לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
השקעות; תכנית הבראה

רקע

​המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מחזיקים בתיקי השקעות שבהם יש סכומי כסף גדולים מאוד. סכומי כסף אלה מממנים פעילויות שונות ומשמשים נכס אסטרטגי המסייע לשמירה על היציבות הפיננסית של המוסדות לטווח הארוך. בביקורת זו נבדקה עמידתן של אוניברסיטאות ומכללות בחוקים ובנהלים השונים בתחום ניהול השקעות, זאת כדי להבטיח התנהלות תקינה של המוסדות, ובכלל זה קיומם של מנגנוני בקרה ראויים ופעילות מנהלית מקצועית של צוות ההשקעות המלווה את ועדת ההשקעות.

נתוני מפתח

  • מעל 17 מיליארד ש"ח

    סך כספי ההשקעות של האוניברסיטאות ושל המכללות המתוקצבות בישראל (בנתוני 2018)

  • 1.749 מיליארד ש"ח

    הערך הממוצע של תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו בביקורת (בנתוני אפריל 2020)

  • 207 מיליון ש"ח

    הערך הממוצע של תיקי ההשקעות של המכללות שנבדקו בביקורת (בנתוני מאי 2020)

  • 5.16% / 3.68% תשואה

    שיעור התשואה הממוצע שהניבו תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו בשנים 2017 - 2019 (5.16%) לעומת שיעור התשואה שהניבו תיקי ההשקעות של המכללות (3.68%)...

  • 5% - 20% מתיק ההשקעות

    טווח ההשקעות בפועל באפיקים האלטרנטיביים באוניברסיטאות שנבדקו (בנתוני אפריל 2020)

  • 3% מתיק ההשקעות

    שיעור הפירות הממוצע מתיק ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו שהוקצה לפעילות בשנת הלימודים 2019 – 2020

  • 6.72%- מתיק ההשקעות

    שיעור ההפסד הממוצע של תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו במהלך חודש מרץ 2020, עם התפרצותו של נגיף הקורונה ברחבי העולם

  • 1% - 23% מתיק ההשקעות

    טווח ההקדשות בהרכב תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות שנבדקו

פעולות הביקורת

​בחודשים אפריל-נובמבר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול ההשקעות הפיננסיות של תשעה מוסדות להשכלה גבוהה - חמש אוניברסיטאות וארבע מכללות בין השנים 2017 - 2020: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, המכללה האקדמית בית ברל והמכללה האקדמית תל אביב-יפו. הביקורת נערכה במוסדות להשכלה גבוהה האמורים, במל"ג-וות"ת וכן אצל רשם ההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים וברשות המיסים.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    הגשת דיווח שנתי על ניהול השקעות לוות"ת: מהנתונים שהעבירה הוות"ת למשרד מבקר המדינה עולה, כי בשנים 2011 - 2018 הגישו לוות"ת מוסדות להשכלה גבוהה בודדים (מתוך כ-30 מוסדות) דיווחים על פעילותם בתחום ההשקעות. שלא בהתאם לנוהל שלה עצמה, לא קבעה הוות"ת מתכונת סד...
  • dislike
    התנהלות המוסדות להשכלה גבוהה בתחום ההשקעות: בביקורת שנערכה באוניברסיטאות ובמכללות עלו ליקויים בסדרי עבודתה של חלק מוועדות ההשקעות ובכלל זה התכנסות שלא בתדירות הנדרשת, היעדרותם של בכירים בהנהלת המוסדות החברים בוועדת ההשקעות מהישיבות, ישיבות ללא קוורום...
  • dislike
    השקעות באפיקים אלטרנטיביים: האוניברסיטאות הגדילו את ההשקעות באפיקים האלטרנטיביים ובייחוד בקרנות השקעה פרטיות (Private Equity), אולם באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן לא הוסדרה אסטרטגיה להשקעה באפיק זה בנוהל פנימי או באמצעות קריטריונים מנחים.
  • dislike
    ניתוח סיכונים שנתי: שלוש מתוך חמש האוניברסיטאות שנבדקו בביקורת וכל המכללות שנבדקו לא ביצעו ניתוח סיכונים סדור ולא קיימו על כך דיון שנתי, כנדרש על פי נוהל הוות"ת.
  • dislike
    השקעות של כספי הקדשות ציבוריים: שלוש מתוך חמש האוניברסיטאות שנבדקו בביקורת אינן מנהלות ומשקיעות את כספי ההקדשות שבנאמנותן על פי תקנות הנאמנות. במקרים שבהם הכספים מושקעים כנדרש על פי תקנות הנאמנות, התשואה מצומצמת יותר (2.15% פחות בממוצע מצטבר בשנים 2017...
  • dislike
    מגבלות רשות המיסים החלות על תיק ההשקעות של המכללות: מכללות אקדמיות מנהלות את תיק ההשקעות שלהן בהתאם למגבלות תקנות הנאמנות, מתוך הבנה שחוזר רשות המיסים משנת 2015 חל עליהן, בעוד פרשנותה של רשות המיסים היא שהחוזר אינו חל עליהן שכן הן כפופות לאסדרה של הוות"ת.
  • dislike
    הסדרת הפיקוח והבקרה של הוות"ת על ה-WGEM: הוות"ת לא בחנה את תכולת נהליה בכל הנוגע לתיק ההשקעות של מכון ויצמן בארה"ב (ה-WGEM) המחזיק בכ-11 מיליארד ש"ח (בנתוני ספטמבר 2019).
  • dislike
    ערך תיק ההשקעות של אוניברסיטת בר-אילן: ערך תיק ההשקעות של אוניברסיטת בר-אילן נשחק ב-15 שנים האחרונות בשל משיכות כספים שנועדו לכיסוי גירעונות. בנתוני שנת 2020, ערך התיק קטן ב-160 מיליון ש"ח בהשוואה לערכו לפני 15 שנה, ואילו ערכם של התיקים באוניברסיטאות א...
  • dislike
    הקרנות הצמיתות של האוניברסיטה העברית: משנת 2005 יש גירעון בקרנות הצמיתות של האוניברסיטה, והוא הגיע לשיאו בשנת 2011 - לסכום של כ-240 מיליון ש"ח. האוניברסיטה פועלת לצמצם את הגירעון, ונכון לשנת 2019 הוא מסתכם בכ-62 מיליון ש"ח.
  • like
    לאורך השנים הצליחו האוניברסיטאות הגדולות בישראל לבנות תיקי השקעות בעלי ערך כספי רב, המדרג אותן במקום מכובד בהשוואה למוסדות אקדמיים בצפון אמריקה. ההישג בולט במיוחד לנוכח גילן הצעיר יחסית של האוניברסיטאות בישראל בהשוואה לזה של מוסדות בארה"ב ובקנדה.

