מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (6.2.24) את דוח הביקורת על חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים שהשתתפו בבחירות לכנסת העשרים וחמש ועל החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וארבע.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן:
"חובות המפלגות זינקו מ-35 מיליון ש"ח ל-189 מיליון ש"ח. על הכנסת לדרוש ערבויות טרם מתן הלוואות מהמדינה למפלגות; המפלגות שחדלו להתקיים חייבות למדינה 45 מיליון ש"ח. חשוב לתקן את הלקונה בחוק כך שמפלגות שחדלו מלהתקיים תחויבנה לפעול לגייס כספים כדי להשיב את חובותיהן למדינה; למפלגות אסור לשלם שכר למועמדים ולבני משפחה".
תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-25
בביקורת שקיים מבקר המדינה על הרשימות שהיו זכאיות למימון ממלכתי בשל תוצאות הבחירות ושל הרשימות שהוגשו מטעם מפלגות שהיו מיוצגות בכנסת ה-24, ניתן ל-11 מתוך 17 סיעות דוח חיובי.
לגבי שש מהסיעות שהדוח בעניינן לא היה חיובי, קבע מבקר המדינה כי יישלל מהן מימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסכום כולל של 470,000 ש"ח:
הבית היהודי בראשות איילת שקד
| אי-מסירת דוח כספי למבקר המדינה לתקופת הבחירות
| הרשימה אינה זכאית למימון ממלכתי שוטף, החוק אינו קובע סנקציה כספית במקרה כזה
|
הליכוד
| הפרת הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, וחיוב בהוצאות בשל כך; ופעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (אי-דיווח ואי- תשלום במועד מס שנוכה לרשות המיסים)
| 140,000
|
המחנה הממלכתי
| פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (אי-דיווח ואי- תשלום במועד מס שנוכה לרשות המיסים)
| 100,000
|
חזית יהודית לאומית
| הוצאות בלתי תקינות בגין העסקת מועמד הסיעה בתקופת הבחירות ללא תיעוד מספק ושלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות במב"כ 3/21
| 15,000
|
יש עתיד
| הפרת הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, וחיוב בהוצאות בשל כך
| 15,000
|
| רע"מ
| חריגה מתקרת ההוצאות בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח (כ-16% מהתקרה); ופעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (אי-דיווח ואי- תשלום במועד מס שנוכה לרשות המיסים)
| 200,000
|
הכנסות הסיעות למימון מערכת הבחירות הסתכמו בכ-195.2 מיליון ש"ח. בכלל זה 194.6 מיליון ש"ח ממימון ממלכתי ורבע מיליון ש"ח מתרומות.
הוצאות הסיעות במערכת הבחירות הסתכמו בכ-251.3 מיליון ש"ח. 43.7% מסכום זה הוצאו על פרסומים, 27.2% לשכר ונלוות, פעילים ונלווים ו-16% עבור שירותי ייעוץ.
בחשבונותיהן של סיעות הליכוד ויש עתיד נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תעמולה שלא בהתאם להוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. בחשבונותיה של סיעת חזית יהודית לאומית נכללו הוצאות בלתי תקינות בגין העסקת מועמד הסיעה בתקופת הבחירות ללא תיעוד מספק ושלא בהתאם להחלטת יו"ר ועדת הבחירות.
נמצא כי הוצאותיה של סיעת רע"מ חרגו בכ-16% מתקרת ההוצאות שנקבעה : תקרת ההוצאות של רע"מ הייתה 16 מיליון ש"ח, והוצאותיה חרגו מהתקרה בכ-2.5 מיליון ש"ח.
בהיבטי תוצאות הפעילות הכספית - גירעונות / עודפים - עלה בביקורת כי בתום התקופה סיימו 14 מהסיעות שהתמודדו בבחירות בגירעונות בסך של כמה עשרות אלפי ש"ח עד כ-12.4 מיליון ש"ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-59.4 מיליון ש"ח. רק לשתי סיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-3.2 מיליון ש"ח. יתרות אלו (הגירעונות / העודפים) הועברו לחשבונות השוטפים של הסיעות.
