לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
קטינים; אינטרנט; המטה הלאומי להגנה על ילדים ובני נוער באינטרנט; תיקי חקירה; פדופיליה; בני נוער

רקע

רקע

 

הסביבה המקוונת היא זירת פעילות מרכזית בעולמם של ילדים ובני נוער. הם פעילים בה לצרכים מגוונים, לפרקי זמן הולכים וגדלים, ומגיל צעיר יותר מבעבר. המרחב המקוון מקנה לילדים ולבני הנוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא טומן בחובו סיכונים רבים - בהם פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.

פגיעות וסיכונים במרחב המקוון

הסיכונים הטמונים בעולם המקוון רלוונטיים לכלל האוכלוסייה, אך הם מתעצמים כאשר מדובר בילדים ובני נוער. הסיבות לכך הן, בין היתר: השימוש הנרחב של קבוצות גיל אלו ברשת האינטרנט; חשיבותן של מערכות היחסים החברתיות בגילים אלו ומרכזיות הרשתות החברתיות בניהולן; חוסר בשלות  רגשית בגילים אלה להתמודד עם הסיכונים והפגיעות.

פגיעות וסיכונים במרחב המקוון 

השלכות הפגיעות במרחב המקוון

לפגיעות ברשת בילדים ובבני נוער עלולות להיות השלכות קשות ביותר, חלקן ארוכות טווח, המתבטאות בתחומים החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים. אלה כוללות, בין השאר, פגיעה בביטחון העצמי, עלייה בסיכויים לצריכת סמים ואלכוהול, בעיות בלימודים ובמסגרות חברתיות, מתח ולחץ, הימנעות מהשתתפות במסגרות חברתיות ועוד.

השלכות הפגיעות במרחב המקוון 

הגנה על קטינים במרחב המקוון - המענה הלאומי

כדי להתמודד עם הסיכונים הטמונים במרחב המקוון לילדים ולבני נוער קיבלה ממשלת ישראל בשנת 2016 החלטה על הקמת מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת (להלן - המטה הלאומי). המטה הלאומי הוקם בשנת 2018 כמערך משולב משטרתי-אזרחי לטיפול בכלל ההיבטים של אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת. שותפים בו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, ופעולתו מלווה על ידי משרד המשפטים. המטה מורכב מיחידה משטרתית (יחידה 105), הכוללת מפלג מודיעין ומפלג חקירות; ממוקד טלפוני-105 המאויש על ידי שוטרים לצד נציגים ממשרדי הממשלה השותפים; ומאגף אזרחי המתכלל את כל הפעילות האזרחית של המערך. לצד המטה הלאומי פועלים משרדי ממשלה שונים וגופים אחרים בהיבטי המניעה, הטיפול והאכיפה הנוגעים להגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון.

נתוני מפתח

  • 85.5%

    מהתלמידים בכיתות ו'-י"ב הם בעלי טלפון נייד חכם.

  • כ-4 שעות

    ממוצע השימוש ביום בטלפון נייד חכם בקרב ילדים ובני נוער.

  • 28,623

    אירועים שעניינם פגיעה בקטינים במרחב המקוון נתקבלו במוקד 105 מפברואר 2018 עד יוני 2021.

  • 11.5%

    מהתלמידים בכיתות ו', ח' ו-י'-י"ב בישראל היו קורבנות לבריונות ברשת, כעולה מסקר בין-לאומי שנערך בשנת 2019. (דהיינו, אומדן של כ-75 אלף תלמידים שהיו קו...

  • 2,602

    תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין, משנת 2018 עד אוגוסט 2021. שיעור ניכר מהם (70%) נסגר.

  • 1,216

    תיקי חקירה נפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון שבהם היה קורבן קטין, משנת 2016 עד ספטמבר 2021. מחציתם נסגרו. כמחצית (47%) מהקורבנות בתיקים אלו היו בג...

  • ב-32%

    מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון, היה לפחות קורבן קטין אחד.

  • 25%

    מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים הם קטינים.

