לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
תיירות; משבר הקורונה

רקע

​פיתוחו המושכל של ענף התיירות וניהולו יכולים לתרום לכלכלה של המדינה, האזור והרשות המקומית – להביא צמיחה ושגשוג באמצעות יצירת מקומות תעסוקה והגדלת הצריכה; להגדיל את מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות מארנונה עסקית ולתרום לצמצום פערים חברתיים ותרבותיים. עד פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020 היה ענף התיירות בישראל במגמת צמיחה –בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-4.9 מיליון תיירים – שיא של כל הזמנים, אולם עדיין פחות מהפוטנציאל המוערך בכ-17.9 מיליון תיירים. מגפת הקורונה גרמה למשבר בענף – ההכנסות מתיירות בישראל צנחו בשנת 2020 בכ-67%, והיקף הכניסה של תיירים לישראל צנח בכ-82%. למרות זאת, אנליסטים צופים כי הענף עשוי להתאושש כמעט לחלוטין עד שנת 2025. לכן, בראייה צופה פני עתיד, חשוב שהרשויות המקומיות ינתחו את מצב התיירות ואת האפשרויות לשיפור התשתיות בענף והפוטנציאל לפיתוחו, כדי שלאחר משבר הקורונה הן יהיו ערוכות כראוי לביקוריהם של תיירים.


נתוני מפתח

  • 4.9 מיליון

    מספר התיירים שביקרו בישראל ב-2019. ב-2020 הייתה ירידה של כ-82% במספר התיירים

  • 17.9 מיליון

    מספר התיירים הפוטנציאלי משמונה המדינות העיקריות שמהן מגיעים תיירים לישראל

  • 33.5 מיליארד ש"ח

    הערך המוסף של ענף התיירות ב-2019

  • 425 מיליון ש"ח

    סך חיובי הארנונה לבתי מלון ב-109 רשויות מקומיות שהטילו חיוב כזה

  • 25,000

    מספר הנכסים הפעילים להשכרה לטווח קצר ב-2019 (אומדן)

  • 55,618

    מספר חדרי המלון במלונות תיירות ב-2019

  • 670 מיליון ש"ח

    הסכום שהשקיעו הממשלה וחמש רשויות מקומיות בשדרוג ופיתוח של אזורי תיירות בתחומן בשנים 2013 –2021

  • 2

    מספר הרשויות שיש להן תוכנית אב לתיירות בתוקף מתוך שבע הרשויות שנבדקו; לשלוש רשויות היה תיק היערכות לחירום בתחום התיירות

פעולות הביקורת

​בחודשים יוני 2021 – ינואר 2022 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ניהול התיירות בעיריות: חיפה, טבריה, ירושלים, נצרת, צפת, רמלה ותל אביב-יפו (להלן – העיריות או הרשויות שנבדקו). ככלל, ממצאי הביקורת מתייחסים לשנים 2017 – 2021. הביקורת התמקדה בבדיקת הנושאים האלה: מנגנוני ניהול התיירות ברשויות המקומיות, פעולות שיווק ומיתוג, השירות לתייר, היערכות לחירום ומצב הניקיון והתחזוקה של אזורי התיירות.  


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    אסדרת מנגנון ניהול התיירות ברשויות המקומיות – משרד התיירות לא הסדיר את נושא ניהול התיירות ברשויות המקומיות. גם משרד הפנים, המאסדר של הרשויות המקומיות, לא קבע הנחיות לגבי מנגנון הניהול הרצוי של תחום התיירות. עם זאת משרד הפנים השלים במועד הביקורת עבודת מ...
  • dislike
    מנגנון ניהול התיירות ברשויות המקומיות – לא בכל הרשויות שנבדקו יש גורם ייעודי לניהול כולל של תחום התיירות: בעיריית טבריה הוחל בביסוס גורם כזה; בנצרת פועל יועץ חיצוני, אבל אין יחידה עירונית שזה ייעודה השוטף, וניסיונות לאתר מועמד מתאים לניהולה לא צלחו; בצ...
  • dislike
    פעילות מועצת הרשות – מלבד מועצת עיריית תל אביב-יפו, שדנה פעם אחת בסוגיה מערכתית של ניהול התיירות ומפעם לפעם באירועים תיירותיים ובנושאים שוטפים, ומלבד מועצת עיריית טבריה, שדנה מפעם לפעם בנושאי תיירות ובהקמת יחידת ניהול התיירות בעיר, מועצות העיריות אינן...
  • dislike
    הקמת ועדת תיירות ופעילותה – בעיריות חיפה, טבריה, נצרת וצפת מועצת העירייה לא בחרה ועדת תיירות. מנגד, המועצות של עיריות ירושלים, רמלה ותל אביב-יפו הקימו ועדת תיירות. בתל אביב-יפו ועדת התיירות התכנסה פעמיים בשנים 2019 – 2021. ברמלה התכנסה הוועדה פעם אחת ב...
  • dislike
    תוכניות אב ברשויות המקומיות – משרד התיירות לא קבע קווים מנחים או עקרונות לגיבושן של תוכניות אב לתיירות, לתכולתן ולאופן עדכונן. לחמש משבע העיריות שנבדקו – חיפה, טבריה, ירושלים, צפת ורמלה – אין תוכנית אב לתיירות לשנים הקרובות. כמו כן, לגבי התוכניות הקיי...
  • dislike
    התיירות בתכנון המתארי המקומי – לנצרת, צפת ורמלה אין תוכניות מתאר כוללניות מאושרות. בצפת וברמלה החל תהליך התכנון המתארי והוא נמצא בראשיתו. גם לירושלים אין תוכנית מתאר כוללנית מאושרת. בתחילת שנות האלפיים החלה העירייה לגבש תוכנית מתאר שקבעה את עקרונות הת...
  • dislike
    מדידת האפקטיביות של פעולות השיווק – העיריות חיפה, ירושלים, נצרת ותל אביב-יפו מודדות את האפקטיביות של פעולות שיווק שהן עושות. לעומת זאת, העיריות טבריה ורמלה מסרו כי אינן מבצעות מדידות מסוג זה, ועיריית צפת לא הציגה מדידות כלשהן.
  • dislike
    סקרי שביעות רצון – עיריית תל אביב-יפו ערכה סקרי שביעות רצון בקרב תיירים; העיריות חיפה, טבריה, ירושלים, נצרת, צפת ורמלה לא ערכו סקרים כאלו, אף שיש בכוחם לנטר את הנושאים הטעונים שיפור או שימור.
  • dislike
    הנגשת אתרי המרשתת – החקיקה מחייבת נותן שירות ציבורי לבצע התאמות באתר המרשתת שלו במטרה להנגיש את כל תוכני האתר לאנשים עם מוגבלות. אתרי המרשתת התיירותיים של העיריות שנבדקו לא הונגשו באופן מלא לאנשים עם עיוורון כנדרש בחקיקה. כמו כן, נמצאו ליקויים במידע שה...
  • dislike
    היערכות לטיפול בתיירים במצבי חירום – לשלוש עיריות – חיפה, ירושלים ותל אביב-יפו היו תיקי היערכות לטיפול בתיירים במצבי חירום, אך היו בהם חוסרים נקודתיים של פריטי מידע נדרשים, כגון רשימת האמצעים שעומדים לרשות העירייה – כלי רכב, עלונים ואמצעי הסברה לתיירים...