שתי רשימות נוספות אשר היו זכאיות למימון ממלכתי, הרשימה בל"ד - אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי בראשות סמי אבו שחאדה והרשימה המשותפת חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, הגישו באיחור ניכר את דוחותיהן הכספיים למבקר המדינה, לאחר תום הארכה שאושרה להן על ידי ועדת הכספים של הכנסת וכן נקנסו על כך בשלילת חלק מהמימון השוטף. נוכח לוחות הזמנים שנקבעו למסירת דוח מבקר המדינה, תוצאות הביקורת בעניינן יפורסמו לציבור במועד מאוחר יותר.
הטבלה המפרטת את המצב הכספי של הסיעות והעודפים / הגירעונות שלהן בגין מערכת הבחירות לכנסת ה-25 בדוח המלא
המבקר אנגלמן ציין כי ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בתקופת בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו לסיעות במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
שימוש בכספי ציבור בסכומים הגבוהים מהמימון שהוקצה להוצאות בחירות יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון, למול רשימות מועמדים שהוגשו מטעם מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת ואינן זכאיות למימון ממלכתי שוטף.
המבקר קורא לסיעות לנהוג בזהירות בבואן לקבוע את תקציב הבחירות שלהן ואת מקורות המימון הצפויים, ולהשכיל לפעול במסגרת תקציבן. על הסיעות לנהוג בזהירות ובחיסכון בכספי המימון הממלכתי ולהשתמש בהם לצורך המטרה שלשמה יועדו. על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות שצברו ולכיסוי חובותיהן.
החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-24 (לתקופה שבין 1.4.21 ל-30.11.22)
מתוך 18 הסיעות שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן בתקופה השוטפת, נתן מבקר המדינה דוח חיובי ל-13 סיעות. לחמש סיעות לא ניתן דוח חיובי, ובעניינן קבע מבקר המדינה כי יישלל מהן מימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסך מצטבר של 250,000 ש"ח:
דרך ארץ
| אי-החזר הלוואה בסך של כ-3 מיליון ש"ח לאוצר המדינה של סיעה שחדלה להתקיים
| הסיעה אינה זכאית למימון ממלכתי שוטף
|
הליכוד
| פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (אי-דיווח ואי-תשלום במועד למוסד לביטוח לאומי) ; והוצאות בלתי תקינות בגין העסקת מועמדי הסיעה בתקופה השוטפת ללא תיעוד מספק ושלא לפי קביעות מבקר המדינה בעבר
| 150,000
|
מרצ
| אי-החזר הלוואה ומקדמה בסך מצטבר של כ-15.8 מיליון ש"ח לאוצר המדינה של סיעה שחדלה להתקיים
| הסיעה אינה זכאית למימון ממלכתי שוטף
|
צל"ש
| אי-מסירת דוח כספי למבקר המדינה לתקופה השוטפת; ואי-החזר הלוואה ומקדמה בסך מצטבר של כ- 15.1 מיליון ש"ח לאוצר המדינה של סיעה שחדלה להתקיים
| הסיעה אינה זכאית למימון ממלכתי שוטף
|
רע"מ
| פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (אי-דיווח ואי-תשלום במועד למוסד לביטוח לאומי) ; והוצאות בלתי תקינות בגין העסקת מועמדת הסיעה בתקופה השוטפת ללא תיעוד מספק ושלא לפי קביעות מבקר המדינה בעבר
| 100,000
|
הכנסות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו ב-240.8 מיליון ש"ח. בכלל זה 208.2 מיליון ש"ח מקורם במימון ממלכתי ו-17.9 מיליון ש"ח מדמי חבר.
הוצאות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו בכ-199 מיליון ש"ח.
בחשבונותיהן של הסיעות הליכוד ורע"מ נכללו הוצאות בלתי תקינות בשל העסקת מועמדים בתקופה השוטפת ללא תיעוד מספק.
