לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רקע

מאגר נתוני אשראי של בנק ישראל הוא מאגר מידע מרכזי אשר החל לפעול באפריל 2019. המאגר הוקם על ידי בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (החוק), כאחד מן הצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל. מאגר המידע אוסף נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים שהם אזרחי ישראל ותושביה וכן לגבי אופן פירעונן. מקורות המידע המעבירים את הנתונים למאגר הם בעיקר גופים העוסקים במתן אשראי, למשל: תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאי, וכן רשויות ציבוריות שונות: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים שבבנק ישראל. כמו כן פועלות כיום שתי לשכות אשראי שהן חברות אשר קיבלו רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי ורשאיות להעניק שירותים שונים, כגון דוחות אשראי, דירוגי אשראי ושירותי ייעוץ שונים.

נקודת המוצא שעמדה בבסיס הקמת המאגר היא שהשליטה של התאגידים הבנקאיים בתחום האשראי למשקי הבית נובעת בין היתר מהמידע הרב שיש ברשותם על לקוחותיהם, המנהלים אצלם את חשבון הבנק. מידע זה מאפשר לתאגידים הבנקאיים לנתח במדויק את הסיכון של הלקוח ואת כדאיות מתן האשראי לו. כדי לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק האשראי ולצמצם את היתרון של התאגידים הבנקאיים הגדולים על פניהם, הוחלט להקים מאגר מידע הפתוח לכלל נותני האשראי במשק. מאגר זה עשוי לסייע לתמחור נכון יותר של האשראי ולשפר את היכולת של נותני אשראי אחרים להתחרות בתאגידים הבנקאיים. יצוין כי במועד סיום הדוח סביבת הריבית בישראל ובעולם עלתה, ולפיכך חשיבות המאגר והשפעתו גדלה.


נתוני מפתח

  • 770 מיליארד ש"ח

    יתרת החוב של משקי הבית למגזר הפיננסי נכון לסוף שנת 2022 (גידול של כ-49% לעומת שנת 2017)

  • 97%

    מיתרות החוב לדיור של משקי הבית למגזר הפיננסי בשנת 2022 הם לתאגידים הבנקאיים והיתר לגופים מוסדיים

  • 22%

    שיעור נוטלי האשראי בשנת 2020 שלקחו הלוואה צרכנית מנותן אשראי שאין הם מנהלים אצלו את חשבון העובר ושב

  • 13 - 15 נקודות בסיס בלבד

    היקף הקיטון ב"פרמיית הלקוח השבוי" בעקבות הקמת המאגר

  • 12,352,776

    מספר הפניות של לשכות האשראי למאגר נתוני אשראי לשם קבלת מידע בשנת 2022 (עלייה של כ-210% לעומת שנת 2019)

  • 36%

    שיעור הפניות של הציבור בערוצים החינמיים למאגר נתוני אשראי (כ-387,000 מתוך כ-1.09 מיליון פניות). יתר הפניות (כ-700,000) בוצעו בערוצים שהם בתשלום

  • 163 מיליון ש"ח

    היקף החריגה בעלות הישירה להקמת מאגר נתוני אשראי על ידי בנק ישראל (כ-255 מיליון ש"ח לעומת כ-92 מיליון ש"ח, אומדן העלות הראשוני)

  • 30 מיליון ש"ח

    היקף החריגה בעלות התפעול השוטף של השנה הראשונה של מאגר נתוני אשראי (כ-60 מיליון ש"ח לעומת כ-30 מיליון ש"ח, אומדן העלות הראשוני)

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי 2022 עד מרץ 2023 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים הנוגעים להקמה ולתפעול של מאגר נתוני אשראי, ובהם בחינה של יישום הוראות החוק, בחינה של העמידה במטרות החוק ובחינת הממשקים השונים בין לשכות האשראי לבין מקורות המידע. כן נבדקו עלויות של ההקמה והתפעול של המאגר, מבנהו המינהלתי וטיפולו בתלונות הציבור. הבדיקה התמקדה באגף הממונה על השיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל. 