    תרשים התקציר

    השינוי במספר חדרי המלון בערים שנבדקו ובכלל המדינה ושיעור השינוי, 2015 – 2020

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מנגנון ניהול התיירות – מוצע כי משרד התיירות יבחן בשיתוף משרד הפנים והרשויות המקומיות שיש בהן פעילות בתחום התיירות את המצב הקיים ויגבש, לאחר עבודת מטה ובדיקה של הנעשה בעולם, עקרונות, קווים מנחים או המלצות לפעילותו של הגורם המנהל של תחום התיירות ברשויות...
    • [alt]
      דיונים במועצה ובוועדת תיירות – מוצע כי מליאות המועצות בעיריות שנבדקו ידונו לפחות פעם בשנה בנושאים מערכתיים של ניהול התיירות בתחומן. הדבר עשוי להועיל לקידום התיירות בעיר, לחיזוק התיאום בין הגורמים השונים ולקבלת החלטות אסטרטגיות. מוצע לוועדות התיירות שה...
    • [alt]
      הכנת תוכניות אב ועיגונן בתכנון המתארי – מומלץ לעיריות חיפה, טבריה, ירושלים וצפת להכין תוכנית אב לתיירות בתחומן לשנים הקרובות ולעיריית רמלה להמשיך בגיבוש התוכנית שהחלה להכין. מוצע שהתוכניות יעסקו במכלול ההיבטים, לרבות היערכות למשברים ולעיתות חירום, מנגנ...
    • [alt]
      מדידת האפקטיביות של פעולות השיווק – מומלץ לעיריות טבריה, צפת ורמלה למדוד את האפקטיביות של פעולות השיווק שהן עושות כדי לטייב ולעדכן את הפעולות בהתאם.
    • [alt]
      סקרי שביעות רצון – מומלץ לעיריות חיפה, טבריה, ירושלים, נצרת, צפת ורמלה לעשות סקרי שביעות רצון בקרב תיירים ומבקרים בעיר כדי לנטר את הנושאים הטעונים שיפור או שימור ולהפיק לקחים. מוצע לשקול כי הסקרים יתייחסו גם לתיירים שלא הגיעו ללשכות המידע או לסיורים.

    סיכום

    בביקורת עלה כי ניהול התיירות ברשויות המקומיות אינו מוסדר. כמו כן, יש פערים בין העיריות שנבדקו ברמת הניהול, בהיקפו ובעקביותו. אלו נקודות התורפה של המצב הקיים: היעדר סמכויות וחוסר בהירות של מנגנוני התיאום בין הגורמים הנוגעים בדבר, היעדר תכנון ארוך טווח ורמה ירודה של התחזוקה והניקיון של אזורי התיירות. 

    כדי להיערך ליום שאחרי משבר הקורונה ולממש את הפוטנציאל הגלום בענף התיירות, מוצע לאפיין את גופי הניהול והתכנון, לקבוע את הסמכויות שלהם, לגבש קווים מנחים לשיטות עבודה רצויות ולהגדיר תקנים ומנגנוני בקרה לאיכות השירות לתייר ולאיכות המרחב הציבורי התיירותי, תחזוקתו וניקיונו. מוצע כי הדרג הנבחר ברשויות המקומיות יגלה מעורבות גדולה יותר בפיקוח על ניהול התיירות, בקידומה ובפיתוחה, וכי הפיתוח והקידום של התיירות יעוגן בתכנון מתארי כוללני ותקף של היישובים.