שני פרקים בנושא ההיערכות והמוכנות של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון להתמודדות עם איומים ממעגל שלישי הוגשו לראש הממשלה, ליו"ר הועדה לביקורת המדינה וליו"ר ועדת חוץ ובטחון, ועקב רגישותם הביטחונית ולשם שמירה על ביטחון המדינה הם לא יפורסמו לציבור.
המבקר אנגלמן על קו התפר:
הפקירו את המכשול שעלה מיליארדים, המשילות אבדה, הסכנה לאזרחי ישראל גדלה: ב 2021 נכנסו דרך הפרצות 1.4 מיליון שב"חים וגם כיום עדיין נכנסים 6,000 מידי יום. צה"ל החליט על דעת עצמו לא לתקן פרצות מ- 2017. רה"מ והקבינט ידעו על המחדל.
על העברת מחנות צה"ל ממרכז הארץ: "בתקופה של יוקר דיור כך עוכב שיווקן של עשרות אלפי יח"ד במרכז הארץ, כ- 7 שנים אחרי תחילת העברת מחנות צה"ל".
על גיוס ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל: "רק 16.5% מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות הם מהפריפריה".
על אזורי התעשייה ביו"ש: "ליקויים ביטחוניים לא תוקנו - קיימים פערים ניכרים במרכיבי ביטחון, רק מעט מחוקי העבודה מוחלים על העובדים הפלסטיניים".
על החיילים הבודדים: "54 ש"ח - זאת הייתה עליית השכר לחיילים בודדים ב- 6 השנים האחרונות".
על תנאי מחיה ללוחמים: "קרוב ל- 200 מיליון ש"ח שיועדו לשיפור התשתיות - לא נוצלו. ללוחמים מגיע תנאים טובים הרבה יותר".
על ספינות הטילים: "בעיה בהגנה על המרחב הימי- פיגור של 4 שנים באספקת ספינות מגן".
על מערך השיריון: "משנת 2016 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים".
להלן הודעות לכל אחד מהנושאים:
בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מאיו"ש לישראל. ההשקעה בהקמת המכשול עמדה על 8.3 מיליארדי ש"ח עד לשנת 2021 ובתוספת עלויות תחזוקה שנתיות שעמדו בשנת 2021 על כ-161 מיליון ש"ח. בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר.
בעת הקמת מכשול קו התפר סדר הכוחות (סד"כ) הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%.
במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר.
מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה באיו"ש, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (כ-73 ק"מ) ו-34% (כ-34 ק"מ) מהגדר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, בהתאמה.
מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב.
ממסמכי פקמ"ז עלה כי גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918,000 וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטמ"רים אפרים ומנשה.
הביקורת העלתה כי להחלטת צה"ל (פקמ"ז) מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ.
החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף בתקופת ההסכם. עוד עלה כי החלטה זו לא תועדה במסמכי משהב"ט וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולאישורו.
החלטת צה"ל (פקמ"ז) להפסיק לתקן את הפרצות החוזרות ונשנות במכשול קו התפר הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול (מ-92% כשירות ב-2018 ל-52% כשירות בסוף שנת 2021, על פי נתוני אוגדת איו"ש) ומשמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל.
המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום סד"כ וריבוי הפרצות בגדר - הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשהב"ט והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.
עוד עלה כי לאחר שנת 2017 המצב הפיזי של המכשול המשיך להתדרדר ובד בבד המשיך להצטמצם היקף הסד"כ שצה"ל הקצה לפעילות במרחב התפר, והדבר תרם לערעור תודעת הגדר והמשילות בגזרת מרחב התפר ולהגברת הסיכון הביטחוני, ובפועל סיכון זה התממש במשך השנים, ובייחוד בשנת 2022.
במהלך הביקורת, באפריל 2022, ובעקבות גל פיגועים הוקצה תקציב בסך 360 מיליון ש"ח ע"י הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך הקמת חומה שתחליף מקטע גדר באורך 40 ק"מ בגזרת חטמ"ר מנשה מתוך עלות הקמה משוערת של חומה לאורך כל קו התפר בסך של כ-2.4 מיליארד ש"ח. השקעה זו עשויה אומנם לצמצם את תופעת ההסתננות במקטע מסוים, אולם בהיעדר תוכנית שלמה ומקיפה יש חשש שתימשך תופעת ההסתננות, על הסיכון הנשקף בגינה.
המבקר מצא כי עד לפיגועים הללו, הגדרת משימת צה"ל בנוגע להסתננות פלסטינים מאיו"ש לישראל לא הייתה ברורה ולא הייתה מתואמת בין הדרגים המבצעיים השונים (מטה כללי, פיקוד, אוגדה, חטיבה). המסרים הלא אחידים והשינוי בהגדרת המשימה ממניעת תופעת ההסתננות, דרך צמצומה וכלה בתיעולה ובניטורה, התרחשו בלי שחל שינוי בהנחיות שר הביטחון לגבי תפקיד מכשול קו התפר.
עוד נמצא כי מערך האיסוף, המשמש מרכיב חשוב במענה המבצעי במרחב התפר, לוקה בחסר. לדוגמה, החוסרים בכיסוי האיסופי - כך שחלק ניכר מאזור מכשול קו התפר אינו נצפה במערכות התצפית הקיימות, המחסור בתצפיתניות (10% - 25% מהתקנים אינם מאוישים) והמגבלות של אמצעי התצפית הקיימים. נוכח החוסרים שצוינו לעיל נפגעת היכולת של כוחות צה"ל להתמודד עם תופעת המסתננים. ההצטיידות באמצעי איסוף מסויימים בחמ"לי האיסוף בתפר שעתידה להתרחש עד סוף שנת 2023 (כמה עשרות של אמצעי איסוף מסויימים) צפויה לשפר את יכולות האיסוף בתפר אולם נוכח העובדה כי התוכנית אינה כוללת הקמה של כל אתרי התצפית הנדרשים, שדרוג של כל האתרים הקיימים ושילוב של מערכת תצפית מסוימת בכל חמ"לי החטמ"רים האחראים לקו התפר, המענה האיסופי ימשיך להיות חלקי.
שלא בהתאם לנדרש על פי הפקודה לסיכול ולמניעת הסתננות לשטח ישראל, מבקר המדינה מצא שבשנים 2019 - 2021 כוחות צה"ל בחטמ"ר מנשה לא הגיבו על כל אירועי הסתננות שאותרו באמצעות התצפיות. במשך השנים שיעור תגובותיהם על אירועים אלה הלך ופחת.
בתחילת מאי 2022 אישר הרמטכ"ל תוכנית להמשך מבצע "שובר גלים" ולהרחבתו וזאת מתוך תקציב צה"ל. ההיקף התקציבי של התוכנית הסתכם ב-472 מיליון ש"ח, מתוכם 415 מיליון ש"ח בשנת 2022. כ-63% (295 מיליון ש"ח) מתקציב התוכנית מיועד לתגבור הסד"כ לפעילות בט"ש לאורך קו התפר על ידי גדודי מילואים, וכ-8.5% (40 מיליון ש"ח) מיועד לביצוע תיקונים בגדר ולהוספת רכיבים פיזיים למרחב הגדר.
אלא שהמבקר מצא שגם התגבור הניכר בסד"כ הצבאי במרחב התפר מסוף מרץ 2022 בשיא התגבור - כמעט הכפלה של הסד"כ בכל גזרת איו"ש - לא הביא למניעת חדירה לשטח ישראל (עד כ-6,000 שב"חים נכנסים לישראל ביום) וליישום המענה המבצעי הנדרש. זאת נוכח הנזקים הרבים שממשיכים להיגרם לגדר (כ-100 פרצות ביום בממוצע, הגם שכיום הן מתוקנות בתוך יממה, על פי מינהלת גבולות ותפר) ואובדן המשילות בקו התפר.
משמעות הדבר, כפי שעלה מקביעת הרמטכ"ל, שהמענה המבצעי הקיים נכשל.
עוד עלה כי כוחות צה"ל המתגברים את מרחב קו התפר ממאי 2022 ומאבטחים את הפרצות בגדר, שוהים בעמדות שמירה ארעיות ולא מוסדרות, באופן שאינו מותאם לתנאי השטח ולשהות ארוכת טווח בת מספר חודשים.
מנתוני משטרת ישראל עלה כי בשנת 2021 מספר המעצרים של השב"חים מתוך כלל השב"חים הנכנסים לישראל היה זעום ועמד על 6,823 מעצרים מתוך אומדן של כ-1.4 מיליון כניסות שב"חים לישראל (על פי נתוני גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש) מגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה. נתון זה מתחדד נוכח זאת שמספר כניסות השב"חים לישראל מוטה כלפי מטה נוכח הפערים באיסוף שתוארו לעיל ונוכח העובדה שהוא לא כולל את כל הגזרות. כמו כן, מנתוני מג"ב איו"ש עלה כי מספר המסתננים שמעוכבים לחקירה (3,185 ב-2021) מצומצם מאוד יחסית להיקף התופעה (כאמור, כ-1.4 מיליון כניסות של שב"חים ב-2021). עוד עלה כי נעצרו 5% מכלל המסיעים שנחקרו בתקופה שנבדקה.
המבקר מצא כי נוכח החלטת פקמ"ז בשנת 2017 שלא לתקן את הגדר בהתרחש נזקים חוזרים, היקף תיקוני הגדר שביצעה החברה שאחראית לתחזוקת גדר קו התפר בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה (חברה א') פחת בכ-78% והיקף הטיפולים התקופתיים שביצעה החברה בגזרות אלה פחת בכ-30% בממוצע, לפי נתוני אוגדת איו"ש - בה בשעה שהיקף ההתקשרות החוזית של משהב"ט עם החברה נותר בסך כ-10 מיליון ש"ח בשנה. כמו כן, אף שהנתונים המלאים על פעילות חברה א' לתחזוקת המכשול האינדיקטיבי נמצאים בידי מנהלת גבולות ותפר, היא לא זיהתה את הצמצום בפעילות החברה בשנים 2021-2018 ולא הביאה לידיעת מנה"ר את הצורך לבחון עדכון ההסכם עם החברה בעקבות החלטת צה"ל (פקמ"ז), ומנה"ר המשיך להאריך ולחדש את ההתקשרות עם חברה א' בהיקף כספי דומה.
לצורך הקמת הגדרות ותחזוקתן קיים משהב"ט החל משנת 2002 מכרזים פומביים שבהם זכו שלוש החברות. מכרזים אלו כללו התקשרויות לתחזוקת הגדר למשך כמה שנים. מאז תום תקופת התחזוקה שנקבעה במכרז ההקמה, התקשרויות אלו נמשכות, נכון למועד סיום הביקורת עד סוף שנת 2024, במתכונת של פטור ממכרז שמתחדש מדי מספר שנים. היקף ההתקשרות הממוצע, הפטור ממכרז, לנושא זה, בשנים האחרונות הוא כ-18 מיליון ש"ח לשנה. התקשרות רבת שנים באמצעות הגדרה של פטור ממכרז, הגם שהיא מתאפשרת בחוק חובת המכרזים, עלולה להוביל למצב של "לקוח שבוי", על כלל השפעותיו.
המבקר אנגלמן ציין כי כדי להבטיח שמירה על אפקטיביות המכשול וכדי לוודא שההשקעות והפעולות שבוצעו לאחרונה יתרמו לצמצום תופעת ההסתננות בכללותה, ובהמשך לאמירת ראש הממשלה ושר הביטחון באפריל 2022 כי הקמת המכשול לכל אורך קו התפר היא חלק מתפיסת ההגנה ולצורך כך נדרשת תוכנית רב-שנתית, על המל"ל לוודא את גיבושה של תוכנית רב-שנתית מקיפה שתכלול את כלל ההיבטים הנדרשים להקמה ולשימור של מכשול אפקטיבי אשר ירתיע מסתננים מלעבור לישראל. מתוך הבנה כי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות ממרחב התפר מחייבת טיפול של כלל גורמי הביטחון והאכיפה, מומלץ כי תוכנית זו תובל על ידי צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממערכת הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים, ממשרד המשפטים, ממשרד האוצר ומגורמים רלוונטיים נוספים. עוד מומלץ כי בתום גיבוש התוכנית הרב-שנתית, ראש הממשלה ושר הביטחון יביאו את התוכנית לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך אישורה תוך הקצאת תקציבים והגדרת לוח זמנים למימושה.