  • 1,498

    אירועים שעניינם הפצת תמונות או סרטונים נתקבלו במוקד 105 עד ספטמבר 2021. מרב הפוגעים והנפגעים הם בגילי 17-13.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ עד דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון בהיבטי אכיפה, טיפול, חינוך ומניעה. הבדיקה בוצעה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 (להלן - המטה הלאומי), במשרד החינוך, ובמשטרת ישראל (להלן גם - המשטרה). בדיקות השלמה בוצעו במשרד המשפטים, במשרד לביטחון הפנים, במשרד התקשורת, במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - משרד הרווחה), במוסד לביטוח לאומי וביחידת צור בשירות בתי הסוהר. נוסף על כך התקיים שיח עם עמותות, ארגונים ומומחים שונים העוסקים בנושא. כמו כן, התקיים מפגש עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, וכן בוצע הליך שיתוף ציבור עם הורים ומנהלים (להלן - סקר ההורים וסקר המנהלים שביצע משרד מבקר המדינה).

​​

תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    היעדר מדיניות לאומית: הגופים הבין-לאומיים העוסקים בנושא וכן החלטת הממשלה משנת 2016 עמדו על הצורך בגיבוש מדיניות לאומית לשם התמודדות יעילה עם האתגרים הכרוכים בהגנה על קטינים במרחב המקוון. נמצא כי נכון לאוקטובר 2021 לא גובשה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משר...
  • dislike
    היכרות עם מוקד 105: מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה...
  • dislike
    מענה בשפה הערבית: אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית. בין פניות אלה - פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. נכון לאוגוסט 2021 לא ה...
  • dislike
    פנייה מקוונת: ילדים ובני נוער פעילים ברשת ומתקשרים לרוב באמצעות יישומים למיניהם (כגון צ'ט ווטסאפ). בסקר שנערך הביעו כ-45% מהם העדפה לפנייה בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. למרות זאת, נכון לנובמבר 2021 הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.
  • dislike
    היעדר נתונים בדבר פניות שהמוקד העביר לטיפול תחנות המשטרה: 56% מהפניות למוקד מסווגות כאירועים הכוללים היבטים פליליים. אירועים אלו מועברים על פי רוב לטיפול תחנות המשטרה. נמצא כי אין בידי המוקד או המטה הלאומי או המשטרה נתונים על מספר הפניות שהעביר מוקד...
  • dislike
    הערכת תועלת הפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכיפתי: המוקד מבצע פעולות כגון איתור חשודים והוצאת צווים במטרה לסייע לתחנות לטפל בתיקי החקירה. נמצא כי המוקד אינו מקבל באופן שיטתי וסדור היזון חוזר מהתחנות בנוגע לפניות שהעביר אליהן, שעניינן חשש לעבירות נגד קטינ...
  • dislike
    השוואה בין תיקי חקירה שנפתחו בתחנות לבין כאלה שקדמה לפתיחתם פנייה למוקד 105: משרד מבקר המדינה קיבל ממוקד 105 רשימה חלקית של הפניות שהמוקד הפנה לטיפול תחנות המשטרה, וניתח את אופן הטיפול בתחנות בתיקים אלו. ניתוח הנתונים מעלה צורך בבחינה יסודית של תועלת...
  • dislike
    המערכות הטכנולוגיות במוקד 105: מזה כשלוש שנים הפעלת מוקד 105 נעשית באמצעות מערכות טכנולוגיות שאינן מתאימות לצרכיו. כתוצאה מכך נפגעת איכות הטיפול באירועים, יש קושי בעריכת פיקוח ומעקב אחר הטיפול באירועים, וקיים חשש מתמיד לתקלות. נמצא כי רק באוגוסט 2020...
  • dislike
    סינון תכנים פוגעניים: הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. זאת ועוד, סקר שע...
  • dislike
    היבטי אכיפה - היעדר תמונת מצב של היקף הפשיעה במרחב המקוון: נמצא כי חרף העובדה שהיקף הפשיעה במרחב המקוון הולך וגדל אין בידי גופי האכיפה - משטרת ישראל והפרקליטות - נתונים שמהם ניתן לעמוד באופן מהימן על היקף הפשיעה במרחב המקוון ועל מגמותיה בכלל, ובאשר ל...

