רקע כללי
משטרת ישראל מופקדת על אכיפת החוק, על המלחמה בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי. המשטרה נדרשת למאמץ מתמיד למציאת האיזון הנאות בין הצורך לשמור על האינטרסים של החברה ולהגן על השוטרים במהלך ביצוע תפקידם ובין הצורך לשמור על האינטרסים של הפרט ולמנוע פגיעה בזכויותיו במקרים של התנהגויות פסולות של שוטרים, שהם משרתי הציבור. במשטרה שירתו בשנת 2015 כ-28,600 שוטרים ועוד כ-33,000 מתנדבים.
אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה מבוססים על רמתה המוסרית של המשטרה ועל טוהר המידות של אנשיה. בהליך שהתקיים בבית הדין למשמעת של המשטרה נקבע: "סוג התנהגות המותר לכלל הציבור אינו מותר לשוטר. השוטר אינו רשאי להתנהג באופן שיש בו לגרום נזק ולהפריע לתפקודו ולתדמיתו כאוכף החוק ולפגוע באמון שהציבור רוחש לו" . התנהגות השוטרים בעת מילוי תפקידם משפיעה על תפקודה של המשטרה, אך גם על דמותה של המדינה כמדינת שלטון חוק המגינה על זכויות האזרח. בית המשפט העליון ציין: "לציבור יש עניין ישיר בפעולתם התקינה של המוסדות, שנועדו לשרתו, ולמטרה זו בלבד הוא מקנה סמכויות לאלה שהופקדו על תחום פעולה זה או אחר. ממילא מובן, כי שימוש מעוות בסמכויות פוגע באמינותו של המוסד, שהופקד על תחום פלוני, ומסכל את המטרה, אשר למענה כונן".
שוטרים שנחשדו בביצוע עבירה פלילית נחקרו בעבר בידי האגף לחקירות פנים של המשטרה, עד אשר הועברה סמכות זו מהמשטרה למשרד המשפטים. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (להלן - מח"ש) הוקמה בשנת 1992 כגוף עצמאי ובלתי תלוי במשטרה, אשר יחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971. מח"ש הוקמה על סמך ההנחה שהפקדת חקירתם של שוטרים שנחשדים בביצוע עבירות פליליות בידי גוף שמחוץ למשטרה תסייע בשמירת טוהר המידות בקרב אנשי המשטרה ותתרום להגברת אמונו של הציבור במשטרה. מח"ש מוסמכת לחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירה פלילית אשר העונש הקבוע בצדה הוא יותר משנת מאסר אחת.
מחלקת משמעת במשטרה מרכזת את הטיפול המינהלי בשוטרים המעורבים בעבירות פליליות ומשמעתיות ואת ההליכים המשמעתיים שניתן לנקוט כנגד שוטרים החשודים בעבירות - העמדה לדין בביד"מ או לפני דן יחיד. במקרים שלא נמצאה בהם סיבה לנקיטת הליך משמעתי בביד"מ או לפני דן יחיד, יש אפשרות לטיפול במישור הפיקודי, באמצעות הערת מפקד או הדרכת מפקד. בין תפקידיה של מחלקת משמעת: איתור שוטרים בעייתיים ותופעות חריגות וגיבוש המלצות לדרג הפיקודי בתחום הטיפול בנושאים אלה; ריכוז הטיפול בהמלצות לפיטורים של אנשי משטרה; ייזום, פרסום ועדכון של פקודות ונהלים בנושאי חובות ואיסורים; ופיקוח ובקרה בנושא קצינים בודקים (להלן - קבו"דים או קבו"ד) וּועדות בודקות. אשר לבירור התלונות החמורות פחות, ובכלל זה תלונות על התנהגות לא נאותה וביצוע לקוי של תפקיד - הוא מסור בידי היחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (להלן - ית"ץ).
לדברי המשטרה, היא מייחסת חשיבות לנושא המשמעת, ועם כניסת המפקח הכללי של המשטרה (להלן - המפכ"ל) לתפקידו הונהגו ביזמתו אמצעי בקרה תעסוקתיים, והם חלים על כל מתגייס, על כל קצין האמור להתקדם, במעברי תפקידים ועל בעלי תפקידים רגישים. המפכ"ל גם הנחה לתת דגש לנושא של פגיעה בזכויות כספיות של שוטרים שפוטרו בשל עבירה כדי להעביר מסר של הרתעה. כמו כן, כדי להגביר את אמון הציבור בפעילות השוטרים החלה המשטרה בביצוע תכנית ניסיונית לחצי שנה בשש תחנות, ובהן צוידו שוטרים במצלמות גוף המתעדות את המפגש של שוטרים ואזרחים.