מבקר המדינה בדק את תנאי המחיה והתשתיות של הלוחמים ביבשה, בשירות חובה ובמילואים - ובחן, בין היתר, תוכניות של צה"ל לטיפול בפערים ובתנאי המחיה והתשתיות במחנות הכשרה, במחנות אימונים ובמוצבים עיקריים.
צוות הביקורת סייר בחמישה מחנות הכשרה, בארבעה מחנות אימונים ובשמונה מוצבים בשלושת הפיקודים המרחביים. כמו כן ביצע משרד מבקר המדינה סקר בקרב 821 לוחמים ולוחמות בשירות ששהו במהלך החודשים נובמבר 2021 עד אפריל 2022 בתעסוקה מבצעית ובאימונים.
נוסף על כך, ב-2.10.22 פורסם דוח ביניים מיוחד בנושא תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים שהציג את ממצאי ביקור מבקר המדינה בבסיס האימונים של חטיבת כפיר בבקעת הירדן ובמוצב יקיר בשומרון שהתקיים ב-4.8.22. בדוח הביניים פורטו ממצאים והמלצות בהיבטים של תנאי מחיה ותשתיות, רפואה, מזון ומים, מוכנות, ציוד ועוד.
תוכניות "עוז לחייל" ו"מחנות אימונים" נועדו לשפר את תנאי המחיה והתשתיות של הלוחמים במחנות ההכשרה ובמחנות האימונים. המבקר מצא כי התקצוב בפועל לתוכניות היה 492.6 מיליוני ש"ח והיה קטן בשנים 2016 עד 2021 בכ-27% לעומת התכנון שהיה 676 מיליוני ש"ח. עקב כך, זרוע היבשה לא מימשה חלק מהתוכניות שתכננה בתחום התה"ל (תשתיות ההכרחיות לחייל) במחנות ההכשרה ובמחנות האימונים.
עוד נמצא כי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לא קיים נוהל לקביעת ציוני הכשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות צה"ל. בפועל ציוני הכשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות ההכשרה, במחנות האימונים ובמוצבים אינם מבוססים על אמות מידה מוגדרות, קריטריונים אחידים או נוסחה קבועה אלא על בסיס הניסיון וחוות הדעת הסובייקטיבית של אנשי הלוגיסטיקה.
על פי נתוני צה"ל, כ-19% מציוני כשירות התשתיות משקפים מצב כשירות גרוע ובינוני. במסגרת הסיורים שביצעו נציגי משרד מבקר המדינה במבני מגורים, שירותים, מקלחות, מטבחים וחדרי אוכל בחמישה מחנות הכשרה, בכ-37% מהתחומים שנבדקו נמצאו תשתיות לא תקינות או תקינות באופן חלקי.
על פי נתוני צה"ל, שיעור ציוני הכשירות המשקפים מצב בינוני וגרוע נע בין 5% ל-33%, בעוד על פי הסקר שביצע משרד מבקר המדינה שיעור המרוצים חלקית והלא מרוצים נע בין 29% ל-40%. כמו כן, שיעור ציוני הכשירות המשקפים מצב טוב מאוד במחנות האימונים נע בין 40% ל-79%, בעוד על פי סקר משרד מבקר המדינה שיעור הלוחמים המרוצים מאוד נע בין 18% ל-28%.
על פי נתוני צה"ל, 3% עד 12% מציוני כשירות התשתיות במוצבים בשלושת הפיקודים משקפים מצב כשירות גרוע ובינוני, בעוד שעל פי סקר משרד מבקר המדינה 31% עד 36% מהלוחמים מאוד לא מרוצים או מרוצים באופן חלקי מהתשתיות של המגורים, השירותים, המקלחות וחדרי האוכל במוצבים.
מכלל הליקויים שנמצאו במטבחים בלטו שני ליקויים עיקריים: נזילה או מים עומדים (54% מהביקורות) ואריחים חסרים ברצפה (37% מהביקורות). מכלל הליקויים שנמצאו במגורים, בשירותים ובמקלחות בלטו שלושה ליקויים עיקריים: היעדר רשתות או חלונות במגורים (36% מהביקורות); פטרת, אבנית או עובש בשירותים ובמקלחות (35% מהביקורות); ואסלה לא תקינה בשירותים (32% מהביקורות).
ליקויים אלה פוגעים בתנאי המחיה של הלוחמים ואף עלולים להזיק לבריאותם. כך למשל, נזילות ומים עומדים מהווים סכנה להתפתחות חיידקים ומפגעים העלולים להינתז אל המזון. עובש ופטרת בקירות ובתקרה פוגעים באיכות האוויר שהלוחמים נושמים ועלולים לגרום לזיהומים ולהתפתחות מחלות.
עוד נמצא כי דיווחי החיילים על תקלות תשתית במחנות נעשים על פי המקובל בכל מחנה ומחנה ולא באופן אחוד, מרכזי ומקוון - וכי טרם הוכנו תוכניות עבודה ייעודיות לטיוב התשתיות ללוחמות.
המבקר אנגלמן ציין כי תנאי מחיה ותשתיות ראויים ומכבדים משפיעים בין היתר על המוכנות והמוטיבציה של לוחמים בשירות חובה ובמילואים לשרת בצה"ל. נוסף על כך, לתשתיות של המגורים, השירותים והמקלחות, חדרי האוכל והמטבחים יש השפעה על אפקטיביות ההכשרות, האימונים ומשימות התעסוקה המבצעית של לוחמים. מומלץ כי צה"ל יפיק לקחים מתמונת המצב שעולה מדוח זה וייתן מענה לפערים בתנאי המחיה ובתשתיות של הלוחמים.
מבקר המדינה בדק את אופן תיקון הליקויים העיקריים שצוינו בדוח שפרסם בנובמבר 2016 בעניין המיון והגיוס לצה"ל, וכן העלה ממצאים חדשים.
המבקר מצא כי בשנתוני הלידה 1998 - 2003 חלה עלייה של כ-4% (לעומת הפוטנציאל בכל שנה) באי-גיוס מסיבת "תורתו אומנותו" בקרב גברים, ועלייה של כ-2% באי-גיוס מסיבות דת בקרב נשים. כן חלה לגבי שנתוני לידה אלו עלייה של כ-1% באי-גיוס מסיבות רפואיות הן בקרב גברים (למעט שנתון לידה 2003 לגביו צפויה ירידה קלה) והן בקרב נשים.
בסך הכול חלה לגבי שנתוני הלידה 1998 – 2003 עלייה באי-גיוס מכלל הסיבות יחד בשיעור של כ-3.5% בקרב גברים וכ-2.5% בקרב נשים, כך שסך שיעור אי-הגיוס החזוי לצה"ל לילידי שנת 2003 (ששנת גיוסם העיקרית היא שנת 2021) עומד על 31% עבור גברים ו-45% מפוטנציאל הגיוס לנשים.
בביקורת המעקב עלה כי שיעור המלש"בים שעבורם לא נקבע פרופיל רפואי במסגרת הצו הראשון עומד עדיין על כ-40% ולא פחת לעומת הביקורת הקודמת. עוד עלה כי מיטב ומקרפ"ר לא קבעו יעד רב-שנתי להעלאת השיעור הנמוך של המלש"בים שהפרופיל שלהם נקבע בהתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס. עיכובים בסיכום הפרופיל הרפואי עלולים לצמצם את אפשרויות המיון והשיבוץ של המלש"בים, התלויות בפרופיל זה.
בביקורת הקודמת עלה כי עבודתם של רוב רופאי הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס לא נבדקה אחת לשנה כנדרש בהנחיה של מקרפ"ר. הליקוי לא תוקן: על פי האסמכתאות השמורות בענף מיון רפואי (מיו"ר) שבמקרפ"ר, בשנים 2020 – 2021 ביצעו הרופאים הראשיים כ-3% מהבקרות הנדרשות על הרופאים בלשכותיהם; למעט בלשכת תל השומר, ביצע ענף מיו"ר בשנת 2020 בקרה חלקית אחת בכל אחת מן הלשכות, ולא שתיים כנדרש בהנחיה העדכנית. בקרות אלו היו חלקיות שכן לא כללו בדיקות מדגמיות של תיקים ורופאים. בלשכת תל השומר ביצע הענף בשנה זאת שתי בקרות חלקיות שונות. בשנת 2021 חל שיפור: בשלוש לשכות (תל השומר, חיפה וטבריה) בוצעו שתי בקרות בשנה כנדרש, ואולם בלשכת ירושלים בוצעה בקרה אחת בשנה, ובלשכת באר שבע אמנם בוצעו שתי בקרות, אבל שתיהן היו חלקיות לא כללו בדיקה מדגמית של תיקים.
בביקורת הקודמת עלה כי בביקרות שעשה צוות הבקרה של מקרפ"ר נמצאו בכ-26% מהתיקים טעויות "מהותיות" בשיקול הדעת של רופאי הוועדה, לדוגמה: אי-קביעת סעיף ליקוי כשנדרש, סיכום התיק ללא בירור מעמיק, היעדר התייחסות למסמכים רפואיים ולבעיות בריאות שצוינו בשאלון הרפואי וקביעת סעיף ליקוי שגוי. בביקורת המעקב נמצא כי ענף מיו"ר לא דוגם את כל סוגי התיקים הרפואיים שבלשכות הגיוס, אלא מתמקד בתיקים הרפואיים שהם "מורכבים" בראייתו. כמו כן, בתקופת ביקורת המעקב, ובשונה מהביקורת הקודמת, תוצאות הבדיקות המדגמיות שביצע ענף מיו"ר נוסחו על פי רוב כשאלות בלבד המופנות אל הרופא הראשי של הלשכה הנבדקת, ללא שניתנה בהן הכרעה מקצועית של ענף מיו"ר. כלומר, מתוצאות הבדיקות המדגמיות לא ניתן היה להבין אם בעבודת הרופאים נפלו טעויות בשיקול הדעת המקצועי.
בביקורת הקודמת נמצא כי המדור הפסיכוטכני לא קבע באיזה שלב במהלך שירותו ייערך ריאיון המשוב עם המראיין. כמו כן נמצא כי עם חלק מהמראיינים התקיימו ראיונות משוב בשלבים מתקדמים מאוד של שירותם הצבאי, ועם חלקם אף לא התקיימו כלל ראיונות משוב. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: נקבע בנוהל טווח זמן לביצוע ריאיון משוב, ולפיו כל חריגה ממנו מחייבת אישור של ראש מדור פסיכוטכני. עם זאת נמצאו חריגות בהיקף של 16% מנוהל המשוב, ואישור החריגות אינו מתועד בכתב.
בביקורת הקודמת נמצאו ליקויים בתיעוד במערכת הצבאית הממוחשבת לטיפול בלקוח, של פעולות שביצעו כלל הגורמים המטפלים במלש"בים. המבקר מצא כי ליקוי זה לא תוקן - נמצאו היעדר תיעוד וחוסרים בתיעוד והזנה של מסמכים הן במערכת לטיפול בלקוח והן במערכות ממוכנות אחרות וכן תקלות בתיעוד במערכת הניהול (שאליה מוזנים נתונים של המלש"ב). זאת בשים לב לכך שבמשך השנים גדל מספר הפניות למיטב באמצעות הערוצים הדיגיטליים מ-152,230 בשנת 2017 ל-1,346,150 בשנת 2021 (עלייה של כ-800%) ולעומת זאת פחת מספר הפניות הטלפוניות בשנים אלה מ-1,524,869 ל-1,235,000 (ירידה של כ-19%); ושבסך הכול מסתמנת מגמת עלייה בשיעור של כ-54% במספר הפניות הכולל למרכז השירות, משנת 2017 לשנת 2021.
