facebook

פרסום דוח ביקורת משותף בנושא "איכות אוויר" שביצעו 16 מוסדות ביקורת מארגון EUROSAI

היום פרסם ארגון מבקרי המדינה של אירופה (EUROSAI) דוח ביקורת בנושא איכות אוויר שנכתב במשותף ע"י 16 מוסדות ביקורת של המדינות החברות בו ובהן ישראל

היום, יום רביעי כ"ד בשבט תשע"ט, ה-30/01/2019, פרסם ארגון מבקרי המדינה של אירופה (EUROSAI) דוח ביקורת בנושא "איכות אוויר" שנכתב במשותף ע"י 16 מוסדות הביקורת של המדינות החברות בו ובהן ישראל. הביקורת התייחסה לשנים 2014-2017.

הדוח מצא כי מדינות רבות לא נתנו עדיפות לבעיית זיהום האוויר, על אף השלכותיה הנרחבות על הבריאות ועל איכות החיים והסביבה. זיהום האוויר נגרם ממקורות רבים ומגוונים, אך בעיקר משריפת דלקים פוסיליים המשמשים להנעת כלי תחבורה, לייצור חשמל ולפעילותם של מפעלי תעשייה.

נמצא כי רוב המדינות המשתתפות אינן עומדות בתקנים הלאומיים ו/או הבינלאומיים לאיכות האוויר וחורגות מהערכים שנקבעו; רק חלק מהמדינות אימצו תכנית לאומית למניעת זיהום אוויר, ולא לכולן יש בקרה על ביצוען; במדינות רבות יש חוסר שיתוף פעולה בין גופים שאמורים לפתור את בעיית זיהום האוויר; בחלק מהמדינות לממשלות יש מידע מוגבל על הוצאות התקציב שנועד לשיפור איכות האוויר וביצועו. 

את משרדנו ייצגו גב' האלה אבו-חלא וגב' עמליה אור שתרמו לדוח את מסקנותיהן בנושא השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל. חלק מהממצאים פורסמו בדוח הביקורת השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל במסגרת דוח שנתי 68א (2017).

משנת 2007 ועד שנת 2016 קיבלו ממשלות ישראל 20 החלטות בעניין הפחתת פליטת גזי חממה, ייעול צריכת האנרגיה במשק והפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים - נמצא כי מרבית החלטות הממשלה לא מומשו.

בשנת 2015 אמד משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור את העלות החיצונית שנגרמה מפליטת גזי חממה ומזהמים הפוגעים בבריאות בכ-4 מיליארד אירו. יותר ממחצית עלות זו, כ- 2.2 מיליארד אירו בשנה, נגרמה מייצור החשמל.

נמצא כי למשרד להגנת הסביבה לא היו בשנת 2016 נתונים מלאים על ערכי הפליטה בפועל לשנים 2010-2013, וכמו כן, הוא נדרש לחשב מחדש את ערכי הפליטה בשנת הבסיס 2010. עד שישלים המשרד את עדכון ערכי הפליטות, אין אפשרות לדעת אם הייתה עמידה ביעדים שנקבעו בתכנית הלאומית להפחתת מזהמי אוויר הפוגעים בבריאות ובהחלטות הממשלה, ואין אפשרות לנקוט את הצעדים הנדרשים להפחתת זיהום האוויר. הדיווח השנתי של המשרד להגנת הסביבה לממשלה לא כלל נתונים על סך פליטת המזהמים בפועל בכל שנה לפי מגזרים, לעומת היעדים שנקבעו בתכנית הלאומית, ועל היקף החריגות מערכי הסביבה. כמו כן, לא כלל הדוח השוואה בין כמות המזהמים שנפלטו באותה שנה בכל מגזר ובין כמות המזהמים שנפלטו בשנים קודמות.

דוח הביקורת הציג גם פן חיובי של האופן בו המדינות החברות נוקטות צעדים לשיפור איכות האוויר. הדוגמא הישראלית הציגה את דודי השמש הנפוצים מאוד על גגות ישראל (והם המצאה ישראלית של פרופ' צבי תבור) כפתרון משמעותי לצמצום זיהום האוויר.

 

לקריאת הדוח המלא