המרחב הכפרי במדינת ישראל משתרע על כ-85% משטחה של מדינת ישראל, וחיים בו כ-517,800 תושבים ב-859 יישובים המאוגדים ב-48 מועצות אזוריות. הפשיעה במגזר זה מתאפיינת (נוסף על עברות הקיימות במגזר העירוני) בפשיעה חקלאית הכוללת גניבת בעלי חיים, גניבת ציוד חקלאי, גניבת תוצרת חקלאית, גרימת נזק לרכוש, הסגת גבול לרבות השתלטות על קרקעות המדינה והצתות. הטיפול בפשיעה זו מבוצע על ידי המשטרה "הכחולה" ומשמר הגבול (להלן - מג"ב). על מג"ב הוטלה אחריות משימתית לטיפול בעברות חקלאיות ובחלק מהפשיעה בתחום עברות רכוש (להלן - פע"ר) במגזר הכפרי. הביטחון השוטף (להלן - הבט"ש) ביישובים מושתת על מרכיבי ביטחון המוקצים ליישובים בהתאם לסיווגם הנקבע על ידי פיקוד העורף (להלן - פקע"ר) ועל מערך אבטחה שמפעיל מג"ב, הכולל שלושה מרכיבים מרכזיים: רכזי ביטחון שוטף (להלן - רב"שים), שמירה שכירה וכיתות כוננות.
פעולות הביקורת
בתקופה אוגוסט 2010 עד מרץ 2011 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות ואת הטיפול של המשטרה בפשיעה ובמשימות הבט"ש שבמגזר הכפרי. בבדיקה נבחנו סוגיות הנוגעות לאפקטיביות הטיפול של המשטרה בעברות חקלאיות; ההיערכות הארגונית של מג"ב לטיפול בפשיעה; שיתוף פעולה בין המשטרה ה"כחולה" ובין מג"ב; ומידת האמון לו זוכה המשטרה בקרב התושבים תושבי המגזר הכפרי. בתחום הבט"ש בחן משרד מבקר המדינה את פעולות פקע"ר והמשטרה בכל הנוגע לסיווג יישובים, הקצאה ומימון של מרכיבי ביטחון, את סדרי העסקת השומרים השכירים, הפעלת כיתות הכוננות והשמירה על כשירותן המבצעית. הבדיקה נערכה במג"ב: במפקדת מג"ב בשלוש החטיבות המרחביות (להלן - חטמ"רים) - צפון, מרכז ודרום; במטה הארצי במשטרה (להלן - מטא"ר) ובפקע"ר. בדיקות השלמה נערכו במשרד הביטחון (להלן - משהב"ט) ובמשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ). בדיקת השלמה נערכה במג"ב במהלך אוקטובר 2011.
עיקרי הממצאים
התמודדות המשטרה עם הפשיעה במגזר הכפרי
בשנת 2009 תיק אחד בלבד מכל 53 תיקים (כ-1.9%), שנפתחו בכלל יחידות המשטרה בגין ביצוע עברות חקלאיות, נדון בבית משפט.
למרות האחריות המשימתית שהוטלה על מג"ב בתחום הטיפול בפשיעה החקלאית, טיפל מג"ב בשנים 2009 ו-2010 רק בכמחצית מהעברות החקלאיות.
ב-11 תחנות משטרה, מתוך 22 תחנות הפועלות במגזר הכפרי, היקף הקריאות שבהן הגיעו ניידות המשטרה למקום האירוע באיחור, בהשוואה לנדרש על פי הנהלים, או שלא הגיעו כלל, נע בין 10% ל-37% מהקריאות.
ארגון ותקינה של כוחות מג"ב במגזר הכפרי
בשנים 2009 ו-2010 עבר מג"ב שינוי ארגוני (להלן - רה-ארגון), הכולל תפיסת הפעלה חדשה, ובמסגרתו פרסמה המשטרה ביולי 2010 פקודת ארגון (להלן - פק"א) חדשה למג"ב , שבה נקבעו תקני כוח האדם ואורגנו מחדש הכוחות הפועלים במגזר הכפרי. למרות הערות מבקר המדינה בדוח ביקורת קודם , לא פורטו בפק"א המשאבים הנדרשים לשם מילוי המשימות שהוגדרו בפק"א, והמטא"ר לא הקצה אותם ליחידות מג"ב.
פעילות מג"ב בנוגע לטיפולו בגניבת רכוש חקלאי במרחבים שאינם מוגדרים כמגזר כפרי אינה נמדדת. דבר שיש בו כדי לפגוע ביכולת של המטא"ר, של מפקדי המחוזות, של מפקדי התחנות במשטרה ושל מפקדות החטמ"רים במג"ב לתכנן את ההקצאה וההפעלה של הכוחות בצורה מיטבית.
המשטרה ומג"ב לא בחנו את יכולת סדר הכוחות של ניידות הסיור שהוקצו למגזר הכפרי לעמוד בזמן התגובה הנדרש בנוהלי המשטרה למענה לקריאת מצוקה של תושבי המגזר הכפרי.
שיתוף פעולה בין מג"ב והמשטרה "הכחולה"
נמצאו ליקויים בתיאום הפעילות בין כוחות מג"ב וכוחות המשטרה "הכחולה" הפועלים באותו שטח, העלולים אף לסכן חיי אדם. כמו כן נמצאו נהלים הנוגעים לממשקי עבודה בין המחוז והחטמ"רים בנוגע להפעלת השיטור הכפרי שאינם מיושמים.