הלוואות מהכנסת
פירוט יתרת קרן ההלוואות ל-31.3.21 (בש"ח) ול-30.11.22 (בש"ח) לגבי כל סיעה בדוח המלא
יתרת ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאיים קודם לתיקון 33 לחוק, נכון לדצמבר 2014, הסתכמה בכ-35 מיליון ש"ח, ולעומת זאת נכון ל-30.11.22 (סוף התקופה השוטפת הנוכחית) יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-189 מיליון ש"ח, גידול של כ-440% בסכום יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות.
ההתחייבויות השוטפות של הסיעות ל-30.11.22 (בש"ח) בדוח המלא
המבקר אנגלמן מסר כי בכוונתו לעקוב אחרי פירעון ההתחייבויות האמורות במסגרת הביקורת על התקופות השוטפות הבאות.
היבטים עקרוניים שעלו בביקורת
הלוואות
יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות שנטלו למימון הוצאות הבחירות שלהן גדלו במידה ניכרת מאז שהתקבל התיקון לחוק שמאפשר להן לקבל הלוואות מאוצר המדינה במקום מתאגידים בנקאיים. יתרת ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאיים קודם לתיקון לחוק, נכון לדצמבר 2014, הסתכמה בכ-35 מיליון ש"ח. לעומת זאת נכון ל-30.11.22 (סוף התקופה השוטפת הנוכחית) יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-189 מיליון ש"ח, גידול של כ-440% בסכום יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות.
נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה.
המבקר מצא שהסיעות אינן מקפידות לפעול בחסכנות וביעילות ואינן מקפידות על אמצעי בקרה שיבטיחו שימוש ראוי והולם בכספי המימון הממלכתי. כפועל יוצא מכך, הוצאות הבחירות שלהן עולות על ההכנסות שהתקבלו לשם כך מכספי המימון הממלכתי, ורוב רובן של הסיעות מסיימות את מערכת הבחירות בגירעונות ניכרים.
תכליתו העיקרית של התיקון לחוק הייתה ניתוק תלותן של הסיעות במערכת הבנקאית, אך המצב המשפטי מאפשר לסיעות ליטול מאוצר המדינה הלוואות בתנאים מקילים ובסכומים גבוהים אשר יקשה עליהן להחזירם.
המבקר אנגלמן שב וקורא לסיעות להקפיד כי הוצאות הבחירות שלהן לא יחרגו ממסגרת ההכנסות ממימון ממלכתי שהוקצבו להן בחוק. יש לקבוע כי על הכנסת לבחון את מצבה הכספי של כל סיעה, לרבות סכום ההתחייבויות שנותרו לה, קודם שתאשר הלוואה מאוצר המדינה - ולהימנע ממתן האפשרות לדחיית החזרי ההלוואות לאחר תום כהונת הכנסת שבה התקבלו. המבקר אף קורא למחוקק לשקול דרישת ערבות בנקאית, על מנת להבטיח את החזרת כספי ההלוואות לאוצר המדינה.
אי החזר חובות של סיעות שחדלו להתקיים
יתרות החוב של המפלגות שחדלו להתקיים כסיעות בכנסת בגין ההלוואות שנטלו ובגין עודפי מקדמות שקיבלו הסתכמו בכ-44.6 מיליון ש"ח נכון ל-30.11.22.
בל"ד - כ-338,000 ש"ח; דרך ארץ - כ-3 מיליון ש"ח; הבית היהודי - כ-3.2 מיליון ש"ח; התנועה הירוקה - כ-3.2 מיליון ש"ח; מרצ - כ-15.8 מיליון ש"ח; עצמאות - כ-4 מיליון ש"ח; צל"ש - כ-15.1 מיליון ש"ח.
