רקע כללי
הסביבה ומשאבי הטבע אינם מכירים בגבולות מדיניים מכל סוג שהוא. זיהום מים הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון (להלן - יו"ש), בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור - אקוות ההר. מי התהום של אקוות ההר, המשתרעת מבאר שבע בדרום ועד למורדות הכרמל בצפון, מזינים את כל האוכלוסייה החיה באזור, הן הישראלית הן הפלסטינית.
מרבית השפכים ביו"ש, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת המזהמים, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מהווה סיכון לאוכלוסייה ולסביבה בשלושה היבטים עיקריים: (א) הפחתת כמות המים הזמינים לשימוש האוכלוסייה החיה באזור; (ב) פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו עקב מפגעי תברואה ומטרדים סביבתיים; (ג) פגיעה במערכות אקולוגיות.
מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מי שפכים מטופלים (להלן - קולחים) ביו"ש נמצא בפיגור רב בהשוואה למצב במדינת ישראל. הנחלים העיקריים שאליהם זורמים שפכים ביו"ש ושחוצים את הקו הירוק הם: נחל הקישון (שפכי ג'נין); נחל חדרה (שפכי כפרים פלסטיניים); נחל שכם ונחל אלכסנדר (שפכי הערים שכם, טול כרם והסביבה); נחל שילה (שפכי אריאל וסלפית); נחל מודיעים (שפכי רמאללה); נחל חברון (שפכי העיר חברון, קריית ארבע והסביבה); נחל קדרון (שפכי מזרח ירושלים, בית סאחור ועובידיה).
לאזור יו"ש כמה מאפיינים ייחודיים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום, היעדר גבולות ברורים, קיטוע חריף של השטח והיעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים ניכרים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. מקור נוסף לזיהום מים חוצה הקו הירוק הוא זיהום הים ונחלים באזור רצועת עזה משפכים לא מטופלים ומפסולת מוצקה.
ניהול סביבתי מחייב שיתוף פעולה בין גורמי השליטה השונים בשטח הרלוונטי. המצב הגאופוליטי והסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח ותפיסת הזמניות של המצב, מקשים על הגורמים השונים לטפל באופן יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ולקיים שיתוף פעולה בתחום זה. ההגנה על מקורות מי התהום המשותפים לכלל האוכלוסייה באזור, הפסקת זיהום הנחלים ושמירה על בריאות הציבור הן אתגר של ממש הניצב גם לפתחה של מדינת ישראל.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-אוקטובר 2016 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הגופים הממשלתיים בישראל בזיהומי מים החוצים את הקו הירוק, בנושאים האלה: חסמים בפני טיפול ושימוש חוזר בשפכים שמקורם ביישובים פלסטיניים; זיהום בשרון - נחל אלכסנדר ונחל שכם; זיהום נחל חברון; זיהום הנחלים מכמש, פרת ומעיין קלט מקולחי מתקן הטיפול בשפכים (להלן - מט"ש) באל-בירה; זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים וסביבתה; וזיהום הים והנחלים משפכי רצועת עזה.
הביקורת נעשתה במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (להלן - מתפ"ש) ובמינהל האזרחי (להלן - המנהא"ז), ברשות הממשלתית למים וביוב (להלן - רשות המים) שבמשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן - משרד התשתיות) ובמשרד להגנת הסביבה (להלן - המשרד להג"ס). בדיקות השלמה נעשו במשרד הביטחון, במועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה (להלן - המל"ל), בצה"ל, במשרד התשתיות, במשרד הבריאות, ברשות הטבע והגנים הלאומיים (להלן - רט"ג), בחברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (להלן - הוועדה המחוזית), בחברת החשמל לישראל (להלן - חח"י), במשרד לשיתוף פעולה אזורי (להלן - המשרד לשת"פ אזורי) ובאיגודי ערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון.