כמה ועדות ציבוריות וגורמים אחרים טיפלו בעבר בנושא אלימות שוטרים וההתמודדות עם התופעה. למשל, בשנת 1993 פרסם המבקר הפנימי של משרד המשטרה דוח על הטיפול המערכתי באלימות שוטרים. בעקבות דוח זה מינה שר המשטרה אז משה שחל ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר לבדיקת הטיפול המערכתי באלימות שוטרים. בהמלצות שהגישה הוועדה לשר ביוני 1994 היא עמדה על הצורך שפיקוד המשטרה יקיים דרך שגרה תהליכים של הפקת לקחים, על חשיבות קיומם של תחקירי מפקדים ושל איסוף ועיבוד של נתונים כדי להתחקות על דפוסי התנהגות לא חוקיים או לא נאותים, ועל הצורך בבקרה שוטפת על התנהגות השוטרים. ההמלצות אומצו בידי פיקוד המשטרה ובידי השרים הנוגעים בדבר. הנושא נדון ונחקר גם בכמה מחקרים אקדמיים.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-אוגוסט 2016 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. בביקורת נבדק הטיפול של מח"ש והמשטרה בתלונות על עבירות שוטרים ובהן עבירות פליליות או משמעתיות, לרבות טענות בדבר אלימות שוטרים והתנהגות לא נאותה. הביקורת נעשתה במח"ש שבמשרד המשפטים ובמחלקת משמעת ובית"ץ שבמשטרה.
במרוצת השנים בדק משרד מבקר המדינה כמה פעמים את טיפולה של המשטרה בתלונות על שוטרים וממצאיו פורסמו בכמה דוחות, האחרון ובו ממצאי ביקורת על "הטיפול המערכתי בתלונות על אלימות והתנהגות לא נאותה של שוטרים", פורסם ב-2005 . בשנת 2014 פרסם מבקר המדינה חוות דעת בנושא "שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר". המשרד לביטחון הפנים פרסם באוגוסט 2013 דוח ביקורת פנים בנושא "שוטרים מושעים", ומשרד המשפטים פרסם באוקטובר 2012 דוח ביקורת פנים בנושא "המחלקה לחקירות שוטרים", אשר עסק בהיבטים בפעילותה של מח"ש, ביעדי עבודתה ובתהליכי הטיפול בתיקי התלונות.
הליקויים העיקריים
הטיפול בעבירות שוטרים מחייב פעולה מערכתית ומשולבת של מח"ש ומשטרת ישראל, אשר תבטיח בחינה שיטתית ונרחבת של המידע והתלונות המתקבלים. כל זאת לצורך הסקת מסקנות במישור הפלילי, המשמעתי והפיקודי. המישור הפיקודי כולל בין היתר את אלה: ביצוע תחקירים, מתן הערות פיקודיות, שיחות מפקד-פקוד, מתן הערכות תקופתיות וחוות דעת, איתור שוטרים ותחנות שמוגשות נגדם תלונות חוזרות ונשנות, הדרכות מפקד, תהליכי הפקת לקחים מבצעיים ופיקודיים, חינוך והכשרה של שוטרים, ותהליכים להטמעת פקודות, נהלים והוראות.
ממצאיו של דוח זה מצביעים בראש ובראשונה על כך שהטיפול המערכתי בנושא זה סובל מבעיה יסודית - רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים ובדגש על המישור הפיקודי. תוצאה זו נובעת ממבנה מערך הטיפול, שבו מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד; ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי. בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול בעיקר במישור הפיקודי. בשנת 2015 למשל נפתחו במח"ש 6,320 תיקים וכ-90% מהם נסגרו בשלבי הטיפול השונים ולא הועברו לטיפול המשטרה (תיקים אלה מסומנים ב-X).
להלן בתרשים התפלגות מפורטת של אופן הטיפול בתיקים שנפתחו במח"ש בשנת 2015 ושל תוצאות הטיפול בתיקים שנעשתה בהם חקירה באזהרה של שוטרים:
תרשים 1: התפלגות התיקים שנפתחו במח"ש בשנת 2015 לפי תוצאות הטיפול בהם
התרשים בקובץ המצורף
הטיפול של מח"ש בתלונות על שוטרים
נתונים על התיקים שנפתחו במח"ש
אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזים למעשה בהמשך לסגירתם במישור הפלילי ואינם מקבלים טיפול משמעתי ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני הכולל בין היתר הפקת לקחים מבצעיים ואחרים, ניתוח נתונים וזיהוי דפוסי התנהגות.
