פיקוח המשרד על מרפאות ומכונים פרטיים

תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות רישום מרפאות), מגדירות אילו מרפאות חייבות רישום במשרד הבריאות (להלן - המשרד). על פי התקנות, מרפאות העוסקות בכירורגיה פלסטית, בכירורגיה כללית, ובניתוחים - אורטופדיים, עיניים, נשים, אף אוזן גרון ואורולוגיה, חייבות רישום במשרד. לעומת זאת, מכונים קוסמטיים, מרפאות ומכונים העוסקים בטיפולים בכאב הקשור בבעיות אורטופדיות ונוירולוגיות, טיפולים בבעיות עור ומין, בהסרת שיער, בטיפול בלייזר לתיקון הראייה ובטיפול לעיכוב תהליך ההזדקנות, אינם טעוני רישום.

1. מתן מידע לציבור - נכונותו ושקיפותו:  הועלה, שלעתים המרפאות אינן מוסרות לציבור ולמטופלים מידע מפורט ומלא על מומחיותם של הרופאים המועסקים אצלם.

ניתוח התלונות שבמשרד מעלה, כי לעתים מנהלים שאינם רופאים או עובדים בלתי מקצועיים הם אלה שרושמים את "תולדות החולה" (אנמנזה), ובכלל זה אבחנה של הבעיה והמלצה לטיפול. בביצוע פעולה זאת בידי מי שאינו רופא מורשה, יש לכאורה משום עבירה של עיסוק ברפואה שלא כדין.

בנושא הטיפולים בעיכוב תהליך ההזדקנות ("אנטי איג'נג"), מצא המשרד שלא ניתן מידע מלא ונאות לציבור בקשר ליעילותם של התכשירים. המשרד אינו מפקח על פעילותן של מרפאות המציעות טיפולים אלה, ואינו בודק את התכשירים הנמצאים בשימוש בתחום זה ואת שיטות הטיפול.

מתלונות שהתקבלו במשרד ובמועצה הישראלית לצרכנות על מרפאות ומכונים פרטיים בנוגע לטיפול בבעיות עור ולטיפול בכאב הקשור בבעיות אורטופדיות ונוירולוגיות עולה, כי רבים התלוננו על גירודים, כאבים, דלקות עיניים, שטפי דם, ובמקרה אחד אף על שיתוק. כמו כן התלוננו על אי-מתן מידע לציבור באשר ליעילות הטיפול, ובאשר למומחיותם המקצועית של הרופאים המטפלים.

במשרד ובמועצה הישראלית לצרכנות התקבלו תלונות רבות בנושא הטיפול להסרת שיער מהגוף. ניתוח התלונות מעלה ספק אם ניתן למטופלים מידע מלא, נכון ומדויק בדבר יעילות הטיפול, ובדבר הנזק הגופני העלול להיגרם להם, כמו: כוויות, צלקות, צריבות, אדמומיות, שלפוחיות, פצעים וכתמים בעור.

משרד מבקר המדינה העיר, כי מן הראוי שהמשרד יבהיר לציבור את מגבלות הפיקוח שלו ויפרט לציבור מה עליו לבדוק עם פנייתו למרפאות ולמכונים הפרטיים בנוגע למומחיותם של המטפלים וליעילות הטיפול.

הטיפול במכשיר לייזר להסרת שיער הוא חודרני ועלול להזיק. על פי הוראות המשרד, הטיפול בהסרת שיער במכשיר לייזר מותנה בכך שהטיפול ייעשה בידי רופא או בידי אחות בפיקוח רופא. המשרד לא הביא לידיעת הציבור את עמדתו לעניין שימוש בלייזר בידי מי שאינו רופא, ולא פרסם את עמדתו למי מותר להשתמש בלייזר, לאילו מטרות ובאילו תנאים. הטיפולים בהסרת שיער במכשיר לייזר נעשים במרפאות ובמכונים הפרטיים, לעתים בידי רופאים שאין להם רישיון לעסוק ברפואה בישראל או בידי קוסמטיקאיות. המשרד לא פעל להפסקת הטיפול בידי מי שאינו מוסמך לכך.

2. פרסום מטעה:  רבים מהמרפאות והמכונים הפרטיים מפרסמים עצמם בהרחבה באמצעי התקשורת, ומבטיחים לציבור פתרון לבעיות רפואיות וקוסמטיות. משרד מבקר המדינה סקר פרסומים של 20 מרפאות ומכונים העוסקים בטיפולים השונים. הועלה, כי יש מרכזים רפואיים העוסקים הן בתחום הכירורגיה - הטעון רישום במשרד, והן בתחום הטיפולים להסרת שיער או השתלתו והטיפול להלבנת שיניים - טיפולים שהעוסקים בהם אינם חייבים ברישום, המפרסמים כי המרכז הרפואי הוא ברישיון המשרד, בזמן שרק לגבי הפעולות הכירורגיות קיים רישום במשרד.

כמו כן הועלה, כי כמה מרפאות ומכונים פרסמו שמכשיר הלייזר שברשותם מופעל באישור המשרד ומכון התקנים. בפועל, המשרד אינו מפקח על רישום המכשירים ועל השימוש בהם במרפאות ובמכונים הפרטיים, ואינו מבצע בקרת איכות על הפעלתם; בדיקת מכון התקנים אינה כוללת את קרינת הלייזר ואת תקינות המכשיר. עוד הועלה, שיש המפרסמים שהם מציעים טיפול בשיטות בדוקות ומוכחות באישור המשרד. בפועל, המשרד אינו בודק ואינו מאשר שיטות טיפול כאלה.

בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973, נקבעו תארי מומחה לענפי הרפואה השונים, והתנאים לאישור התארים. באותם תחומים שהתקנות לא הגדירו מומחיות, השימוש בתואר "מומחה" עלול להתפרש על פי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, ככינוי או הגדר למעמד או כשירות מקצועיים, ובכך יש כדי להטעות. מסקירת פרסומות של רופאים, מרפאות ומכונים - ב"דפי זהב" ובעיתונות, שעשה משרד מבקר המדינה, נמצאו פרסומים של רופאים, בהם נטען כי הם "מומחים להסרת שיער", "מומחה לטיפול בעיניים בלייזר", "מומחה בטיפולי עור". כן נטען בפרסום של שתי מרפאות ומכונים, כי הם מעסיקים רופאים מומחים.

בכל המקרים האלה של פרסום מטעה, לכאורה, לא פנה המשרד אל הממונה על הגנת הצרכן כדי שיפעיל את סמכותו בנושאי אמת בפרסום, מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ויגביר את פעולות האכיפה כנדרש.

3. רישום ופיקוח של המשרד:  בתקנות רישום מרפאות נקבעו התנאים בהם נדרשת לעמוד מרפאה כירורגית לצורך רישומה במשרד. בבדיקה שערך המשרד במרפאות החייבות רישום הועלה, שנעשים ניתוחים שמשך ההרדמה בהם עולה על המותר בתקנות רישום מרפאות. עוד הועלה בבדיקה, כי כמה מרפאות לא ביצעו במלואן את ההוראות המחייבות את הרופא: למלא גיליון רפואי - הכולל פרטים על מצבו הבריאותי של המטופל ורגישותו לתרופות, ולצרף את דף הבדיקות ואת דף האנמנזה החתומה בידי רופא; למלא יומן ניתוחים, גיליון הרדמה ודף מעקב אחר ההתאוששות; להסביר לחולה את כל הסיכונים הכרוכים בניתוח, להחתימו על טופס הסכמה להרדמה ולניתוח, ולהקפיד על ביצוע בדיקות לפני הניתוח.

בהתאם להנחיות המשרד, חובה לרכוש ולהשתמש רק במכשירים רפואיים שנרשמו במשרד. לגבי מוסדות שאינם בבעלות המדינה, החובה מותנית בהסכמת הנהלת המוסד. יוצא אפוא, כי למשרד אין למעשה מידע על המכשירים הרפואיים שבשימוש המרפאות והמכונים הפרטיים. המשרד גם לא קבע תקני בטיחות לשימוש במכשירים אלה, ואין הוא מפקח על אופן השימוש שנעשה בהם במרפאות ובמכונים הפרטיים.

הטיפולים במכונים הקוסמטיים נעשים במכשירים שונים ובחומרים כימיים שונים. בטיפולים אלה יש משום סיכון מעצם היותם טיפולים החודרים את רקמת הגוף, והם עלולים להסב נזק שלעתים הוא בלתי הפיך. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף אדם), התשנ"ג-1992, שהותקנו מכוח סעיף 10 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אינן מציבות תנאים באשר לרמה המקצועית של נותני הטיפולים במכונים הקוסמטיים. העוסקות בקוסמטיקה אינן מחויבות לפי חוק לעבור הכשרה כלשהי, ואין כל הליכים מחייבים לצורך קבלת רישיון עבודה במקצוע.

בנובמבר 2000 סוכם בוועדה לפניות הציבור של הכנסת להקים צוות משותף למשרד ולמשרד העבודה והרווחה לבחינת הנושא ולתיקון החקיקה, שתקבע את תנאי ההכשרה והרישוי בתחום זה. עד אוקטובר 2002 צוות כאמור לא הוקם.

4. מכלל האמור לעיל עולה, כי הטיפולים השונים הניתנים במרפאות ובמכונים הפרטיים עלולים, לעתים, לגרום נזק בריאותי. לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הקיים אין בכוחות השוק כדי להגן על האינטרסים של המטופל. המשרד אינו מיידע את הציבור בדבר מגבלות הפיקוח שלו, ובדבר המידע אותו עליו לבדוק. על המשרד לעשות את הנדרש, כדי לשמור על בריאות הציבור, לפחות במישור ההסברה, ולשקול הרחבת הפיקוח והאכיפה, בין במסגרת החקיקה הקיימת, ובין בדרך של הרחבתה, כדי שיהא בידו לחייב את המרפאות והמכונים הפרטיים ביתר שקיפות ובמתן מידע מלא ונאות לציבור.