טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן - ביקורת מעקב

הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד, ועלולה לפגוע בבריאותם של הנפגעים ובחוסנם הנפשי ולהשפיע לרעה על יכולתם ללמוד ולהתפרנס, לתת אמון בזולת, ליצור קשרים בין-אישיים ולתפקד כיאות במסגרת המשפחתית והחברתית. בשנת 1998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, שבו נקבע כי "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו". על ביצוע החוק הופקד שר המשפטים, ומתוקף סמכותו הותקנו התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח-1998.

בישראל 258 רשויות מקומיות המעסיקות כ-190,000 עובדים משלהן ועובדים רבים של חברות כוח אדם ונותני שירותים אחרים. כבכל סביבת עבודה, גם כאן מתקיימים פעמים רבות יחסי מדרג ותלות בין עובדים שונים, ורבים מעובדי הרשויות המקומיות גם מקיימים קשר ישיר ותכוף עם הציבור, בין השאר בקבלת קהל ובמתן שירותים שונים לתושבים. במציאות זאת חובה על הרשות המקומית להבטיח סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית - הן בקרב עובדי הרשות המקומית והן במערכת הקשרים המתקיימת בינם ובין הציבור. 

בשנת 2019 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין "טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן" (הדוח הקודם או הביקורת הקודמת). בחודשים יוני עד ספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של כמה רשויות מקומיות ושל משרד הפנים לתיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הקודם בנוגע לאסדרת הטיפול בהטרדות מיניות ברשויות המקומיות; בנוגע למינוי אחראים למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות; בנוגע לפעולות הרשויות המקומיות למניעת הטרדה מינית; ובנוגע להיבטים בטיפולן בתלונות על הטרדה מינית (ביקורת המעקב). ביקורת המעקב נעשתה במשרד הפנים; בעיריות אום אל-פחם, אור עקיבא, אלעד, באר יעקב, חדרה, טבריה, טירת כרמל, מגדל העמק, נצרת ונשר; במועצה המקומית רכסים; ובמועצה האזורית חוף הכרמל. בדיקות השלמה נעשו ברשות לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי במשרד לשוויון חברתי.

במסגרת ביקורת המעקב נבדקו גם 77 רשויות מקומיות שבביקורת הקודמת לא נמצא לגביהן כי מינו אחראי למניעת הטרדה מינית או קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית. ל-62 מהרשויות המקומיות האלה נשלחו שאלות בנוגע לכך (שאלות המעקב), וב-15 הרשויות הנותרות נבדקו הנושאים באמצעות בדיקת הדיווחים שלהן בנוגע לתיקון הליקויים שהועלו לגביהן בדוח הקודם.

נוכח היקף תופעת ההטרדות המיניות הנמצאת על סדר היום הציבורי ונוגעת לחלק גדול באוכלוסייה ונוכח החשיבות של מיגורה, משרד מבקר המדינה מצא לנכון להוסיף על כלי הביקורת הרגילים גם תהליך של שיתוף ציבור. במסגרת זאת, נשאלו באמצעות סקר 7,552 עובדים ב-12 הרשויות המקומיות שנבדקו כמה שאלות במטרה לקבל מידע מכלי ראשון על תחושת הביטחון והמוגנות שלהם מפני הטרדות מיניות, ובכלל זה מידת היכרותם של העובדים עם האחראי ועם התקנון; המידה שבה הם תופסים את מקום העבודה ברשות המקומית כבטוח מפני הטרדות מיניות; היקף העובדים שחוו הטרדה מינית או שידוע להם על מישהו אחר שחווה לדבריו הטרדה מינית במסגרת עבודתם ברשות המקומית (שיתוף הציבור). על כל השאלות בשאלון השיבו 866 עובדים. 

הביקורת הקודמת:

טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן, מתוך דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2019 (2019).

​

הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון, והטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה משפיעה לרעה על סביבת העבודה כולה. ממצאי הביקורת הקודמת העלו כי היבטים מהותיים הנוגעים ליישום הוראות החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית בשלטון המקומי, לרבות אופן הטיפול בתלונות, לא הוסדרו.

ביקורת המעקב העלתה כי הייתה התקדמות של ממש בכל הנוגע לפעולות משרד הפנים בנושא מינוי אחראי למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות: המשרד פרסם הגדרת תפקיד לאחראי, קבע תגמול כספי עבור ביצוע התפקיד והנחה על בדיקת מינוי אחראי במסגרת דוחות הביקורת של רואי החשבון החיצוניים מטעמו. עם זאת היבטים אחרים טרם הוסדרו. כך למשל, משרד הפנים אינו אוסף מידע על פעולות המניעה שנקטו רשויות מקומיות בנושא מניעת הטרדה מינית ועל מספר התלונות שהתקבלו והטיפול בהן, והוא לא קבע הנחיות לגבי מצבים שבהם האחראי נמצא בניגוד עניינים ובפרט לגבי מקרים שבהם מעורבים בתלונה עובדים בכירים, לגבי יידוע הנפגע בדבר הטיפול בתלונה ולגבי השמירה על פרטיות המעורבים. עוד העלתה ביקורת המעקב כי רשויות מקומיות רבות פעלו לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם: בעקבות הביקורת הקודמת 41 רשויות מינו אחראי למניעת הטרדה מינית ו-59 רשויות קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית; האחראיות בעיריות אור עקיבא, אלעד ונשר ובמועצה המקומית רכסים עברו הכשרה ייעודית; העיריות אלעד, חדרה ונשר הפיצו לעובדיהן לומדה; ורשויות מקומיות נוספות נקטו פעולות להעלאת המודעות של עובדיהן וביצעו הדרכות בנושא. ואולם נמצא כי ברשויות המקומיות שנבדקו כמעט לא הוגשו תלונות (18 תלונות במצטבר ממועד סיום הביקורת הקודמת), דבר העלול להעיד על כך שממדי התופעה עדיין לא ברורים דיים, ואין די במילוי החובות החוקיות. 

שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה העלה ממצאים קשים ולפיהם יותר ממחצית מהמשיבים ציינו שהם לא ידעו אם קיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות המקומית או חושבים כי אין אחראי לנושא; 22% מהמשיבים ציינו כי הם מגדירים את מקום העבודה ברשות כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות (ובעיריות נצרת, אום אל-פחם ואלעד 30% ומעלה מהמשיבים); אחד מתוך שבעה עובדים השיב כי הוא הוטרד או ידוע לו על מישהו שהוטרד בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות המקומית; וכרבע מהעובדים השיבו כי לא היו פונים לאחראי אם היו חווים הטרדה מינית. 

על כלל הרשויות המקומיות לפעול כדי להגביר את תחושת המוגנות של העובדים מפני הטרדות מיניות ולהשפיע על האווירה הארגונית לשם קידומה של סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית. על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להמשיך ולפעול להסדרת הנושא ולוודא כי בידי הרשויות המקומיות הכלים המתאימים להתמודדות עם התופעה ולנקוט צעדים להגברת תחושת המוגנות של העובדים ברשויות המקומיות.