בשנת 2015 נפתחו במח"ש 2,079 תיקי חומר משטרתי, שהם כ-33% מכלל התיקים שנפתחו (6,320). רובם המוחלט של תיקי החומר המשטרתי נגנזים ללא טיפול, בהיעדר תלונה של המתלונן. תיקים אלה נפתחים על סמך חומרי חקירה המתקבלים מיחידות המשטרה השונות ובהם טענות של אזרחים שנחקרו באזהרה במשטרה כי הופעל נגדם כוח מופרז בידי שוטרים (להלן - חומר משטרתי).
בדוחות השנתיים שמח"ש מפרסמת היא אינה מציגה את פילוח הנתונים המלאים אלא לגבי תיקים שחקרה בהם שוטרים באזהרה, שהם כ-10% מכלל התיקים. הדוחות גם אינם כוללים פילוחים של סוגי העבירות ומאפיינים של המתלוננים. הנתונים המלאים, הכוללים גם כ-2,000 תיקי החומר המשטרתי, שאינם מתפרסמים בדוח השנתי של מח"ש ואינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.
העברת מידע ממח"ש למשטרה
רק במיעוט מן המקרים שמח"ש סגרה בהם את תיקו של שוטר חשוד שנחקר באזהרה בשנת 2015 הועבר חומר החקירה למשטרה לשם בחינה ושקילת נקיטתם של אמצעים משמעתיים או אחרים. מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים, שהם כ-6% בלבד מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה, לפי הפירוט הבא: מ-194 התיקים שנסגרו בעילה של חוסר ראיות מספיקות הועברו עשרה תיקים;
מ-53 התיקים שנסגרו בשל העילה "היעדר עניין לציבור" הועברו ארבעה תיקים; מ-16 התיקים שנסגרו בשל העילה "עבריין לא נודע" הועבר תיק אחד בלבד; מ-111 התיקים שנסגרו בעילה "חוסר אשמה" הועברו שמונה תיקים.
מאחר שמאות תיקים שמח"ש מצאה כי ראוי לחקור בהם חקירה באזהרה, נסגרו בהיבט הפלילי או המשמעתי ולא הועברו למשטרה, היא לא יכלה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים אלא פיקודיים-מינהליים ואף באמצעי הדרכה.
במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום של מנהל מח"ש וראש מחלקת משמעת במשטרה כי תיקים "גבוליים" שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת משמעת במשטרה.
בדצמבר 2016 טרם גיבשו מח"ש והמשטרה נוהל מסודר למערכת הדיווחים בין שני הגופים, במצב דברים זה אין מסמך מוסכם הכולל הוראות בדבר התיאום ושיתוף הפעולה בין הגופים.
לפי מח"ש היא חוקרת מקרים של שימוש בכוח שאינם בעלי אופי פלילי. דברים אלה אינם מתיישבים עם עמדת מנכ"לית משרד המשפטים ומסקנות והמלצות הצוות למיגור הגזענות.
אמות המידה לקבלת החלטה על העמדה לדין פלילי או משמעתי ותפיסת התפקיד של מח"ש בעניין תלונות על אלימות שוטרים
הקווים המנחים שקבעה מח"ש להעמדה לדין משמעתי בגין הפעלת כוח שלא כדין בתפקיד מותירים שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה אם להעמיד לדין פלילי או משמעתי, והם כוללים שיקולים רבים הנוגעים לנסיבות העניין. כך גם הקביעה הכללית שלפיה שיקול הדעת בדבר בחירת המסלול המתאים יביא בחשבון את מכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לא נערך מחקר אמפירי המבסס את הטענה כי תלונות רבות מוגשות בניסיון לטפול אשמות שווא על שוטרים. טענה זו והחשש כי להעמדת שוטרים לדין יהיה אפקט מצנן על שוטרים טעונים בחינה מעמיקה, שהיא חיונית לנוכח חולשותיו של מערך הטיפול הכולל בעבירות שוטרים.