הליקויים העיקריים
חסמים בפני טיפול ושימוש חוזר בשפכים שמקורם ביישובים פלסטיניים
הפסקת אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת: ועדת המים המשותפת (Joint Water Committee - JWC; להלן - ועדת המים המשותפת) הוקמה על פי הסכם הביניים מ-1995 כדי ליישם את התחייבויות ישראל והפלסטינים לטיפול בכל הנושאים הקשורים למים ולביוב. מאוגוסט 2010 ועדת המים המשותפת אינה מתכנסת לאישור פרויקטים. במשך מעל חמש שנים לא בחנו רשות המים ומתפ"ש הפעלה של מנגנון יישוב סכסוכים כלשהו כדי לפתור את המחלוקות בוועדת המים המשותפת וכדי להוציאה מן המבוי הסתום שנקלעה אליו. רק באוגוסט 2016, במהלך הביקורת, יזמה מתפ"ש פגישה עם הצד הפלסטיני ובה הוסכם על התנאים לחידוש פעילות הוועדה, ובינואר 2017 גם נחתם ההסכם לחידושה.
ליקויים באישור, בתיאום ובייזום פרויקטים במימון גורמים בינלאומיים: פעולתם של הגורמים הממשלתיים בתחום הקמת תשתיות לטיפול בשפכים במימון גורמים בינלאומיים - לוקה בחולשה ממשית, ברמת מעורבות נמוכה, בהיעדר תיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים הממשלתיים ומעל הכול בהיעדר גורם אחד שינהל ויתכלל נושא זה. בשל כך ישנן תכניות למט"שים פלסטיניים בשטח C הממתינות לאישורי המנהא"ז במשך שנים, וכך נמשך זיהום מי התהום והסביבה במקומות האלה. מצב זה נגרם הן בעקבות חסמים בירוקרטיים וטיפול חסר בגופים הרלוונטיים - המנהא"ז, המתפ"ש, רשות המים, משרד החוץ, המשרד להג"ס והמשרד לשת"פ אזורי - והן בעקבות היעדר מדיניות ממשלתית.
היעדר מדיניות ממשלתית: ממשלת ישראל לא גיבשה עד כה מדיניות לניהול סביבתי חוצה גבולות בכלל ולניהול זיהומי מים בפרט, ולא החליטה על גורם ממשלתי אחד שיופקד על נושא זה ועל תכלולו מול כלל הגורמים המטפלים. זאת למרות ההשלכות מרחיקות הלכת של הנושא, בין היתר, על עתודות המים של ישראל, על בריאות הציבור, ואף על המישור המדיני-ביטחוני. לפיכך נמנע או עוכב מתן פתרונות למפגעים אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות הציבור ובאינטרס הישראלי הנרחב.
זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים
זה עשרות שנים מוזרמים מי הביוב הגולמי של שפכי דרום-מזרח ירושלים ושל ארבע ערים פלסטיניות אל תוך אפיק נחל קדרון, לכיוון מדבר יהודה וים המלח. זרימת השפכים בנחל היא מפגע תברואתי וסביבתי חמור ביותר, מהווה מטרד קשה לתושבי האזור, מזהמת את אקוות ההר המזרחית ואת חלקו הצפוני של ים המלח ומסכנת את אוכלוסיות החי והצומח באזור אגן הנחל, שהוא מנופי התרבות החשובים בעולם. עובדה זו ידועה זה שנים לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר.
ממצאי הביקורת העלו מציאות עגומה של מחדל ממשלתי ועירוני חמור ומתמשך, אגב הפרה בוטה של חוקים ישראליים וחשש מהפרת דינים בינלאומיים. על אף היות קדרון הנחל המזוהם ביותר שחוצה בין מדינת ישראל ליו"ש, כשמקור הזיהום ברובו המכריע בירושלים, ולמרות ההיבטים הגאופוליטיים והבינלאומיים הכרוכים בנושא והגורמים הרבים המעורבים בו, לא טופל והובל הנושא על ידי אף לא גורם ממשלתי בכיר אחד, כמו שר או משרד ראש הממשלה.
הגיחון, רשות המים והמשרד להג"ס, וכן עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית ומתפ"ש, לא הצליחו למצוא פתרון מוסכם ובר ביצוע לבעיה במשך יותר מ-20 שנה. רק ב-2016, בעקבות עתירה לבג"ץ, הביאה רשות המים את הנושא לפתחו של משרד ראש הממשלה.
משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את פעולותיו של מְתָאֵם הפעולות בשטחים, שהוא קצין צה"ל בדרגת אלוף הכפוף לשר הביטחון (להלן - המתאם) משנת 2015 למציאת פתרון מוסכם בנושא מול הרש"פ. עם זאת, אף שרוב רובו של הזיהום נמצא בשטחי יו"ש, לא עשו די מתפ"ש והמנהא"ז כדי למצוא פתרונות לבעיה זו בשנים עברו, לרבות במסגרת ועדת המים המשותפת.
זיהום בשרון - נחל אלכסנדר ונחל שכם
נחל אלכסנדר זורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. במעלה אגן נחל אלכסנדר ביו"ש, יש כמה מקורות זיהום הכוללים שפכים ביתיים ותעשייתיים. נחל שכם הוא יוּבל מרכזי של נחל אלכסנדר. משנת 1995 מתבצע בצד הישראלי של נחל אלכסנדר פרויקט שיקום בו הושקעו עד שנת 2016 כ-90 מיליון ש"ח.
היערכות לקויה של רשות המים, האחראית לתכנון ולבניית תשתיות ביוב, ושל המנהא"ז, האחראי על תכנון ואישור תשתיות ביו"ש, הביאו לכך שמט"ש יד חנה בעמק חפר, שנבנה לפני כ-14 שנה כמתקן חירום עם ספיקה מוגבלת לקליטת שפכים מישובים פלסטיניים ביו"ש, אינו עומד בעומס ובהרכב השפכים המוזרמים אליו וכך נגרם זיהום בנחל אלכסנדר ונוצרים מפגעי תברואה וסביבה קשים לתושבי האזור. ההיערכות הלקויה נובעת במידה רבה מפערי מידע ומאי-ודאות של הגורמים המטפלים בנושא, לרבות ברשות המים ובמנהא"ז, לגבי תכניות תשתית הביוב בצד הפלסטיני, המנוהלות וממומנות על ידי גורמים בינלאומיים.
מדי שנה מגיעים שפכים המכילים עָקֶר - תוצר לוואי רעיל בייצור שמן זית - משטחי יו"ש לשטחי מדינת ישראל, בעיקר באזור נחל אלכסנדר, המסבים נזקים כבדים למערכות הטיפול בשפכים עד כדי קריסתם וגרימת זיהום קשה בנחלים כתוצאה מכך. המשרד להג"ס, רשות המים והגורמים במנהא"ז האחראים להגנת הסביבה, המים והחקלאות ביו"ש לא פעלו למציאת פתרונות מתואמים לבעיה זו.
זיהום נחל חברון
נחל חברון הוא יובל של נחלי באר שבע והבשור, ראשיתו מצפון לעיר חברון וסופו סמוך לתל שבע, במפגש עם נחל באר שבע. בכל תוואי הנחל בתחומי יו"ש, 43.5 ק"מ, זורמים שפכים גולמיים, סניטריים ותעשייתיים, מחברון, מקריית ארבע ומיישובי הסביבה. שפכים אלה מכילים ריכוז גבוה של חומרים רעילים הכוללים תוצרי תעשיות אבן, ציפוי מתכות, בורסקאות ותעשיות שמן זית. כמו רבים מנחלי יו"ש, במקורו היה נחל חברון אכזב, אולם כיום זורמים בו שפכים.
למרות מגוון פעולות שנקט קמ"ט סביבה במנהא"ז להפסקת הזרמת נסורת אבן לנחל על ידי המפעלים הפלסטיניים, הוא לא בחן את מכלול הפתרונות האפשריים ולא סיפק פתרונות יעילים לבעיה זו. לפיכך נכון לאוקטובר 2016 לא נפתרה בעיית הזרמת נסורת האבן לנחל חברון.
לגבי הזרמת כרום (חומר רעיל ומסרטן) לנחל על ידי מפעלי עורות פלסטיניים, משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את מאמציו של קמ"ט סביבה להפסיק את הזרמת הכרום לנחל. עם זאת, משנת 2007, במשך כתשע שנים, אוסר קמ"ט סביבה על השימוש בחומר הדו-שימושי חומצה גופרתית המשמש להפעלת מתקן למיחזור הכרום שהקימה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (United States Agency for International Development - USAID; להלן - USAID), וכך נמנע מיחזור הכרום ונמשכת הזרמתו לנחל; זאת בלי שהתקיימו על כך דיונים מסודרים עם כלל הגורמים השלטוניים הרלוונטיים.
