ענף נמלי הים בישראל והיבטי תפעול ושירות בנמל אשדוד

לנמלי הים בישראל חשיבות אסטרטגית רבה מבחינת הסחר הבין-לאומי של המדינה. העובדה שכ-99% מסך מטעני היצוא והיבוא (בטונות) עוברים בנמלים אלו מצביעה על התלות הגבוהה של הסחר הבין-לאומי של ישראל בנמלי הים. תלות זו נובעת בראש ובראשונה מעצם הדבר ששוקי המקור והיעד שלה אינם סמוכים לה בשל מיקומה הגיאוגרפי ומצבה הגיאופוליטי. כמו כן, מיעוט המשאבים הטבעיים מחייב משק פתוח שבו שיעור היבוא גבוה ונותן מענה לכלל צורכי המשק. 

לפיכך, חשיבותם של נמלי הים לכלכלת ישראל מצריכה את פעילותם הסדירה. עיכובים של האוניות בנמלי ישראל יוצרים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית של ישראל, מפחיתים את הפריון במשק ופוגעים הן ביצוא והן ברכיב היבוא המשמש למוצרי השקעה. מעבר לכך, ככל שנמשכת הפגיעה ביצוא וביבוא היא עלולה לפגוע בתעסוקה בענפים המושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשייה, מסחר, בנייה וחקלאות) ועלולה להשפיע גם על יוקר המחיה.

מטענים באוניות נחלקים לכמה סוגים. העיקריים שבהם הם מכולות, מטען כללי, צובר חופנים ומתקנים אוטומטיים. מכולה היא תיבת פלדה המיועדת לאחסנת מטען לשם הובלתו; מטען כללי אינו ארוז במכולה, והוא יכול להגיע ביחידות (כגון כלי רכב), ארוז בחבילות או בארגזים ועוד; צובר חופנים - מטען כללי שאינו ארוז אלא נטען באונייה בתפזורת, כגון גרעינים, פחם, מלט ועפרת מתכת; מתקנים אוטומטיים המשמשים לשינוע מטענים כגון מלט, פוספטים, כימיקלים, דלק וגרעינים. רמת השירות בניטול מטענים מושפעת מגורמים רבים - אנדוגניים (הקשורים להתנהלות הנמל) ואקסוגניים (שאינם תלויים בהתנהלות הנמל).

במועד עריכת הביקורת חברת הנמל שנותרה בבעלות המדינה היא חברת נמל אשדוד, ובתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2023 צוין כי בשנים 2005 - 2018 העבירה חברת נמל אשדוד למדינה דיבידנד בסכום מצטבר של 733 מיליון ש"ח, ובגין השנים 2019 - 2020 היא אמורה להעביר דיבידנד נוסף למדינה בסכום של 90 מיליון ש"ח. בתשובה האמורה של חברת נמל אשדוד צוין עוד כי בנוסף לדיבידנד היא העברה למדינה, בשנים 2011 - 2022, גם סכומי תמלוגים בסכום מצטבר של 591.4 מיליון ש"ח.

​בחודשים אוגוסט 2022 עד אפריל 2023 בדק משרד מבקר המדינה את ענף נמלי הים בישראל ואת רמת השירות של נמל אשדוד. הבדיקה כללה בין היתר ניתוח של פעילות הנמלים בישראל בשנת 2021, אשר הושפעה מפגיעה בשרשרת האספקה העולמית בעקבות משבר הקורונה. כמו כן, נבדקו פעולות של רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) כגוף המאסדר את ענף הנמלים ושל חברת נמלי ישראל בע"מ (חנ"י) כחברת הנכסים של הנמלים, הקשורות לשירות הניתן במרחבי הנמלים באשדוד ובחיפה, ונבדקה רמת השירות בנמלים במרחבים אלה עד שנת 2022. הביקורת נעשתה בחברת נמל אשדוד בע"מ (חנ"א), בחנ"י וברספ"ן. בדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. ב-10.1.23 הושלם תהליך הפרטת חברת נמל חיפה, ו-100% ממניותיה הועברו מהמדינה למשקיע פרטי. 

ממצאי הביקורת מעלים כי רמת השירות והיעילות התפעולית של נמלי ישראל נמוכות ביחס לשנים עברו ולעומת נמלים דומים ובני-השוואה במדינות אחרות. עובדות אלו גורמות להפחתת הפריון במשק ולפגיעה ביצוא וברכיב היבוא למוצרי השקעה, ובמשתמע גם על יוקר המחיה. מאז שנת 2018 יש ירידה ברמת השירות ביחס לרמה שהייתה בשנת 2017, המתבטאת בעלייה של זמני ההמתנה וזמני השהייה של אוניות, שעלו במאות אחוזים ביחס לשנת 2017, והגיעו לשיא בתקופת הקורונה בשנת 2021. כן ניכרת ירידה בתפוקה לשעת עבודה בכל סוגי המטענים שצוינו ובעיקר בצובר החופנים. בשנת 2022 חל שיפור בזמני ההמתנה והשהייה, אך הם עדיין גבוהים בעשרות אחוזים מרמתם בשנת 2017. בתפוקה לשעת עבודה בנמל אשדוד, בעיקר במטען כללי וצובר חופנים, חלה ירידה ביחס לשנת 2017. בעיית היעילות של נמל אשדוד מתבטאת גם בהיענות להקצאת ידיים, שירדה בעשרות אחוזים ביחס לשנת 2017. כן נמצא כי מסיבות שונות בין 13.8% ל-22.0% מעובדי התפעול, שהיו יכולים להקטין את התור התפעולי, לא שובצו לעבודות פריקה וטעינה. בנמל אשדוד אף נמצא גידול בשנים 2018 - 2022 באי-זמינות של ציוד מתמחה, הכולל מנופים, מדלים, משפכים וציוד נוסף לניטול. גידול זה נגרם בעיקר מטיפול בתקלות שבר ומביצוע תחזוקה מונעת בהיקף נמוך מאוד על ידי חברת נמל אשדוד. כל אלה מצביעים על כך שתור האוניות שהמתינו מחוץ לנמל אשדוד הושפע לא רק ממשבר הקורונה, אלא גם מבעיות תפעוליות מבניות, הכוללות בין השאר יעילות נמוכה של ניטול מטענים ואי-זמינות של ציוד מתמחה בנמל אשדוד, שהן בין הגורמים שפגעו ביעילות עבודת ניטול המטענים. 

עקב חשיבותם של הנמלים לכלכלת ישראל מומלץ למשרד התחבורה, לרספ"ן ולחברת נמל אשדוד לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה. בין היתר, עליהם לפעול להעלאת רמות השירות בכל תחומי המטענים ובכלל זה קיצור זמני השהייה וההמתנה, הגדלת התפוקה לשעת עבודה, הגדלת זמינות הציוד לניטול מטענים והגדלת שיעור ההיענות לביקוש לידיים. זאת באמצעות ייעול הליכי העבודה, בין היתר בהתאם להשוואות בין-לאומיות עם נמלים בני-השוואה, הקצאה מתאימה ומספיקה של צוותי עבודה, גמישות תפעולית, שתאפשר היענות מהירה למצבי משבר, ושיבוץ מיטבי של עובדי התפעול בנמלים. פעולות אלה יתרמו להוזלת עלויות ההובלה הימית ובכך גם להורדת יוקר המחיה בישראל וישפרו את מצב התעסוקה של התעשיות המשתמשות בחומרי גלם מיבוא.

​​​