טיפול המשטרה בעבירות שוטרים
מחלקת משמעת משטרת ישראל
כבר לפני שבע שנים העיר בית המשפט העליון על הצורך בהסדרת נושא האמצעים המינהליים בחקיקה . בשנת 2012 הוא שב והעיר על כך , וחרף התחייבות המשטרה להסדיר נושא זה במלואו בחקיקה עדכנית, במועד סיום הביקורת טרם גובש הסדר חוקי עדכני.
בשנת 2015 נפתחו במח"ש יותר מ-600 תיקים שבהם שוטרים נחקרו באזהרה. על פי נתוני המשטרה, באותה שנה הושעו 22 שוטרים מתפקידם בגין חשש למעורבות בעבירות שיש עמן קלון. יוצא אפוא שברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שנפתחה נגדם חקירה או שהוגש נגדם כתבי אישום.
למחלקת משמעת אין רישום סדור של מספר השוטרים שהועברו לתפקיד אחר באותה יחידה או ליחידה אחרת, לתקופת החקירה או ההליכים המשפטיים שהתנהלו נגדם. כמו כן מחלקת המשמעת אינה מרכזת את הנתונים על ההליכים המשמעתיים והמינהליים שהיא נוקטת, באופן שיאפשר לבדוק את יעילותם והשפעתם והאם נעשה בהם שימוש הולם ומושכל.
לקציני חוליית הקבו"דים ולקציני חוליית התביעה במדור דין משמעתי סמכות רחבה להחליט על פי שיקול דעתם אילו אמצעי משמעת יינקטו, בלא שנקבעו הנחיות פנימיות מפורטות וקווים מנחים לניתוב תיקים למסלולי הטיפול הקיימים: קבו"ד, דן יחיד או ביד"מ.
אחד העונשים החמורים שביד"מ מוסמך להטיל הוא הורדה בדרגה, אך המשטרה לא קבעה אמות מידה להבניית שיקול הדעת לגבי משך ההורדה בדרגה ומספר הדרגות שאפשר להוריד, לפי חומרת העבירה.
לראש מחלקת משמעת יש סמכות לבטל החלטות של קציני שיפוט המשמשים דן יחיד, ואכן נעשה שימוש בסמכות זו. עם זאת המשטרה כמעט לא הגישה עררים על החלטות זיכוי של דן יחיד, למרות שלפי נתוני המשטרה ניכרת עלייה של כ-25% במספר העררים שמגישים שוטרים שהורשעו.
בשנת 2015 חל גידול במספר התיקים שהתקבלו במחלקת משמעת ממח"ש והוחלט להפנותם להליכים הקלים יותר מסוג הערת מפקד או הדרכת מפקד: היה גידול של יותר מ-50% במספר התיקים שהופנו למסלול של הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), וגידול של כ-566% במספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד (40 לעומת 6 ב-2014). מצב זה עלול לפגוע בהרתעה ולשדר מסר של יחס סלחני לעבירות משמעת.
השפעות ההליך הפלילי והמשמעתי על המשך השירות
המשטרה אינה אוספת מידע על תלונות שהוגשו נגד שוטרים ונמצאו מוצדקות או שלא הובררו עד תום, אף שהדבר מתחייב מנהליה. מערכת המידע האמורה לרכז את המידע בנושא אינה פועלת כבר שנים.
המשטרה אינה מקיימת את האמור בנוהל שקבעה בנושא, "טיפול פיקודי ומשמעתי בשוטרים שנגדם קיימות תלונות" - מפקדי המשטרה אינם מזמנים שוטרים לראיונות ומחלקת המשמעת אינה אוספת את הנתונים מתיקי המשמעת. יש לראות בחומרה שכבר בשנת 2005 העיר משרד מבקר המדינה שהנוהל אינו מיושם, אך גם בחלוף עשור ויותר המצב לא השתנה.
ההמלצות העיקריות
פילוח הנתונים של מח"ש צריך להביא בחשבון את כלל התיקים שהיא פותחת בשנה וכן את סוגי העבירות ומאפיינים של המתלוננים. על מח"ש לרכז נתונים נוספים על החומרים והתלונות המתקבלים ומטופלים בה ולהציג בדוחותיה השנתיים גם את הנתונים על תיקי החומר המשטרתי, שהטיפול בהם הוא חלק נכבד מנפח הפעילות שלה.
על מח"ש להעביר למשטרה את חומרי החקירה בתיקים שלא נתנה בעניינם הנחיות להעמדה לדין משמעתי או לנקיטת אמצעים אחרים. נדרש שבידי המשטרה יהיה כלל המידע הנוגע להתנהלות בלתי ראויה של שוטרים, שכן הוא עשוי להיות רלוונטי למישורים המערכתיים, הפיקודיים והמבצעיים.