זיהום הנחלים מכמש, פרת ומעיין קלט מקולחי מט"ש אל-בירה
למרות חשיבותו של הפרויקט להשבת המים של מט"ש אל-בירה, העשוי בעת ובעונה אחת הן לפתור את בעיית זיהום נחל מכמש ונחל פרת והן לספק מים נוספים להשקיה חקלאית, לא גיבשו המנהא"ז, מתפ"ש ורשות המים דרך פעולה מתואמת לקידומו בתכנית שאושרה על ידי הוועדה הטכנית של ועדת המים המשותפת, בין שמדובר מול הגורמים הפלסטיניים ובין שמדובר מול הגורם הבינלאומי הרלוונטי.
זיהום הים והנחלים מרצועת עזה
לזיהומי מים ברצועת עזה, כחלק ממשבר המים שבו נתונה הרצועה, השלכות סביבתיות ובריאותיות, שאינן מתחשבות בגבול שבין ישראל לרצועה, בכמה תחומים עיקריים: זיהום הים והחופים, זיהום נחלים, מאגרי מים ומי תהום וסכנת הידבקות במחלות. למשבר זה גם השלכות ביטחוניות ומדיניות נרחבות הנובעות ממצוקת האוכלוסייה ומחוסר היציבות המתלווה לה, וכן השפעה על יחסי החוץ של ישראל. בחודשים ינואר ופברואר 2016, בשני מקרים שונים, הושבתה פעילות מתקן ההתפלה בחוף אשקלון עקב זיהום אורגני קיצוני במי הים, שלפי החברה המפעילה את המתקן מקורו כפי הנראה ברצועת עזה.
בשנת 2013 כמעט שהושלמה בנייתו של מט"ש בצפון הרצועה שהקים הבנק העולמי בהשתתפות מדינות תורמות בעלות של כ-75 מיליון דולר. המט"ש נועד לטפל בשפכים של תושבי צפון הרצועה ולספק מים מטוהרים להשקיה חקלאית לכ-15,000 דונם. לצורך הפעלתו זקוק המט"ש לאספקת חשמל סדירה, ואי אפשר לספקה לו באמצעות קווי החשמל הקיימים, משום שהם כורעים תחת העומס, ושיעור התקלות המתרחשות בהם גדול מאוד.
אף שהעובדה שהשפכים הלא מטופלים גורמים לזיהומי הים, הנחלים ומי התהום בשטחי ישראל הגובלים ברצועת עזה ידועה זה שנים, וכך גם הסכנות הבריאותיות והביטחוניות לישראל במקרה של התפרצות מחלות עקב זיהומי מים ברצועה, מתפ"ש לא נתנה משקל ראוי לשיקולים אלה כאשר נמנעה מלאשר קו חשמל ייעודי למט"ש הצפוני בעזה משנת 2013. רק לאחר חשיפת הנושא בתקשורת והתגברות העניין הציבורי החלה מתפ"ש לבחון פתרונות לבעיית החשמל של המט"ש, ורק אחרי מעורבות בינלאומית הסכימה לבסוף, באוגוסט 2016, להקמת קו החשמל.
למרות ההתרעות, כולל בדוחות של ארגונים בינלאומיים, על סכנות בריאותיות להתפרצות מחלות מרצועת עזה, לא פנתה מתפ"ש למשרד הבריאות לביצוע הערכת סיכונים בנושא זה, ומשרד הבריאות גם לא בדק זאת מיוזמתו. כך גם לא פנתה מתפ"ש למשרד להג"ס ולרשות המים כדי שיעריכו את סיכוני זרימת השפכים מהרצועה לכיוון ישראל בתחומי הסביבה ותשתיות המים.