תרשים התקציר

גודל תיקי ההשקעות של המוסדות להשכלה גבוהה שנבדקו בביקורת, במיליוני ש"ח

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    מומלץ כי הפיקוח והבקרה של הוות"ת בתחום ההשקעות יכלול המשך איסוף עקיב ושיטתי של דיווחים שנתיים מכל המוסדות להשכלה גבוהה כדי לקבל תמונה ראויה על ניהול ההשקעות בהם, בחינה אם נוהל הוות"ת מיושם הלכה למעשה ואם יש צורך לעדכנו, ואם יש סימנים העשויים להעיד על פ...
  • [alt]
    על המוסדות להשכלה גבוהה לפעול לתיקון הליקויים אשר עלו בדוח זה בהתנהלותם בתחום ההשקעות, ובכלל זה: סוגיות מִנהליות הנוגעות לסדרי עבודתה של ועדת ההשקעות, בקרה ראויה על מנהלי התיקים, מיסוד דרכי ההשקעה באפיקים האלטרנטיביים והבטחת קיומם של מנגנוני בקרה איתני...
  • [alt]
    מומלץ כי המכללות יבחנו את מדיניות ההשקעה שלהן מעת לעת לרבות בהשוואה לאוניברסיטאות. כמו כן מוצע כי האוניברסיטאות יבחנו בצורה עיתית את מדיניותן, את הרכבי התיקים שלהן, את ביצועי השקעותיהן ואת ההקצאה השנתית של פירות קרנותיהן למול הנתונים הרלוונטיים באוניבר...
  • [alt]
    משרד מבקר המדינה ממליץ לאוניברסיטאות לשקף את המידע הנוגע לתיק ההשקעות שלהן ולפרסמו, ובכלל זה שיקוף מידע הנוגע להקצאתן של תשואות התיק.
  • [alt]
    מומלץ כי משרד המשפטים יבחן אם יש מקום לעדכן את אפיקי ההשקעה המותרים לכספי הקדשות המנוהלים על ידי מוסדות לשכלה גבוהה. לאחר השלמת בחינת העמדה של ור"ה ובחינת הדרכים להפחתת נטל האסדרה, על משרד המשפטים לגבש הנחיות ברורות בדבר הקביעה אילו תרומות יש לרשום כהק...

סיכום

​המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מנהלים תיקי השקעות בסכום כולל של מעל 17 מיליארד ש"ח (בנתוני 2018). חלק מהאוניברסיטאות מנהלות תיקים שבהם הון של מעל מיליארד ש"ח. תיקים אלה והתשואות השנתיות שהם מניבים תומכים בפעילות האקדמית והמִנהלית של המוסדות, והם משמשים מקור הכנסה חשוב וארוך-טווח. העיסוק בהשקעות מצריך הבנה מקצועית, עבודה סדורה ומובנית המתבססת על בקרות ראויות, ניתוח סיכונים ושקיפות בין הגורמים השונים המעורבים בניהול תיק ההשקעות של המוסד האקדמי. דוח זה הצביע על חולשות ועל ליקויים בפעילות ההשקעות של המוסדות להשכלה גבוהה לצד נקודות חוזק. על המוסדות להשכלה גבוהה - הן אוניברסיטאות הן מכללות - לתקן את הליקויים שעלו בדוח זה כדי להציב רף מקצועי גבוה בפעילותם בתחום ההשקעות.