כל עוד לא שונו הוראות המשטרה והנחיית פרקליט המדינה על מח"ש להשתמש בסמכותה ולחקור גם במישור המשמעתי את כלל המקרים שעולה בהם חשד לשימוש בכוח שלא כדין.
ראוי שהחומר המשטרתי לא ייגנז אלא ישמש מקור מידע מועיל עבור מח"ש ועבור המשטרה, שילמד על המגמות בהגשת התלונות, ובכלל זה על דפוסי האירועים, המעורבים בהם ותחנות המשטרה שאליהן הם משתייכים.
יש לבחון את הקווים המנחים להעמדה לדין משמעתי בגין שימוש בכוח שלא כדין, בשני היבטים עיקריים: האחד, האם הקווים המנחים מדגישים די את הצורך בשקילת ערכים ציבוריים חיוניים, והשני - האם אין בהנחיות האמורות חֶסֶר בהבחנות קונקרטיות הדרושות להבניית שיקול הדעת. הגברת הבנייתו של שיקול הדעת תביא לאחידות רבה יותר, תגביר את השוויון לפני החוק ותתרום לחיזוק אמון הציבור בשלטון החוק וברשויות האכיפה. כל אלה ישרתו את הציבור כולו ואף את השוטרים עצמם.
על מח"ש והמשטרה להחיש את גיבושו של מסמך שיסדיר את שיתוף הפעולה ביניהן ולפעול בנמרצות לכתיבת אמנה כוללת בנושא.
ראוי שמח"ש תפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם בחינת המדיניות שיש לנקוט בנוגע לתיקי השימוש בכוח של שוטרים שלא כדין.
על המשטרה לפעול בהקדם האפשרי להשלמת שכלולו של הסדר חוקי עדכני בנושא האמצעים המינהליים הננקטים נגד שוטרים חשודים.
ראוי שמדור דין משמעתי במחלקת המשמעת יבחן את האפשרות להרחבת ההנחיות הפנימיות בדבר אמות המידה לניתוב תיקים להליך שיפוט לפני ביד"מ או להליך שיפוט לפני דן יחיד. קביעת קווים מנחים להחלטה אם להגיש כתבי אישום משמעתיים ולאיזו ערכאה וקביעת חובת תיעוד של הנימוקים להחלטה זו יאפשרו בקרה על תקינות ההליך.
על המשטרה לבחון את מכלול הנתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו בגין שימוש בכוח, ואת השימוש שהיא עושה בכלים שהועמדו לרשותה בדין המשמעתי, כדי לצמצם את מקרי השימוש בכוח שלא כדין ולהגביר את אמון הציבור במשטרה.
על מנת להעביר לכל השוטרים את המסר כי שוטר שינהג כלפי אזרח באלימות ללא הצדקה ובחריגה מן הסביר, או יעבור עבירה חמורה אחרת ייענש בחומרה, על התביעה לדרוש הטלת עונשים המתאימים לחומרת העבירה, לבחון את יעילותו של עונש ההורדה בדרגה לתקופה ממושכת או לצמיתות.
על המשטרה לקיים את האמור בנוהל "טיפול פיקודי ומשמעתי בשוטרים שנגדם קיימות תלונות", שקבעה היא עצמה. על מפקדי המשטרה לזמן שוטרים לראיונות, ומחלקת המשמעת נדרשת לרכז את נתוני המשמעת, כדי שיתאפשר לדעת בכל זמן נתון מי הם השוטרים שהוגשו תלונות נגדם או ניתנו חוות דעת שליליות על תפקודם. כן עליה להחיש את הטיפול בריכוז המידע על אירועי אלימות שוטרים ועבירות אחרות כדי שתוכל ללמוד על שכיחותם.
במסגרת הפעולות לתיקונו של נוהל "אנשי משטרה המעורבים בביצוע עבירות - הגבלות על קידום" (להלן - נוהל עיכוב קידום) על המשטרה לבחון גם את ההיבטים השונים של סוגיית הקלון. ראוי לבחון בהקשר זה את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו. תשומת לב מיוחדת נדרשת לעבירות אלימות, בהתחשב בחומרת המעשה, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לנפגע האלימות.