אי-חיבור מחנות צה"ל ביו"ש לביוב
רובם הגדול של מחנות צה"ל ביו"ש טרם חובר למערכת ביוב וטיפול בשפכים תקינה, והם ממשיכים להזרים במשך שנים שפכים לסביבה, ובכך יוצרים מפגע סביבתי חמור המזהם את מי התהום והנחלים; פעולתה של מערכת הביטחון לטיפול בנושא אינה נשענת על תכנית ביצוע רב-שנתית סדורה הכוללת לוחות זמנים ליישומה.
פערים בנתוני טיפול בשפכים פלסטיניים
בין נתוני רשות המים לנתוני רט"ג בנושא טיפול בשפכים פלסטיניים התגלו פערים עצומים ולא סבירים. דוגמאות לכך הן פער של כ-500% בכמויות שפכי יישובים פלסטיניים המטופלים במט"שים בישראל ופער של כ-170% בכמויות השפכים המסולקים לבורות ספיגה או לנחלים ללא טיפול. פערים כה גדולים בין נתוני הגופים האמורים אינם סבירים, ויכולים להשפיע מהותית על ההחלטות שמקבלים הגופים השונים המתבססים על הנתונים בתחום זה.
ההמלצות העיקריות
החסמים בפני טיפול ושימוש חוזר בשפכים שמקורם ביישובים פלסטיניים
1. אישור פרויקטים בוועדת המים המשותפת: עתה משנחתם הסכם לחידוש עבודת הוועדה, על מתפ"ש ועל רשות המים לפעול במרץ לקידום פרויקטים ומיזמים שטרם אושרו ופרויקטים חדשים, בין היתר, בתחום מניעת זיהומי מים - טיפול נאות בשפכים ושימוש חוזר במי קולחים; כן עליהם לגבש מנגנון מוסכם עם הרש"פ ליישוב המחלוקות בעתיד.
2. אישור, תיאום וייזום פרויקטים במימון גורמים בינלאומיים:
חסמים ביורוקרטיים: נוכח האינטרס הישראלי בבניית מתקני טיפול ושימוש חוזר בשפכים לאוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש ונוכח המשך ההשקעות של גורמים בינלאומיים בנושא זה, על המנהא"ז ועל מתפ"ש לפעול בהקדם לייעולם ולקיצורם של הליכי האישור של פרויקטים ביו"ש במימון גורמים בינלאומיים, ובראש ובראשונה פרויקטים הממתינים כיום לאישור.
טיפול חסר במישור הבינלאומי בגופים הרלוונטיים: על המנהא"ז, על רשות המים, על המשרד להג"ס, על משרד החוץ ועל המשרד לשת"פ אזורי להגביר את מעורבותם בקיום מגעים עם גורמים בינלאומיים לצורך קידום פרויקטים בנושאי מים וביוב ביו"ש; מוצע כי הגורמים האמורים ימליצו על גורם אחד שיוביל אותו.
3. מדיניות ממשלתית: על הנהלת המשרד להג"ס ליזום דיון מקיף ומעמיק בממשלה בנושא מדיניות סביבתית חוצת גבולות בכלל ובנושא זיהומי מים בין ישראל לשטחי יו"ש ורצועת עזה בפרט, כדי שהממשלה תגבש מדיניות מתואמת לכלל משרדי הממשלה העוסקים בנושא ותקבע את הגורם הממשלתי שיוביל את הטיפול בו.
זיהום נחל קדרון
על מתפ"ש ועל רשות המים להמשיך בהובלת פתרון מוסכם עם הרש"פ, או כל הסדר אחר, לטיפול בשפכים המוזרמים לקדרון עד קבלת אישור סופי לביצוע הפרויקט, בתוך זמן סביר שמתפ"ש תקצה לכך, ושלא יעלה על כמה חודשים. אם לא יושג פתרון כזה בתוך זמן סביר, כאמור, על מתפ"ש לדווח על כך למשרד ראש הממשלה. על משרד ראש הממשלה במקרה זה להוביל ללא דיחוי לקבלת החלטה מושכלת לגבי החלופה המיטבית לפתרון בנסיבות העניין, בהתייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים, ולגבש תכנית ליישומה במהירות האפשרית. במידת הצורך, על משרד ראש הממשלה להביא את הנושא לדיון בממשלה. בד בבד, וללא קשר לחלופה שתיושם בסופו של דבר, על משרד האוצר, על הגיחון ועל רשות המים לקבוע ללא דיחוי את אופן מימון הפרויקט שעלותו מוערכת על ידי הגיחון ב-400 מיליון ש"ח, כדי למנוע שיהוי נוסף בביצועו.