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי - מאגר נתוני אשראי מהווה תשתית הכרחית לפיתוח תחרות בשוק האשראי, ופעילותו הכרחית לקיום ולפיתוח של נותני אשראי חוץ בנקאיים, ולהשתלבות של גופים פיננסיים טכנולוגים בפעילויות האשראי. על אף השימוש הגובר של הציבור ושל נותני ה...
  • dislike
    צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים - עלה כי בנק ישראל הציג בדיווח השנתי של הנגיד לוועדת הכלכלה של הכנסת עבור שנת 2020 כי ייתכן שהמאגר היטיב עם יישובים שדירוגם בינוני ובינוני-נמוך אך לא היטיב באופן מובהק עם תושבי היישובים שדירוגם הנמוך (בעדכון המח...
  • dislike
    חיווי בשאלה האם לתת אשראי ללקוח שמעבירה לשכת אשראי לנותן אשראי לצורך התקשרות בעסקת אשראי - תקנות נתוני אשראי פירטו את הנסיבות שיש בהן להעיד באופן מובהק שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין חיווי אשראי. בתקנות מצוינות בין היתר נסיבות אלה: קיומו של נת...
  • dislike
    העברת מידע למאגר נתוני אשראי על ידי גופים ציבוריים - נמצא כי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסרב לעיתים לקבל את בקשת הממונה על שיתוף בנתוני אשראי לתקן נתונים המועברים למאגר. תיקון הנתונים נדרש לדוגמה במקרה שבו בית משפט נותן ללקוח צו לסיום הה...
  • dislike
    שימוש במאגר נתוני האשראי על ידי הגופים המוסדיים - עלה כי הגם שהיקף האשראי שאינו לדיור שניתן על ידי גופים מוסדיים למשקי בית בשנת 2022 עמד על כ-33 מיליארד ש"ח (כ-14% מהיקף האשראי במגזר זה), היקף בקשות דוחות האשראי של הגופים המוסדיים בשנה זו היה הנמוך ביו...
  • dislike
    הבדלים בדירוג בין לשכות האשראי - אחד השירותים העיקריים של לשכות האשראי הוא דירוג אשראי (הערכת הסיכוי שלקוח יפרע כסדרם תשלומים שבהם הוא מתחייב). שירות זה, אשר ניתן גם לנותני אשראי וגם ללקוחות פרטיים, מבוסס על מודל סטטיסטי של כל אחת מהלשכות. עלה כי סולם...
  • dislike
    המודל העסקי של לשכות האשראי - בעת הדיונים של ועדת ההיגוי העליונה בשנת 2016 נקבע כי ניתוח הנתונים מראה שפוטנציאל ההכנסות מפעילות הליבה של הלשכות דל מאוד ומגיע לכ-10 מיליון ש"ח. המסקנות שעלו בניתוח הן אלה: (א) בנק ישראל נדרש לסבסד את המערכת; (ב) בנקודת...
  • dislike
    הפיקוח של הממונה על לשכות האשראי ועל המשתמשים בנתוני האשראי - נמצא כי יחידת הפיקוח והבקרה באגף הממונה מבצעת את תהליכי הביקורת במשרדי הלשכות באמצעות משרד רואה חשבון חיצוני, ללא נוכחות של מפקחים מטעם בנק ישראל, וזאת שלא כנדרש בהוראות החוק. עוד נמצא כי יח...
  • dislike
    בחינת מטרת הרחבת הנגישות לאשראי - נמצא כי היכולת של הצוות בחטיבת המחקר בבנק ישראל לבחון את השגת מטרת החוק בדבר הרחבת הנגישות לאשראי נתקלת בקשיים רבים, שכן במאגר מופיעים נתונים רק על בקשות אשראי שאושרו אך לא על בקשות אשראי שנדחו. לכן בנק ישראל אינו יכול...
  • dislike
    שיפור דירוג האשראי - נמצא כי גם בעת סיום הביקורת פועלים בשוק האשראי גופים עסקיים אשר מעניקים ללקוחות שירות בתשלום אף שניתן לבצעו חינם. גופים אלה מציעים ללקוח לשפר את דירוג האשראי שלו, אך בפועל הם מזדהים במערכת באמצעות פרטי הזיהוי האישיים של הלקוח ומבצע...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ כי בנק ישראל ומשרד האוצר יבחנו את מכלול הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, תוך בחינת העלויות והתועלות, כדי לקדם את הרפורמות באופן היעיל והמועיל ביותר.
    • [alt]
      מומלץ כי בנק ישראל יגבש מתודולוגיה לבחינת מימוש המטרה של הרחבת הנגישות לאשראי. במידת הצורך מומלץ לקבל נתונים מדגמיים על בקשות אשראי שנדחו לשם בחינה זו.
    • [alt]
      מומלץ כי בנק ישראל ומשרד המשפטים יבחנו דרכים למיגור התופעה שגופים עסקיים מציעים ללקוח לשפר את דירוג האשראי שלו, אך בפועל הם מזדהים במערכת באמצעות פרטי הזיהוי האישיים של הלקוח ומבצעים פעולת אי-הכללה במאגר ומייד לאחר מכן הכללה מחדש במאגר, ויגבשו הסדר שיא...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד האוצר יפעל להשלמת הקמת הקרן למודרי אשראי ועל פרסומה לציבור ובחינת אפקטיביות פעילותה לאחר פרק זמן לשם טיוב הפעילות. עוד מומלץ כי משרד האוצר יבחן מסלולים נוספים שיוכלו לסייע לשפר את מצבם הכלכלי של מודרי האשראי.
    • [alt]
      מומלץ כי בנק ישראל יפיק לקחים מהערכת החסר באומדן עלות המאגר, ייערך מראש להקמה של פרויקטים עסקיים וטכנולוגיים הן מבחינת היקפם והן מבחינת מורכבותם, ויבחן אחת לתקופה את החלופות התקציביות העומדות לפניו תוך קבלת החלטות גם משיקולים תקציביים. כמו כן מומלץ כי...