בביקורת הקודמת נמצא כי חלים שיבושים רבים ותדירים ברציפות התפקוד הן של שרתי המוקד הטלפוני שבמרכז השירות והן של שרתי מערכת הניהול, ובעקבות שיבושים אלה המערכות מושבתות ("נופלות" או "לא מגיבות") או עובדות באיטיות; והדבר קורה מדי חודש. המבקר מצא כי הליקוי במערכת הטלפוניה תוקן, אולם לגבי מערכת הניהול הליקוי לא תוקן, ועקב כך נגרמת פגיעה בשירות למלש"ב.
בביקורת הקודמת נמצא כי קיים ריבוי מקורות מידע בנוגע לסוגיות שונות בטיפול בפניות של מלש"בים - הנחיות מסוימות באתר "מתגייסים" והנחיות אחרות בקובצי ההוראות השונים - וכן חוסר בהירות בחלק מן ההוראות עצמן. הליקוי תוקן במידה מועטה: ההפניות למידע בדף הבית של אתר "מתגייסים" מכילות כפילויות ואינן מסודרות על פי הגיון מסדר. כתוצאה מכך הדף אינו ידידותי למשתמש ומקשה על ההתמצאות באתר "מתגייסים"; והמידע העומד לרשות המלש"בים והגורמים המטפלים בנושא בקשות למיונים ולשיבוצים כולל הנחיות שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו.
דרכי הפנייה למיטב מפורסמות באתר "מתגייסים" וכוללות פניות באמצעות האתר, הדואר האלקטרוני, המוקד הטלפוני ועוד. פניות אלה מתועדות במערכות שבמרכז השירות ומטופלות בהתאם.
מבקר המדינה מצא שקיימים ערוצי פנייה שאינם רשמיים ושלא באמצעות מרכז השירות במיטב, ומבלי שערוצים אלה מתפרסמים באתר "מתגייסים". קיומם של ערוצים כאלה עלול לפגוע בשוויון ההזדמנויות של המלש"בים.
בצה"ל קיים מגוון תפקידים בעולמות הטכנולוגיים המקנים למשרתים בהם ניסיון הנחשב למועיל בשוק העבודה האזרחי, ומשכך הם נחשקים על ידי מלש"בים רבים. ככלל, על מנת להשתבץ לתפקידים אלו יש לעבור מיון קדם צבאי בשלב המלש"ב. הגופים הטכנולוגיים המרכזיים בצה"ל הם חיל המודיעין ואגף התקשוב. מבקר המדינה מצא כי שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים הוא כמחצית משיעורם ביחידות בכלל צה"ל: כ-16.5% במסלולים הטכנולוגיים העיקריים לעומת כ-32% ביחידות בכלל צה"ל.
המבקר אנגלמן ממליץ לאכ"א ומיטב לפעול לתיקון הליקויים בשני תחומים מרכזיים - התחום הרפואי ובתחום הטיפול בפניות המלש"בים - שכן קביעת הפרופיל הרפואי היא הבסיס לעתידו של המלש"ב בשירות הצבאי, והטיפול בפניות מלש"בים עשוי להשפיע על עתידם הצבאי.
על פי פקודות הצבא, יש שני סוגים של חיילים בודדים - חיילים בודדים מובהקים, לרבות אלו שהגיעו מחו"ל אף שאינם חייבים בגיוס, וחיילים בודדים חסרי תמיכה משפחתית. מספר החיילים הבודדים ששירתו בצה"ל בדצמבר 2021 עמד על 6,613. מרבית החיילים הבודדים נשארים בארץ, כאשר שיעור החיילים הבודדים שנשארו בארץ מתוך אלו שלא נולדו בארץ ושהשתחררו בשנים 2017-2020 עומד על 87%.
מבקר המדינה ערך ביקורת מעקב לגבי אופן תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת שהתפרסמה במרץ 2018.
לאחר שהביקורת הקודמת העלתה כי משנת 2010 אכ"א לא בחן את מכלול צורכי הקיום של החיילים הבודדים, בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: החל מינואר 2022 הועלו דמי הקיום של כלל חיילי צה"ל ב-50% וכן ניתן לחיילים הבודדים מענה כלכלי זמני בתקופת הקורונה, אולם מאז הביקורת הקודמת, בשנים 2017 - 2022, ההכנסה החודשית מצה"ל (ללא דמי קיום) של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 ש"ח בלבד, מ-1,082 ש"ח ל-1,136 ש"ח.
רק 5% מהמשיבים לשאלון של משרד מבקר המדינה דיווחו שהמשכורת שלהם (ובכלל זה דמי הקיום) כיסתה את כל ההוצאות שלהם. 38% מהם השיבו שמשכורתם הצבאית כיסתה פחות מ-50% מהוצאות המחיה החודשיות שלהם. הדבר קיבל ביטוי גם בשיעור שביעות הרצון הכללית של החיילים הבודדים מהסיוע שקיבלו מצה"ל, כפי שהוא משתקף מהתשובות על השאלון, שנותר נמוך - 40% (שיעור שביעות הרצון בביקורת הקודמת היה 43%).
ליקוי נוסף שתוקן במידה מועטה נוגע לסיוע שנותן צה"ל לחיילים הבודדים בתחום הדיור. בשנת 2018 ביצע אכ"א עבודת מטה בנושא הדיור, שעסקה בשלושה פרויקטים שנועדו לסייע לטיוב תנאי הדיור - הקמת בית החייל בראשון לציון, הקמת מבני מגורים לחיילים במסגרת פרויקט "אופק רחב", והלנת לוחמים בחדר לבד במסגרת "בית חם". אך המבקר מצא כי הפרויקטים הללו לא יעניקו לכלל החיילים הבודדים פתרונות דיור שימלאו באופן המיטבי את צורכיהם האישיים: למעט הוספת עשר דירות "בית חם", שני הפרויקטים הראשונים לא הושלמו, והצפי להשלמת פרויקט "אופק רחב" הוא בשנת 2028.
רוב החיילים הבודדים (57% מהם) מתגוררים בדירות שכורות, ועל פי התשובות על השאלון 44% מהשוכרים נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה. מהחישובים שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי קיימת שחיקה בסיוע שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים במסגרת השתתפותו בהוצאות שכר דירה (עלייה של 3.9% בהיקף הסיוע, מ-1,300 ש"ח בשנת 2017 ל-1,351 ש"ח בשנת 2022) ביחס לעלייה בהוצאה הממוצעת עבור שכירות חודשית על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) (עלייה של 11%, מ-1,300 ש"ח בשנת 2017 ל-1,443 ש"ח בשנת 2022).
מאז הביקורת הקודמת, הקים צה"ל מינהלה שתטפל בין היתר בהגדלת שיעור ההתייצבות של החיילים הבודדים בסדנאות הכנה לשחרור - ואת "מרכז הבודדים" שמפקח על ההתייצבות בסדנאות אלה. עם זאת, נמצא כי שיעור ההתייצבות בסדנאות של החיילים הבודדים פחת מ-59% בשנת 2016 ל-42% בשנת 2021.
על פי התשובות על השאלון מבקר המדינה, הסיבות העיקריות לאי-השתתפות בסדנאות היו אי-קבלת זימון לסדנאות (31%) או אי-ידיעה על קיומה של הסדנה (23%), והדבר מעיד על ליקויים בזימון המשתתפים. לדברי ראש המינהלה, קיום הסדנאות רק בעיר רחובות מהווה חסם להתייצבותם של החיילים הבודדים שמתגוררים בכל רחבי הארץ.
המבקר מצא כי למרות פעולות אכ"א להסדרה של פעילות העמותות המסייעות לחיילים הבודדים באמצעות ארגון "יחד למען החייל", ופרסום רשימה של 40 עמותות המאושרות לסיוע - 22 (מתוך 31) מהעמותות שנתנו סיוע לחיילים בודדים אינן נכללות ברשימת העמותות שאישר אכ"א.
46% מהחיילים הבודדים המשוחררים ציינו בשאלון כי הם שבעי רצון מהסיוע שהם קיבלו או עדיין מקבלים ממשהב"ט, ו-23% ציינו כי הם שבעי רצון במידה נמוכה עד נמוכה מאוד, בעיקר מהסיבות של קשיים כלכליים ובירוקרטיה.
באשר לייעוץ ולהכוונה של משהב"ט, 25% מהמשיבים על השאלון בביקורת המעקב ציינו כי לא נוצר כלל קשר בינם לבין המחוז , ו-65% מהם לא היו מודעים לכך שבאפשרותם לפנות למחוז. יתר על כן, על פי התשובות על השאלון רק 53% מהמשיבים שכן קיבלו מענה מהמחוז היו שבעי רצון ממנו.
יותר ממחצית המשיבים על שאלון מבקר המדינה לא הכירו את "מרכז הבודדים" (55%) שהוקם במרץ 2020 - ורק 50% מהמשיבים דיווחו שהיו שבעי רצון ממנו. החיילים שלא היו שבעי רצון ציינו כי לא היו בידי צוות המרכז מלוא הכלים, הידע והסמכויות הנדרשים על מנת לסייע לחייל הבודד, וכי מוטל על המרכז עומס פניות. כמו כן משיבים התלוננו על היחס שקיבלו ב"מרכז הבודדים".
61% מהמשיבים ציינו שנזקקו לסיוע מצה"ל במהלך שירותם הצבאי בתחומים נוספים שהם לא קיבלו מענה בעניינם: סיוע כלכלי (32%), התחשבות ואמפתיה מצד גורמי הצבא ובעיקר המפקדים (20%), תמיכה נפשית (19%) והכנה לחיים האזרחיים (8%).
קרוב למחצית מהמשיבים (47%) ציינו שכחיילים בודדים משוחררים הם נזקקו לסיוע נוסף שאינו נכלל בסיוע שנותן משהב"ט, בעיקר תמיכה כלכלית (50% מהמשיבים), סיוע בלימודים (19%) והכוונה בחיים האזרחיים (19%).
לחיוב צוין כי בעוד שהביקורת הקודמת העלתה כי רק 15% מהחיילים הבודדים המשוחררים מימשו את הטבת המימון המלא להלנה בבית החייל למשך שלושה חודשים ממועד השחרור - בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן באופן מלא: משהב"ט סייע בשנת 2021 ל-3,195 חיילים בודדים משוחררים (99% מהמספר הממוצע של החיילים הבודדים שהשתחררו בשנים 2020 - 2021) בשכר דירה בשנה הראשונה לשחרורם בסכום של עד 1,000 ש"ח לחודש. ניתן סיוע חד-פעמי בסך של כ-5,000 ש"ח, מהשנה השנייה לשחרור עד השנה החמישית, לחיילים בודדים משוחררים שלא קיבלו סיוע בשכר דירה מכספי החוק בשנה הראשונה לשחרורם.
עוד מצא המבקר כי מאז הביקורת הקודמת ביצע צה"ל עבודות מטה ומהלכים גם בנוגע לשיפור המענה על צורכי החיילים הבודדים. לצורך טיוב המענה שנותן צה"ל לחיילים הבודדים החלה במרץ 2020 יחידת מופת שבאכ"א להפעיל את "מרכז הבודדים".
כן נמצא כי מספר החיילים הבודדים המשוחררים שקיבלו סיוע בלימודים גדל ב-34% (מ-1,468 ל-1,973) בשנים 2018 עד 2021, וכי שיעור שביעות הרצון מסיוע זה הוא גבוה (71%). בשנת 2021 קיבלו 59% מהחיילים הבודדים שהשתחררו (1,973 מתוך 3,327) סיוע בלימודים (בכל המסלולים) - ובשנת 2021 הסתכם הסיוע של משהב"ט ב-24.6 מיליון ש"ח.