סיכום
המשטרה רשאית להשתמש בסמכויות שניתנו לה אך ורק על פי המותר בחוק, ותוך שמירת זכויותיו של הפרט. ככלל, כל סמכות משטרתית כפופה למגבלות חוקתיות. אין כוח ללא מגבלה. אין סמכות בלי אחריות. יעילותה של המשטרה וסיכוייה להצליח בתפקידיה תלויים במידה רבה באמון שהציבור רוחש לה ובשיתוף הפעולה שהיא זוכה לו מן הציבור. עבירות שוטרים, ובכללן עבירות אלימות, פוגעות באמון הציבור במשטרה ובמערכת השלטון וביכולתה של המשטרה למלא את תפקידה, ולכן חיוני שמח"ש והמשטרה יטפלו באופן יסודי וממצה בתלונות נגד שוטרים, הן במישור הפלילי הן במישור המשמעתי.
רוב התיקים במח"ש נסגרים בשלבי הטיפול המקדמיים, ורק במיעוטם מחליטה מח"ש לחקור שוטרים באזהרה ולהעמיד שוטרים לדין פלילי או משמעתי. אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, אינם מקבלים טיפול משמעתי ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני, הכולל בין היתר הפקת לקחים מבצעיים ואחרים. החשש שלהחלטות על העמדה לדין של שוטרים יהיה אפקט מצנן על שוטרים שנדרשים להפעיל כוח במילוי תפקידם, והחשש שחשודים טופלים האשמות שווא על שוטרים, מניעים את מח"ש לנקוט משנה זהירות בבירור חשדות על התנהגות פסולה לכאורה של שוטרים. לעמדה זו יש השפעה מעשית על החלטותיה של מח"ש בעניין התלונות המועברות לטיפולה ובדבר סגירת התיקים.
כדי להרתיע שוטרים מלפעול בניגוד להוראות הדין ולנוהלי המשטרה, הטיפול המשמעתי חייב להיות ממוקד, מהיר ומידתי. ההליכים המשמעתיים חייבים להעביר לכלל השוטרים מסר ברור כי שוטר שינהג כלפי אזרח באלימות בלתי מוצדקת ובחריגה מן הסביר, או יעבור עבירה חמורה אחרת ייענש בחומרה. התמודדות מערכתית ראויה עם תופעות פסולות בקרב שוטרים והטמעת דפוסי תפקוד ראויים ישפרו את יכולתה של המשטרה להתמודד עם המציאות המורכבת שהיא פועלת בה ויחזקו את אמון הציבור בגורמי אכיפת החוק.
לנוכח חולשותיו של מערך הטיפול הכולל בעבירות שוטרים, שכיום אלפי תלונות ופניות אזרחים בנוגע להתנהגות שוטרים המגיעות אליו אינן נבחנות בו אפילו בחינה ראשונית, ראוי שמח"ש תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה מהי המדיניות שיש לנקוט בתיקי השימוש בכוח של שוטרים נגד אזרחים. המשטרה נדרשת להטמיע בקרב שוטריה את התפיסה שריבוי תלונות על דפוסי פעולה פסולים עלול לפגוע במשטרה. כן עליה לרכז את המידע על אירועי אלימות שוטרים ועבירות אחרות כדי שתוכל ללמוד על שכיחותם, לערוך תחקירים מתאימים ולהסיק מסקנות, במישור האישי ובמישור המערכתי. פעולה מקיפה ומשולבת של מח"ש והמשטרה תאפשר טיפול מקיף וראוי בעבירות שוטרים.
בסיכומו של דבר, אין ספק שיש לתת בידי שוטרי משטרת ישראל, העושים לילות כימים להבטחת ביטחון תושבי המדינה, את הסמכויות, הכלים והגיבוי הנדרשים להם כדי לעמוד במשימתם ולהתמודד עם עבריינים. ואולם הפעלת הסמכויות והכלים שהוקנו למשטרה נשענים, בראש ובראשונה, על אמונו של הציבור במקצועיות וברמה המוסרית של המשטרה. עמד על כך שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן באחת הפרשות: "בפרפראזה על דברי הנשיא א' ברק בפרשת הוועד הציבורי נגד עינויים ניתן לומר כי זה גורלה של משטרה במדינה דמוקרטית, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל השיטות שנוקטים העבריינים ומפרי החוק פתוחות לפניה. לא פעם נלחמת המשטרה במדינה דמוקרטית כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של המשטרה במדינה דמוקרטית על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט, מהוות מרכיב חשוב בתפיסת הביטחון של המדינה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה" . פעולה נחושה יותר בתחום הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים תסייע לחיזוק המשטרה והגברת אמון הציבור בה.