    סיכום

    מאגר נתוני אשראי, שהוקם על ידי בנק ישראל והחל לפעול באפריל 2019, נועד לשפר את השקיפות בשוק האשראי הישראלי, להגביר את התחרות על לקוחות אשראי שמחזירים את חובותיהם ולהעניק לגופי האשראי במשק הישראלי מידע נרחב, שוטף ומעודכן על ההיסטוריה והרגלי האשראי של מבקשי ההלוואות, מתוך ניסיון להעריך את יכולת ההחזר שלהם. בביקורת נמצא כי העלות הישירה להקמת המאגר עמדה על כ-255 מיליון ש"ח (חריגה של כ-177% מן האומדן הראשוני), וכי העלות העקיפה להקמת המאגר, אשר לא הובאה בחשבון בעת ההקמה, מוערכת בכ-32 מיליון ש"ח, כך שסך עלות ההקמה של המאגר מוערכת בכ-287 מיליון ש"ח. עוד נמצא כי עלות התפעול לשנת 2022 עמדה על כ-97 מיליון ש"ח אל מול הערכה של אגף התקציבים במשרד האוצר כי התועלת של מאגר נתוני אשראי עומדת על כ-100 מיליון ש"ח בשנה. 

    על אף עלות ההקמה והתפעול של המאגר, לא נמצא שמטרות החוק הוגשמו במלואן, ונמצא כי אין ביכולתו של בנק ישראל לבחון את היישום של חלק נרחב ממטרות החוק, כדוגמת הרחבת הנגישות לאשראי וצמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים. אשר להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית שלא לדיור, אשר היקף יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמד על כ-233 מיליארד ש"ח, נמצא כי המאגר לא השפיע על מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים. בנק ישראל מציין אומנם כי פער הריביות בין לווים בלעדיים ללא בלעדיים הצטמצם בעקבות הקמת המאגר אך גם שינוי זה לא היה מהותי. כמו כן נמצא כי המאגר לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית לדיור, שוק אשר יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמדו על כ-536 מיליארד ש"ח.

    במועד סיום דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה סביבת הריבית בישראל ובעולם עלתה, ולפיכך גדלו עוד יותר חשיבות המאגר והשפעתו. על בנק ישראל, ובכלל זה כל הגורמים הנושאים באחריות מתוקף חוק נתוני אשראי לרבות הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה וליישום ההמלצות כדי לשפר את נגישות כלל אזרחי ישראל לאשראי ולפעול להגברת התועלות מהמאגר ובכך לתרום להגברת התחרות והוזלת מקורות האשראי בישראל.