ספורט עממי ברשויות המקומיות - תכנון והשקעה

​לפעילות גופנית תרומה משמעותית לבני האדם, שכן היא גורמת להרגשה טובה, תורמת למניעת השמנה ומחלות כרוניות שונות ומשפרת את מצבם הגופני והנפשי הן של אנשים בריאים והן של הסובלים מבעיות בריאותיות, בכל גיל. מלבד היתרונות הבריאותיים הברורים של העיסוק בספורט ושל הפעילות הגופנית, הם תורמים לתחושת הלכידות החברתית, משמשים כלי לקידום חינוכי ותרבותי, פועלים כמגשרים בין אוכלוסיות ובין עדות שונות ומצמצמים פערים חברתיים. ספורט עממי (המכונה גם ספורט קהילתי) מוגדר כהתעמלות של תושבים בשעות הפנאי שלהם שלא במסגרת מאורגנת כהגדרתה בחוק. הוא כולל פעילויות ספורטיביות עצמאיות, פעילות ספורט מודרכת בחוגים או בקבוצות ומגוון אירועים, כגון צעדות, מרוצים, משחים, תחרויות, פסטיבלים, ניווטים ומסעות אופניים. הספורט העממי הוא ענף הספורט הגדול ביותר בישראל ובעולם - הן מבחינת מספר הפעילים בו והן מבחינת מגוון ענפי הספורט הנכללים בו. 

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי עד נובמבר 2022 היבטים שונים בנוגע לפעולותיהן של הרשויות המקומיות לקידום הספורט העממי בתחומן בשנים 2018 - 2022. בין היתר נבדקו הגורמים המעורבים בקידום הספורט העממי בישראל; תכנון מתארי ואסטרטגי לקידום הספורט העממי; השקעות הרשויות המקומיות בספורט העממי; שימוש בתשתיות הספורט ברשויות והתאמת תשתיות אלו לצורכי התושבים. הבדיקה נעשתה בשבע רשויות מקומיות: בעיריות בית שמש, חדרה, טירת כרמל וקריית ים; במועצות המקומיות כפר קרע ופרדס חנה-כרכור ובמועצה האזורית גליל תחתון (הרשויות שנבדקו). הואיל ופעילויות רבות של הספורט העממי ברשויות שנבדקו מתבצעות באמצעות מתנ"סים או באמצעות עמותות עירוניות, הוחלה עליהם ביקורת לצורכי דוח זה.

במסגרת הביקורת שלח משרד מבקר המדינה במהלך הביקורת שאלון ל-50 רשויות מקומיות נוספות (שאלון הרשויות) לצורך ניתוח המבנה הארגוני של אגפי הספורט בהן, דפוסי הפעילות בנוגע לקיום פעילויות ספורט עממי, והאופן שבו מקיימת הרשות המקומית קשר עם הציבור בנושא. בדיקות השלמה נעשו במשרד התרבות והספורט, במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במינהל התכנון של משרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי. כמו כן בוצע תהליך של שיתוף ציבור בקרב מדגם מתושבי הרשויות שנבדקו, במטרה למפות את עמדותיהם ואת מידת שביעות רצונם בכל הקשור לספורט העממי ברשויות (סקר עמדות התושבים). 

לרשויות המקומיות יכולת השפעה רבה על בריאות תושביהן בהיבטים של פעילות גופנית ושמירה על אורח חיים בריא, הן באמצעות תכנון המרחב הציבורי שבתחומן והן בהשקעה ובארגון של פעילויות ספורט עממי. ממצאי הביקורת מלמדים כי אף שמשרדי ממשלה וגופים אחרים יזמו תוכניות ונתנו תמיכות לקידום הספורט העממי ברשויות המקומיות, אין גורם מתכלל האחראי להסדרת התחום ברמה הלאומית, שבסמכותו להנחות את הרשויות המקומיות כיצד עליהן לפעול, בהתאמה לתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, בעלת אמות מידה ברורות ויעדים מדידים. יוצא אפוא כי הרשויות המקומיות פועלות לקידום הספורט העממי בהתאם ליכולתן הכלכלית ולפי סדרי העדיפויות שהן קובעות לעצמן, אף שהן רואות בכך נושא בעל חשיבות רבה לטובת התושבים. 

מומלץ כי הגורמים הרלוונטיים - ובהם משרד התרבות והספורט, משרד הבריאות, משרד החינוך ונציגי הרשויות המקומיות - ישקלו הקמת גוף מתאם או מרכֵּז שיגבש מדיניות לאומית כוללת וארוכת טווח לקידום הספורט העממי בקרב תושבי ישראל, לשם הגדלת מספר התושבים הפעילים בספורט ולמען בריאותם ורווחתם. עוד מומלץ כי בהיעדר מדיניות ואסטרטגיה לאומית לקידום הספורט העממי, הרשויות המקומיות ינצלו את כלֵי התכנון העומדים לרשותן לקידום אורח חיים פעיל ובריא בקרב תושביהן, יבדקו את הצרכים ואת הרצונות של התושבים לשם קבלת החלטות מיטביות בארגון הפעילויות של הספורט העממי ובהשקעה במתקני ספורט ויפעלו על פי תוכניות סדורות שיאמצו. כמו כן מומלץ כי הרשויות המקומיות יפרסמו לתושביהן את המידע על מתקני הספורט שבתחומן ויאפשרו להם להשתמש במתקנים אלו באופן שוויוני ועל פי קריטריונים ברורים.