התקשרויות הרשויות המקומיות בפטור ממכרז

​הרשות המקומית משמשת נאמן הציבור בכל פעולותיה, ועל חלוקת משאביה להיעשות בהליך מסודר ושקוף כדי למנוע הקצאה לא שוויונית שלהם. כדי להבטיח שהרשות המקומית תעמוד בחובתה זו, קבע המחוקק בין היתר הסדרים לפעולת הרשות המקומית בחלוקת משאביה. כך קבע המחוקק כי ככלל התקשרות של רשות מקומית בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה תיעשה באמצעות מכרז פומבי. הצורך ליצור מנגנונים שישפרו את אפשרותן של הרשויות המקומיות לפעול ביעילות ומועילות ולאפשר לרשות המקומית גמישות תפעולית ותפקודית הוביל לקביעת הסדרים בחקיקה שבעת התקיימות התנאים הקבועים בהם ניתן לפטור את הרשות המקומית מן הצורך בעריכת מכרז פומבי, במקרים מסוימים באמצעות התקשרויות בפטור ממכרז. כך למשל, התקשרות בהיקף כספי הקטן מהסכום שקבע המחוקק לביצוע מכרז (תקרת הפטור); התקשרויות לעבודה דחופה; התקשרויות עם ספק יחיד או מומחה יחיד בארץ; התקשרויות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע או מומחיות מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים; התקשרויות עם המדינה; התקשרויות עם תאגידים ממשלתיים; והתקשרות עם מוסדות ללא כוונת רווח.

​בחודשים יוני - אוקטובר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את התקשרויותיהן של רשויות מקומיות עם ספקים בפטור ממכרז בשנים 2018 - 2021 כדי לבחון ביצוע פעולותיהן על פי הוראות החקיקה ובאופן הוגן ושוויוני. בביקורת נבדקו אסדרת ההתקשרויות בפטור ממכרז; היערכות הרשויות המקומיות להתקשרויות; והתקשרויות הרשויות המקומיות לפי הסדרי הפטור השונים. הבדיקה נעשתה בחמש רשויות מקומיות: בעיריות הוד השרון, מעלות תרשיחא וקריית גת, במועצה האזורית הגלבוע ובמועצה המקומית רכסים (הרשויות המקומיות שנבדקו).   

​מטרתו המרכזית של המכרז הפומבי היא לאפשר לרשות המינהלית להשיג את ההצעה המיטבית מבחינת איכות ומחיר, תוך שמירה על כללי תחרות הוגנת ומתן הזדמנות שווה לכול. המחוקק איזן בין חובת המכרז הפומבי - דרך המלך להתקשרותן של הרשויות המקומיות עם ספקים - לבין הצורך להעניק לרשויות המקומיות גמישות תפקודית ותפעולית עת הן מתקשרות עם ספקים. בהתאם לכך נקבעו הסדרים בחקיקה המאפשרים לרשויות המקומיות להתקשר בפטור ממכרז עם ספקים בלי לקיים מכרז פומבי.