רקע
הסביבה המקוונת היא זירת פעילות מרכזית בעולמם של ילדים ובני נוער. הם פעילים בה לצרכים מגוונים, לפרקי זמן הולכים וגדלים, ומגיל צעיר יותר מבעבר. המרחב המקוון מקנה לילדים ולבני הנוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא טומן בחובו סיכונים רבים - בהם פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.
פגיעות וסיכונים במרחב המקוון
הסיכונים הטמונים בעולם המקוון רלוונטיים לכלל האוכלוסייה, אך הם מתעצמים כאשר מדובר בילדים ובני נוער. הסיבות לכך הן, בין היתר: השימוש הנרחב של קבוצות גיל אלו ברשת האינטרנט; חשיבותן של מערכות היחסים החברתיות בגילים אלו ומרכזיות הרשתות החברתיות בניהולן; חוסר בשלות רגשית בגילים אלה להתמודד עם הסיכונים והפגיעות.
השלכות הפגיעות במרחב המקוון
לפגיעות ברשת בילדים ובבני נוער עלולות להיות השלכות קשות ביותר, חלקן ארוכות טווח, המתבטאות בתחומים החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים. אלה כוללות, בין השאר, פגיעה בביטחון העצמי, עלייה בסיכויים לצריכת סמים ואלכוהול, בעיות בלימודים ובמסגרות חברתיות, מתח ולחץ, הימנעות מהשתתפות במסגרות חברתיות ועוד.
פעולות משרד החינוך למניעת פגיעה בתלמידים במרחב המקוון
משרד החינוך (להלן גם - המשרד) מתייחס במפורש לפגיעות מקוונות ולהיקלעות למצבי סיכון ברשת כאל נדבך בתופעת האלימות של תלמידים וכלפי תלמידים. מכוח תפקידיו על פי הדין, נושא משרד החינוך באחריות לקידום אקלים חינוכי מיטבי, המאפשר להכיל ולקבל את האחר, ולעודד יצירת אווירה תומכת למידה ופיתוח אחריות אישית וחברתית. חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, נועד בין היתר לצמצם את האלימות בקרב התלמידים במוסדות החינוך ומחוצה להם. חוזר מנכ"ל לקידום האקלים הבית-ספרי ולהתמודדות עם אירועי אלימות (להלן - חוזר אח"ם) מבוסס על התפיסה שלפיה האקלים הבית-ספרי הוא הגורם המרכזי בפיתוח הביטחון האישי של התלמיד, תחושת השייכות שלו וכבודו האישי, לצד ערכים חברתיים כמו יושר וכבוד כלפי הזולת, אחריות, שמירה על פרטיות וכן ערנות לסכנות ולמצבי סיכון. עם זאת התנהלות התלמידים במרחב הדיגיטלי היא בעלת מאפיינים ייחודיים: נגישות למידע רב ולתכנים מגוונים ללא הגבלה וללא סיווג, טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבור וסיכון לפגיעה בפרטיות, אפשרות להתנהלות אנונימית ועצמאית ללא השגחת מורים או הורים וללא מנגנוני בקרה. מאפיינים אלה מטילים על מערכת החינוך, על כל דרגיה, אתגר חינוכי חדש המחייב תכנון והיערכות החורגים מהמענה שנותן משרד החינוך לאלימות הפיזית ולהתנהגויות בסיכון הגלויות לעיני התלמידים.