מבוא
העולם המקוון הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הסובבת אותנו. האינטרנט עיצב מחדש את התפיסה לגבי תקשורת בין-אישית, לימוד ואיתור מידע, תעסוקה, בידור ופנאי, צריכה ועוד. הנגישות לעולם המקוון אפשרית באופן מיידי כמעט מכל מקום ובכל זמן. עולם זה מתפתח במהירות ומציע אפשרויות חדשות כל העת. נכון לינואר 2021 היו ברחבי העולם 4.66 מיליארד משתמשי אינטרנט פעילים (כ-60% מאוכלוסיית העולם), מהם כ-93% באמצעות טלפונים ניידים.
הסביבה המקוונת היא זירת פעילות מרכזית בעולמם של הילדים ובני הנוער, וההפרדה בינה לבין הסביבה הפיזית הולכת ומיטשטשת. הם פעילים בה לצרכים מגוונים, לפרקי זמן הולכים וגדלים, והחל מגילים צעירים יותר מבעבר. העולם המקוון מציע שפע של הזדמנויות לילדים ולבני נוער, ובכלל זה אפשרויות בלתי נדלות ללימוד בכל תחום, ליצירת קשרים חברתיים ללא מגבלה של זמן או מקום, לביטוי עצמי במגוון פלטפורמות, למשחק ולהנאה.
בהתאם לנתוני ארגון Unicef, נכון לשנת 2020 לכשליש מהילדים ובני הנוער בעולם הייתה גישה לאינטרנט מבתיהם, כאשר ישנו פער ניכר בין מדינות בעלות רמות הכנסה גבוהות למדינות בעלות רמות הכנסה נמוכות. לפי נתוני ארגון ה-OECD, מספר הילדים שיש להם גישה לאינטרנט בבית ולמגוון מכשירים דיגיטליים גדל בהתמדה במדינות החברות בו. בין השנים 2006 ל-2015 עלה שיעור בני ה-15 במדינות ה-OECD שבביתם גישה לאינטרנט מ-75% ל-95%. באופן דומה, גם במדינות האיחוד האירופי נרשמה עלייה בגישה לאינטרנט מ-55% בשנת 2007 ל-87% בשנת 2017. להלן נתונים על השימוש במכשירים ניידים חכמים בקרב ילדים ובני נוער ב-34 מדינות:
תרשים 1: שיעור שימוש בטלפונים ניידים חכמים בקרב ילדים ובני נוער בגילי 17-5 במדינות שונות, 2019
המקור: Broadband Commission for Sustainable Development, 2019.
מהתרשים עולה כי ברוב המדינות שנבדקו (21 מתוך 34), למעלה מ-70% מהילדים ובני הנוער עושים שימוש בטלפונים חכמים. עוד עולה כי ישראל נמצאת במקום ה-12 מתוך 34 המדינות שנבדקו, כאשר שיעור הילדים בגילי 17-5 המשתמשים בטלפונים חכמים עמד בשנת 2019 על כ-81%.
ילדים ובני נוער - סיכונים בעולם המקוון והשלכותיהם
העולם המקוון עבר תמורות משמעותיות בשנים האחרונות - זמן השימוש במסכים עלה בצורה ניכרת, גיל המשתמשים ירד, השימוש ברשתות החברתיות הלך וגבר, וילדים ובני נוער חשופים יותר לתכנים שאינם מתאימים לגילם ולפגיעות הנובעות מתקשורת עם גולשים אחרים. לצד זאת, תחומי פשיעה נרחבים כגון הימורים, סחר בסמים, עבירות מין ועוד, הועתקו מהמרחב הפיזי למרחב המקוון, תוך ניצול מאפייניו, ובכללם הנגשה גוברת של אמצעי הצפנה ואנונימיזציה. אמצעים אלו הפכו את הפשיעה להמונית, אנונימית ומונגשת, והם מקשים על גורמי המודיעין וגורמי אכיפת החוק להשיג גישה לחומרי חקירה, לגלות עבריינים הפועלים בתווך האינטרנטי, ולמנוע את פעילותן של זירות פליליות על גבי הפלטפורמות המוצפנות. הדבר משתקף גם בכניסת קטינים הולכת וגוברת למעגלי הפשיעה, הן כקורבנות והן כמבצעים.
המרחב המקוון הוא "מגרש משחקים" חדש המתנהל ללא נוכחות "מבוגר אחראי", המקנה לילדים ולבני נוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בעולם המקוון, הוא טומן בחובו סיכונים רבים. קיימת קשת נרחבת מאוד של פגיעות בעולם המקוון. בחלק מהמקרים מדובר בעבירות פליליות קשות. במקרים אחרים אין מדובר בעבירה פלילית, אולם הפגיעה הנגרמת לקטין עלולה להיות קשה מאוד. בין פגיעות אלה: פגיעות מיניות, בריונות, חרם, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.
תרשים 2: סיכונים ופגיעות בעולם המקוון
במקרים רבים היכולות הטכנולוגיות של ההורים מוגבלות ונמוכות בהשוואה לאלו של בני הנוער. הפער הטכנולוגי מקשה על ההורים להיות מודעים ומעורבים במעשי ילדיהם בעולם המקוון, לייעץ להם בהיבטי גלישה בטוחה ולשמש כתובת עבורם במקרה שנפגעו. הורים רבים מעידים כי הם מוטרדים מכך שילדיהם ייפגעו בעולם המקוון. להלן תוצאות סקר בעניין זה שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים:
תרשים 3: דירוג הנושאים המטרידים הורים בפעילות המקוונת של ילדיהם
המשך קריאה בקובץ המלא