השירות הלאומי והשירות האזרחי

צעירים שקיבלו פטור מחובת שירות סדיר או שלא נקראו לשירות סדיר, והם בני 18 - 24 שנים, יכולים לבצע שירות התנדבותי מטעם המדינה במגוון תחומים. בשירות משרתים מתנדבים מכמה קבוצות אוכלוסייה - נשים דתיות שהצהירו על דתיותן; נשים וגברים יהודים שקיבלו פטור משירות צבאי מסיבות אחרות, לרבות רפואיות; אנשים עם מוגבלות; נשים וגברים מקרב החברה הערבית; גברים מקרב החברה החרדית; נוער במצוקה.

מטרותיו העיקריות של השירות הן חיזוק הקשר וההזדהות בין האזרח למדינה, לחברה ולקהילה; צמצום אי-השוויון בין המשרתים (בכל סוג שירות שהוא) ובין אלו שאינם משרתים; הגדלת סיכוייהם של בוגרי השירות להשתלב בכל תחומי החיים, לרבות חיזוק היכולות המקצועיות שלהם והכנתם לתעסוקה בעתיד; והשגת תועלת לחברה בכלל ולאוכלוסיות ראויות לקידום בפרט. השירות מופעל בידי רשות השירות הלאומי-אזרחי (הרשות).

​בחודשים פברואר-אוגוסט 2020 בדק משרד מבקר המדינה כמה נושאים במערך השירות הלאומי והשירות האזרחי: היבטים כלכליים; התנדבות בקרב החברה הערבית; התנדבות בקרב החברה החרדית; הערכת העלות של הפעלת השירות לעומת הערכת תועלתו הכלכלית; פיקוח ובקרה על הפעלת השירות; והטיפול בנושאי הפרט של המתנדבים - טיפול בפניותיהם, טיפול במניעת הטרדות ופגיעות מיניות של מתנדבים ומתנדבות ומתן הטבות למתנדבים. הביקורת נעשתה ברשות השירות הלאומי-אזרחי, ובדיקות השלמה נעשו, בין היתר, במשרד האוצר - באגף החשב הכללי, בצה"ל ובמשרד הביטחון.

​הממשלה שמה לעצמה כיעד להגדיל את מספר המתנדבים מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, אך יעד זה לא הושג. יתר על כן, פעולות רשות השירות הלאומי-אזרחי לעידוד התנדבות בקרב החברה הערבית ובקרב החברה החרדית הייתה מצומצמת. נמצאו ליקויים הנוגעים לאחד מתפקידיה המרכזיים של הרשות - פיקוח ובקרה על הפעילות במסגרת השירות ועל תנאי השירות של המתנדבים. על הרשות לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את ההמלצות שהועלו בדוח זה, ובפרט בכל הנוגע להתנדבות בקרב החברה הערבית ובקרב החברה החרדית.