כפי שצוין בדוח לתקופה השוטפת הקודמת, שלוש מפלגות - הבית היהודי, התנועה הירוקה המפלגה הסביבתית חברתית (להלן - התנועה הירוקה) ועצמאות עדיין לא השיבו לאוצר המדינה יתרות של הלוואות שקיבלו בסכום מצטבר של כ-10.4 מיליון ש"ח. המפלגות דרך ארץ ומרצ צברו גירעונות בסכומים ניכרים, ואין ביכולתן לפרוע הלוואות ועודפי מקדמות שקיבלו מהכנסת בתקופה השוטפת. כמו כן, על פי נתוני חשבות הכנסת, המפלגות בל"ד וצל"ש, אשר נתוניהן הכספיים אינם נכללים בדוח זה, טרם פרעו הלוואות ועודפי מקדמות שקיבלו מהכנסת.
מאחר שהמפלגות דרך ארץ; הבית היהודי; התנועה הירוקה; מרצ; עצמאות וצל"ש - לא השיבו את חובותיהן לאוצר המדינה, המבקר קובע שהדוחות על חשבונותיהן בגין התקופות השוטפות שבהן כיהנו בכנסת אינם חיוביים. תוצאות הביקורת בעניינה של בל"ד, שלא מסרה במועד את חשבונותיה ואת הדוח הכספי לתקופה השוטפת, יפורסמו לציבור במועד מאוחר יותר.
מפלגות דרך ארץ, התנועה הירוקה ומרצ חתמו (בנפרד) עם הכנסת על הסכם להחזר עתידי של יתרות החוב, ולפיו כל אחת מהמפלגות התחייבה להעביר לידי הכנסת 30% מכל סכום כסף שיגיע לידה ו- 80% ממימון המפלגות או מכל סכום אחר שתקבל מהכנסת, אם רשימת מועמדים מטעמה תזכה לייצוג בכנסת, או תקבל מימון מפלגות בקשר להתמודדות בבחירות המקומיות. ואולם, עד כה מפלגת דרך ארץ טרם השיבה את ההלוואה לאוצר המדינה; התנועה הירוקה השיבה סכום של 700 אלף ש"ח בלבד ונותרה בחוב של 3.2 מיליון ש"ח לקרן ההלוואה של אוצר המדינה; מרצ השיבה סכום של 386 אלף ש"ח בלבד ונותרה בחוב של 15.8 מיליון ש"ח לאוצר המדינה (10.7 מיליון ש"ח בגין הלוואה ו-5.1 מיליון ש"ח בגין יתרת מקדמה שקיבלה). הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 7ג(ח) לחוק ועם הדרישה הבסיסית ולפיה משאבי ציבור שניתנו כהלוואה צריכים להיות מוחזרים לאוצר המדינה.
מפלגות הבית היהודי וצל"ש לא מסרו דוחות כספיים. נוסף על כך, וממידע שהתקבל מחשבות הכנסת, יתרת קרן ההלוואה שקיבלה הבית היהודי מאוצר המדינה הסתכמה בכ-3.2 מיליון ש"ח; יתרת קרן ההלוואה שקיבלה צל"ש מאוצר המדינה הסתכמה בכ-8.9 מיליון ש"ח, זאת נוסף על יתרת חוב עודפי מקדמה שקיבלה בסך של כ-6.2 מיליון ש"ח, באופן שסך החוב לאוצר המדינה הסתכם בכ-15.1 מיליון ש"ח. שתי המפלגות טרם החזירו את חובן לאוצר המדינה.
למפלגת כולנו עודף נצבר בסך כ-5.8 מיליון ש"ח. פרט להחזר סך של כ-3.5 מיליון ש"ח לכנסת; למפלגת תל"ם נצבר עודף בסך כ- 4.6 מיליון ש"ח. עד כה שתי המפלגות טרם החזירו את מלוא הכספים שבידיהן, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 13ה לחוק.
למפלגת עצמאות יתרת קרן ההלוואה שקיבלה המפלגה מאוצר המדינה הסתכמה בכ-4 מיליון ש"ח. המפלגה חתמה עם הכנסת על הסכם להחזר עתידי של יתרות החוב ולפיו היא התחייבה להעביר לכנסת כל סכום כסף שיגיע לידיה, זאת עד לפירעון החוב במלואו. ואולם, עד כה המפלגה טרם השיבה את ההלוואה לאוצר המדינה.