המבקר אנגלמן ממליץ כי צה"ל ומשרד הביטחון ישקלו את הדרכים לשיפור המענה הניתן לחיילים הבודדים בתחומים שבהם נזקקו לסיוע נוסף ובכלל זה סיוע כלכלי, התחשבות ואמפתיה מצד גורמי הצבא ובעיקר המפקדים, תמיכה נפשית, ליווי והכנה לחיים האזרחיים וסיוע ללימודים. כמו כן ממליץ המבקר כי צה"ל יבחן את המשמעויות של הסטת המשאבים המופנים למימון פתרונות דיור אחרים לטובת השתתפות בשכר דירה של יותר חיילים בודדים ולעדכון סכום ההשתתפות בשכר דירה בהתאם לעליית שכר הדירה במשק. זאת כדי שהסיוע של צה"ל לחיילים בודדים יספק מענה על צורכיהם הבסיסיים.
תוכנית שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) 3 היא תוכנית לאומית אסטרטגית שבמסגרתה פועלות מערכת הביטחון (מעהב"ט) ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעתקת מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לצורך שיווק הקרקעות במחנות המתפנים ובכך להגדיל את היצע יחידות הדיור (יח"ד) ב-69,185 יח"ד.
התוכנית מתמקדת בפינוי יחידות צה"ל משישה מחנות עיקריים הממוקמים ברובם במרכז הארץ (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה) למחנות קולטים, לאחר השלמה של עשרות פרויקטים של בינוי ותשתיות במחנות אלה.
על פי סיכום שוה"ם 3, שעליו חתמו במרץ 2015 רמ"י, משרד הביטחון (משהב"ט) ומשרד האוצר, לוח הזמנים להשלמת התוכנית (פינוי המתחמים האחרונים) היה ינואר 2023; נכון למועד סיום הביקורת, מועד זה נדחה בכמעט שש שנים - לנובמבר 2028.
תקציב התוכנית מסתכם בכ-18.5 מיליארד ש"ח שרמ"י משלמת למשהב"ט ושממומנים מהכנסות משיווק הקרקעות במחנות המפונים. לתוכנית שוה"ם 3 חשיבות ברמה הלאומית וברמה הביטחונית. ברמה הלאומית מטרתה להקל את משבר הדיור כיוון שהמחסור ביח"ד, ובפרט באזור המרכז, הוא אחד הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור בכ-51.2% מינואר 2015 - אז התקבלה החלטת הממשלה למימוש התוכנית - עד מאי 2022. ברמה הביטחונית מטרתה לאפשר את התעצמותו של צה"ל ואת שיפור התשתיות במחנותיו.
מבקר המדינה מצא כי יותר משבע שנים לאחר צאת תוכנית שוה"ם 3 לדרך, פינתה מעהב"ט 5,323 דונם (כ-65%) מתוך סך השטח שנדרשה לפנות במסגרת הסיכום שמסתכם בכ-8,181 דונם. שלושה מחנות פונו באופן מלא (שדה דב, סירקין וטירה); יתר השטחים (כ-35%), שמסתכמים ב-2,858 דונם טרם פונו (מחנות תל השומר וצריפין פונו באופן חלקי ובמחנה גנים לא החל הפינוי); רובם המכריע (כ-95%) בשל עיכובים במימוש פרויקטי ה-PFI - מרה"ס ואופק רחב.
שיווקן של 15,929 עד 22,680 יח"ד שרובן במרכז הארץ, מתוך כלל יח"ד המתוכננות במחנות המתפנים (69,185), מתעכב בשל עיכובים בפינוי המחנות ובשל העיכוב בפרויקטי ה-PFI - מרה"ס ואופק רחב.
יצוין כי על פי נתוני התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה לשנים 2017 עד 2040, צורכי הדיור במרכז הארץ בשנים 2021 עד 2030 נאמדים בממוצע בכ-24,000 יח"ד לשנה. מכאן, שבהיקף העיכובים יש כדי לשקף את השפעתם הניכרת על הצורך האסטרטגי-לאומי ביח"ד באזור המרכז.
על פי נתוני רמ"י, בעיבוד של משרד מבקר המדינה, נכון למועד סיום הביקורת מתוך 69,185 יח"ד המתוכננות בשטחי המחנות המתפנים במסגרת תוכנית שוה"ם 3 - פוטנציאל יח"ד לשיווק בעקבות פינוי מחנות צה"ל על ידי מעהב"ט היה כ-46,505 עד 53,256 יח"ד (67% - 77%). מתוך פוטנציאל זה שיווקה רמ"י 11,404 יח"ד (16.5% מסך כל יח"ד המתוכננות לשיווק), והחלה בנייתן לכל היותר של 6,855 יח"ד (10% מסך כל יח"ד המתוכננות לשיווק). יצוין כי לדברי רמ"י בחלק מהמתחמים יש חסמים שונים לשיווק הקרקעות, כגון הצורך בטיפול בקרקעות ולשקמן, התניות תכנוניות שונות ואי-יכולתן של רשויות מקומיות לעמוד בשיווק של מספר גדול של יח"ד.
המבקר מצא כי היקף ההזמנות שמשהב"ט הוציא לספקים הסתכם בכ-9.38 מיליארד ש"ח (כ-66% ממסגרת התקציב ללא עלויות המימון והתקורות של פרויקטי ה-PFI), והתשלומים בפועל לספקים היו כ-6.16 מיליארד ש"ח (כ-66% מסכום ההזמנות). מרבית היתרה בין מסגרת התקציב ובין היקף ההזמנות שהוציא משהב"ט לספקים נכון למועד זה נבעה מכך שבפרויקט אופק רחב לא נבחר זכיין ולא יצאה הזמנה.
עוד נמצא כי בדיון שקיימה מועצת מקרקעי ישראל במרץ 2015 לצורך אישור תוכנית שוה"ם 3, רמ"י לא הציגה חוות דעת כלכלית שכללה נתוני אומדן של שווי הקרקעות, אלא ציינה הערכה כללית (כ-40 מיליארד ש"ח) ללא פירוט או ביסוס. אף על פי כן המועצה אישרה את התוכנית בלי לעמוד על הצורך לקבל את תמונת הנתונים המלאה. רמ"י לא איתרה במהלך הביקורת את הנתונים שעליהם התבססה לטענתה במסגרת ביצוע התחשיב הנדרש בהנחיית מועצת מקרקעי ישראל (אומדן של שווי הקרקעות המתפנות). נתונים אלה גם לא נמצאו במשרד האוצר.
התועלות העיקריות שמקבלת מעהב"ט במסגרת התמורה הכוללת הן: התעצמות, התייעלות ושיפור תשתיות, מימון עלויות נלוות, הקצאת תקני כוח אדם, אי-השתתפות משהב"ט בעלויות מימוש התוכנית ותקצוב התוכנית בסעיף תקציבי נפרד מתקציב הביטחון. נוסף על כך, על פי קביעה בהחלטת הממשלה משנת 2011 ואימוצה בסיכום שוה"ם 3, משהב"ט יקבל 34% מסך התקבולים לרמ"י משיווק הקרקעות, לאחר הפחתה של התמורה הכוללת למשהב"ט על פי סיכום שוה"ם 3 (18.5 מיליארד ש"ח) ושל שישה מיליארד ש"ח שרמ"י אמורה לקבל על פי החלטת הממשלה האמורה. לפי הערכות המבקר, מדובר בכ-18.4 מיליארד ש"ח. לא נמצאו ברמ"י, במשהב"ט ובמשרד האוצר הרקע, הנסיבות וההצדקות שהביאו לקביעה זו. זאת אף שמדובר בהחלטה בעלת השפעה ניכרת על קופת המדינה שכן מדובר בכ-18.4 מיליארד ש"ח שלמעשה יגדילו את תקציב הביטחון ולא ישמשו לייעוד אחר כגון כיסוי גירעון המדינה. יצוין כי ההיקף השנתי הממוצע בשנים 2015 עד 2020 של העברות רמ"י למדינה כבעלים על חלק מהקרקעות (עודף ההכנסות על הוצאות) היה 1.75 מיליארד ש"ח. מכאן, שחלקו של משהב"ט (המוערך) מתקבולי רמ"י על הקרקעות שבתוכנית שמסתכם בכ-18.4 מיליארד ש"ח, משקף את ממוצע סכום העברות הבעלים למדינה שמבצעת רמ"י במהלך עשר שנים, ובכך מעיד על השפעתו הניכרת על קופת המדינה.
הביקורת העלתה עוד כי בסיכום שוה"ם 3 לא נקבע מנגנון קנסות לאי-עמידתו של משהב"ט בלוחות הזמנים, כך שלא נוצרה תלות בין קבלת התמורה הכוללת לתוכנית ובין עמידה בלוחות הזמנים למימושה; וכן לא נקבע ייעוד לכספים שמיועדים למשהב"ט מתקבולי הקרקע.
יצוין כי במסגרת הסיכום המשלים הראשון מפברואר 2020 נקבע מנגנון המעודד עמידה בלוחות הזמנים שכלל קנסות (על עיכוב במימוש אבן דרך יחסית למועד הקבוע) וקיזוז קנסות (על הקדמה במימוש אבן דרך יחסית למועדי פינוי מתוכננים), אולם הוא נגע ל-16 אבני דרך שנותרו מתוך 54, שכן 38 כבר הושלמו במועד זה.
על פי סיכום שוה"ם 3, עלויות ההתאמה הן עלויות הנובעות מביצוע פינוי המחנות בשלבים. עלויות אלה כוללות בין היתר עלויות העתקת מבנים, גדרות ותשתיות ביוב, חשמל ומים במחנות המתפנים.
עד מועד סיום הביקורת, יוני 2022, לא נפתרו חילוקי הדעות בין משרד האוצר למשהב"ט בדבר סמכותה של מעהב"ט להשתמש במקור התקציבי של עלויות ההתאמה ללא אישור ועדת מעקב ובקרה, הנובעות מהפרשנות השונה שלהם לגבי תהליך אישורן של עלויות ההתאמה, שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2015 ובסיכום שוה"ם 3. למרות זאת, הנושא לא הועלה לוועדת המנכ"לים כדי שתכריע בנושא. כמו כן, בספטמבר 2020 משהב"ט הציג תכנון לניצול של מלוא תקציב עלויות ההתאמה ואף יותר מכך - 525 מיליון ש"ח, המשקפים חריגה של 25 מיליון ש"ח מהעלות שנקבעה בסיכום. בהנחה שהתקציב ינוצל בהתאם לתכנון, לא ייוותר תקציב עבור תכולות נוספות לצורך פינוי בשלבים של המחנות הנותרים.
המבקר מצביע על כמה סיבות לעיכובים בפינוי המחנות:
• המחלוקת בין אגף התקציבים במשרד האוצר לאגף החשב הכללי במשרד האוצר (אגף החשכ"ל) בנוגע לקביעת מנגנון העברת התמורות בין רמ"י למשהב"ט בסיכום שוה"ם 3 נמשכה כשנה וחצי, מיולי 2014 עד פברואר 2016. מחלוקת זו גרמה הלכה למעשה לעיכוב של כשנה במימוש הסיכום (ממרץ 2015 עד פברואר 2016). המסמכים העוסקים בהתנהלות הצדדים בכל הנוגע למחלוקת זו בתקופה הרלוונטית לא נמצאו במשרד האוצר - לא באגף התקציבים ולא באגף החשכ"ל. נוכח זאת גם לא אותרה הסיבה לכך שהמחלוקת נפתרה רק לאחר כשנה, ובכך עיכבה באופן ניכר את מימוש התוכנית. חוסר תיעוד של תהליכים והחלטות פוגע בעקרון השקיפות וביכולת ללמוד ולהפיק לקחים לעתיד.