זיהום נחל אלכסנדר
על רשות המים ועל המנהא"ז לפעול, בראש ובראשונה, לטיפול בשפכים הפלסטיניים בתחומי יו"ש. כן עליהם לשפר את מנגנוני שיתוף הפעולה והתיאום שלהם בתחומי התשתיות להגנת הסביבה עם הגורמים הבינלאומיים והפלסטיניים, החל בשלבים המוקדמים ביותר של תכנון התשתיות, ולפעול לפתרונות מתואמים, שישרתו את האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של שני הצדדים. לגבי בעיית העקר, על רשות המים, על המנהא"ז, על המשרד להג"ס ועל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) לפעול לפתרון הבעיה משני צדי הקו הירוק בשיתוף כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. מומלץ לבחון פתרונות בשיתוף הצד הפלסטיני, הבנק הגרמני וגורמים בינלאומיים נוספים, ואף לשקול הסתייעות בארגוני חברה אזרחית, עידוד יזמוּת פרטית ומעורבות גורמים מקומיים.
זיהום נחל חברון
על קמ"ט סביבה לפעול בהקדם למציאת פתרון לבעיית נסורת האבן המושלכת לנחלים, ובכלל זה לבחון גם פתרונות חדשניים מבוססי מחקר. לגבי בעיית הזרמת כרום לנחל, על קמ"ט סביבה לקיים לאלתר דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים לצורך בחינה עדכנית של מצב הדברים בדבר הצורך באיסור הכנסת החומצה הגופרתית למפעלים ולמתקן המיחזור ומציאת פתרונות אפשריים לבעיה הסביבתית החמורה והמתמשכת. כמו כן, נוכח ההשלכות הביטחוניות, הכלכליות, הבריאותיות, הסביבתיות והבטיחותיות של החלטת קמ"ט סביבה אם לאשר הכנסת חומרים דו-שימושיים למפעלים, על קמ"ט סביבה להיוועץ בנושא זה, על בסיס תקופתי, בכל הגורמים הרלוונטיים ולבחון פתרונות יעילים, לרבות הסתייעות בגורמים בינלאומיים.
זיהום הנחלים מכמש, פרת ומעיין קלט מקולחי מט"ש אל-בירה
כדי להפסיק את הזיהום על המנהא"ז, על מתפ"ש ועל רשות המים לבחון במשותף מול כלל הגורמים הרלוונטיים, כולל פלסטיניים ובינלאומיים, דרכי פעולה אפשריות לקידום מהיר של פרויקט ניצול מי הקולחים של מט"ש אל-בירה, לרבות באמצעות ועדת המים המשותפת או ועדת משנה שלה.
זיהום המים והנחלים מרצועת עזה
על מתפ"ש לנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר את הפעלתו של המט"ש הצפוני ברצועת עזה בשנת 2017, ובכלל זה לזרז את ההליכים לתכנון ולבניית קו החשמל למט"ש בסיוע כל הגורמים הרלוונטיים. ככלל, במסגרת שיקוליו לאישור הקמת תשתיות ברצועת עזה, על מתפ"ש לתת את הדעת ולהעניק משקל ראוי גם לסכנות הסביבתיות והבריאותיות שבזיהומי מים בין רצועת עזה וישראל. לצורך כך עליו לאסוף נתונים ומידע, ולהתייעץ עם הגורמים המקצועיים כמו המשרד להג"ס, רשות המים ומשרד הבריאות. כמו כן, נוכח הסכנות הבריאותיות האורבות לאזרחי ישראל ממשבר המים ההולך ומחמיר ברצועה, על מתפ"ש ועל משרד הבריאות לשתף פעולה בהערכת הסיכונים בנושא זה.
חיבור מחנות צה"ל ביו"ש לביוב
על משרד הביטחון להכין לאלתר תכנית רב-שנתית הכוללת לוחות זמנים מפורטים ותקציב לחיבור כלל מחנות צה"ל לביוב ולמתקני טיפול בשפכים כבר בשנים הקרובות.
