בדוחות שפורסמו: רפורמת "נפש אחת" עבור נכי צה"ל, מרחבים מוגנים, היערכות לרעידות אדמה, הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות ועוד. יודגש: הכנת הדוחות הסתיימה טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ונוכח המלחמה מבקר המדינה החליט לדחות את פרסומם.
המבקר אנגלמן:
"כפי שכבר הודעתי - עיקר עבודת משרד מבקר המדינה לשנת 2024 תהיה בסימן ביקורת על הכשלים והליקויים שקדמו לטבח בשמחת תורה ביום 7.10 . כמו כן נערוך ביקורת על המענה הממשלתי, במגוון תחומים, לאזרחי המדינה לאחר פרוץ המלחמה. עם זאת, בחלוף שלושה חודשים מאירועי הטבח מצאתי לנכון לפרסם דוחות ביקורת נוקבים בסוגיות חשובות שעל הפרק, על מנת להניע לתיקון הליקויים בתחומים אלו.
אף שהכנתם הושלמה לפני המלחמה, הדוחות הללו עוסקים בסוגיות שרלוונטיות גם לחיילים הנלחמים בעזה ובגבול הצפון ולאזרחים שבעורף. כזה הוא, למשל, הדוח על יישום רפורמת "נפש אחת" עבור נכי צה"ל: יש חשיבות קריטית לתיקון מיידי של הליקויים העולים בו - למען אלפי הפצועים בגוף ובנפש מאז ה-7.10, למען הלוחמים בחזית ברגעים אלו ולמען כלל נכי צה"ל".
להלן הודעות לכל אחד מהנושאים:
עוד לפני פתיחת המלחמה, גילה מבקר המדינה כי רק כשליש מהתקציב שיועד לרפורמת "נפש אחת" הגיע לנכי צה"ל. כ-14% בלבד מהתקציב שהוקצה ללוחמים עם פוסט טראומה - בוצע. עיגון כלל ההטבות לנכי צה"ל בחקיקה מתעכב 18 שנה. מידת שביעות הרצון של נכי צה"ל מאגף השיקום במשרד הביטחון: רק 53 מ-100.
באפריל 2021 איציק סעידיאן, נכה צה"ל, הצית את עצמו מול מטה אגף השיקום. במאי אותה שנה החליטה הממשלה על רפורמת "נפש אחת", שמטרתה להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל ומערכת הביטחון. תקציב הרפורמה לשנים 2021 - 2022 היה 1.5 מיליארד ש"ח (מתוכם 300 מיליון ש"ח עבור תקציב חד-פעמי). מבקר המדינה מצא כי הביצוע התקציבי המצטבר של תקציב הרפורמה בשנים אלה הסתכם בכ-443 מיליון ש"ח בלבד, כ-30% מסך התקציב שאושר. שיעור הביצוע התקציבי המצטבר מתוך התקציב השוטף של הרפורמה, ללא התקציב החד-פעמי (שעמד על כ-1.2 מיליארד ש"ח), עמד על כ-38%. הביצוע התקציבי בתחומי המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה ובתחום ההכרה בצוללי הקישון היה נמוך עוד יותר - ועמד על כ-66 מיליון ש"ח ו-3 מיליון ש"ח, בהתאמה, מתוך 461 מיליון ש"ח ו-43 מיליון ש"ח שתוקצבו, בהתאמה (14% ו-7% בלבד, בהתאמה), וזאת נוכח שיעורי מיצוי נמוכים של הזכויות על ידי נכי צה"ל.
יותר משנתיים לאחר החלטת הממשלה ממאי 2021, הרפורמה כפי שתוכננה לא הושלמה בשלושה תחומי ליבה: עיגון ההטבות בחקיקה - כל ההטבות למעט בנוגע לרכב ולדיור עדיין לא הגיעו לכדי נוסח סופי, ותהליך תיקון חוק הנכים לא הסתיים; במענה למתמודדים עם פוסט-טראומה - לא הושלמו משימות הנוגעות להרכב הוועדה הרפואית, להכרה במחלות נלוות שבהן לקו נפגעי פוסט-טראומה ולעדכון ספר המבחנים - משימות שהשלמתן עשויה להקל משמעותית על שלב ההכרה בנפגעי פוסט-טראומה; מערכות התקשוב - לא הושלמה הקמת מערכת תקשוב חדשה לאגף השיקום. אי-השלמת המשימות בתחומים אלה פוגעת ביכולת אגף השיקום להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל.
בתחום המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה, שיעורי המימוש בשנת 2022 של תקציבי הזכאויות שנוספו בעקבות הרפורמה ושיעור הזכאים שמימשו את זכאותם היו נמוכים: מתוך תקציב של 177 מיליון ש"ח מומשו 49 מיליון ש"ח (כ-28%). כ-7% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל בעלי פגיעת ראש או פגיעה נפשית או PTSD מימשו את זכאותם לטיפול נפשי לילדי נכים ולבני משפחה, ניצול של כ-33% מהתקציב (22 מיליון ש"ח מתוך תקציב של 66 מיליון ש"ח); כ-19% מאוכלוסייה זו מימשו את זכאותם לטיפולים אלטרנטיביים (8.5 מיליון ש"ח); כ-6% בלבד מאוכלוסייה זו מימשו את זכאותם לשירותי חונכות לילדים (4 מיליון ש"ח מתוך תקציב של 28 מיליון ש"ח); וכ-1% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל המוכרים בגין פגיעת PTSD מימשו את זכאותם לכלב שירות (4 מיליון ש"ח מתוך תקציב של 14 מיליון ש"ח), וזאת כיוון שקיים מחסור בכלבי שירות ועקב תקופת הכשרה של כשנה וחצי לכלבים.
ביולי 2023 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 32 לחוק הנכים, שבמסגרתו עוגנו כלל ההטבות בתחומי הרכב הרפואי והדיור לנכים. עם זאת, משהב"ט בשיתוף ארגון נכי צה"ל עדיין לא גיבש סופית את תזכיר החוק המלא, אף שחלפו כ-18 שנה ממועד חוות הדעת בשנת 2005 של היועמ"ש לממשלה דאז, ולפיה יש מקום לקדם מהלך של הסדרה בחקיקה של כלל ההטבות הניתנות לנכי צה"ל, וכ-12 שנים מהחלטת הממשלה ולפיה עד להסדרת מתן ההטבות בחקיקה, משהב"ט לא יקבל כל החלטה בעניין שינוי ההטבות הקיימות ממועד החלטה זו (ינואר 2012) הכרוכות בעלויות תקציביות כלשהן. לכל אורך שנים אלו מתעכב המימוש המלא של עיגון הטבות בחקיקה, שהוא רכיב ליבתי ברפורמת "נפש אחת", ולו תרומה משמעותית לשיפור מצבם של נכי צה"ל.
במסגרת הרפורמה נכללה הפעלה של ממשקים להעברת מידע בין גופים חיצוניים (משרד הבריאות לרבות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, רשות המיסים, רשות האוכלוסין, המוסד לביטוח לאומי ומשרד התחבורה) לבין אגף השיקום כדי לשפר את תשתית המידע הקיים בידי האגף, באופן שהוא יוכל להעניק להם הטבות או תשלומים באופן אוטומטי (הטבות ב"דחיפה"). אולם הביקורת העלתה כי משהב"ט לא השלים את ההפעלה של הממשקים עם הגורמים החיצוניים (מלבד הממשקים עם רשות המיסים ועם רשות האוכלוסין שהם בשלבי עבודה מתקדמים יותר). כתוצאה מכך האגף אינו יכול להעניק לזכאים הטבות או תשלומים ב"דחיפה", והם נאלצים להמציא בכל פעם את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת ההטבות. עוד נמצא כי אף שב-2021 ו-2022 אושרה תוספת של 95 תקני כוח אדם לאגף השיקום. נכון למאי 2023, אוישו רק 63 תקנים מתוך 95 שאושרו (66%).
משאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל, הציון הממוצע של שביעות הרצון של כלל המשיבים מהיחס ומהשירות שהם מקבלים מאגף השיקום הוא נמוך ועומד על 53 מתוך 100. 28% מהמשיבים השיבו שאינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. מבין נכי צה"ל בעלי פגיעת ראש או פגיעה נפשית או PTSD, עולה כי שיעור גבוה (74% - 80%) של משיבים אינם מודעים לסל ההטבות האישי או מודעים רק לחלק ממנו, ושיעור דומה של משיבים (74% - 79%) אינם מודעים לסל ההטבות לבני המשפחה או לחלק ממנו. מצב זה של חוסר מודעות עלול למנוע קבלת טיפולים נפשיים ואחרים מנכי צה"ל ומבני משפחותיהם.
הליקויים והפערים המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נותנים משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת "נפש אחת" בכלל ובעת הזו בפרט, נוכח הגידול הצפוי באוכלוסיית נכי צה"ל וכוחות הביטחון.
המבקר אנגלמן ממליץ שאגף השיקום ומשהב"ט יבצעו פעולות יזומות להגדלת המודעות ולהנגשת המידע בקרב נכי צה"ל בנוגע לזכויות ולהטבות המגיעות להם ולהגדלת שיעור המיצוי של זכויות אלה, וכן יפעלו להאצת התהליכים בתחום עיגון ההטבות בחקיקה, בשיתוף ארגון נכי צה"ל, וכן להשלמת המשימות בתחום מערכות התקשוב. זאת כדי לנצל באופן מיטבי את תוספות התקציב השנתיות שאושרו עבור רפורמת "נפש אחת", להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל ולהעניק לנכי צה"ל שירות איכותי ומהיר יותר, בין היתר באמצעות מעבר לשירות דיגיטלי, ובכך להקל על נכי צה"ל במימוש זכויותיהם ועל עובדי האגף בטיפול בהם.
האזינו לפודקאסט "דוח מצב" - פרק 9: כשהאדמה תרעד
18 שנה מאז שתוכנית תמ"א 38 יצאה לדרך, היא עדיין לא השיגה את מטרתה: נכון לסוף 2021, חוזקו בפועל רק 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק. 60% מבתי החולים אינם עמידים מפני לרעידות אדמה. רק כ-5% ממוסדות החינוך חוזקו או בשלבי חיזוק.
רעידת אדמה חזקה בישראל היא עניין של זמן. לכן יש חשיבות רבה להיערכות אליה. ביקורת המעקב העלתה כי חמש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה, וכי המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה.
המבקר מצא כי 18 שנה מאז שאושרה תוכנית תמ"א 38, היא עדיין לא השיגה את מטרתה העיקרית - לקדם משמעותית את חיזוקם של מבני מגורים מפני רעידות אדמה. תוכנית תמ"א 38 אושרה רק ב-6% ממבני המגורים המחייבים חיזוק בישראל, נכון לסוף שנת 2021 (4,755 מתוך 80,000). בפועל חוזקו רק 2,852 מבנים - 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק.
60% מבתי החולים אינם עמידים מפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם לרעידות אדמה (28 מתוך 38) נכון ל-2022. מספר מוסדות חינוך שבהם עבודות החיזוק הסתיימו או היו מצויות בשלבי ביצוע הוא 87 - כ-5% מ-1,600 מוסדות החינוך. מתוך 186 מיליון ש"ח שתוקצבו למיגון מבנים ולחיזוקם נגד רעידות אדמה, נוצלו 7 מיליון ש"ח בלבד (4%).
ביוני 2023 מסר פיקוד העורף למשרד מבקר המדינה כי לפי התוכנית הרב-שנתית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידת אדמה (החלטה ב/302), מיגון האוכלוסייה כנגד טילים בטווח של עד תשעה ק"מ מגבול לבנון הוא ראשון בסדר העדיפויות. למרות זאת, הוחלט כי במהלך הוספת ממ"דים למבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה יבוצע גם חיזוק כנגד רעידות אדמה לאותם המבנים.
בביקורת המעקב עלה כי נכון ל-2022, משרד האוצר בשיתוף רח"ל ופקע"ר איתרו מקור תקציבי רק ל-890 מיליון ש"ח (18% מתוך חמישה מיליארד ש"ח) ליישום החלטה ב/302. עוד עלה כי נכון ל-2022 מומשו 186 מיליון ש"ח למיגון בתים פרטיים באזור הצפון ורק שבעה מיליון ש"ח מהם שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה.
המבקר מצא כי בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה יש 3 עובדים קבועים בלבד. וכי לוועדה אין סמכויות חוקיות לחייב את משרדי הממשלה ואת יתר הגופים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהחלטות הממשלה בנושא היערכות לרעידות אדמה. לפי ניתוח של הוועדה, נזקי הפגיעה וההרס בתרחיש הייחוס רעידת אדמה והתקציב המוערך להתאוששות ושיקום מרעידת אדמה (כ-150 מיליארד ש"ח) גדולים יותר מאלו המיוחסים לאיום מלחמה (כ-28 מיליארד ש"ח). אף על פי כן, כוח האדם (שלושה עובדים קבועים) והתקציב השנתי לטיפול ברעידת אדמה (6 מיליון ש"ח בשנת 2022 שנוצלו במלואם) נמוכים במידה רבה מאלו המוקצים ליתר האיומים שנסקרו.
הביקורת אף העלתה כי שיעור ההיקף של הכיסוי הביטוחי הפרטי והציבורי לנזקים כלכליים בעקבות אסונות טבע בישראל הוא 44% - שיעור זה נמוך יחסית למדינות מתקדמות עם היקף כיסוי ביטוחי דומה (77% בניו זילנד, 75% בבריטניה, 73% בבלגיה, 71% שוויץ, 67% בצרפת).
המבקר אנגלמן קורא לראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון וכלל השרים החברים בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, בשיתוף המל"ל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם.
היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פיקוד העורף ב-2022 היה גדול בכ-53% בהשוואה ל-2019. תהליך אישורן כחלק מתהליך קבלת היתר הבנייה אורך זמן רב, והשתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור הבקשות להיתרי הבנייה, ובכלל זה בבקרות התכן, נעשית בקצב איטי.
על פי פיקוד העורף (פקע"ר), המרחבים המוגנים הם הפתרון הטוב ביותר למיגון האוכלוסייה בעת התרעה על ירי טילים ורקטות, ויש בהם כדי להגן גם מפני איומים אחרים, כגון רעידת אדמה, שריפה ודליפת חומרים מסוכנים. החוקים והתקנות בתחום הבנייה בישראל מחייבים לאשר נספח מיגון באמצעות פקע"ר או מי שהוסמך על ידו, כחלק בלתי נפרד מקבלת היתר בנייה.
הביקורת העלתה כי בשנת 2022 היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פקע"ר (26,375) היה גדול בכ-53% בהשוואה לשנת 2019, ומספר התיקונים בבקשות (איטרציות) שנדרשו לשם אישור בקשות אלה היה גדול בכ-200%. נוסף על כך, תהליך אישורן במסגרת תהליך קבלת היתר הבנייה אורך 3 - 4 חודשים, אף שפקע"ר הגדיר פרק זמן של 18 ימים לטיפול בבקשה.
למרות הכוונה להרחיב את השילוב של מכוני הבקרה בתהליך בקרת התכן בהתאמה לחקיקה הקיימת, מצא המבקר כי 2% בלבד מכלל הבקשות לבקרת תכן טופלו במכוני הבקרה בשנת 2022. לשם השוואה, שיעור הבקשות שהתאימו לטיפול במכוני הבקרה נאמד בכ-22%. בביקורת עלה כי הנחיות פקע"ר לבניית מרחב מוגן מגבילות את יכולתם של הבקרים המורשים במכוני הבקרה לאשר בקשות חורגות. נוכח המורכבות הכרוכה בתכנון מרחבים מוגנים והצורך שעולה לעיתים לעסוק בבקשות חורגות, שיעור ניכר של הבקשות המתקבלות במכונים אינן מטופלות בהם ומועברות לפקע"ר. כך, כ-50% מהבקשות שהתקבלו במכון מסוים בשנת 2022 לא טופלו במכון והועברו לבדיקת פקע"ר.
בביקורת עלה עוד כי פקע"ר, אשר הכשיר עד כה 46 בקרים (בשנים 2018 - 2022), אינו שבע רצון מרמת הכשירות של הבקרים לבדיקת נספח המיגון. בהיעדר שמירה על רמת כשירות הולמת, עלולים להיגרם כשלים ופגמים בבקרת התכן של הבקרים המורשים. לפי פרסום תכולת ההרחבה המתוכננת נראה כי בשנים הקרובות לא תצטמצם במידה ניכרת מעורבותו הרבה של פקע"ר בתהליך.
המבקר אנגלמן ממליץ שכדי לייעל את הטיפול בבקשות להיתרי בנייה לצד שמירה על מעמדו של פקע"ר כמאסדר בתחום הנחיות המיגון והסמכת בקרים לבקרת נספחי המיגון, יבחנו מינהל התכנון ופקע"ר - בשיתוף מכוני הבקרה - את הדרכים להרחבת פעילותם של המכונים כדי שיטפלו במרבית הבקשות לבנייה שבהן נדרש מרחב מוגן, ולהרחבת הסמכת מורשים (אדריכלים ומהנדסים) לאישור עצמי של נספחי מיגון.
כ-30% ממשרדי הממשלה ומגופי תשתיות המדינה הקריטיות חוו בשנתיים האחרונות אירוע סייבר שמקורו בשרשרת האספקה. 55% מהם אינם עובדים לפי המתודולוגיה של מערך הסייבר. שום גורם אינו מבצע ביקורות על רמת הגנת הסייבר של הספקים שזכו במכרזים מרכזיים.
ממצאי הביקורת מלמדים כי נשקף סיכון ממשי לגופי תשתיות מדינה קריטיות (תמ"ק), למשרדי ממשלה ולמגזרים מצד שרשרת האספקה בתחום התקשוב. המבקר מצא כי למשרדי הממשלה יש 18 ספקים עיקריים בתחום התקשוב והסייבר - מתוכם חמישה ספקים נותנים שירות ליותר מ-49 משרדים ושלושה ספקים נותנים שירות בהיקף כספי שנתי של יותר מ-327 מיליוני ש"ח, ולכן פגיעה בהם עלולה לפגוע פגיעה נרחבת ברציפות התפקודית של הממשלה והמשק.
86% מ-43 הארגונים שהשיבו על השאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה ציינו כי תקיפה באמצעות שרשרת האספקה היא איום ייחוס שלהם. כ-30% מהארגונים שהשיבו על השאלון דיווחו שחוו אירוע סייבר בשנתיים האחרונות (2021 - 2022) שמקורו בשרשרת האספקה.
המבקר מצא כי כשש שנים לאחר שמערך הסייבר גיבש את המתודולוגיה בנושא שרשרת האספקה - היא לא מוטמעת בקרב הגופים הציבוריים, ויש ארגונים שטוענים שאי אפשר ליישמה. נמצא כי 55% ממשרדי הממשלה וגופי תמ"ק שהשיבו על השאלון אינם עובדים לפי מתודולוגיית שרשרת האספקה, ונוכח זאת חלק גדול מהספקים של הארגונים אינם נבדקים בצורה אחודה ובהתאם לבקרות שהגדיר מערך הסייבר.
מינהל הרכש אינו מונחה על ידי שום גוף אסדרתי בתחום הסייבר. במכרזים המרכזיים אין דרישה של מינהל הרכש מהספקים שעימם הוא מתקשר ליישם את מתודולוגיית שרשרת האספקה ודרישות אבטחה נוספות שגופי האסדרה דורשים מהמשרדים, אף שההיקף הכספי של התקשרויות אלו הוא בממוצע כ-57% מכלל ההתקשרויות של המשרדים בתחום התקשוב והסייבר. נוסף על כך, שום גורם אינו מבצע ביקורות על רמת הגנת הסייבר של הספקים שזכו במכרזים מרכזיים.
נמצא כי הממונה על הגנת הסייבר במשרדי הממשלה ובגופי התמ"ק אינו מעורב בתהליכי הרכש בתחום התקשוב והסייבר בארגון ובכלל זה אינו מעורב בתהליך סיום ההתקשרות עם הספק כדי לוודא שהספק ממלא את חובותיו בנושא סיום ההתקשרות (מחיקת המידע, החזרת האמצעים, ניתוק גישה מרחוק ועוד). משרדים וגופי תמ"ק דיווחו שחוו אירוע סייבר בשנתיים האחרונות (בשנים 2021 - 2022) שמקורו בשרשרת האספקה, ואולם הם לא קיבלו עדכון על כך מהספק עצמו אלא מגורמים אחרים (כגון מערך הסייבר או אמצעי תקשורת). כמו כן, מינהל הרכש אינו מחייב את הספקים שזכו במכרזים מרכזיים לדווח על אירועי סייבר גם למערך הסייבר.
המבקר אנגלמן ממליץ למערך הסייבר, לגופים האסדרתיים בתחום הסייבר ולמינהל הרכש לפעול לקיום הערכת מצב לגבי המענה המתודולוגי הקיים ודרך מימושו. על כלל משרדי הממשלה וגופי התמ"ק שנבדקו לפעול, כל אחד על פי תחום אחריותו, לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה על מנת להבטיח שיפור ברמת ההגנה של הספקים ושל המשק כולו.
כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022, כ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות. בשנים 2018 - 2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד ש"ח כדיבידנד לציבור.
(יצוין כי מכתב בנושאים מסוימים מתוך דוח זה הופץ לשרים ולרשות החברות הממשלתיות ע"י מבקר המדינה בנובמבר 2023)
רשות החברות הממשלתיות היא זרועה הארוכה של המדינה לצורך מימוש בעלותה על החברות הממשלתיות. הרשות משמשת חוליית קשר מרכזית בין החברות, הממשלה וגופים מאסדרים נוספים, מייעצת לממשלה ולשרים בנוגע לחברות ומשמשת את השרים בתפעול ההליך הפומבי והשוויוני למיון מועמדים לדירקטוריונים של החברות.
בביקורת עלה כי מנגנון נבחרת הדירקטורים משמש מנגנון פומבי, תחרותי ושוויוני. עם זאת - על אף מאמצי הרשות - בגלל חוסר במינויים על ידי השרים הרלוונטיים, איוש הדירקטוריונים בחברות המפוקחות אינו מלא וקיימות חברות המתנהלות ללא קוורום, ללא יו"ר דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהולן.
270 מתוך 620 (כ-44%) המשרות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות אינן מאוישות; 52 מ-109 החברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן (כ-50%) פעלו בשנת 2022 בלי יו"ר דירקטוריון, בהן 28 חברות ממשלתיות.
מבקר המדינה מצא כי עודפיהן הצבורים של החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח (לאחר נטרול 29 מיליארד ש"ח של חברת חשמל), ועם זאת היקף הדיבידנד השנתי הממוצע שהוכרז עמד על כ-270 מיליון ש"ח בלבד.
בשנים 2018 - 2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד ש"ח כדיבידנד, ונוצר פער רב שנים בגביית דיבידנד.
ממאי 2022 עמדה הרשות על כך שהציבור זכאי לקבל את חלקו ברווחי החברות הממשלתיות והביאה לכך שעד תום 2022 החברות הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד ש"ח - ושמתחילת 2023 הודיעו חברות ממשלתיות על כוונתן להכריז על חלוקת כ-600 מיליון ש"ח כדיבידנד בגין רווחי שנת 2023. עם זאת, בפועל עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון ש"ח בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות ב-2023, להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא.
עוד עלה כי הסמכויות המוגבלות ומבנה כוח אדם של הרשות אינם מתאימים למשימותיה ומקשים עליה לפקח על החברות ועל מידת עמידתן של החברות המפוקחות ביעדים שנקבעו להן. מערכות המחשוב של הרשות מיושנות ואינן מתואמות ביניהן, דבר שפוגע בגיבוש תמונת מצב עדכנית ומלאה על פעילותן של החברות המפוקחות וכן פוגע בעבודת הפיקוח והבקרה של הרשות. המבקר מצא כי הרשות לא ביצעה סקר לזיהוי הסיכונים שהיא מתמודדת עמם והאיומים על פעילותה, לא בחנה איומי סייבר - וכן לא יישמה תוכנית להגנה מפני איומים אלו.
שיעור הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"ל בחברות הממשלתיות הוא 5% בלבד ושיעור הנשים המכהנות כיו"ר הדירקטוריון הוא 14% בלבד - אף שהיעד הוא 50%, בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה. כ-1.5% בלבד מעובדי החברות הממשלתיות וכ-6% (28) מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה הערבית, לעומת שיעורם באוכלוסייה - 21%. כ-1.5% מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה החרדית (6) לעומת שיעורם באוכלוסייה - 13%.
נבחרת הדירקטורים לשנת 2022 הייתה מאוזנת אמנם מהבחינה המגדרית (50% נשים), אך שיעור אוכלוסיות הגיוון היה קטן משיעורן באוכלוסייה: שיעור המועמדים מקרב האוכלוסייה הערבית היה 5% בלבד (67 מועמדים) לעומת 21% באוכלוסייה; מקרב האוכלוסייה החרדית - 2% בלבד (31 מועמדים) לעומת 13% מהאוכלוסייה; מקרב קהילת יוצאי אתיופיה - 1% בלבד (15 מועמדים) לעומת 1.7% מהאוכלוסייה; דירקטורים שהם אנשים עם מוגבלות - 2% בלבד (34 מועמדים) לעומת 17% מהאוכלוסייה; ועולים חדשים - 2 מועמדים בלבד (כ-1% מהנבחרת).
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד האוצר ולשר הממונה על הרשות לבחון את הקצאת המשאבים הנחוצים לרשות ואת הסמכויות הנדרשות לה כדי שהיא תעמוד במשימותיה. מומלץ כי הרשות תערוך סקר רוחבי בכל החברות הממשלתיות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי מידת ניהול סיכוני הסייבר והציות בחברות הממשלתיות, ולאחר מכן תאפיין את סיכוני הסייבר וסיכוני הציות, להם חשופות החברות הממשלתיות. עוד מומלץ לרשות החברות הממשלתיות לפעול לגיוס כ"א המתמחה בנושאי ביקורת מערכות מידע וסייבר. על הנהלת הרשות והשרים האחראים לחברות לפעול לחיזוקה ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי לתקן את הליקויים שעלו בביקורת.
עלות זיהום האוויר בכבישים ב-2018: כ-7.2 מיליארד ש"ח. למרות חלקם הגדול של משאיות ואוטובוסים בעלויות זיהום האוויר (61%), אין עליהם מס קנייה. רק 219 עמדות טעינה מהירות ל-40,000 כלי רכב חשמליים.
זיהום האוויר הוא גורם התמותה והתחלואה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל. מבקר המדינה מצא כי עלות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית בשנת 2018 הייתה כ-7.2 מיליארד ש"ח, ושיעור העלות של זיהום האוויר מרכבים כבדים מתוך סכום זה נאמד ב-61%. אף על פי כן, למרות חלקם הגדול של משאיות שמשקלן מעל 4.5 טונות ושל אוטובוסים בעלויות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית - שיעור מס הקנייה על כלים אלה הוא 0%.
באיחוד האירופי הכריזו 17 מדינות על אזורי אוויר נקי ביותר מ-400 ערים. בישראל יש שני אזורי אוויר נקי בלבד: בירושלים ובחיפה. הכרזה על אזור מופחת זיהום בישראל נתונה בידי הרשויות המקומיות כרשות ולא כחובה. עוד העלתה הביקורת כי ישנם 42,402 כלי רכב המוגדרים "מזהמים" שאינם "כלי רכב כבד ישן", שהטיפול בהם מסתכם בסימונם במדבקה בעת ביצוע מבחן הרישוי השנתי ובאיסור על כניסתם לשני אזורי האוויר הנקי בחיפה ובירושלים.
בסוף שנת 2022 היו בישראל יותר מ-40,000 כלי רכב חשמליים ומספרם צפוי לגדול בשנים הבאות. עם זאת, בביקורת עלה כי נכון ליולי 2023, יש רק 219 עמדות טעינה ציבוריות מהירות ו-4% בלבד מהמוסכים מורשים לטפל בכלי רכב חשמליים.
תהליכי הפחתת זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב המונעים בבנזין ובסולר וההיערכות לכניסה נרחבת של כלי רכב חשמליים לישראל, מחייבים פתרונות מערכתיים לאסדרה של התחומים השונים ובהם טיפול בכלי רכב מזהמים כבדים, הסדרת עמדות טעינה בבתים משותפים ועמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים, היערכות משק החשמל לגידול בביקוש לחשמל בשל הגידול הצפוי במספר הרכבים החשמליים בשנים הקרובות, היערכות מערכת המס לכניסה של רכבים חשמליים וההפנמה של ההשפעות החיצוניות השונות של רכבים חשמליים ושל רכבים בעלי מנוע בעירה פנימית.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרדי התחבורה, האוצר, הגנת הסביבה, האנרגייה והפנים, רשות המיסים, רשות החשמל, חברת נגה וחברת החשמל, לפעול בשיתוף הרשויות המקומיות לתקן את הליקויים. יישום ההמלצות עשוי לסייע בהפחתת זיהום האוויר מהתחבורה ולקדם היערכות לכניסת רכבים חשמליים וטכנולוגיות מתקדמות נוספות, וזאת בד בבד עם המשך פעולות הממשלה לקידום התחבורה הציבורית והרחבת השימוש בה.
הטיפול החלקי במפיצים ובמנכים של חשבוניות פיקטיביות והעיכוב הממושך בהקמת מערכות למניעה וסיכול גרמו לנזק של מיליארדים לקופת המדינה ולאובדן הרתעה. סך הגבייה משומות על חשבוניות פיקטיביות בין 2019 ל-2022: רק כ-180 מיליון ש"ח.
ב-2019 הוכרז כי נושא החשבוניות הפיקטיביות הוא אחד מהנושאים שיש לתת להם עדיפות במסגרת המדיניות המשולבת לאכיפה בתחום הפשיעה החמורה והפשיעה המאורגנת. המבקר מצא כי סך הגבייה משומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2019 - 2022 היה רק כ-180 מיליון ש"ח, זאת אף שהנזק המזערי לקופת המדינה בשל אי-תשלום מע"ם בשל השימוש בחשבוניות פיקטיביות נאמד בכ-2.51 מיליארד ש"ח בשנה.
עוד עלה כי ב-59% (598) מ-1,019 תיקי השומות בנושא חשבוניות פיקטיביות שלגביהם נפתח דוח גילוי עבירה לא הוגשו כלל כתבי אישום ולא הוטל כופר. סך חיובי השומה בתיקים אלו היה כ-3.2 מיליארד ש"ח; זאת ועוד, 66% מההתראות של מערכת א' על חשד לניכוי מס מחשבוניות פיקטיביות לא טופלו במשרדי מע"ם ובמשרדי פקידי השומה בשנים 2017 - 2022.
בעשור האחרון פעלה הרשות בכמה אפיקים למציאת פתרון ממוחשב לתופעה רחבת היקף זו. בשום אפיק לא הושלמו המהלכים שהרשות החלה בהם, ולמעשה אין בנמצא פתרון הוליסטי המשלב מניעה בשלב מוקדם ככל הניתן ואיתור מהיר ואכיפה אפקטיבית לאחר שמתגלות פעולות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות. העיכוב הממושך בהקמת מערכות ממוחשבות למניעה, סיכול ובקרה שייעשו על בסיס המידע שיתקבל באמצעותן, והטיפול החלקי במפיצים ובמנכים של חשבוניות פיקטיביות, גרמו לאורך השנים לנזק של מיליארדים לקופת המדינה, וכן לאובדן הרתעה כלפי עברייני מס והתבססות ארגוני פשיעה המשתמשים בחשבוניות פיקטיביות לצורך הלבנת הון והסוואת פעילותם הפלילית.
המבקר אנגלמן ממליץ שרשות המיסים תפעל לרתימת הפרקליטות והמשטרה כדי לאחד כוחות לטיפול מערכתי בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. כל זאת כדי למגר את התופעה ולמנוע את המשך הפגיעה בקופה הציבורית, במשילות המדינה ובמלחמה הנדרשת בהלבנת ההון ובארגוני הפשיעה.
בשנים 2019 - 2021 פתחה רשות המיסים בכ-1,500 חקירות, אך רק בכ-16% מהן הסתיים הטיפול. באזור הגדול בארץ: 20 חוקרי שומה בלבד על כ-347 אלף נישומים. כ-200,000 ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים אולם בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה.
לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות יש חשיבות רבה, שכן נוסף על התכלית של ענישת הנישומים העבריינים, הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. מבקר המדינה בדק את פעולותיה של רשות המיסים בתחום החקירות.
מבקר המדינה מצא כי רשות המיסים לא קבעה את תקן כוח האדם הדרוש ליחידות החקירות בהתאם להיקף משימותיהן ולאיכותן. למשל, עד סוף שנת 2022 מספר החוקרים בחוליות המטריאליות במשרד פקיד שומה חקירות ירושלים היה הקטן ביותר (20) מבין כל משרדי פקיד שומה חקירות. זאת אף שמשרד זה אחראי לחקירות הפליליות של הנישומים בתחומי מס הכנסה בשטח הגיאוגרפי הגדול ביותר בארץ, הכולל את אזור הדרום, אף שמספר הנישומים בשטח זה הוא הגדול ביותר (347,897), ואף ששטח זה נקבע על ידי משטרת ישראל כיעד לטיפול מוגבר במסגרת המבצעים לטיפול בפשיעה.
בביקורת עלה כי 936 ו-567 חקירות של תיקים נעשו על ידי מס הכנסה ועל ידי אגף המכס והמע"ם (בהתאמה) בשנים 2019 עד 2021. רק ב-166 (17.7%) וב-68 (12%) מתיקים אלה הטיפול הסתיים, והיתר נמצאים בחקירה או בהכנה להגשת כתב אישום. 453 תיקי חקירות נפתחו נגד חשודים בשנים 2012 - 2021, וטרם הוגש בהם כתב אישום.
בביקורת עלה כי רק 12% מתיקי החקירה (14 מ-112 תיקי חקירה) שפתחו משרדי השומה לחקירות בשנים 2019 עד 2021 נפתחו עקב מידע שהגיע מיחידות המודיעין שלהם. ביחידות המודיעין של מס הכנסה אין תהליך של איסוף והערכה של מידע; אין הגדרה לגיבוש תמונת מודיעין; אין שיתוף פעולה של המודיעין עם המערך של משרדי השומה, לשם קבלת מידע על השומות האזרחיות; אין תשתיות מידע ממוחשבות ההולמות את הצרכים; ואין נגישות למידע מודיעיני אחר ברשות המיסים. עוד העלתה הביקורת כי במשרדי השומה של החקירות באגף מס הכנסה הוקצו רק שלושה עובדים בכל משרד לאיסוף מידע גלוי מפרסומים שונים, ועובדים אלה אינם עוסקים כלל בניתוח המידע. חוסרים אלו עלולים להביא לפגיעה בתמונת המודיעין הקיימת ברשות לגבי תיקים שבהם נעברו עבירות מס הכנסה.
בשלוש שנים - משנת 2019 עד שנת 2021 - פתחה רשות המיסים בכ-1,500 חקירות, אולם בפרק זמן זה נסגר הטיפול בתיקים של רק כ-16% מהן. ביתר התיקים (84%) הטיפול נמשך, הן ביחידות החקירות והן בפרקליטות המדינה או במחלקה המשפטית של המכס ומע"ם. רשות המיסים לא קבעה יעדים לטיפול של יחידות החקירות שלה בהתאם לסיכונים הקיימים באזורים שעליהם מופקדת כל יחידה. כך נוצר מצב שבו הנהלת רשות המיסים ומטה החקירות כמעט אינם מעורבים בקביעת יעדים לחקירות, וכל יחידת חקירות מתנהלת בצורה עצמאית, ללא הכוונה מסודרת ומתכללת מלמעלה וללא סדר עדיפות שנקבע על פי ניתוח והערכה של סיכונים להעלמות מס.
לפי דוח הכלכלנית הראשית, כ-200,000 ישראלים סוחרים במטבעות וירטואליים אולם בשלוש שנים נערכו 15 חקירות בלבד בתחום זה.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשות המיסים לתקן את הליקויים שצוינו בדוח זה, לצורך חיזוק מערך החקירות, הגברת ההרתעה, גביית מס אמת וחיזוק המאבק בפשיעה הכלכלית.
שירות החיילים במשטרה ובשב"ס נשען כבר 28 שנה על הוראות שעה זמניות. חלקם אינם מתאימים לתפקידיהם. 43% ממשרתי החובה במשטרה נשרו ב-2021. לפי שאלון משרד מבקר המדינה: 46% מהחיילים בשב"ס היו בוחרים בדיעבד שלא לשרת בארגון.
שירות החובה במשטרה ובשב"ס עלה לאחרונה לסדר היום הציבורי, בין היתר עקב חשיפת האירועים שנודעו בציבור כ"פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע". בשנת 2021 החליט מבקר המדינה לבחון את שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ובשנת 2022, בשל הממצאים החמורים שהעלתה הביקורת, פרסם דוח ביניים מיוחד שעסק במוגנות משרתי החובה (חיילות וחיילים) ביחידות המשרד לביטחון לאומי.
דוח הביניים העלה קשיים רבים בכל הקשור למוגנות ולתחושת הביטחון האישי שחווים רבים ממשרתי החובה במשטרה ובשב"ס.
הדוח הנוכחי עוסק בהיבטים משלימים של שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, והוא מעלה פערים משמעותיים בשלושה תחומים:
- ההסדרה הנורמטיבית של הסדר השירות הייחודי של חיילי צה"ל במשטרה ובשב"ס חסרה, והיא נשענת כבר 28 שנה על הוראות שעה זמניות המתחדשות מפעם לפעם.
- חלק ממשרתי החובה אינם מתאימים לתפקידים שהם מבצעים במשטרה ובשב"ס.
- יש ליקויים באופן יישום ההסדר, לרבות ממשקי עבודה חסרים עם צה"ל; חוסר הלימה בין מימוש ההסדר ובין התחייבויות הצדדים (צה"ל, המשטרה ושב"ס) בנוהלי העבודה המשותפים שנחתמו ביניהם בעניין זה; פער ניכר ומתמשך בין התקן למצבה; ליקויים חמורים במענה הרפואי הניתן לסוהרי החובה; ואי-מיצוי הליכי משמעת כלפי משרתי חובה המוחזרים לצה"ל.
במשטרה יש 1,045 משרתי חובה, מתוכם כ-74% הן חיילות. רובם בתפקידי סיור (42%), מפעילי מוקדים (22%) ובתפקידי מינהלה (12%). בשב"ס יש כ-570 משרתי חובה, רובם הגדול כסוהרי חובה באגפים הביטחוניים במתקני הכליאה ברחבי הארץ; 35% מהם (196) נשים.
יש חיילים שצה"ל מציב בשירות חובה במשטרה אשר אינם מתאימים לצורכי המשטרה ולשירות מבצעי במסגרתה. נתוניהם של חלק ממשרתי החובה, ובהם רמת השליטה בשפה העברית, הפרופיל ורמת הכושר הגופני שלהם, נמוכים באופן העלול להקשות עליהם לבצע את תפקידם באופן מיטבי. המבקר מצא כי קרוב ל-40% מהגברים והנשים המשרתים במשטרה (395 מתוך 1,027) הם בעלי פרופיל 64 ומטה, נתון העלול להקשות עליהם לבצע את תפקידם באופן מיטבי. 20% מסדר הכוחות במערך הסיור וכ-25% מסדר הכוחות במוקדים ובמרכזי השליטה במשטרה הם משרתי חובה, הגם שחלקם אינם מתאימים לביצוע התפקידים ביחידות אלו. אף שהמשטרה חזרה והעלתה את הקשיים האמורים לפני צה"ל, הוא לא פעל לשנות את דרישות הסף הקבועות ברשימת המקצועות הצבאיים (רמ"ץ) ולהתאימן לצורכי המשטרה. באופן דומה, על אף הצורך שהעלה שב"ס בשיפור "נתוני האיכות" של משרתי החובה ובהתאמתם לדרישות התפקיד, צה"ל לא פעל להתאימם לצורכי שב"ס.
שיעור הנשירה של משרתי החובה במשטרה בשנת 2021 הגיע לכ-43% (245 מתוך 574). כ-46% ממשרתי החובה בשב"ס שהשיבו על השאלונים של משרד מבקר המדינה ציינו שהיו בוחרים בדיעבד שלא לשרת בארגון. 54% מהמשרתים בשב"ס אשר השיבו על השאלונים ציינו כי נתקלו בקשיים כשנזקקו לטיפול רפואי.
המבקר אנגלמן ממליץ כי ממצאי דוח הביניים ודוח הביקורת הזה יעמדו לפני שר הביטחון והשר לביטחון לאומי וישמשו תשומה לכל הליך בחינה והחלטה בנוגע לעצם קיומו של הסדר חוקי המאפשר הצבה של חיילים ביחידות שמחוץ לצה"ל ולאופן יישומו.
הגודש בכבישים הולך וגדל משנה לשנה ובשנת 2021 גרם לנזק של כ-31 מיליארד שקל. מעמדה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אינו מוסדר כבר 12 שנה. כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינו מספיק כדי לתת מענה למשימותיו הרבות.
בשנים 2000 - 2021 מצבת כלי הרכב, הנסועה, שטח הכבישים ואורך הכבישים גדלו פי 2.1, 1.75, 1.58 ו-1.24 בהתאמה, ולפיכך הגודש בכבישים הולך וגדל משנה לשנה. הנזק בגין הגודש בכבישים נאמד בכ-2% מהתוצר המקומי הגולמי, ולשנת 2021 הוא נאמד בכ-31 מיליארד ש"ח.
ביקורת המעקב שערך מבקר המדינה העלתה כי משרד התחבורה פעל לתיקון מחצית מהליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם, שפורסם במרץ 2019 - 7 מתוך 16 תוקנו במידה רבה, ואחד נוסף תוקן באופן מלא. הליקוי שקשור להסדרת מעמדה של הרשות הארצית לא תוקן, ומעמדה כיחידת סמך לא מוסדר כבר 12 שנה למרות החלטת הממשלה משנת 2011; ואילו ליקויים שקשורים למבנה הארגוני של הרשות הארצית, להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כוח אדם מקצועי באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה, הסתמכות על יועצים חיצוניים בעבודת האגף לתכנון תחבורתי, העברת תוכנית מתאר ארצית לתשתיות תחבורה יבשתית (תמ"א 42) לאישור הממשלה, וייצוג משרד התחבורה במוסדות התכנון הארציים ובוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה - כל אלה תוקנו במידה מועטה.
כך, אף שמשרד התחבורה סיים את הכנת תמ"א 42 בשנת 2019, והמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אותה במרץ 2020 - תמ"א 42 לא הוגשה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאישור הממשלה, עקב מחלוקת בין משרד התחבורה למשרד האוצר לגבי כתב השיפוי ולגבי מתן פיצויים לבעלי המקרקעין או לבעלי הזכות שנפגעו מתמ"א 42, וממילא היא לא אושרה בהחלטת ממשלה ולא נכנסה לתוקף.
הביקורת העלתה כי כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינו מספיק כדי לתת מענה למשימותיו הרבות בוועדות התכנון השונות, והדבר פוגע בתפקודו השוטף של האגף. המבקר מצא כי מספרם של תקני כוח האדם ומשרות עבודה בלתי צמיתה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית ירד בין השנים 2017 ל-2022 ב-21% (מ-104 ל-82 תקנים). האגף מסתמך בעבודתו השוטפת על יועצים חיצוניים. סך ההוצאות שלו על ההתקשרויות עם היועצים החיצוניים: בגין הפעלת "מנהלת תכנון תחבורתי" ושירותי ייעוץ נוספים גדל בכ-28% בשנת 2022 לעומת שנת 2021 (מכ-12.5 מיליון ש"ח לכ-16 מיליון ש"ח).
נוסף על כך, היעדר ייצוג של נציגי משרד התחבורה עלול להוביל להיעדרו של "מבט-על" בכל נושאי התחבורה הציבורית בדיונים השונים במוסדות התכנון והבנייה, ולהיעדר התייחסות לתחבורה הציבורית בדיונים בוועדות ובמוסדות התכנון הארציים, ובכללם גם להיעדר התייחסות לתכנון ולקידום של התחבורה הציבורית.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד התחבורה לפעול לחיזוק היחידות המקצועיות העוסקות בתכנון מערכות התח"צ ובניהולן, להגביר את מעורבותו בתהליכי התכנון הסטטוטורי ולהפוך לגורם מוביל, ובמיוחד לחזק את האגף לתכנון תחבורתי - שהמחסור בכוח אדם ניכר בו במועד סיום ביקורת המעקב, פברואר 2023. נוסף על כך מומלץ להסדיר את מעמדה, סמכויותיה ותחומי אחריותה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ולפעול למימוש החלטת הממשלה לגבי הקמת רשויות מרחביות לתחבורה.
הארכת רישיון החברה ב-15 שנים עד שנת 2049 (המלצת מתווה ההון) לא בוצעה - והדבר גרם לדחיית תשלום מיסים על סך 200 מיליון ש"ח לאוצר המדינה, ולקיטון ברווחים המדווחים של החברה בכ-863 מיליון ש"ח. תוכנית אב לפיתוח משק האנרגייה לא גובשה כבר 14 שנה.
חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) היא מונופול טבעי בשוק הולכת הגז במדינה. החברה הקימה את צנרת ההולכה של הגז הטבעי (כ-800 ק"מ), והיא מזרימה דרכו את הגז ללקוחות ראשיים ברחבי הארץ. מבקר המדינה מצא כי שיעור הרווח הנקי בחברה (16%) במשך שנים גבוה ביחס לחברות תשתית בארץ (תש"א - 15%; מקורות - 4% ממוצע חברות זרות - 6%), והיא איתנה מבחינה פיננסית אף על פי שהיא ממונפת יותר מחברות בענף. שיעורי רווח גבוהים מדי של מונופול עלולים לבוא על חשבון העודף לצרכן (רווחים עודפים של מונופול שמשקפים מצב בו הצרכנים שילמו מחיר גבוה מדי עבור השירות) ולהקשות עליו את ההתמודדות עם יוקר המחיה.
נמצא כי בשנת 2022 הכריזה החברה, לראשונה מאז היווסדה בשנת 2004, על חלוקת דיבידנד למדינה בסכום של 80 מיליון ש"ח - אך סכום זה טרם חולק.
המבקר מצא כי ההסכם של נתג"ז עם לקוחותיה אינו מאפשר לה לתעדף לקוחות מקומיים לעומת לקוחות יצוא, ולכן קיים חשש שהפסקת אספקת הגז ממאגר תמר עקב תחזוקה או אירוע אחר עלולה ליצור מחסור בגז במשק המקומי ולשבש את פעילות המשק, ובכלל זה את ייצור החשמל - הן ברמה היומית והן ברמה השעתית (גאות ושפל בייצור החשמל). התוצאה מכך היא הפעלת תחנות כוח פחמיות או שימוש בסולר, שעולים למשק יותר מהשימוש בגז וגורמים לנזק סביבתי רב יותר.
עוד העלתה הביקורת כי הארכת רישיון נתג"ז ב-15 שנים עד שנת 2049 (המלצת מתווה ההון) לא בוצעה. לעובדה זו היו תוצאות שליליות הן מבחינת נתג"ז והן מבחינת המדינה. בין השאר, הדבר גרם (בשנים 2018 - 2022) לדחיית תשלום מיסים לאוצר המדינה בשל קיטון תשלומי מס החברות של נתג"ז בכ-200 מיליון ש"ח; וגרם בין היתר לקיטון ברווחים המדווחים של החברה בכ-863 מיליון ש"ח כתוצאה מרישום הוצאות כפחת מואץ.
עוד נמצא כי אף שחלפו 14 שנה מאז שהתקבלה החלטת שר האנרגייה והתשתיות דאז (2009) לגבש תוכנית אב לפיתוח משק האנרגייה - תוכנית האב טרם גובשה.
כן נמצא כי עד מועד סיום הביקורת (ינואר 2023) לא הסתיים העדכון של דוח המכון הגיאולוגי על השפעת תרחישי רעידות אדמה על רשת הולכת הגז אשר הוזמן בשנת 2020. הדוח האחרון הוכן בשנת 2012.
המבקר אנגלמן ממליץ כי רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגייה והתשתיות, משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות יפעלו להאריך את תוקף הרישיון של החברה, יבחנו מדי שנה את תעריפי החברה ואת השפעתם על יוקר המחיה וכן יפעלו להסדיר את חלוקת הדיבידנד מהחברה למדינת ישראל כתשואה על השקעתה. עוד מומלץ כי משרד האנרגייה והתשתיות יקבל החלטה על אחסון תפעולי ואסטרטגי של גז טבעי לעת שגרה ולעת חירום.
ליקויים משמעותיים בתכנון פרויקט הקריה הדוארית ובניהולו: לא נוהל תקציב ייעודי, השלמתו התעכבה ובוצעו שיפורים בשווי עשרות מיליוני ש"ח ללא האישורים הנדרשים. דואר ישראל לקחה על עצמה נטל כספי שיכביד על תקציב החברה במשך שנים רבות.
בשנים 2016 - 2017 הקימה חברת הדואר את מרכז הסחר המקוון במודיעין. הקמת מרכז הסחר המקוון סייעה לחברה לעמוד בהיקפים ההולכים וגדלים של תעבורת פריטי הדואר הבין-לאומי, שהיא הפעילות המרכזית של חברת דואר ישראל כיום ומנוע הצמיחה העיקרי שלה. בהמשך הקימה החברה גם את משרדי המטה שלה ושל בנק הדואר באותו מתחם, והוא הפך לקריה הדוארית.
מבקר המדינה מצא כי נפלו פגמים וליקויים משמעותיים בתכנון הפרויקט ובניהולו. לפרויקט לא נוהל תקציב ייעודי, ובוצעו התאמות ושיפורים בנכס המושכר בשווי של עשרות מיליוני ש"ח בלי שהתקבלו האישורים הנדרשים מדירקטוריון החברה ובלי שבוצע הליך מכרזי לצורך ביצועם כנדרש בחוק.
כך, חוזה ההתקשרות הראשון לשלב ב' בפרויקט עמד על סכום של 45 מיליון ש"ח לשם התאמת הנכס לצורכי החברה, אך בפועל החברה השקיעה בו כ-90 מיליון ש"ח.
כמו כן, מהביקורת עלה כי רמת הפיקוח והבקרה על תכנון הפרויקט וניהולו הייתה נמוכה ולקויה מצד החברה שבחרה לנהל פרויקט כה מהותי החורג מתחומי פעילותה השוטפת באופן עצמאי, ובלי שהפעילה מנגנוני בקרה מלאים.
עוד נמצא כי חל עיכוב בסיום הפרויקט, כי לאחר השלמת הפרויקט קיימת צפיפות עונתית בקומת התפעול והמיון בקריה הדוארית, וכי שוררת בה תופעה של "צווארי בקבוק" תפעוליים, וזאת בניגוד להימצאותם של שטחים נרחבים בלתי מנוצלים בקומות המשמשות את משרדי המטה. נוסף על כך, המעבר של יחידות בחברה אשר היו אמורות לעבור לקריה הדוארית במודיעין ובכך לתרום לחיסכון כספי ניכר לחברה טרם יצא אל הפועל. החברה לקחה על עצמה נטל כספי כבד המתבטא בהשקעה ראשונית גבוהה ובבנייה מרווחת שלא לצורך באופן שיביא להכבדה על תקציב החברה במשך שנים רבות ויש בו כדי לתרום למצבה הכספי הקשה.
בביקורת עלה עוד כי במקביל להעברת פעילות החברה לקריה הדוארית גדל מספר העובדים הזכאים לקבלת רכב צמוד במקום החזר הוצאות רכב. בין השנים 2017 - 2021 חלה עלייה בשיעור של 60% במספר הרכבים (מ-279 רכבים ל-447) אשר הוצמדו לעובדי החברה השונים לצד עלייה בשיעור של 210% בעלויות החזקתם של רכבים אלו (מכ-5 מיליון ש"ח לכ-16 מיליון ש"ח). הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הירידה בהיקף הפעילות ובמצבת העובדים הכוללת בחברה. לא נמצא כי החברה ביצעה הערכות כספיות לגידול בהוצאות החברה בעקבות העלייה הצפויה במספר הרכבים הצמודים נוכח מעבר עובדים רבים לעבודה בקריה הדוארית. כמו כן, החברה לא ביצעה עבודה להשוואת עלויות הנסיעות לפני המעבר לקריה הדוארית ולאחריו.
המבקר אנגלמן ממליץ לחברה לתקן את הליקויים הנוגעים לנכסי המקרקעין שבהחזקתה, שחלקם הועלו כבר בדוח הקודם, ובין היתר להשלים את תהליך רישומם כדין. בשיפור אופן ניהול הנכסים יש ליצור תשתית ממשית ליציבותה הכספית ולצמיחתה של חברת הדואר, כולל במסגרת תהליך הפרטה עתידי.
ליקויים באמינות אספקת החשמל: מספר דקות אי-אספקת החשמל ללקוח עלה ב-43 דקות בשנים 2021-2017. בנגב נשארו תושבים בלי חשמל פי 4 יותר זמן מאשר בגוש דן. 36% מהזכאים להנחות בחשבון החשמל (158,000 לקוחות) לא מקבלים אותן, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים.
מבקר המדינה מצא ליקויים באמינות אספקת החשמל לצרכני הקצה, כ-3 מיליון לקוחות חברת החשמל לישראל (חח"י). כך, למשל, בשנים 2017 - 2021 נרשמה מגמת הרעה באמינות האספקה ללקוח, אשר התבטאה בעלייה של 43 דקות במספר דקות אי-האספקה ללקוח הנובעת מריבוי תקלות ומגידול במשך שיקום האספקה: מ-153 דקות אי-אספקה ללקוח בשנת 2017 ל-196 דקות אי-אספקה ללקוח בשנת 2021.
עוד נמצא כי יש פערים ניכרים באמינות אספקת החשמל ובמשך שיקום האספקה בין הנפות. בנפת נגב, למשל, היה ממוצע אי-האספקה ללקוח 241 דקות בשנים 2013 עד 2021 - פי 4.1 מהממוצע בנפת גוש דן באותן שנים, 59 דקות. משך זמן השיקום הממוצע לשנים 2020 - 2021 בנפת נגב היה כ-70 דקות - פי 2.9 מזמן השיקום הממוצע בנפת ירושלים, כ-24 דקות. המבקר מצא כי 45% מהבקשות לחיבור לרשת החשמל נענו בפרק זמן של יותר משלוש שנים מהגשת הבקשה.
כן הועלה כי כ-158,000 זכאים (כ-36% מתוך כ-471,000 זכאים) אינם מקבלים הנחות בחשבון החשמל, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים. שיעור המיצוי נמוך במיוחד בקבוצת הזכאים של משפחות עם ארבעה ילדים. מרבית הזכאים שאינם מקבלים את ההנחה אינם רשומים כלקוחות החברה.
עוד הועלה כי רמת השירות במוקד 103 של חח"י נמצאת במגמת ירידה זה כמה שנים, והגברת הפעילות בערוצים הדיגיטליים של החברה אינה מספיקה כדי להפחית את העומס במוקד 103. זמן ההמתנה הממוצע למענה נציג במוקד 103 עלה מ-194 שניות בשנת 2015 ל-309 שניות בשנת 2022 - פרק זמן ארוך ב-109 שניות מיעד החברה.
המבקר אנגלמן ממליץ לחברת החשמל לפעול לשיפור אמינות האספקה ולצמצום הפערים בין הנפות, להפחית את עומס הפניות במוקד 103 על מנת להעלות את רמת השירות בו, לפעול לשיפור הטיפול בתלונות הציבור ולבחון דרכים להגדלת שיעור מיצוי הזכאות לתעריף מופחת.
מרבית השפכים מטופלים במתקני טיהור שפכים שהגיעו למיצוי יכולתם. כשליש מכמות מי הקולחים אינם עומדים בתקנות האיכות, ומים אלה משמשים להשקיה באזורים רגישים ועלולים לסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור. עלייה בכמות התקלות במשק הביוב שאף אינן מדווחות לציבור.
בעשורים האחרונים קיימת בישראל עלייה בכמות השפכים המטופלים והמושבים להשקיה חקלאית ולשימושים נוספים. מבקר המדינה מצא שמרבית השפכים מטופלים במתקני טיהור שפכים (מט"שים) שהגיעו למיצוי יכולת הטיפול שלהם. כמו כן, כשליש מכמות הקולחים המיוצרת אינה עומדת בתקנות האיכות הנדרשות, קולחים אלה משמשים להשקיה באזורים רגישים ומהווים פוטנציאל סכנה לסביבה ולבריאות הציבור. 40 מ-87 המט"שים הגדולים (46%) טיהרו את הקולחים ברמה הנמוכה מהרמה שנקבעה בתקנות. מט"שים אלה טיהרו כ-34% מסך כמות הקולחים שטופלה במט"שים הגדולים בשנת 2021. הגידול בכמויות השפכים לצד פיתוח איטי של תשתיות טיהור השפכים הנדרשות הביאו לכך שקולחים מוזרמים לנחלים ללא טיפול נאות ובניגוד לתקנות האיכות וגורמים למפגעים סביבתיים ותברואתיים. 40% ממי הקולחים בשנת 2021 לא טוהרו לרמה שלישונית שמאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות. עוד עלה כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה בכמות התקלות במשק הביוב והקולחים שאף אינן מדווחות לציבור.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה לפעול יחד ליישום מלא של תקנות איכות הקולחים ולהביא לשדרוג כלל המט"שים לרמה הנדרשת. כן עליהם להקפיד על שמירה על איכות הקולחים בכל המקטעים, החל מהפקתם ועד לשימוש בהם בידי החקלאים. כמו כן, על רשות המים, משרד הבריאות, המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד החקלאות לשלב זרועות לשם תכנון יעיל ומיטבי של משק הקולחים, אשר יביא לניצול מרבי של הקולחים ויבטיח שימוש בטוח בהם.
23 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד אזורי לא התאגדו. רק כ-1% מ-745.3 מיליוני ש"ח שאושר לתאגידי המים לייעד כהחזר לצרכנים - אכן יועד לכך, ובתאגיד מים אחד בלבד.
העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי תאגידי מים וביוב, במסגרת רפורמת התיאגוד, נועדה בין היתר לפתור כשלים מבניים שנוצרו בניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות ולהבטיח רמת שירות נאותה וניהול עסקי ומקצועי. ביקורת המעקב העלתה כי הגופים המבוקרים לא תיקנו חלק גדול מהליקויים שעלו בביקורת הקודמת.
23 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד לא התאגדו; לא יושמה המלצת משרד מבקר המדינה לפעול להסרת חסם משמעותי, שעורר התנגדות ברשויות המקומיות בעלות דירוג חברתי-כלכלי חזק ובינוני והפחית את נכונותן להתאגד עם רשויות מקומיות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך - הפער בין רשויות אלה מבחינת מצב התשתיות נוכח הזנחה רבת שנים בתחום זה ברשויות שדירוגן החברתי-כלכלי נמוך.
על אף הסבסוד השוטף הממומן מתעריפי המים והמענקים הממומנים מתקציב המדינה, לא זו בלבד שלא הושג היעד של הבאת התאגידים הזכאים לעצמאות כלכלית, אלא שהפער בינם לבין התאגידים הלא-זכאים גדל במידה ניכרת בהיבטים של רווחיות ואיתנות פיננסית ואף בהיבט התפעולי של פחת מים, ותלותם במימון שוטף מתאגידי מים שאינם זכאים הלכה וגדלה (מ-47 מיליוני ש"ח בשנת 2011 ל-162 מיליוני ש"ח בשנת 2021). כמו כן, נמצא כי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום אינו יעיל: בשנים 2015 - 2021 לא נוצלו כ-243 מיליוני ש"ח שתוקצבו לצורכי הטבה לאוכלוסיות הזכאיות, ששיעורם כ-42% מהתקציב.
כמו כן, מתוך כ-745.3 מיליוני ש"ח שהממונה אישר לייעדם כהחזר לצרכנים בכלל תאגידי המים בשנים 2014 - 2022, רק כ-7.5 מיליוני ש"ח (כ-1%) יועדו כהחזר לצרכנים ועל ידי תאגיד מים אחד בלבד (מי אונו) בשנת 2022.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד האוצר, לרשות המים ולמרכז השלטון המקומי בישראל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה.
30 מ-257 הרשויות המקומיות לא התקינו חוקי עזר לפרסום ולשילוט. ירכא וכפר יאסיף לא גבו אגרות שילוט כבר 9 שנים ו-35 שנים (בהתאמה).
מטרת התקנתם של חוקי עזר לשילוט היא לאפשר לרשויות המקומיות לפקח על הצבת שלטים ומתקני פרסום. זאת, כדי לשמור על חזות נאה ואסתטית של היישוב וכדי לקיים את האיזון הראוי בין שמירה על איכות הסביבה ובין שיקולים כלכליים של מפרסמים ובעלי עסקים המבקשים להעביר מסרים מסחריים לעוברים ושבים בתחום הרשות המקומית. נכון לספטמבר 2022, 30 מ-257 הרשויות המקומיות לא התקינו חוקי עזר לפרסום ולשילוט.
ביקורת המעקב, העלתה כי חמש הרשויות שנבדקו (טבריה, ירכא, כרמיאל, כפר יאסיף וסח'נין) לא תיקנו את רוב הליקויים שעליהם התריע מבקר המדינה בדוח הקודם שפרסם בנושא בשנת 2015.
יתרות הפיגורים בגין אגרות שילוט של שלוש מתוך חמש הרשויות המקומיות שנבדקו (טבריה, כרמיאל וסח'נין) לסוף שנת 2021 הסתכמו ב-28 מיליון ש"ח. בירכא ובכפר יאסיף אין מידע לגבי מספר שלטי החוצות שבתחום שיפוטן ואין אומדן מדויק של היקף אגרות השילוט בשתיהן. ירכא וכפר יאסיף לא גבו אגרות שילוט במשך 9 שנים ו-35 שנים (בהתאמה) ממועד חקיקת חוקי העזר שלהן לשילוט.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות שנבדקו לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהועלו בדוח המעקב. מומלץ כי משרד הפנים ישקול לכלול את נושא הטיפול בתחום השילוט בתוכנית הביקורת של רואי החשבון שמבצעים ביקורת מטעמו ברשויות המקומיות.