• תקני כוח אדם במינהל המעבר דרומה שבמשהב"ט לצורך מימוש התוכנית: נכון לאפריל 2022, שלושה תקנים מתוך 45 התקנים שאושרו למשהב"ט בסיכום שוה"ם 3 לא הוקצו, ומתוך 42 התקנים שהוקצו, תקן אחד בלבד הוקצה למינהל המעבר דרומה. כמו כן, אף שמינהל המעבר דרומה התריע כבר בדצמבר 2016 על אי-יכולתו לעמוד בפרסום שלושה מכרזים בו-זמנית (עבור קריית המודיעין, מרה"ס ואופק רחב), במסגרת עבודות המטה שלו עד שנת 2019 הוא לא ביקש תוספת תקנים ליחידת ההתקשרויות.
• מועד הסיום המתוכנן של פרויקט "אופק רחב" נדחה בכשש וחצי שנים לאחר המועד שנקבע בסיכום (ממרץ 2022 לנובמבר 2028). העיכוב נבע מהסיבות האלה:
1. המכרז לפרויקט פורסם כשנתיים וחצי לאחר המועד שנקבע בסיכום. זאת בשל: (א) התארכות תהליך הבחינה וקבלת ההחלטה הסופית של משהב"ט וצה"ל בנוגע לשיטת ההתקשרות בפרויקט (התהליך נמשך כשנתיים וחצי - ממרץ 2015 עד נובמבר 2017 - לעומת 30 יום שנקבעו בסיכום); (ב) אי-יכולתו של מינהל המעבר דרומה לגבש ולפרסם כמה מכרזי PFI בו-זמנית והחלטה של מעהב"ט על "עבודה בטור" (צעד אחר צעד ולא במקביל) ועל כך שמכרז אופק רחב יהיה האחרון שבהם (לאחר המרה"ס). זאת אף שפרויקט אופק רחב מפנה חלקים נרחבים ממחנות אלה לעומת פרויקט המרה"ס ולכן חשיבותו לשיווק הקרקעות רבה יותר מזו של פרויקט המרה"ס (ג) החלטת מעהב"ט שמימוש פתרונות התחבורה הוא תנאי לפרסום מכרז.
2. ההליך המכרזי (ממועד פרסום המכרז עד חתימה על הסכם עם הזכיין) התארך בשנה בהשוואה לגאנט מספטמבר 2016, וזאת בשל דחייה של חמישה חודשים במועד הגשת ההצעות למכרז וכן בשל החלטת משהב"ט על שינוי ההליך המכרזי ל"סגירה פיננסית כפולה" שהאריכה את לוח הזמנים בשבעה חודשים נוספים.
3. משכו המתוכנן של שלב ההקמה (עד פינוי המחנות הרלוונטיים) התארך בכשלוש שנים (מכשלוש שנים על פי הסיכום לכשש שנים על פי הגאנט המעודכן מאוקטובר 2021).
• בפרויקטי הבינוי (ללא פרויקטי PFI) במחנות הקולטים חלו עיכובים של כשנתיים עד שלוש שנים במועד המבצוע בפועל לעומת המועד המתוכנן. העיכובים נגרמו בין היתר עקב לוחות הזמנים שנקבעו בסיכום שוה"ם 3 שהכתיבו זמני תכנון וביצוע קצרים שלא תאמו למצב בשטח ונמשכו בסופו של דבר יותר מהמתוכנן; שינויים של צה"ל בדרישה המבצעית (דמ"ץ) של הפרויקטים וכן בקשות לתוספות ושינויים לאחר התנעת הפרויקטים ותוך כדי ביצועם; מקרים בלתי צפויים כמו גילוי שטחים גדולים של קרקע מזוהמת ופסולת כתוצאה מהערכת חסר בסקרים המקדימים; ומקרים שבהם תהליכי הפיקוח והבקרה של אגף ההנדסה והבינוי במשהב"ט על הקבלנים המבצעים לא היו סדורים.
המבקר מצא כי חלק מפתרונות התחבורה למחנה רחבעם לא סוכמו סופית: קיימת מחלוקת בין משרד האוצר לבין משרד התחבורה הן בנוגע לצורך בהקמת תחנת הרכבת והן בנוגע לחסמים בקידומה (חסם תקציבי או אי-הסכמה על הקמתה); והקמתו של מחלף קלאוזנר מוקפאת בשל היעדר הסכמות בנוגע להעברת מינהל הרכב הממשלתי שמתחתיו אמור להיבנות המחלף.
ממועד החתימה על סיכום שוה"ם 3 ועד מועד סיום הביקורת לא פעלו מנגנוני הפיקוח והבקרה שנקבעו על מימוש התוכנית: שלא בהתאם להחלטת הממשלה, ועדת החסמים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הוקמה ולא התכנסה, ועל כן היא לא דיווחה לממשלה על דבר התקדמות יישום ההחלטה; כמו כן, רמ"י לא דיווחה למועצת מקרקעי ישראל על התקדמות סיכום שוה"ם 3, שלא בהתאם להחלטת המועצה. נוסף על כך, לא התקיימו דיונים בנושא תוכנית שוה"ם 3 במסגרת קבינט הדיור.
המבקר מצא כי גם לאחר השלמת תוכנית שוה"ם 3, יישארו במרכז הארץ 25 מחנות על פני שטח כולל של כ-60,000 דונם, מהם עשרה מחנות מבצעיים והיתר מינהלתיים או משותפים (מבצעיים ומינהלתיים). הגם שבשנת 2016 החל משהב"ט לעסוק במיפוי מחנות ומתחמים פוטנציאליים לפינוי במסגרת תוכניות עתידיות, נכון למועד סיום הביקורת רמ"י משהב"ט ומשרד האוצר לא סיכמו אילו מחנות יפונו.
המחנות והמתחמים העיקריים הפוטנציאליים לפינוי בעתיד הם ארבעת חלקי המחנות שנותרו בצריפין כ"איים" לאחר מימוש שוה"ם 3, המש"אות, מחנה 80 ליד חדרה, יחידה של פיקוד העורף, המכללות הצבאיות, מחנה טירה ציוד, יחידה של ז"י והקריה בתל אביב. פינוי עתידי של המחנות או חלקי המחנות האמורים צפוי לאפשר הקמה של לפחות 30,694 יח"ד (מהן כ-586 לדיור מוגן); של לפחות 100 יחידות למלונאות; ושל לפחות 1,765 דונם למסחר ולתעסוקה.
המבקר אנגלמן ממליץ כי כל הגופים הרלוונטיים - רמ"י, משהב"ט ומשרד האוצר - יבחנו באופן מקיף ויסודי את מימוש תוכנית שוה"ם 3 ואת ניהולה כדי ליישם לקחים ולטייב את תהליכי העבודה הנוגעים להסכמים עתידיים לפינוי מחנות צבאיים. עוד מומלץ כי שר הבינוי והשיכון ייזום בתיאום עם שר הביטחון ושר האוצר דיון בקבינט הדיור בעניין בחינת האפשרויות לפינוי מחנות צה"ל נוספים ממרכז הארץ לצורכי בינוי ודיור (מתוך השטח הכולל של מחנות צה"ל שיישארו לאחר מימוש תוכנית שוה"ם 3 (כ-60,000 דונם) וגיבוש מדיניות ברמה הלאומית שממנה תיגזר תוכנית אופרטיבית רב-שנתית. כמו כן, נוכח העובדה שבדוח מבקר המדינה בנושא תנאי מחיה ותשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים עלה כי לוחמים נתקלים בתשתיות רעועות במחנות, וכן נוכח העובדה שככלל תוכנית שוה"ם 3 לא נועדה לתת מענה על פערים בתשתיות במחנות קיימים שבהם משרתים לוחמים, מומלץ לצה"ל כי כחלק מתוכנית רב-שנתית להקמת תשתיות תינתן עדיפות להקמת מחנות חדשים ללוחמים, לרבות במסגרת תוכניות פינוי עתידיות.
החוף של מדינת ישראל הוא השער העיקרי לסחר חוץ. ממנו משתרעים 12 מייל של מרחב ימי הנמצא בריבונות המדינה. המרחב הימי המשתרע מן החוף ועד למרחק של כ-115 מייל ימי הוא האזור הכלכלי הבלעדי שלה ונקרא גם המים הכלכליים, ובו ישנם מתקני חיפוש והפקת גז המהווים מקור אנרגיה מרכזי למדינת ישראל.
מבקר המדינה מצא כי יש פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה והמבצוע של ארבע ספינות המגן להגנת המים הכלכליים של ישראל. על פי החלטת הממשלה מ-2013, יעד המבצוע של כל ספינות המגן היה בתחילת שנת 2019 - והצפי הנוכחי להשלמתו של תהליך זה הוא בשנת 2023.
אף שעוד בשנת 2018 אושר הצורך המבצעי בהחלפת ספינות מסוימות, במועד סיום הביקורת, יוני 2022, טרם ניתן אישור אגף תכנון בצה"ל לרכש ולתקצובו, אישור שהיה אמור להתקבל לפי הגאנט שהציגה זרוע הים בספטמבר 2021.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הרמטכ"ל ינחה לבחון את הצורך המבצעי של סד"כ הסטי"לים בזרוע הים ולגבש בהתאם לתוצאות הבחינה תוכנית בניין כוח, וכן מומלץ כי התוכנית תיושם ותתוקף באופן עיתי בהתאם לתרחישי הייחוס המתעדכנים.
במסגרת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) "תנופה" של צה"ל לשנים 2020 - 2024 הוחלט על היקף סדר כוחות (סד"כ) הטנקים. בהתאמה, נסגרו יחידות שריון מסוימות. בד בבד מתחדש סד"כ הטנקים שנותר בצה"ל.
מבקר המדינה מצא כי במהלך שנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים, בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כדי שתבחן את הצורך בכך - ושלא בהתאם לנקבע בחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020. בישיבת ועדת השרים בנובמבר 2020, שבה הוצג היקף הסד"כ לאחר שהשינוי בוצע, לא נתבקשו השרים לאשר זאת.
בנוסף, הגם שחוק שירות המילואים מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים.
על שר הביטחון לוודא כי היקף מערך המילואים, ובכלל זה במערך השריון, מובא לאישור הממשלה קודם שהוא מבוצע בפועל, וכמו כן, מדי שנה עליו להציג לממשלה את רמת הכשירות הנדרשת של מערך המילואים, ובכלל זה של מערך השריון. על המל"ל לוודא שנושא זה נכלל בסדר יומה של הממשלה מדי שנה. זאת, על מנת להבטיח כי רמת המוכנות של צה"ל למלחמה הובאה לידיעת הממשלה וכי היא תוכל להביאה בחשבון במסגרת קבלת החלטות בעניין מהלכים צבאיים ובעניין אישור תוכניות רב-שנתיות ותקצובן.
המבקר אנגלמן ממליץ לשר הביטחון לוודא כי היקף מערך המילואים מובא לאישור הממשלה, וכן עליו להציג לממשלה מדי שנה את רמת הכשירות של מערך המילואים. על המל"ל לוודא שנושא זה נכלל בסדר יומה של הממשלה.
משנת 2008 נקלעה ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל בעיקר נוכח מחסור תקציב מספק - אזרחי וביטחוני - לקיום ולקידום של התחום.
מבקר המדינה מצא כי כ-14 שנה לאחר פרוץ המשבר, לא נקבעו מדיניות לאומית בתחום החלל האזרחי והצבאי ותוכנית רב-שנתית המגובה בתקציב. המלצותיהן של שלוש ועדות שפעלו בתחום החלל בשנים 2010 - 2016 מומשו באופן חלקי או לא מומשו. בכלל זה הוגדל תקציבה של סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) לפעילות החלל האזרחית לכ-60 - 80 מיליון ש"ח לשנה בשנים 2012 - 2018, שלא בהתאם להמלצות הוועדות להקצות כ-300 מיליון ש"ח לשנה לפעילות זו.
בנוסף, אף שיש ללוחמת החלל חשיבות הולכת וגוברת במהלך השנים ויש לצפות כי מגמה זו תימשך גם בעתיד, אין בישראל הסדרה ואסדרה של תחום לוחמת החלל ברמה הלאומית.
המבקר מצא פערים מסוימים במענה הקיים על הצורך המבצעי המטכ"לי בתחום הלוויינות. בתר"ש "תנופה" לשנים 2020 - 2024 נקבע כי כדי לתת מענה על הצורך המבצעי המטכ"לי נדרש מענה מסוים אולם מענה זה לא תוקצב. החל משנת 2024, בהנחה מסוימת עולה פער מסוים.
עוד נמצאו פערים מסוימים בתקצוב תחום לוויינות התצפית. משרד הביטחון (משהב"ט) לא התקשר עם התעשייה האווירית (תע"א) לפיתוח ולייצור של לוויינים מסוימים. לאחר מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2022 הסתיים ההליך המכרזי שמבצע משהב"ט לבחירת חברה בתחום מסוים.
על אף הנחיית שר הביטחון מיולי 2018 למפא"ת ולאג"ת והנחיית מנכ"ל משהב"ט מנובמבר 2020 למפא"ת - אג"ת, בשיתוף מפא"ת, לא גיבש תר"ש לוויינות לשנים 2025 ואילך, ובכלל זה לא הסדיר את תקצובה. כמו כן מערכת הביטחון לא קידמה את התוכנית לפיתוח לוויינים מסוימים.
צוין כי מינהלת תוכנית "אתגר" (מת"א) פועלת ומנהלת את תחום הלוויינות במעהב"ט בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם גורמים במשהב"ט ובתע"א.
המבקר אנגלמן ציין כי נוכח חשיבותו של תחום החלל למדינת ישראל מומלץ כי המל"ל, משהב"ט וצה"ל יגבשו תפיסה כוללת (אזרחית וצבאית) לגבי תחום החלל, יקבעו אילו משאבים נדרשים למימושה של תפיסה זו ויציגו אותה לפני הקבינט המדיני-ביטחוני.
באזור יהודה ושומרון פועלים 35 אזורי תעשייה בניהול ישראלי אשר ממוקמים בשטח C. אזורי התעשייה נחלקים לשלושה סוגים: (א) אזורי תעשייה מרחביים הפועלים מחוץ ליישובים וללא זיקה אליהם ומתנהלים עצמאית בהיבטים הביטחוניים והניהוליים; (ב) אזורי תעשייה הסמוכים ליישובים שיש להם שייכות ליישובים וזיקה ביטחונית אליהם בהיבטי האבטחה; (ג) אזורי תעשייה מרחביים עם מרכזי מסחר ציבוריים משותפים המשרתים את האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית ומאופיינים במרחב רווי פעילויות בשעות היום והלילה. באזורי התעשייה באיו"ש מועסקים כ-5,500 עובדים ישראלים וכ-14,100 עובדים פלסטינים.
בשנים האחרונות התרחשו באזורי תעשייה באיו"ש ובסביבתם אירועים ביטחוניים שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים.
מבקר המדינה שב ובדק את אזורי התעשייה הללו, במסגרת ביקורת מעקב על דוח שפרסם בשנת 2012.
בדוח הקודם נכתב לגבי שבעה אזורי תעשייה שנבדקו כי בשניים מהם לא נעשה שימוש כנדרש בתוכנית בניין עיר (תב"ע) במרכיבי הביטחון; בשלושה מהם היו חסרים חלק ממרכיבי הביטחון הנדרשים לפי תקנון התב"ע; כלי רכב עם לוחיות זיהוי פלסטיניות נכנסו לשלושה יישובים ללא בקרה; ובארבעה מהם לא התקיימה בקרה על הכניסה לתחום אזורי התעשייה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה. משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של איזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים, דבר המסכן חיי אדם.
בדוח הקודם עלה כי לאחר פרסום הצו בדבר סידורי ביטחון באזורי תעשייה (מינוי נאמן ביטחון) (יהודה והשומרון), לא קבע פקמ"ז את המפעלים שנדרש בהם מינויו של נאמן ביטחון; כי באזור תעשייה מסויים מונו נאמני ביטחון בכ-22% מתוך עשרות רבות מהמפעלים הפועלים בו; וכי באזור תעשייה אחר מונו נאמני ביטחון בכ-6% מעשרות המפעלים.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: לא בכל המפעלים באזור תעשייה מסויים יש נאמני ביטחון. בנוסף, לפקמ"ז אין נתונים על מינוי נאמני ביטחון מפעליים, והחטיבה המרחבית לא אישרה לקצין הביטחון (קב"ט) של אזור תעשייה מסויים את מינוים של נאמני ביטחון במפעלים.
מצב דברים זה שבו הוראות הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון מפעלי אינן מיושמות ואינן נאכפות, ולפקמ"ז אין שליטה על יישומו של הצו במפעלים, מהווה סיכון ביטחוני לעובדים ולשוהים במרחבי המפעלים. כמו כן, יש סיכון שסחורה שמקורה פלסטיני תעבור לשטח ישראל ללא בידוק כנדרש, על כל המשתמע מכך.
בדוח הקודם עלה כי עבודת המטה הבין-משרדית לבחינת הצורך בתיקון תחיקת הביטחון (שבאמצעותה ניתן להחיל הוראות וחוקים ישראליים גם באיו"ש) בנוגע לדיני העבודה נמצאה רק בתחילתה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה: במועד סיום הביקורת, יולי 2022, לא הוחלו בתקנון המועצות האזוריות מרבית דיני העבודה (12 מתוך 16) שהוחלט בשנת 2014 שראוי להחילם באיו"ש. ארבעת החוקים שהוחלו הם אלה: חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (חוק שכר מינימום); חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; וחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959.
בדוח הקודם צוין כי קמ"ט (קצין מטה) תעסוקה ויחידת הסמך במשרד התעשייה, המסחר והתיירות (תמ"ת) לא הקפידו על ביצוע ביקורות שוטפות כדי לאכוף את חובת תשלום שכר המינימום על מעסיקים ישראלים באיו"ש, במפעלים המצויים באזורי התעשייה שבניהול ישראלי באיו"ש; עוד צוין בדוח הקודם כי לא נקבע נוהל שהסדיר את חלוקת העבודה בין מפקחי העבודה של משרד התמ"ת ובין קמ"ט תעסוקה ואת דרכי העבודה בכל הקשור לפעילות האכיפה באיו"ש, המשותפת למפקחים ולקמ"ט תעסוקה, לרבות דרך העברת המידע ביניהם.
בביקורת המעקב עלה כי הליקויים לא תוקנו: מינהל ההסדרה והאכיפה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת) אינו מקיים ביקורות יזומות באזורי התעשייה באיו"ש בעניין תשלום שכר מינימום; גם קמ"ט תעסוקה לא קיים ביקורות סדורות במפעלים לשם אכיפה בנוגע לשכר המינימום; ולא נקבע נוהל להסדרת חלוקת העבודה בנושא בין שני הגופים. כל אלו עלולים לגרום לפגיעה בשכרם של כלל העובדים המועסקים באיו"ש. שני כתבי אישום הוגשו בשנת 2020 נגד מעסיקים שהפרו את חוק שכר מינימום. בשנת 2021 הוגש כתב אישום אחד ובשנת 2022 (עד אוגוסט) לא הוגשו כתבי אישום.
מבקר המדינה המליץ ב-2012 להחיל באיו"ש חוקים הולמים בתחום הבטיחות בעבודה החלים בישראל. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: דיני הבטיחות והגהות בעבודה החלים בישראל לא הוחלו באיו"ש.
בדוח הקודם המליץ המבקר להקפיד לאכוף באופן סדיר את החוק על המעסיקים הישראלים באיו"ש, בד בבד עם אבטחת פעילות הפיקוח, כדי להבטיח את שלומם ובריאותם של כל העובדים המועסקים באיו"ש - ישראלים ופלסטינים.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המנהא"ז, קמ"ט תעסוקה ומשרד הכלכלה לא ביצעו פיקוח ובקרה לגבי מימוש הדין הקיים באיו"ש בנוגע לבטיחות והגהות בעבודה.
בדוח הקודם צוין כי המנהא"ז לא מינה "רשות" לצורך ענייני הביטוח, לא אכף את הוראות הצו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) על מעסיקים ישראלים ולא קיים פיקוח על כך שמעסיקים ישראלים רוכשים פוליסת ביטוח עבור העובדים הפלסטינים שהם מעסיקים מחוץ לתחומי היישובים הישראליים באיו"ש, כמתחייב בצו.
בביקורת המעקב עלה כי הליקויים לא תוקנו: המנהא"ז לא מינה "רשות" לצורך הטיפול בענייני הביטוח, לא אכף את הוראות הצו בדבר ביטוח על מעסיקים ישראלים ולא קיים פיקוח על כך שמעסיקים ישראלים רוכשים פוליסת ביטוח עבור העובדים הפלסטינים שהם מעסיקים מחוץ לתחומי היישובים הישראליים באיו"ש, כמתחייב בצו.
המבקר מצא בביקורת הנוכחית כי קיימים פערים ניכרים במרכיבי הביטחון באזה"ת 1. עוד נמצא כי לא הוקם מערך המצלמות הדיגיטלי שלהקמתו הקצה משרד הכלכלה 2 מיליון ש"ח. בביקור שערך צוות הביקורת במאי 2022 באזור התעשייה עלה כי הגדר ההיקפית סביב אזור התעשייה היא חלקית, דבר שעלול לסכן את ביטחונם של השוהים במרחב זה.
שלא בהתאם להנחיה של ראש מינהלת קשת צבעים וקו התפר (קש"ץ) לראש הרשות המקומית מינואר 2019, רק לאחר כשלוש שנים, במאי 2022, הרשות המקומית מינתה קב"ט לאזור התעשייה 2. עוד עלה כי על אף ההנחיות של פקמ"ז וראש קש"ץ לראש הרשות המקומית לשיפור מרכיבי הביטחון באזור תעשייה זה, שהוגדר על ידי קצין ההגנה המרחבית (הגמ"ר) בפקמ"ז כאחד מהמרחבים למיקוד - במועד סיום הביקורת נותרו באזור התעשייה פערים ניכרים במרכיבי הביטחון: אין לאזור התעשייה גדר היקפית, לא נעשה שימוש במערכת הבידוק הדיגיטלית לבדיקת הבאים לאזור התעשייה, אין שימוש במגנומטרים לבדיקת הנכנסים לאזור התעשייה, ולא מוגדר כוח תגובה אזרחי על אירוע פח"ע באזור התעשייה. כל אלו מעמידים בסיכון ביטחוני את השוהים באזור התעשייה.
בשלושה אזורי תעשייה מתוך אזורי התעשייה שנבדקו על ידי צה"ל בביקורות שביצע באפריל 2022 באזורים שבמיקוד, אין נאמני ביטחון אזוריים. בנושא הגדרת הסמכות והאחריות של קציני הגמ"ר, יש פערים לעומת האמור בהוראות הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון, כך שקציני ההגמ"ר אינם פועלים מול המפעלים בכל הנוגע לנאמני הביטחון, ובכלל זה לגבי מינוים וקיום פיקוח ובקרה עליהם בהתאם להוראת הצו בדבר מינוי נאמן ביטחון.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הביטחון וצה"ל, בשיתוף משרד הכלכלה והרשויות המקומיות, יגבשו תוכנית לתיקון הליקויים ולהשלמת הפערים במרכיבי הביטחון באזורי התעשייה באיו"ש ויביאו אותה להחלטת הממשלה לשם תקצובה והפעלתה, תוך קביעת הסמכות והאחריות של הגופים הרלוונטים למימושה. על צה"ל, פקמ"ז, המתפ"ש והמנהא"ז, בשיתוף המועצות המקומיות והאזוריות ומשרד הכלכלה, לפעול לתיקון הליקויים הנוגעים לביטחון ולאבטחה של אזורי התעשייה, כדי להבטיח את ביטחונם ושלומם של העובדים הפוקדים את אזורי התעשייה באיו"ש.
התוכנית המסוימת לבניין הכוח היא תוכנית שהוביל הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל עם כניסתו לתפקיד בינואר 2019. התוכנית נועדה לשפר את האפקטיביות המבצעית של הכוח הלוחם כמענה לשינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בשדה הקרב ובאופי הלחימה של האויב. בסוף שנת 2020 פרסם צה"ל את תפיסת ההפעלה לניצחון, שנתנה משנה תוקף לעקרונות שבבסיס התוכנית, וכן פרסם את התוכנית הרב-שנתית תנופה (לשנים 2020 עד 2024), שהרחיבה את המאמץ להגברת יכולות מסוימות של צה"ל.
מבקר המדינה מצא כי ככלל, צה"ל מימש את התוכנית בתחומים מסוימים. עם זאת, עלה כי נכון ליוני 2022, יותר משלוש שנים מאז יצאה לדרך התוכנית, עלו פערים מסוימים במימושה אל מול התכנון.
המבקר מצא כי צה"ל ומשרד הביטחון פעלו שלא בהתאם לסדרי העבודה הנדרשים בשלב הייזום וההתארגנות למימוש של הפרויקט לפיתוח אמל"ח א' ולהצטיידות בו: האגף לתכנון ולבניין כוח רב-זרועי בצה"ל נתן במרץ 2019 "אור ירוק" לקיים משא ומתן עם יצרנית אמל"ח א', ובאפריל 2019 המינהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) אישר פטור ממכרז להתקשרות עם אותה יצרנית. זאת עוד לפני שהדרגים המאשרים בצה"ל אישרו את פיתוח אמל"ח א' ואת ההצטיידות בו כתחליף לאמל"ח ב', אמל"ח קיים שנמצא בשימוש (אישוריהם ניתנו באפריל ובמאי 2019, בהתאמה), ועוד לפני שאושרו מסמכי ההתקשרות לפרויקט (במאי 2019), ובכלל זה המאפיינים הטכניים ותכולות העבודה הנדרשות, שעל בסיסם מתנהל המשא ומתן.
עוד נמצא כי מטה תוכנית אמל"ח א' - האמון על הניהול האינטגרטיבי של הפרויקט ונושא באחריות הכוללת להתנעתו ולפיתוח מרכיביו, ובין תפקידיו לוודא כי קיים תיאום בין הגורמים השונים הקשורים בפיתוח ובניסויים - זימן את יצרנית אמל"ח א' לדיונים בראשותו אך לא זימן את יצרנית אמל"ח ג' (הנדרש לפיתוח אמל"ח א'), לצורך הידוק שיתוף הפעולה בינה ובין יצרנית אמל"ח א' ויצירת שיח שוטף ביניהן, אף על פי שלכל אורכו של תהליך הפיתוח של אמל"ח א' עלו סוגיות הנוגעות לממשק שבין אמל"ח ג' לאמל"ח א'.
בנוסף, בסיכומי דיוני מטה תוכנית אמל"ח ד' מיולי 2021 ומפברואר 2022 הוצג מידע שלא שיקף את לוח הזמנים המקורי של מועדי האספקה ואת העיכוב המצטבר בביצוע הפרויקט. בסיכום דיוני מטה התוכנית מאוקטובר 2020 ומיולי 2021 הציג יו"ר המטה את העיכוב בלוחות הזמנים באמירות כלליות. בפועל, היה עיכוב של כשנה וחצי לעומת אבני הדרך שנקבעו בהזמנה. אי-שיקוף המצב לאשורו בסיכום דיוני מטה תוכנית עלול להוביל להסקת מסקנות שאינן תואמות את המתרחש במציאות בנוגע לפיתוח האמל"ח.
כמו כן, מטה התוכנית, אשר בין תפקידיו לאתר חריגות בפרויקט ולהתריע עליהן, קיים את המפגש השני בינואר 2020, כשנה וחצי לאחר המפגש הראשון; זאת שלא בהתאם להוראת משרד הביטחון כי מטה תוכנית יתכנס אחת לחצי שנה ובניגוד לסיכום יו"ר המטה. זאת ועוד, מאז ינואר 2020 התכנס המטה עוד שלוש פעמים בתדירות ממוצעת של פעם בכשמונה חודשים. אי-התכנסות המטה בתדירות הנדרשת לפי הוראת משרד הביטחון עלולה לפגוע בתהליך הפיתוח, בדגש על העמידה בלוח הזמנים של הפרויקט, בתקציבו ובתכולות שנקבעו לו.
המבקר אנגלמן ממליץ כי צה"ל ומשרד הביטחון יקיימו תחקיר שיבחן מה היו הליקויים שהובילו לכך שרכיבים בתת-תוכנית מסוימת לא נקלטו בחלוף שלוש שנים מאז יצאה התוכנית לדרך, ויפיקו מכך לקחים בשים לב לצורך להתאים את משך תהליכי הפיתוח והרכש לסביבה שבה מתפתחות טכנולוגיות בקצב מהיר.
להעסקה מגוונת של עובדים מאוכלוסיות שונות יש יתרונות רבים, כגון שיפור היצירתיות והחדשנות. באוכלוסיות המגוונות נכללים בני שני המינים; אנשים עם מוגבלות; בני האוכלוסייה הערבית, הצ'רקסית ובני העדה הדרוזית; יוצאי אתיופיה; בני האוכלוסייה החרדית; ועולים חדשים.
מבקר המדינה בדק את הייצוג של אוכלוסיות שונות בקרב העובדים והדירקטוריונים ברפאל, התעשייה האווירית ואלתא. הביקורת נערכה גם ברשות החברות הממשלתיות.
בביקורת נמצא כי שיעורי העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתע"א וברפאל (2.3% ו-0.58%, בהתאמה) נמוכים מהנקבע (3%) בצו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות לפי חוק הסכמים קיבוציים.
עוד נמצא כי שיעורי העסקתם של בני האוכלוסייה החרדית (2.6% ו-0.9%, בהתאמה) נמוכים משיעור בני האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה (8%); ושיעורי העסקתם של בני העדה הדרוזית (0.16% ו-0.15%, בהתאמה) נמוכים משיעורם של בני עדה זו בקרב אוכלוסיית המדינה (1.6%). כמו כן, שיעור ההעסקה ברפאל של שלוש מארבע אוכלוסיות הגיוון - יוצאי אתיופיה (0.58%), אנשים עם מוגבלות (0.58%) ובני האוכלוסייה החרדית (0.9%) נמוך בהשוואה לתע"א (2.3%, 2.3% ו-2.6%).
נמצא כי בשונה מהשירות הציבורי, אין החלטת ממשלה לגבי שיעור הייצוג ההולם של עובדים יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות; ושיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית בחברות ממשלתיות נתון לשיקול דעתו של דירקטוריון החברה. לגבי בני האוכלוסייה הערבית והצ'רקסית, אין חקיקה הנוגעת לייצוגם בחברות הממשלתיות.
לגבי משרד ממשלתי ומעסיק ציבורי גדול, נקבע בחוק יעד ייצוג הולם של 5% לאנשים עם מוגבלות משמעותית. ואילו בצו ההרחבה, החל על מעסיקים שונים כהגדרתם בצו, ובהם התע"א ורפאל, נקבע יעד ייצוג הולם של 3% לאנשים עם מוגבלות - ולא הוגדרו התנאים לפיהם ייקבע מיהו אדם עם מוגבלות כלשהי.
המבקר מצא כי לא קיים מנגנון שמאפשר לחברות ממשלתיות, וכן לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולרשות החברות הממשלתיות, לקבל מידע לגבי שיעור הייצוג של העובדים שהם אנשים עם מוגבלות. זאת, בשונה מהמנגנון שנקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לגבי ייצוגם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בשירות המדינה ובמעסיקים ציבוריים גדולים.
במצב הדברים המתואר אין ביכולתן של החברות הממשלתיות ורשות החברות לדעת אם החברות הממשלתיות עומדות ביעד ההעסקה שנקבע בצו ההרחבה לגבי אנשים עם מוגבלות - 3%.
המבקר מצא עוד כי עד יוני 2022 דירקטוריון רפאל לא פעל לקידום הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה, בני העדה הדרוזית, אנשים עם מוגבלות ונשים בתפקידי ניהול בכיר ולא דן בנושא. הדירקטוריון אף לא קבע יעדים לקליטתם של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית, ולא גיבש מדיניות כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם שלהם - לרבות באמצעות ייעוד משרות והעדפה מתקנת. זאת שלא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולחוזרי רשות החברות הממשלתיות מהשנים 2011 ו-2012. כמו כן, דירקטוריון רפאל לא קבע את היעד הרצוי להעסקתם של אנשים עם מוגבלות; לא קיים עד יוני 2022 דיון בנוגע למדיניות החברה בנושא; וכן לא קבע הוראות בנושא, כל זאת שלא בהתאם לחוזר רשות החברות משנת 2014.
הנהלת רפאל לא ייעדה משרות ליוצאי אתיופיה ולבני העדה הדרוזית, ואף הנהלת התע"א לא ייעדה משרות ליוצאי אתיופיה, בני העדה הדרוזית ואנשים עם מוגבלות. עם זאת, שתי החברות פעלו לאיתור מועמדים ולגיוס עובדים מאוכלוסיות אלה. עד לשנת 2021 רפאל לא דיווחה לרשות החברות הממשלתיות על ביצוע הוראות החוק לגבי ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית.
פרט לפניותיה לרפאל לגבי דיווח על אוכלוסיות הגיוון, עד לשנת 2022 רשות החברות הממשלתיות לא נקטה צעדים כדי לוודא שרפאל ממלאת את החובות המוטלות עליה בחוק ובחוזרים שהוציאה רשות החברות בעניין הייצוג ההולם.
עוד מצא המבקר כי עד יולי 2022, לא אושרו בתע"א יעדים לקליטת אוכלוסיות הגיוון ולגבי נשים בתפקידי "ליבה בכיר", וכן לא אושרו יעדים לקליטת נשים בתפקידי ניהול בכיר לשנים 2021 - 2023. היעדר קביעה מהו יעד הקליטה לגבי כל אוכלוסיית גיוון בנפרד עלול לפגוע בקליטה של אוכלוסיית גיוון זו או אחרת.
על אף החובה הקבועה בחוק, רשות החברות הממשלתיות לא הגישה דיווחים לממשלה, לוועדות הכנסת ולנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לגבי העסקת יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות בשנים 2019 - 2020 ולגבי העסקת בני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות בשנת 2020. רק בספטמבר 2022 לאחר מועד סיום הביקורת, ולא מידי שנה בשנה, הגישה רשות החברות דיווחים כאמור לשנים 2019 ו-2020 וכן לגבי שנת 2021.
בעניין ייצוג בקרב חברי הדירקטוריון - נמצא כי בשנים 2017 - 2021 היה ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של רפאל, התע"א ואלתא. בחלק מהשנים האמורות היה ייצוג לבני העדה הדרוזית בדירקטוריונים של התע"א ואלתא. באותן שנים לא היה ייצוג בדירקטוריונים של שלוש החברות האמורות לאנשים עם מוגבלות, ליוצאי אתיופיה, לבני האוכלוסייה החרדית ולעולים חדשים.
המבקר מצא כי נתוני מדגמי שכר ברפאל ובתע"א מצביעים על קיום פערי שכר "ברוטו" בין גברים לנשים בקבוצות עובדים שנבדקו בחברות אלו ברכיבי שכר שונים, המסתכמים בכ-3,298 - 5,650 ש"ח וב-4,428 ש"ח בממוצע לחודש, בהתאמה. כמו כן הפער בשכר הממוצע נובע גם מכך שמספר הגברים בדרגות הגבוהות גדול ממספר הנשים.
הביקורת ציינה כי חל גידול בשיעור העסקת הנשים בתע"א וברפאל בדרגי הניהול הבכיר בשנים 2018- 2021 - מ-12% עד 15.3% ומ-20.6% עד 22.6%, בהתאמה, וזאת לעומת שנת 2012 שבה לא הועסקו נשים בדרגים אלה בשתי החברות.