המבקר אנגלמן שב וקורא למחוקק לשקול פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית על מנת להבטיח את החזרת כספי ההלוואות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות מקרים כגון אלה בעתיד. כן ממליץ המבקר לבחון מחדש את סכום התרומה המותרת לסיעות שחדלו להתקיים לשם כיסוי חובותיהן, ואת משך הזמן המותר לקבלתה, על מנת להבטיח את החזרת כספי ההלוואות לאוצר המדינה.
כמו כן מומלץ כי הכנסת תבחן את תנאי ההסכמים להחזר ההלוואות אשר היא חותמת למול סיעות שחדלו להתקיים בדרך שתביא להשבת ההלוואות בהקדם האפשרי.
השבת יתרות של סיעות שחדלו להתקיים
המפלגות כולנו - בראשות משה כחלון ותל"ם - בראשות משה בוגי יעלון לא השיבו לאוצר המדינה יתרות כספים שנותרו לטענתן בידיהן בסך של כ-1.4 וכ-2.3 מיליון ש"ח בהתאמה. לפיכך, קובע המבקר שהדוחות על חשבונותיהן בגין התקופה השוטפת האחרונה שבה כיהנו בתור סיעות בכנסת אינם חיוביים.
המבקר אנגלמן שב וממליץ כי הכנסת, כמי שהעבירה למפלגות הללו כספים, תפעל לכך שיובא לידיעתן, בסמוך למועד שבו הן חדלות מהיות סיעה, דבר חובתן להשיב את יתרות הכספים שבידיהן לאוצר המדינה מכוח סעיף 13ה לחוק. זאת על מנת שאותן מפלגות לא ישתמשו בכספים אלה לאחר שחדלו להתקיים. אם ההודעות ששלחה הכנסת לסיעות שחדלו להתקיים לא ייענו ולא יושבו העודפים לאוצר המדינה, מומלץ כי הכנסת תודיע על כך לגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, לצורך נקיטת הפעולות הנדרשות להשבת העודפים. המבקר מדגיש כי על סיעה שחדלה להתקיים ואשר נותרו לה עודפים, להשלים את השבת העודפים שנותרו בידיה.
העסקת מועמדים, בני משפחה ובעלי זיקה למפלגה
בביקורת הועלה כי סיעת חזית יהודית לאומית כללה בחשבונותיה לתקופת הבחירות הוצאות שכר עבור מועמד שנכלל ברשימת המועמדים של הסיעה בבחירות לכנסת; וכי שתי סיעות נוספות - הליכוד ורע"מ - כללו בחשבונותיהן לתקופה השוטפת הוצאות שכר בגין העסקה של ארבעה מועמדים, שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-25 מטעמן. זאת בלא שהוצגו אסמכתאות שיש בהן כדי להבהיר את היקף העסקתם, את אופן קביעת התמורה ואת מומחיותם המקצועית הנטענת.
המבקר אנגלמן קובע כי נוכח החשש שהעסקה בשכר של מועמדים ובעלי זיקה לסיעה עלולה לפגוע בעקרון השוויון, ועל מנת להימנע מניגוד עניינים ולו למראית עין, מכאן ולהבא על הסיעות להימנע מהעסקה בשכר של מועמדים, הן לתפקיד חבר הכנסת והן לתפקיד יושב ראש המפלגה ושל בעלי זיקה למפלגה. איסור זה חל על העסקה כאמור בין במישרין ובין בעקיפין, בין כעובדים ובין כנותני שירות, בין בתקופת הבחירות ובין בתקופה השוטפת. כמו כן, על הסיעות להימנע מהעסקת בני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי תפקידים ושל מועמדים במפלגה, בין במישרין בין בעקיפין, וכל העסקה מעין זו תיחשב להוצאה בלתי תקינה.
תשלום תוספות שכר לעובדים
בביקורת לתקופת הבחירות לכנסת ה-25 נמצא כי סיעת הליכוד שילמה לתשעה עובדים, המועסקים בה באופן רגיל, שכר נוסף לתקופת הבחירות בסכום כולל של 464,000 ש"ח, וכי שישה מאותם עובדים קיבלו תוספות שכר בסך של משכורת חודשית למשך כל חודש בתקופת הבחירות.
הסיעה מסרה לצוות הביקורת כי מדובר בעובדים שהועסקו בתפקידים משמעותיים במשך שעות רבות ועומס העבודה שהוטל עליהם היה גדול. בעקבות הביקורת היא המציאה מכתבים מאת אותם העובדים המפרטים את היקף פעילותם בתקופת הבחירות, לרבות את מספר שעות עבודתם בתקופה זו.
המבקר אנגלמן קורא לסיעות לקבוע מראש מנגנון סדור לתשלום שכר עבור שעות נוספות ולתעד בכתב את הבקרה על ביצוען.
אי דיווח ואי תשלום במועד לרשות המיסים
בביקורת הנוכחית הועלה כי שלוש סיעות - הליכוד, המחנה הממלכתי ורע"מ - לא דיווחו ולא העבירו במועד לרשות המיסים את סכומי המס המיוחד בשיעור 25% שהן ניכו משכר חברי ועדות קלפי ופעילים שהעסיקו. סכומי המס שניכו הסיעות (הליכוד - כ-6.2 מיליון ש"ח; המחנה הממלכתי - כ-2 מיליון ש"ח; ורע"מ - כ-1.5 מיליון ש"ח) שולמו לרשות המיסים באיחור של שבעה עד 11 חודשים מיום הבחירות.
הסיעות האמורות דיווחו לרשות המיסים על ניכוי המס המיוחד משכר הפעילים וחברי ועדות הקלפי לאחר המועד שנקבע לכך בחוק המיסוי והתקנות, ובכך לא עמדו בחובתן החוקית לדיווח על הניכוי ולתשלומו במועד הקבוע בחוק, ולמעשה הותירו בידיהן כספים לא להן. הסיעות מסרו לצוות הביקורת כי חל בתשלום עיכוב של כמה חודשים, אשר נבע ממורכבות התשלום לפעילים ולחברי ועדות קלפי. יצוין כי במועד סיום הביקורת שלוש הסיעות כבר השלימו את דיווחיהן לרשות המיסים ושילמו את חובותיהן.
המבקר אנגלמן קבע לפיכך כי הדוח על חשבונותיהן של הסיעות האמורות אינו חיובי.
בהתחשב בכך שהמימון של הסיעות מקורו בעיקר בכספי הציבור, ובהיותן גופים בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים, עליהן לפעול כדין ולהקפיד על התנהלות ראויה מול רשויות המדינה, ובפרט רשות המיסים. עוד מוצע כי רשות המיסים תפעיל את הכלים החוקיים העומדים לרשותה על מנת לצמצם ואף למנוע את התופעה האמורה, לרבות בחינת מנגנון של ניכוי במקור מראש מתשלומי המימון הממלכתי.
הפרת חוק דרכי תעמולה
שתי סיעות - הליכוד ויש עתיד - הפרו את הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, ועקב כך הן נדרשו לשלם הוצאות משפטיות, על פי החלטות יו"ר ועדת הבחירות לכנסת, בעקבות עתירות שהוגשו נגדן.
אחת הסיעות חויבה בהוצאות משפטיות לאחר שנקבע מפורשות כי היא חזרה והפרה את חובת ההזדהות בפרסומיה והוראות נוספות של חוק דרכי תעמולה האוסרות על שימוש בסמל המדינה, בילדים ובצה"ל במסגרת תעמולת הבחירות. הסיעה הנוספת חויבה בהוצאות משפטיות לאחר שנקבע כי הפרה הוראה של חוק דרכי תעמולה האוסרת שימוש בצה"ל כחלק מתעמולת הבחירות.
המבקר אנגלמן קבע כי הדוח בעניינן של שתי הסיעות האמורות אינו חיובי. בקביעת גובה שלילת המימון מאותן הסיעות הביא המבקר בחשבון את טיעוניהן.
מסירת דוחות למבקר המדינה באיחור ניכר
בשל המלחמה שפרצה מאז ב-7.10.23 ובשל הגיוס הנרחב למילואים, פנו למבקר המדינה נציגי סיעות והודיעו כי יתקשו למסור למשרדו את תגובותיהן בתוך הזמן שהוקצב להן, ולכן הן ביקשו את אישורו למתן ארכה למסירת תגובותיהן על טיוטות ממצאי הביקורת שנשלחו אליהן. נוכח האמור, ועל מנת לאפשר את השלמת הליכי הביקורת, תוך מתן הזדמנות נאותה לנציגי הסיעות למסירת התייחסותם, פנה המבקר לוועדת הכספים של הכנסת, וזו קבעה בהחלטתה מ-17.10.23 כי המועד למסירת דוח הביקורת על חשבונות הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לכנסת ה-25 ולתקופה השוטפת יידחה ל-31.12.23; במועד האמור נמסרו תוצאות הביקורת כנדרש.
סיעת בל"ד, ושתי סיעות נוספות, חד"ש ותע"ל שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-25 במסגרת הרשימה המשותפת חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי - פנו לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה לדחיית מועד ההגשה של דוחותיהן הכספיים. בהחלטת ועדת הכספים של הכנסת מ-5.6.23 נקבע כי דוחותיהן הכספיים של שלוש הסיעות בל"ד, חד"ש ותע"ל לתקופת הבחירות ולתקופה השוטפת יימסרו למבקר המדינה עד 30.6.23.
על אף האמור, החשבונות והדוחות הכספיים של הרשימה המשותפת האמורה ושל סיעת בל"ד לתקופת הבחירות לכנסת ה-25 והחשבונות והדוחות הכספיים של הסיעות בל"ד, חד"ש ותע"ל לתקופה השוטפת לא נמסרו למבקר במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת.
נוכח האמור, הודיע המבקר בתחילת אוגוסט 2023 ליושב ראש הכנסת כי הסיעות תע"ל וחד"ש לא מסרו את הדוחות הכספיים למשרדו כנקבע בחוק, וכי אין הצדקה סבירה למחדלן, ובעקבות כך ובתוקף סמכותו, הוא הורה שלא לשלם לשתי הסיעות את המימון הממלכתי שהן זכאיות לו לצורך מימון הוצאותיהן השוטפות לפי חוק זה. סיעת בל"ד אינה מיוצגת בכנסת ה-25, ולפיכך אינה זכאית לקבל מאוצר המדינה מימון של הוצאותיה השוטפות.
בסוף אוגוסט 2023 ובתחילת ספטמבר 2023 מסרו שתי הסיעות האמורות למבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים לתקופה השוטפת ואת הדוח הכספי של הרשימה המשותפת שבמסגרתה הן התמודדו בבחירות לכנסת ה-25. המבקר הודיע על כך ליו"ר הכנסת והמליץ, בתוקף סמכותו לפי סעיף 10(ג) לחוק, כי יישלל מכל אחת משתי הסיעות 5% מהתשלום שלא שולם להן בשל אי-מסירת דוחותיהן למשרד מבקר המדינה במועד.
עם השלמת הביקורת על חשבונות הרשימה המשותפת האמורה לתקופת הבחירות ועל חשבונות חד"ש ותע"ל לתקופה השוטפת, יפורסמו תוצאותיה לציבור בדוח נפרד.
סיעת בל"ד מסרה את דוחותיה הכספיים לתקופת הבחירות ולתקופה השוטפת בדצמבר 2023. תוצאות הביקורת על חשבונותיה של סיעה זו יפורסמו לציבור במועד מאוחר יותר.