פערי הנתונים הלא סבירים של כמויות השפכים הפלסטיניים המטופלים
על רשות המים, על רט"ג ועל המשרד להג"ס לפעול בצוותא כדי לבחון ולתקן את הנתונים באופן שיתקבל בסיס נתונים אמין אחד. במסגרת זו, יש לבחון בהקדם את האפשרות להתקנת מדי מים שיספקו נתונים מדויקים ככל האפשר על כמויות השפכים הפלסטיניים המטופלים בישראל.
סיכום
זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה, הם המפגע הסביבתי חוצה הקו הירוק החמור ביותר שעמו מתמודדת מדינת ישראל. הוא פוגע בעתודות מי התהום שלה ושל שכניה, בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש והרצועה, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
ממשלת ישראל לא גיבשה עד כה מדיניות לניהול סביבתי חוצה גבולות עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות כאמור בדבר מפגעים החוצים את הקו הירוק ואת הגבול עם רצועת עזה. כמו כן, הממשלה לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל נושא זה. לפיכך מתעכבים במשך שנים ארוכות פתרונות למפגעים סביבתיים חמורים ומתמשכים, לעתים תוך כדי הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים חשובים של ישראל.
דוח ביקורת זה משקף תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליהודה, לשומרון ולרצועת עזה. מדובר בסדרת כשלים וחסמים תפקודיים: הפסקת פעילות ועדת המים המשותפת; חסמים לקידום ולייזום פרויקטים מול גורמים בינלאומיים; חולשה בתיאום הפעילות בין הגורמים הממשלתיים; מעורבות נמוכה של דרג מדיני בנושא ואי-קבלת החלטות בסוגיות חשובות; התנהלות שלא על בסיס תכניות המגדירות יעדים ולוחות זמנים לטיפול בסוגיות שונות.
לכשלים ולחסמים האמורים יש קשר ישיר להתהוותם ולהחמרתם של מכלול מפגעים ונזקים סביבתיים ואחרים משני צדי הקו הירוק, שאלה הבולטים ביניהם: זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים; זיהום נחלי השרון - נחל אלכסנדר ונחל שכם; זיהום נחל חברון; זיהום הנחלים מכמש, פרת ומעיין קלט; וזיהום הים והנחלים משפכי רצועת עזה.
על הגורמים הממשלתיים - המנהא"ז, מתפ"ש, רשות המים, המשרד להג"ס, משרד הבריאות, משרד החוץ, המשרד לשת"פ אזורי - וכן על הרשויות המקומיות ותאגידי מים הנוגעים בדבר לפעול, כל אחד בתחומו, לתיקון הליקויים כפי שפורטו בדוח זה.
ואולם, מעבר לפעולה הנחוצה של כל אחד מהגורמים כאמור, ממצאיו של דוח זה מחייבים פעולה מערכתית שתביא לגיבוש תכנית ביצוע כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות ומוקדם ככל האפשר. נוכח מורכבות הנושא וריבוי הגורמים המעורבים בו, נדרש תיאום, שיתוף פעולה בין כלל הגורמים ותכלול עבודתם. משרד מבקר המדינה ממליץ אפוא לממשלה להקים צוות בין-משרדי, בשיתוף משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים, בראשות משרד ממשלתי אחד, שיוביל עבודת מטה בנושא ניהול סביבה חוצת גבולות; מטרותיו של הצוות יהיו לגבש מדיניות ממשלתית בנושא, להמליץ על גורם ממשלתי אחד שיוביל ויתכלל אותו, וליצור מנגנונים שייתנו מענה גם לבעיות סביבתיות מורכבות.
בתיקון הליקויים וביישום ההמלצות שפורטו בדוח זה יהיה משום צעד חשוב לקראת צמצום זיהומי המים בין ישראל ליהודה, שומרון ורצועת עזה ולעידוד פרויקטים נוספים להגנת הסביבה, הבריאות ולשיפור איכות החיים באזורנו, תוך כדי רתימת גורמים בינלאומיים רלוונטיים לסיוע בקידום נושאים אלה.