    תרשים התקציר

    למודל עבודה בו עובדים כתף אל כתף כמה משרדי ממשלה לצורך מתן פתרון הוליסטי, יש יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם בעיות חוצות משרדים. ראוי לבחון יישום מודל זה גם בתחומים אחרים שבהם יש יתרון מובהק לטיפול משותף על ידי גורמים ממשרדים שונים.

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ כי ועדת ההיגוי הבין-משרדית תשלים גיבוש מדיניות לאומית ארוכת טווח. התוויית מדיניות שלאורה יוכלו לפעול בעלי העניין הרבים הנוגעים לנושא, ובכללם - המטה הלאומי, משטרת ישראל ומשרדי הממשלה השונים - תאפשר התמודדות מיטבית עם האתגרים הטמונים בו, ובראשם א...
    • [alt]
      כדי שהמוקד ישמש כתובת למי שנפל קורבן לפגיעות ברשת נדרשת מודעות לקיומו. מומלץ להוסיף ולהשקיע מאמצי הסברה בתחום זה, ולבחון מהן הדרכים האפקטיביות להעלאת המודעות לפעילותו.
    • [alt]
      מומלץ כי משטרת ישראל ומוקד 105 יבחנו לעומקן את הסיבות לכך ששיעור סגירת התיקים בתחנות זהה (כ-70%) - בין שהתלונה נתקבלה ישירות בתחנה ובין שקדמה לה פנייה למוקד.
    • [alt]
      מוקד 105 החל לפעול בשנת 2018, וטיפל מאז הקמתו ביותר מ-28,000 פניות. מודל ההפעלה של מוקד 105 הוא ייחודי. כדי שניתן יהיה להעריך את השירות שהמוקד מספק ואת יעילותו בעיני הפונים, וכדי לטייב את פעולתו, חשוב לקבל משוב מהציבור בדבר המענה שהוא מספק. מומלץ כי ...
    • [alt]
      כדי שיהיה אפשר לגבש תמונת מצב מהימנה על הפשיעה במרחב המקוון, ולגזור ממנה תובנות, מומלץ כי משטרת ישראל והפרקליטות יבחנו כיצד ניתן לטייב את סיווג התיקים שבוצעו בהם עבירות במרחב המקוון.

    סיכום

    ​סיכום

    העולם המקוון מציע שפע הזדמנויות לילדים ולבני נוער, ועם זאת ככל שהם נחשפים למגוון גדול יותר של שימושים ונהנים מיותר הזדמנויות, כך הם חשופים ליותר סיכונים ופגיעות הטמונים במרחב המקוון. השלכות הפגיעות עלולות להיות קשות וללוות את הנפגעים שנים ארוכות.

    המטה הלאומי הוא מערך משולב אזרחי-משטרתי ייחודי, שהוקם במטרה לתת מענה הוליסטי לפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת. השוטרים ונציגי המשרדים העובדים במטה הלאומי, ובפרט במוקד וביחידה המבצעית, פועלים מתוך תחושת שליחות ועבודתם כרוכה בחשיפה למידע רגיש, שהטיפול בו מצריך חוסן נפשי. הקמתו של המטה הלאומי היא צעד משמעותי להתמודדות עם הנושא, אך נדרשים צעדים נוספים כדי להתמודד עם האתגרים שמעמיד המרחב המקוון, על מפת הסיכונים בו המשתנה כל העת.

    דוח זה מציג שורה של פערים, ובהם: היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת; היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון; פערים בפעולות המוקד בהיבט האזרחי והאכיפתי; ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המבוצעות במרחב המקוון. מתן מענה לפערים אלו יביא לטיוב המענה הלאומי בהגנה על ילדים ובני נוער ברשת.

    הגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים - ילדים ובני הנוער והוריהם, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מערכת החינוך הפורמלית לצד החינוך הבלתי פורמלי, גורמי האכיפה, משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם משרד החינוך, וכן הפלטפורמות המקוונות וגופים מהמגזר השלישי. כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה.

    היגדים שעלו בשיח עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית

    היגדים שעלו בשיח עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית