לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רקע

​בשנת 2001 חוקק חוק תאגידי המים והביוב, ולפיו ניהול משק המים והביוב יועבר מהרשויות המקומיות לידי תאגידי מים וביוב, לצורך הבטחת רמת שירות נאותה, ניהול עסקי מקצועי ויעיל וייעוד ההכנסות להשקעות בתשתיות מים וביוב (להלן - רפורמת התיאגוד). עד תחילת 2020 התאגדו 56 תאגידים המאגדים 158 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד ; 24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד טרם התאגדו. משנת 2006 נעשו ניסיונות ליצור תיאגוד אזורי שיצמצם את מספר התאגידים ויגדיל את תחום השירות של כל אחד מהם. עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2019 לא צלחו המתווים שהוצעו לתיאגוד אזורי.

נתוני מפתח

  • 4.6 מיליארד ש"ח

    היקף ההכנסות של תאגידי המים והביוב בשנת 2018. סך הרווח באותה שנה היה 273 מיליון ש"ח

  • 45%

    מהתעריף האחיד הממוצע לצרכן הביתי לשנת 2019 מהווה את רכיב עלויות התאגידים (9.059 ש"ח למ"ק)

  • 60%

    מתוך תקציב ההטבה לאוכולוסיות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים בשנים 2019-2015 לא נוצלו (153 מיליון ש"ח)

  • 8.6 מיליארד ש"ח

    סך השקעות התאגידים בתשתיות מים וביוב בשנים 2011 - 2018

  • 43%

    מהיקף המענקים שהוצעו בשנים 2016-2007 לרשויות המקומיות ולתאגידים כדי לתמרץ תיאגוד ותיאגוד אזורי ולסייע בתקופת התיאגוד הראשונה לא... המשך בקובץ המצורף

  • 56 תאגידים

    קיימים במועד סיום הביקורת, תאגידים אלה נותנים שירות לכ-95% מאוכלוסיית הרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד על פי החוק, אף שבמועד זה... המשך בקובץ המצורף

פעולות הביקורת

​בחודשים מאי-דצמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את תאגידי המים והביוב בהיבטים שונים, לרבות בדיקת הצלחת רפורמת התיאגוד, תוך בחינת הגשמת המטרות שנקבעו בחוק תאגידי המים והביוב. כמו כן, נבדק מנגנון ההטבה הניתן לאוכלוסיות מוחלשות. הביקורת נערכה ברשות המים ובכמה תאגידי מים וביוב בעלי מאפיינים שונים. בין היתר בהיבטי גודל אוכלוסייה, מספר הרשויות המחזיקות בתאגיד, הדירוג הכלכלי-חברתי הממוצע באוכלוסייה ומגזרים.

תמונת המצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    תעריף המים לצרכן הביתי - במרכיב המים בלבד בתוך תעריפי המים והביוב (דהיינו, ללא תעריף הביוב), חלה בשנת 2010 עלייה של מעל 30% בעקבות רפורמת התעריפים . לאחר מכן חלה ירידה בתעריפים עד יולי 2018 ואחר כך עלייה מתונה עד ינואר 2020.
  • dislike
    צמצום חלקי של שיעור פחת המים - משנת 2011 עד 2018 חל שיפור בממוצע המדדים בתחום פחת המים. החיסכון שהושג בגין הירידה בפחת המים הממוצע בשנים 2018-2011 הסתכם שנתית בכ-29 מיליון מ"ק ובערך שנתי של כ-203... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    צמצום חלקי של שיעור פחת הגבייה - בקרב התאגידים שנבחנו חלה ירידה בממוצע שיעור פחת הגבייה השוטף בפועל בשנת 2011 לעומת שיעורו בשנת 2018. ממוצע שיעורי הפחת השוטף בשנת 2018 בקרב התאגידים הזכאים... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    פערים משמעותיים בין התאגידים - קיימים פערים משמעותיים בין התאגידים שאינם מסוגלים להתקיים באופן עצמאי מהבחינה הפיננסית, המשרתים בעיקר את אוכלוסיית המיעוטים (תאגידים זכאים), לבין יתר התאגידים. אף שהתאגידים הזכאים... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    כלי הבקרה והפיקוח על התאגידים - כלי הבקרה והפיקוח שהממונה על התאגידים מחיל על תאגידי המים והביוב ואוכף אותם בנושאי איכות הבקרות הפנימיות נמצאו חסרים. הליך שהחל הממונה לאסדרת התחום בשנת 2017 הופסק אף שהוחלט להמשיכו במתכונת אחרת. כמו כן... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    יישום חובת התיאגוד האזורי - משנת 2006 הייתה מדיניות הממשלה בין היתר לעודד תיאגוד אזורי, שאמור להקטין את מספר התאגידים, ומשנת 2013 נקבעה חובת תיאגוד אזורי בחוק. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת לא צומצם מספר התאגידים... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות - מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות אינו מביא לידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה. אף שחלפו יותר משנתיים וחצי מהמועד שבו הנחתה ועדת הכספים להכין מודל חדש לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות... המשך בקובץ המצורף
  • רווחיות התאגידים משנת 2011 עד 2018 - חל שיפור בריווחיות התאגידים בשנים 2011 - 2018. בשנת 2011 פעלו 52 תאגידים שסך הרווח שלהם היה כ-10 מיליון ש"ח ושיקף תשואה שנתית זניחה. כ-58% מהתאגידים סיימו את 2011 בהפסד... המשך בקובץ המצורף
  • השקעות התאגידים - משנת 2011 עד סוף 2018 השקיעו התאגידים ברשתות המים והביוב, לא כולל ההשקעות במט"שים, 8.6 מיליארד ש"ח ומתוכם כ-1.3 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לבדה.
  • שימוש בניתוק מים כאמצעי לגבייה מצרכנים ביתיים - התקנת כללי הניתוקים בשנת 2015 בידי מועצת רשות המים ופעולותיה ליישומם הביאו ברוב התאגידים לידי צמצום כמעט מוחלט של השימוש בניתוק מים כאמצעי לגביית חובות שוטפים מצרכנים ביתיים.

תרשים התקציר

חשבונות המים החודשיים ללא מרכיב הביוב לצריכה ביתית בשנים 2000 - 2020 (במחירים ריאליים)

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    ראוי לבחון כיצד ניתן להבטיח את איתנותם הפיננסית של התאגידים הזכאים בעלי מדד כלכלי-חברתי נמוך, ושל התאגידים בעלי שיעור רווח נמוך או מצויים בהפסד, וכן להביאם לכך שיעמדו בנורמות שנקבעו להם, ובכלל זה ראוי לשקול... המשך בקובץ המצורף
  • [alt]
    תשלומי הצרכנים עבור שירותי מים וביוב אמורים לשמש מקורות מימון. נוכח הפסדים שנתיים גבוהים ומצטברים הנובעים מפחת גבייה, על רשות המים ועל התאגידים, ובייחוד התאגידים הזכאים, לעקוב אחר יתרת החובות בכלל התאגידים... המשך בקובץ המצורף
  • [alt]
    מומלץ כי רשות המים תתמקד בתאגידים החורגים מנורמת פחת המים ותפעל לכך שהם יגבשו תוכנית לעמידה בנורמה כנדרש וכן תפעל לפיתוח מנגנונים לעידוד תאגידים להתייעלות ולהשאת רווח. כמו כן, מומלץ כי רשות המים... המשך בקובץ המצורף
  • [alt]
    על הממונה על התאגידים לפעול לאסדרת הבקרה הפנימית בתאגידי המים והביוב, ולשקול להעלות את הנושא לדיון במועצת רשות המים, שבסמכותה לקבוע כללים שיחולו על כלל התאגידים.
  • [alt]
    מומלץ כי רשות המים תשקול להעלות לפני מועצת הרשות הצעה לתיקון כללי אמות המידה לשירות, באופן שבו תהיה בהם אסדרה מפורטת הנוגעת לפרסום פניות הצרכנים לתאגידים על מנת ליצור אחידות בדיווח. בין היתר, ראוי שהיא תשקול... המשך בקובץ המצורף

סיכום

​מטרות רפורמת התאגידים שמסגרתה ניהול משק המים והביוב הועבר לידי תאגידי מים וביוב, הושגו באופן חלקי. אף שחל שיפור בכל מדדי הפעילות של התאגידים, ורוב הרשויות המקומיות התאגדו, עדיין קיימים פערים לעומת הנורמה ומתווי התיאגוד האזורי לא יצאו לפועל. לצד פעולות לקידום התיאגוד האזורי שהוא נדבך אחד מבין תמהיל הפעולות הנדרש לצורך קידום מטרות הרפורמה, יש לבחון פעולות נוספות, לרבות התמודדות עם הסוגיות הייחודיות של התאגידים הזכאים ושל האוכלוסיות המוחלשות, בקרות פנימיות והעמקת הגבייה. כמו כן, יש ליישם את הוראות החוק בדבר התיאגוד האזורי וצמצום מספר התאגידים ולפעול להתייעלות התאגידים, בין היתר באמצעות צמצום הפערים בין העלויות בפועל לעלויות הנורמטיביות שקבעה רשות המים.