רקע

הסביבה המקוונת היא זירת פעילות מרכזית בעולמם של ילדים ובני נוער. הם פעילים בה לצרכים מגוונים, לפרקי זמן הולכים וגדלים, ומגיל צעיר יותר מבעבר. המרחב המקוון מקנה לילדים ולבני הנוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא טומן בחובו סיכונים רבים - בהם פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.

פגיעות וסיכונים במרחב המקוון

הסיכונים הטמונים בעולם המקוון רלוונטיים לכלל האוכלוסייה, אך הם מתעצמים כאשר מדובר בילדים ובני נוער. הסיבות לכך הן, בין היתר: השימוש הנרחב של קבוצות גיל אלו ברשת האינטרנט; חשיבותן של מערכות היחסים החברתיות בגילים אלו ומרכזיות הרשתות החברתיות בניהולן; חוסר בשלות  רגשית בגילים אלה להתמודד עם הסיכונים והפגיעות.

השלכות הפגיעות במרחב המקוון

לפגיעות ברשת בילדים ובבני נוער עלולות להיות השלכות קשות ביותר, חלקן ארוכות טווח, המתבטאות בתחומים החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים. אלה כוללות, בין השאר, פגיעה בביטחון העצמי, עלייה בסיכויים לצריכת סמים ואלכוהול, בעיות בלימודים ובמסגרות חברתיות, מתח ולחץ, הימנעות מהשתתפות במסגרות חברתיות ועוד.

הגנה על קטינים במרחב המקוון - המענה הלאומי

כדי להתמודד עם הסיכונים הטמונים במרחב המקוון לילדים ולבני נוער קיבלה ממשלת ישראל בשנת 2016 החלטה על הקמת מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת (להלן - המטה הלאומי). המטה הלאומי הוקם בשנת 2018 כמערך משולב משטרתי-אזרחי לטיפול בכלל ההיבטים של אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת. שותפים בו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, ופעולתו מלווה על ידי משרד המשפטים. המטה מורכב מיחידה משטרתית (יחידה 105), הכוללת מפלג מודיעין ומפלג חקירות; ממוקד טלפוני-105 המאויש על ידי שוטרים לצד נציגים ממשרדי הממשלה השותפים; ומאגף אזרחי המתכלל את כל הפעילות האזרחית של המערך. לצד המטה הלאומי פועלים משרדי ממשלה שונים וגופים אחרים בהיבטי המניעה, הטיפול והאכיפה הנוגעים להגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון.

​

בחודשים מרץ עד דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון בהיבטי אכיפה, טיפול, חינוך ומניעה. הבדיקה בוצעה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 (להלן - המטה הלאומי), במשרד החינוך, ובמשטרת ישראל (להלן גם - המשטרה). בדיקות השלמה בוצעו במשרד המשפטים, במשרד לביטחון הפנים, במשרד התקשורת, במשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - משרד הרווחה), במוסד לביטוח לאומי וביחידת צור בשירות בתי הסוהר. נוסף על כך התקיים שיח עם עמותות, ארגונים ומומחים שונים העוסקים בנושא. כמו כן, התקיים מפגש עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, וכן בוצע הליך שיתוף ציבור עם הורים ומנהלים (להלן - סקר ההורים וסקר המנהלים שביצע משרד מבקר המדינה).

​​

​סיכום

העולם המקוון מציע שפע הזדמנויות לילדים ולבני נוער, ועם זאת ככל שהם נחשפים למגוון גדול יותר של שימושים ונהנים מיותר הזדמנויות, כך הם חשופים ליותר סיכונים ופגיעות הטמונים במרחב המקוון. השלכות הפגיעות עלולות להיות קשות וללוות את הנפגעים שנים ארוכות.

המטה הלאומי הוא מערך משולב אזרחי-משטרתי ייחודי, שהוקם במטרה לתת מענה הוליסטי לפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת. השוטרים ונציגי המשרדים העובדים במטה הלאומי, ובפרט במוקד וביחידה המבצעית, פועלים מתוך תחושת שליחות ועבודתם כרוכה בחשיפה למידע רגיש, שהטיפול בו מצריך חוסן נפשי. הקמתו של המטה הלאומי היא צעד משמעותי להתמודדות עם הנושא, אך נדרשים צעדים נוספים כדי להתמודד עם האתגרים שמעמיד המרחב המקוון, על מפת הסיכונים בו המשתנה כל העת.

דוח זה מציג שורה של פערים, ובהם: היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת; היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון; פערים בפעולות המוקד בהיבט האזרחי והאכיפתי; ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המבוצעות במרחב המקוון. מתן מענה לפערים אלו יביא לטיוב המענה הלאומי בהגנה על ילדים ובני נוער ברשת.

הגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים - ילדים ובני הנוער והוריהם, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מערכת החינוך הפורמלית לצד החינוך הבלתי פורמלי, גורמי האכיפה, משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם משרד החינוך, וכן הפלטפורמות המקוונות וגופים מהמגזר השלישי. כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה.

היגדים שעלו בשיח עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית