לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים  אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים, ובהם צריבה בעיניים, באף ובגרון, כאבי ראש, קשיי נשימה, תחלואה כרונית במערכת הנשימה, תחלואת לב ובעיות נירולוגיות, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה חיסונית, פגיעה הורמונלית וסרטן. זיהום האוויר משריפות אלה אינו מתחשב בגבולות שקבע האדם ומגיע ליישובים פלסטיניים וישראליים ביו"ש וליישובים בישראל, כתלות בתנאים המטאורולוגיים השוררים בהם ובכלל זה משטר הרוחות (זיהום אוויר חוצה גבולות). דוח זה עוסק בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת (פסולת פלסטינית מעורבת) ובשריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני (פסולת אלקטרונית או פסא"ל) ביו"ש. חלק ניכר מהפסא"ל הנשרף ביו"ש מקורו במדינת ישראל.

המשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס) הוא הגוף הממשלתי האחראי לשמירת הסביבה בשטחי מדינת ישראל, ובכלל זה צמצום זיהום האוויר, ניהול הפסולת ופיקוח על חומרים מסוכנים בישראל.

אזור יו"ש הוא אזור ייחודי במובן זה שהוא מורכב ממובלעות שטח רבות ומבוזרות הנמצאות בסמיכות זו לזו, ואשר כל אחת מהן מסווגת באופן שונה (שטח A, B או C), והסמכויות הריבוניות בהן והדין החל בהן שונים זה מזה. כמו כן הטיפול בנושאים סביבתיים בשטחי יו"ש שונה מהטיפול בהם בשטחי ישראל, הן בכל הנוגע לדין הסביבתי החל בשטחים אלה, והן בנוגע לבעלי הסמכויות המורשים לפעול בתחום זה. אלה גופי השלטון המרכזיים הפועלים בתחום הסביבה ביו"ש: יחידת איכות הסביבה (יחידת קמ"ט סביבה) במינהל האזרחי (המנא"ז), שבראשה עומד קצין מטה סביבה (קמ"ט סביבה), יחידת הפיקוח המרכזית במנא"ז (יחידת הפיקוח), הייעוץ המשפטי ביו"ש (יועמ"ש יוש), המשרד להג"ס המשמש בין היתר כמנחה ומייעץ מקצועי לקמ"ט סביבה; מועצות של יישובים ישראליים ביו"ש; איגודי ערים לאיכות הסביבה באזורים אלה; הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה); מחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל (מחוז ש"י); הרשות הפלסטינית ומועצות מקומיות פלסטיניות. 


נתוני מפתח

  • 20 השנים האחרונות

    משך הזמן שבו שריפת פסולת ביו"ש יוצרת זיהום אוויר חוצה גבולות, בלא שנקבעה מדיניות ממשלתית ובלא שגובשה תוכנית ממשלתית לטיפול בתופעה זו ובמפגעים שהיא...

  • עד כ-1.3 מיליארד ש"ח בשנת 2023 ועד כ-9.1 מיליארד ש"ח בשנים 2023 - 2030

    העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות מזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפות פסולת פלסטינית מעורבת ופסולת אלקטרונית...

  • יותר מ-50,000

    מספר התלונות של תושבים ישראלים למשרד להג"ס בשנים 2017 - 2022 על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף...

  • כ-180,000 טונות

    כמות הפסולת הפלסטינית המעורבת שנשרפה ביו"ש בשנת 2022 ויצרה זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי, שאותו המשרד להג"ס לא העריך ולא כלל בדיווחיו לציבור בישראל

  • רק כ-1%

    מהפסולת הפלסטינית ממוחזרת ומאוחזרת, נכון לשנת 2020 על פי דוח של האו"ם

  • כ-30% עד כ-40%

    שיעור הפסולת האלקטרונית שהוברחה מישראל ליו"ש (כ-57,000 - 64,000 טונות), לפי דוח של האו"ם משנת 2020, מתוך כמות הפסולת האלקטרונית שהמשרד להג"ס מעריך...

  • רק 5

    מספר הרשומות של עבירות פסולת שטופלו במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40...

  • 758 לפחות

    מספר שריפות הפסולת בתחומי ההתיישבות הישראלית בשטחי C בשנים 2020 - 2022 שלא בהתאם להוראות החוק, תוך יצירת זיהום אוויר נוסף שיש בו כדי לפגוע בסביבה...

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר עד דצמבר 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא: "זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון". בביקורת נבדקו הנושאים הללו: טיפול הגופים הממשלתיים בקביעת מדיניות ותוכנית ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות; זיהומי אוויר חוצי גבולות שמקורם בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ביו"ש; זיהומי אוויר חוצי גבולות שמקורם בשריפת פסולת אלקטרונית וציוד חשמלי ביו"ש; הפיקוח והאכיפה בעבירות השלכת פסולת ושריפות פסולת ביו"ש; טיפול מוקד החירום של המשרד להג"ס בפניות בנוגע למפגעים בישראל שמקורם בשריפת פסולת ביו"ש; כיבוי שריפות פסולת ביו"ש; ואירועי שריפת פסולת באתרי סילוק פסולת (אס"פים) לא מוסדרים ביו"ש שהתרחשו במהלך מלחמת חרבות ברזל. 

הביקורת בוצעה ביחידת קמ"ט סביבה במנא"ז; ביחידת הפיקוח במנא"ז; ביועמ"ש יו"ש; במשרד להג"ס; בכב"ה ובמשרד הבריאות. בדיקות השלמה נעשו באיגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה; באיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון; באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון; בקרן לשמירת הניקיון שבמשרד להג"ס; במחוז ש"י של משטרת ישראל; ביישובי חבל לכיש (אליאב) ובעיריית ראש העין. הביקורת הסתייעה בעמותות ובגופי מגזר שלישי העוסקים בנושא. הביקורת בדקה גם היבטים שאליהם התייחס משרד מבקר המדינה בדוח קודם שפרסם בנושא: "זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה" בשנת 2017. 

במסגרת הביקורת מיפה משרד מבקר המדינה, באמצעות תוכנת QGIS, את המפגעים ואת השפעתם חוצת הגבולות. מכיוון שנושא הביקורת כלל השפעה ישירה על הציבור, נפגש צוות הביקורת בשיתוף נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, עם תושבים ממרחב קו התפר אשר סובלים משריפות פסולת ביו"ש. בבדיקת היקפי הפסולת שבה עוסק דוח ביקורת זה והנזקים הכלכליים ששריפתה גורמת, הסתייע משרד מבקר המדינה ביועץ כלכלי-סביבתי. 

​הביקורת הקודמת:

זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה, מתוך דוח שנתי 67ב, 2017

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    כישלון רב שנים בטיפול בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפות פסולת ביו"ש - ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המנא"ז לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית ביו"ש, ועל התנערות רב...
  • dislike
    עד למועד סיום הביקורת (דצמבר 2023) הממשלה לא גיבשה את מדיניותה בנושא מפגעים סביבתיים חוצי גבולות בכלל ומפגעים סביבתיים מיו"ש בפרט ולא קבעה גורם ממשלתי מתכלל שיוביל את הטיפול בנושא. זאת, על אף קיומם של מפגעים סביבתיים חמורים ומתמשכים ביו"ש, ובהם מפגעי ש...
  • dislike
    הגידול בהיקף התופעה והסיבות להיווצרותה - לפי המנא"ז, הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באס"פים לא מוסדרים הן היעדר אתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת מסוג זה באזורים שונים ביו"ש והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי...
  • dislike
    הפערים באסדרת הטיפול בפסולת פלסטינית מעורבת ביו"ש - נכון למועד סיום הביקורת (דצמבר 2023), לעשרות יישובים פלסטיניים ביו"ש אין תחנות מעבר שמטרתן לייעל את האיסוף והטיפול בפסולת ולעודד טיפול מוסדר בה . ההקמה או השדרוג לפי העניין של 9 מתוך 12 מתחנות המעבר ה...
  • dislike
    התחזית לשנים 2023 - 2030 של העלויות החיצוניות משריפת פסולת פלסטינית מעורבת - לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות שייגרם משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת במהלך שמונה שנים, משנת 2023 עד שנת 2030, יהיו (לאחר...
  • dislike
    התופעה והסיבות לקיומה - במשך כעשור קיימת תופעה, המוכרת למשרד להג"ס ולמנא"ז, של הברחת פסא"ל מישראל לשטחי יו"ש - לאזור דרום הר חברון - כחלק מתעשייה בלתי פורמלית המפרנסת מאות משפחות פלסטיניות על ידי מיחזורה באמצעות שריפתה להפקת המתכות השונות המצויות בה. ה...
  • dislike
    היעדר הערכות היקפי הפסא"ל הלא מטופלת והנשרפת באיו"ש - כתוצאה מכשלים המתמרצים שוק מקביל ובלתי פורמלי לטיפול בפסא"ל בישראל, חלק ממנה - שהיה אמור להיות מטופל בישראל באמצעות "מיחזור מוכר" (המסלול הפורמלי - שבו הפסולת נאספת בהתאם לחוק באמצעות גופי היישום המ...
  • dislike
    יחידת הפיקוח במנא"ז - בשנים 2017 - 2022 עבירות סביבתיות, ובהן מפגעי פסולת ושריפת פסולת לא היו במוקד העיסוק של יחידת הפיקוח, זאת למרות העלייה בהיקף הפסולת, במספר המפגעים ובהיקף התלונות שעלו בעניין, ועל אף היותה של היחידה בעלת סמכויות האכיפה העיקריות בתח...
  • dislike
    גידול בהיקף הפניות למול פערי כ"א - מניתוח שעשה משרד מבקר המדינה לגבי נתוני מוקד החירום של המשרד להג"ס עלה כי כ-92% מהפניות (4,968 פניות מתוך 5,386) התקבלו מאותם 84 יישובים ישראליים שדיווחו מדי פעם במהלך השנים 2020 - 2022 על מפגעים שמקורם בשריפת פסולת ב...
  • dislike
    פעולות כיבוי בשטחי C שאינם התיישבות ישראלית - כב"ה אינה מממשת את סמכותה לכיבוי שריפות בכלל שטחי C, וזאת אף שהסמכות והחובה לפעול באזור זה נתונות לה על פי חוק. פעולות הכיבוי שביצעו צוותי כב"ה בשטחי C בשנת 2022 התמקדו בכיבוי שריפות רק לאורך צירי הדרכים וה...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מדיניות ותוכנית ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות - מומלץ כי הממשלה תקבע, בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי, ובהקדם, מדיניות לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות בכלל ולהתמודדות עם מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ביו"ש בפרט, ותגבש תוכנית לטיפול במפגעי פסולת בי...
    • [alt]
      פערים באיסוף מידע ובשיתוף מידע לגבי השריפות של פסולת פלסטינית מעורבת ביו"ש - מומלץ כי יחידת קמ"ט סביבה תשלים את מיפוי האס"פים הלא מוסדרים שבהם נשרפת פסולת פלסטינית מעורבת, תכלול בו גם הערכה של כמות הפסולת הנשרפת בכל אחד מהאס"פים ושל פוטנציאל הנזק הסביב...
    • [alt]
      פעולות לאסדרת הטיפול בפסולת פלסטינית מעורבת ביו"ש - מומלץ כי המנא"ז והצוות הבין-משרדי יבחנו את פערי התשתיות החסרות לטיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ואת החסמים שעלו במהלך השנים להשלמת פערים אלה ולשינוע של פסולת זו לאתרים קיימים, ויכלול בהמלצותיו פתרו...
    • [alt]
      מחוללי תופעת שריפת הפסולת האלקטרונית ביו"ש - מוצע שהמשרד להג"ס יגבש תוכנית להתמודדות עם כשלים המתמרצים שוק מקביל ובלתי פורמלי לטיפול בפסא"ל בישראל ולצידה יבחן שילוב צעדים לצמצום התמריצים הכלכליים שביסוד הטיפול הבלתי פורמלי בפסא"ל ולהרחבת תמריצים למיחזו...
    • [alt]
      פערים באיסוף מידע ובשיתוף מידע לגבי שריפת פסולת אלקטרונית ביו"ש - מוצע שהמנא"ז, המשרד להג"ס ויתר הגורמים המעורבים בעניין יגבשו מנגנון שיאפשר לבנות מסד נתונים או לבצע הערכות באופן מהימן בנוגע לכמות הפסא"ל העוברת מישראל ליו"ש ונשרפת שם, לרבות הערכה של כמ...

    סיכום

    ​דוח ביקורת זה משקף תמונת מצב עגומה של כשל רב שנים בכל הנוגע לפעילות הגופים הממשלתיים, ובראשם המנא"ז (האחראי לשמירה על הסביבה בשטח C בין היתר באמצעות יחידת קמ"ט סביבה ויחידת הפיקוח) והמשרד להג"ס (האמון על השמירה על איכות הסביבה בישראל), למניעת שריפות פסולת ביו"ש בעלות השפעה חוצת גבולות ולטיפול בהן. נמצא כי בשנים 2017 - 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים, ואף החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל. 

    על השר הנוסף במשרד הביטחון, השרה להג"ס, המנא"ז, יחידת קמ"ט סביבה, יועמ"ש יו"ש, יחידת הפיקוח במנא"ז, משרדי הג"ס והבריאות, כב"ה, מחוז ש"י והצוות הבין-משרדי - לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש. על גורמים אלו לכלול בארגז זה כלים אפקטיביים למניעת שריפות אלו, ובכלל זה בניית תשתיות ופתרונות קצה שייתנו מענה לבעיות השורש; והגברת השימוש בכלי פיקוח ואכיפה. לבסוף על הגורמים לוודא את האפקטיביות של המדיניות ושל האמצעים שאותם הם נוקטים כך שיביאו בפועל לתיקון הליקויים וליישום ההמלצות שפורטו בדוח ביקורת זה, לשם מיגור התופעה החמורה רבת השנים של שריפות פסולת שמקורן ביו"ש ולהן השפעה חוצה גבולות. 

    דוח ביקורת זה ודוח הביקורת הקודם שפרסם משרד מבקר המדינה ביוני 2017 מצביעים על הפגיעה הסביבתית, הבריאותית והכלכלית הנובעת מאי-טיפולה של המדינה במוקדים משמעותיים של זיהום סביבתי חוצה גבולות. מומלץ כי משרדי הג"ס והבריאות יסתייעו בהמלצות של דוחות אלה לבחינת קיומם של מוקדי זיהום חוצי גבולות אחרים (נוסף על שריפות פסולת) שעשויים לפגוע באופן ניכר באיכות האוויר ובמשאבי הקרקע והמים בישראל, וידאגו כי הם יטופלו כראוי, לשם שמירה על איכות הסביבה ואיכות החיים במדינתנו.