הגנת יישובים
אף שפקע"ר הוא הגורם האחראי לסיווג היישובים, סיווג מג"ב על דעת עצמו חלק מהיישובים בצורה שונה מפקע"ר; 76 יישובים (כ-24% מסך כל היישובים שסווגו על ידי פקע"ר) הזכאים על פי פקע"ר למרכיבי ביטחון, סווגו על ידיו בצורה שאינה מקנה להם זכאות למרכיבי ביטחון; 13 יישובים נוספים סווגו על ידי מג"ב שלא בהתאם לסיווג פקע"ר.
נכון לסוף דצמבר 2010 לא הקצתה המשטרה תקן רב"ש ל-73 יישובים שסיווג פקע"ר. לעומת זאת, הקצתה המשטרה 9.5 תקני רב"ש (במשרות חלקיות) ב-18 יישובים המסווגים על ידי פקע"ר כיישובים בסיווג "עורף".
בשנת 2010 מימן פקע"ר כ-724,000 ש"ח מעלות האחזקה של מרכיבי ביטחון ב-34 יישובים, אף על פי שהמשטרה לא הקצתה להם רב"ש במשרה מלאה, וזאת בניגוד לנוהלי פקע"ר.
פקע"ר והמשטרה מממנים רכש של רכבי ביטחון ליישובים ללא נוהל וללא אמות מידה המסדירות את חלוקת התקצוב ביניהם. נוסף על כך, אין אחידות במפרטי כלי הרכב שדורשים פקע"ר והמשטרה לאבטחת היישובים.
מג"ב מקצה שומרים שכירים ליישובים, אך אינו מקפיד על עמידה באמות המידה שקבע במסמכיו להקצאת שומרים אלה. עד מועד סיום הביקורת טרם גיבשה המשטרה נוהל להקצאת שומרים אלה.
מרבית כיתות הכוננות הנמצאות ביישובים שבאחריות מג"ב אינן עומדות בכשירות המבצעית הנדרשת, ובחלק מהיישובים לא קיימת כיתת כוננות כלל.
סיכום והמלצות
למגזר הכפרי יש תפקיד חשוב ביותר ביישוב אדמות מדינה ובשמירה עליהן. אף שהיקפי הפשיעה המדווחת במגזר הכפרי נמוכים יחסית להיקפים של כלל הפשיעה המדווחת במדינה, להיקף הפשיעה במגזר הכפרי משמעות רבה לעניין תחושת הביטחון של התושבים במגזר זה וליכולתו של המגזר הכפרי למלא אחר תפקידיו החשובים. פרשת דרומי העלתה לסדר היום הציבורי את תחושת חוסר האונים של תושבים במגזר הכפרי, נוכח חולשתה של המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר הכפרי. בביקורת עלה, כי לחלק מהתושבים במגזר הכפרי אין אמון ביכולת המשטרה לטפל בפשיעה החקלאית. מצב שהוביל, בין היתר, לשימוש בגופים חוץ-משטרתיים או התנדבותיים לשם מניעת פשיעה - מחד, ולאי-דיווח של תושבים למשטרה על חלק ממעשי הפשיעה במגזר הכפרי - מאידך.
משרד מבקר המדינה ער לעבודה המקיפה שעשתה המשטרה בעבודת הרה-ארגון של מג"ב ובפרסום תפיסת ההפעלה החדשה והתמורות שחלו בעקבותיה. עם זאת, נמצא בביקורת, כי עבודת הרה-ארגון לא כללה ניתוח של מרכיבים חשובים בפעילות מג"ב במגזר הכפרי. נוסף על כך, נמצאו ליקויים בנושאי ארגון ותקינה שעליהם העיר מבקר המדינה בעבר בדוח על ארגון ותקינה במג"ב , ובכלל זה פרסום פקודות ארגון ללא ניתוח כל הצרכים המבצעיים וללא הקצאת מלוא המשאבים הנדרשים לביצוע המשימות. בליקויים אלה יש כדי לפגוע ביכולת מג"ב לבצע את משימותיו. יחידות המשטרה לא עמדו בזמני התגובה לקריאות מצוקה שנקבעו בנהלים, נמצאו ליקויים בתיאום הפעילות בין כוחות מג"ב וכוחות המשטרה "הכחולה" והמשטרה לא החילה נוהל הקובע את המספר המזערי של ניידות סיור האמורות לפעול במרחב הכפרי.
נוכח הליקויים שעלו בביקורת, על המשטרה לבחון דרכים לשיפור יכולתה להתמודד עם הפשיעה במגזר הכפרי, ובכלל זה תיקון הליקויים בתחום הארגון והתקינה. נוסף על כך, על המשטרה לשפר את מדידת היקפי הפשיעה על ידי הסתייעות בנתונים הקיימים במועצות האזוריות, ואת המדידה של פעילות יחידות מג"ב. ראוי גם, כי המטא"ר בשילוב מג"ב יגדירו מחדש את המושג פשיעה חקלאית, יכללו בה גניבת רכוש חקלאי ביישובים שאינם משתייכים למגזר הכפרי ויטילו על מג"ב לטפל בפשיעה זו. כמו כן ראוי למדוד פעילות זו כדי לקבל תמונה מלאה על פעילות מג"ב נגד גניבת רכוש חקלאי. בתחום הביטחון השוטף על המשטרה, צה"ל, המשרד לבט"פ ומשהב"ט לקבוע כללי עבודה לתיאום פעילותם לשם הקצאה יעילה של המשאבים המוקצים למטרה זו כדי להשיג את מרב הביטחון לאזרחים.