי" בתחום התיירות לאורך זמן. עוד נכתב כי "עיקר המאמץ בתחום זה יושקע בשיפור השירות הניתן לתייר, תוך קביעת סטנדרטים לניקיון ולתחזוקה של אתרים ציבוריים ועמידה בהם". 

בחודשים ינואר עד אוגוסט 2022 בדק משרד מבקר המדינה את נושא התחזוקה והניקיון של אתרי תיירות בישראל. הבדיקה נעשתה במשרד התיירות, בחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), בחברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), ברשות העתיקות, ברשות הטבע והגנים (רט"ג) ובקרן קיימת לישראל (קק"ל). בדיקות השלמה ובירורים נעשו במשרד ירושלים ומורשת ובמשרד האוצר; במשרד להגנת הסביבה; ובמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הביקורת כללה היבטים שונים, ובהם מיפוי מצב התחזוקה והניקיון של אתרי התיירות בישראל (המצב הפיזי או מצב התחזוקה והניקיון); אחריות משרד התיירות בתחום תחזוקת אתרי התיירות בישראל; ניהול התחזוקה בגופים המבצעים את פיתוח אתרי התיירות; הבקרה על התחזוקה והניקיון של אתרי התיירות והאכיפה של תחומים אלה; וההשקעה בפרויקטים תיירותיים ואובדן הערך התיירותי שלהם.

לצורך בחינה עדכנית של מצב התחזוקה והניקיון באתרי תיירות בישראל קיים משרד מבקר המדינה בשנת 2022 הליך שיתוף ציבור באמצעות שני סקרים שביצע בנושא: האחד בקרב יותר מ-1,600 מורי דרך פעילים, וסקר נוסף של דעת קהל שהופץ בקרב 600 מטיילים ישראלים פעילים מאוכלוסייה הטרוגנית כמדגם מייצג. שביעות הרצון של הנסקרים מהמצב הפיזי של אתרי התיירות תורגמה לסולם ציונים שבין 0 ל-100 (הציון 0 הוא הנמוך ביותר ו-100 הוא הגבוה ביותר). 

בבסיס מיצוי הפוטנציאל של ענף התיירות עומדת שביעות רצונם של התיירים, אשר משפיעה על בחירת היעד התיירותי, מהווה יתרון תחרותי וקובעת את הפוטנציאל העסקי שלו. במהלך השנים זיהה משרד התיירות את נושא התחזוקה והניקיון של אתרי התיירות כ"סיכון קריטי" לפעילות המשרד, לפיתוח ושימור התיירות ולתדמיתה של התיירות בישראל. רכיבי התחזוקה והניקיון הכרחיים לשימורם של אתרי התיירות; הם משפיעים במידה רבה על נראות האתרים ועל חוויית התייר בהם; והם מרכיב חשוב במימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה - הן כענף כלכלי והן כנכסים לאומיים בעלי ערך רב-דורי. משרד התיירות וגופים ממשלתיים נוספים השקיעו בשנים 2011 עד 2020 כספים רבים בפיתוח אתרי תיירות בישראל (כ-1.2 מיליארד ש"ח), ואולם כדי לשמר את ההשקעות הציבוריות בתחום התיירות ואת הערך הרב-דורי של אתרים אלו כמשאב לאומי היסטורי, נדרש להגן על התשתיות שלהם ולצמצם את הסיכונים הנובעים מהיעדר תחזוקה מתאימה. 

מדוח זה עולה כי קיימת בעיה מתמשכת וארוכת שנים של תחזוקה וניקיון לא נאותים בחלקים משמעותיים מאתרי התיירות בישראל, שיש בה משום חסם למימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה. בדוח מועלים ממצאים שונים בשורה של נושאים לרבות היעדר הגדרה ברורה למונח "אתרי תיירות"; היעדר בסיס נתונים למעקב אחר תחזוקתם של אתרי התיירות; שימוש לא יעיל במנגנון החוזי; היעדר מנגנון פיקוח אפקטיבי; ומדיניות מחייבת לתחזוקת אתרי עתיקות. בהיותו אחראי לתחום התיירות בישראל, מוטלת על משרד התיירות האחריות לנהל באופן הוליסטי את חוויית התיירות על כל מרכיביה, ובכלל זאת לנהל את הסיכונים הצפויים לענף התיירות באופן שיובטחו תחזוקה וניקיון ראויים באתרי התיירות בהתאם להליך סדור של ניהול סיכונים. לשם כך מוצע כי במסגרת בחינת ממצאי דוח זה ויישום המלצותיו יבחן המשרד את הפערים המופיעים בנהליו ובמסמכיו האסטרטגיים ואת ההצעות שהובאו לפניו במהלך השנים וכן גישות תחזוקה קיימות בגופי תיירות אחרים בארץ ובעולם. כמו כן מומלץ כי המשרד ירתום גורמים שותפים שנסקרו בדוח ואשר מחזיקים או משקיעים באתרי תיירות כמו רט"ג, קק"ל, משרד ירושלים ומורשת, רשויות מקומיות וכן משרד האוצר, וישתף אותם בגיבוש מודל תחזוקה ובגיבוש דרכים לשיפור הבקרה על תחזוקת האתרים שבאחריותם. עוד מוצע כי משרד התיירות ייזום ויפעיל גם ממשק עם מורי הדרך ועם ציבור המטיילים, בהיותם "סוכני שטח", לקבלת משוב שוטף על מצב התחזוקה והניקיון באתרים ויפרסם את הממצאים ואת המגמות בעניין זה כדי להגביר את השקיפות, את אחריותם לציבור ולתרום לתיקונם ולתחזוקתם של אתרי התיירות בישראל.