תחנות דלק פירטיות עלולות לחשוף את הציבור לסיכונים בטיחותיים, בריאותיים, אקולוגיים ותחבורתיים, והן גורמות למדינה הפסדים כספיים בשל אי-תשלום מסים. בשנת 2012 פעלו בישראל כ-100 תחנות דלק פירטיות. נוסף על כך פעלו בישראל כמה מאות תחנות דלק פנימיות, ועשרות מהן מכרו דלק לציבור בניגוד לחוק.
פעולות הביקורת
בחודשים אפריל-אוקטובר 2012 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של משרד האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה) בתחנות דלק פירטיות ובתחנות דלק פנימיות בשנים 2008-2012. בדיקות השלמה נעשו בגופים האלה: המשרד להגנת הסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י), רשות המים, רשות המסים בישראל, משטרת ישראל, נציבות הכבאות והצלה וכמה רשויות מקומיות וועדות מקומיות לתכנון ולבנייה.
עיקרי הממצאים
1. בשנים 2008-2011 היו פעולות גופי הפיקוח נגד תחנות דלק פירטיות בלתי מספיקות. אמנם בשנת 2012 הגביר משרד הפנים את פעולותיו נגד תחנות דלק פירטיות ובעקבות זאת נסגרו 28 מהן על ידי בעליהן, אולם התופעה בכללה עדיין נמשכת.
2. בעת הריסה של תחנות דלק פירטיות גורמי הפיקוח מחרימים ציוד ודלק. עד שנת 2007 היה משרד האנרגיה מתקצב את האחסון של הציוד והדלק שהוחרמו, אולם בשנת 2007 הפסיק את התקצוב. בעקבות זאת הפסיקו גורמי האכיפה להרוס תחנות דלק פירטיות.
3. למשרד האנרגיה אין תכנית עבודה הכוללת יעדים ברורים לפעולות אכיפה יזומות נגד ספקי דלק של תחנות פירטיות ולסגירת תחנות אלה. המשרד לא הכשיר את עובדיו לפיקוח על תחנות דלק פירטיות. העיצומים הכספיים שהטיל המשרד על ספקים המספקים דלק לתחנות דלק פירטיות היו מועטים, והם אף לא נגבו. המשרד אינו בודק את איכות הדלק בתחנות פנימיות אשר מוכרות דלק לציבור.
4. לגופי הפיקוח אין מסד נתונים על תחנות דלק פירטיות ותחנות דלק פנימיות המוכרות דלק לציבור, והעברת המידע על תחנות אלו מיחידות השדה למַטֶה לוקה בחסר.
5. רוב הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה שנבדקו לא פעלו נגד תחנות הדלק הפירטיות שבמרחב התכנון שלהן.
6. ממ"י ער משנת 2006 לקיומן של תחנות דלק פנימיות המוכרות דלק לציבור, אך לא פעל להסדרת השימוש המסחרי בקרקעות בחוזה מתאים ולגביית דמי שימוש עבור השימוש החורג בקרקע או להפסקת הפעילות באמצעות הגשת תביעות משפטיות לפינוי הקרקע. המשא ומתן עם גוף המייצג כמאה תחנות דלק פנימיות, שפנה לממ"י להסדרת פעילותן, נמשך זה ארבע שנים וטרם הסתיים.
7. מינהל הרכב הממשלתי מאפשר לכלי הרכב שלו לתדלק לפחות בחמש תחנות דלק פנימיות, אף על פי שהן אינן מורשות לכך.
סיכום והמלצות
תחנות דלק פירטיות הממוקמות בריכוזי אוכלוסייה חושפות את הציבור לסיכונים רבים וגורמות נזקים למדינה ולאזרחיה. ממצאי דוח זה מלמדים על ליקויים רבים בפעולות הפיקוח והאכיפה של גופים ממשלתיים נגד תחנות דלק הפועלות בניגוד לחוק ועל גישה סלחנית כלפי מפעיליהן. הביקורת העלתה כי בשנים האחרונות, למעט פעולות מסוימות שביצע משרד הפנים בשנת 2012, אכיפת החקיקה נגד תחנות דלק פירטיות נעשית בהיקף קטן. בהיעדר פעולות תקיפות משותפות של גופי הפיקוח - משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התמ"ת, המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משטרת ישראל, ממ"י, הרשויות המקומיות וועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, קיים חשש כי רק אחרי שיקרה אסון, חלילה, יינקטו צעדים נגד תחנות אלה.
ריבוי הגופים שלהם יש סמכויות כנגד תחנות דלק פירטיות (כמפורט לעיל) וחוסר התיאום ביניהם פוגעים במאבק נגד התחנות. על גופים אלה שפורטו לעיל, בהובלת משרד האנרגיה, להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם ולפעול בנחרצות למיגור תופעת תחנות הדלק הפירטיות. אם משרד האנרגיה סבור כי הסמכויות שבידיו אינן מספיקות, עליו ליזום החלטת ממשלה או שינוי חקיקה כדי להסדיר נושא זה. על ממ"י לפעול להסדרת השימוש החורג של תחנות דלק פנימיות בקרקע למטרות מסחר, או לפעול לפינוי הקרקע ולהפסקת השימוש בה ולגבות דמי שימוש למפרע.