המבקר אנגלמן ממליץ להנהלות רפאל והתע"א והדירקטוריונים של חברות אלו לפעול לשיפור הייצוג של אוכלוסיות הגיוון בהן, בד בבד עם מחויבותם לפעול לפי שיקולים עסקיים. כמו כן, גוברת החשיבות של נקיטת אמצעי אכיפה על ידי רשות החברות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לשם הבטחת העמידה של רפאל והתע"א ביעדי הייצוג ההולם.
מבקר המדינה בדק היבטים הנוגעים למצבה העסקי והכספי של רפאל, כפי שהם משתקפים בדוחותיה השנתיים לשנים 2017 - 2021 ובמסמכיה, וכן היבטים הנוגעים לממשל תאגידי.
בשנים 2020 ו-2021 ירדו ההכנסות ממכירות בקבוצת רפאל, ללא נתוני חברת אירונאוטיקס וחברת קונטרופ, בשיעורים של כ-3% וכ-1% בהתאמה. בשנים אלו לא עמדה קבוצת רפאל באופן מלא ביעדי התקציב. ההכנסות של רפאל ממכירות בשנים 2017 - 2021 היו בסך של כ-9.3 מיליארד ש"ח לשנה בממוצע; סכום הנמוך בכ-38% מזה של אלביט מערכות בע"מ, ובכ-33% מזה של התע"א (ובכ-10% מזה של המגזר הצבאי של התע"א).
מבקר המדינה מצא כי כ-50% מההכנסות ממכירות של רפאל מקורן בתקציב הביטחון. הדבר גורם לתלות רבה של החברה בתקציב זה ועלול לפגוע בתוצאות העסקיות של החברה כאשר יש חוסר יציבות תקציבית או ירידה בתקציב הביטחון השקלי.
הרווח הגולמי, התפעולי והנקי של רפאל ירדו בשנים 2017 - 2019 ב-1.6%, 0.8% ו-1.4% בהתאמה.
עוד נמצא כי בשנים 2017 - 2021 היקפי ההזמנות מחו"ל שקיבלה רפאל (סולו) היו בממוצע בשיעור של כ-53% מכלל היקף ההזמנות שקיבלה; שיעור הנמוך ב-7% מהיעד לייצוב שנקבע בתוכנית האסטרטגית של רפאל לשנים 2021 עד 2030 - 60%. בשנת 2021 חל קיטון בשיעור היחסי של היקף ההזמנות מחו"ל ב-12% לעומת שנת 2020, וממוצע ההזמנות מחו"ל בשנים 2020 - 2021 ירד ב-9% לעומת שנת 2019.
שיעור הרווח הגולמי הגלום בצבר ההזמנות של הפרויקטים העיקריים עלה בשנים 2017 - 2020 ב-2.6% משיעור של 16.7% ל-19.3%; ובשנת 2021 חלה בו ירידה של 0.9%. בשנים 2018 עד 2021 הייתה מגמה של ירידה בשיעור הרווחיות הפרויקטלית הגלומה בצבר ההזמנות בפרויקטים מעורבים ובפרויקטי פיתוח עיקריים (ירידה מצטברת של 3.6%), זאת לעומת עלייה של 4% בשיעור הרווחיות של פרויקטים מבוססי ייצור.
שינויים אלה, ובעיקר הירידה העקבית ברווחיות הפרויקטלית בשנים 2020 ו-2021, עשויים ללמד על שינוי במגמת העלייה שאפיינה את רווחיות צבר ההזמנות של רפאל בשנים 2018 ו-2019. כמו כן, שיעור הרווח הגולמי הממוצע הגלום בצבר ההזמנות של הפרויקטים העיקריים בין השנים 2017 - 2021 נמוך משיעור הרווח הגולמי הממוצע של החברה (סולו) באותן השנים בכ-3.2 נקודות אחוז.
המבקר מצא כי ההיקף המצטבר של ההזמנות ל-31.12.21, הנוגע ל-163 פרויקטים עיקריים שהיו לרפאל במועד זה, הסתכם בכ-51 מיליארד ש"ח; מסכום זה הוכר כהכנסות ממכירות בדוחות הסולו של רפאל סך של כ-28 מיליארד ש"ח. תחזית שיעורי הרווחיות הפרויקטלית והרווחיות התפעולית הממוצעים ל-31.12.21 בפרויקטים מעורבים (הן אלה המיועדים לשוק המקומי והן אלה המיועדים לייצוא) ובפרויקטי פיתוח המיועדים לייצוא נמוכה מתחזית שיעורי הרווחיות בפרויקטים אלה במועדי ההזמנות.
כמחצית מתוך הפסד תפעולי חזוי ב-31.12.21 בכמה פרויקטים של רפאל נובעת מכמה פרויקטי פיתוח המיועדים למשהב"ט; הפסד שמקורו בהוצאות המחקר והפיתוח של רפאל (מו"פ עצמי) בפרויקטים אלה.
עוד נמצא כי בשנים 2018 - 2021 גדל שיעור עלות השכר מתוך ההכנסות ממכירות בכ-4%. כמו כן, לעומת גידול ממוצע של כ-5% במצבת העובדים הממוצעת וגידול ממוצע של כ-3% בהכנסות ממכירות בשנים אלו, גדלו עלות השכר הכוללת בשיעור של כ-13% (יותר מפי שניים מהגידול במצבת העובדים) ועלות השכר הממוצעת לעובד בשיעור של כ-7%.
בשנת 2021 גדלו סה"כ עלויות השכר ועלות השכר הממוצעת לעובד בשיעור של כ-3.6% וכ-2.5%, בהתאמה. לעלייה במדד עלויות השכר ביחס להכנסות ממכירות יש השפעה ישירה על רווחיות החברה ועל כושר התחרות שלה.
בנוגע לעמידה באבני דרך חוזיות, נמצא פער מסוים בביצוע אבני דרך בפרויקטים ברפאל.
בשנים 2017 עד 2021 מימשה רפאל באופן חלקי את התקציב השנתי שיועד לרכש מניות בחברות. הרווח הנקי המצטבר של החברות המוחזקות של רפאל לפני הפחתות בשנים 2017 - 2021 היה כ-264 מיליון ש"ח, לעומת תחזית גבוהה יותר. אשר לרווח הנקי המצטבר לאחר הפחתות - החברות המוחזקות הפסידו במהלך השנים 2017 - 2021 כ-16 מיליון ש"ח במצטבר לעומת התחזית לרווחיות.
המבקר מצא כי בגין השנים 2017 - 2021 הכריזה רפאל על דיבידנדים שוטפים בסך של 663 מיליון ש"ח מתוך רווח נקי של יותר מ-2 מיליארד ש"ח, ומהיקף הכנסות של יותר מ-46 מיליארד ש"ח. דירקטוריון רפאל לא קיים הליך לקביעת סכום הדיבידנד השוטף ומועד תשלומו בשנים 2019 - 2021 בהתאם לחוזר הרשות בנושא; ורשות החברות הממשלתיות לא עמדה מצידה על קיומו של הליך זה. עוד נמצא כי החלטות הממשלה לקבלת דיבידנדים מיוחדים מחברות ממשלתיות לא יושמו במלואן.
עוד נמצא כי נכון לסוף שנת 2021 מספר הדירקטורים ברפאל (בעלת מחזור מכירות שנתי בסך של כ-10 מיליארד ש"ח), היה ארבעה בלבד.
בחברות אשר רשות החברות הממשלתיות סיווגה כבעלות רמת מורכבות דומה לזו של רפאל (לדוגמה - חברת החשמל לישראל והתע"א), הוגדר מספר מזערי של דירקטורים לפעילות הדירקטוריון, ואילו ברפאל לא הוגדר מספר זה.
לשם השוואה, אף שמועד סיום תקופת כהונתם הראשונה של הדירקטורים היה ידוע, השרים הממונים ורשות החברות הממשלתיות לא השלימו פעילותם מבעוד מועד לצורך חידוש מינוים או מינוי דירקטורים אחרים במקומם, כך שבסוף שנת 2021 כיהנו בדירקטוריון רפאל ארבעה דירקטורים לעומת עשרה דירקטורים בחברת החשמל לישראל ותשעה דירקטורים בתע"א.
בנוסף, נוכח ההרכב החסר של הוועדה למינוי רואי חשבון מבקרים, במשך תקופות ארוכות לא הוחלפו בפרק הזמן הנדרש רואי חשבון מבקרים בחברות ממשלתיות; ברפאל משמש אותו רואה חשבון מבקר במשך יותר מ-15 שנים. זאת, שלא בהתאם לכללי החברות הממשלתיות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הנהלת החברה תפעל לעדכון תוכניתה האסטרטגית, גם נוכח ממצאי דוח זה ובהתאם להמלצותיו ובהלימה ליעדים הפיננסיים שיסוכמו עם רשות החברות הממשלתיות; וכי התוכנית תובא לבחינת הדירקטוריון ולאישורו. עוד מומלץ כי רשות החברות הממשלתיות תעקוב אחר הליך גיבוש התוכנית ואחר מימושה.
בשנים 2012 עד 2022 פונו 115 משפחות מארבע נקודות יישוב ישראליות ביישובים מגרון, עמונה, עפרה ונתיב האבות שבאזור יהודה ושומרון, בעקבות החלטות בג"ץ שקבעו כי מדובר במאחזים שהוקמו שלא כדין על קרקע פרטית ובהתאם להחלטות הממשלה השונות בעניינים אלה.
מבקר המדינה בחן את אופן הטיפול במפונים. המבקר מצא כי לא היה גוף אחראי שתכלל את עבודת הגופים השונים שעליהם הוטלה האחריות למימוש החלטות הממשלה, הנחה אותם ותיאם ביניהם. זאת, על אף החשיבות שציינה ועדת החקירה הממלכתית לבחינת ה"טיפול של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון" בהקמת גוף רב-תחומי שירכז את עבודת המטה הנוגעת לפינוי יישובים.
למפונים, לוועדים המייצגים אותם ולמועצות האזוריות אחת למענה על פניותיהם. בהיעדר גורם אחד מנחה ומתאם בין הגורמים השונים בכל הנוגע לפינוי יישובים, לא ניתן לקיים הליך מיטבי של פינוי ולתת מענה מיטבי למפונים.
בנוגע לביצוע שתי החלטות מדוח מעקב משרד ראש הממשלה בנוגע לפינוי נתיב האבות (החלטת הממשלה 3598) ולהקמת אתר מגורים זמני לתושבי עמונה ועפרה (החלטה 2178) - נמצאו סעיפים שדווחו בסטטוס "בוצע" אך בפועל הם לא בוצעו או בוצעו חלקית.
כמו כן, הדיווחים על יישום החלטות הממשלה לא כללו מידע על מצבם של המפונים, ומשרד ראש הממשלה לא קיים דיוני מעקב שוטפים אחר אופן יישום החלטות הממשלה לפינוי יישובים. במצב זה הממשלה והגורמים הרלוונטיים במועצות האזוריות או במשרדי הממשלה לא יכלו לזהות פערים או חסמים ולטפל בהם בעוד מועד, למשל לצורך קיצור משך השהות במגורים ארעיים וזמניים.
הצורך במעקב אחר יישום החלטות הממשלה מתחדד נוכח משכי הזמן של השהות במגורים הארעיים והזמניים, כדוגמת מפוני מגרון אשר שהו במגורים זמניים כשבע שנים, מפוני עמונה אשר שהו במגורים ארעיים כשנה וחודשיים, ומפוני נתיב האבות אשר שוהים במגורים זמניים מיוני 2018 ועד מועד סיום הביקורת.
המבקר מצא כי נוכח העיכוב בהסדרת מגורים זמניים למפוני עמונה נמשכה השהייה של המפונים במגורים הארעיים כשנה וחודשיים, ועקב כך נגרמה הוצאה כספית לא מתוכננת בסך 5 מיליון ש"ח, שבוצעה על חשבון התקצוב להקמת מבני ציבור בעמיחי לרווחת המפונים. מצב דברים זה מעלה חשש שמבני הציבור לא יוקמו על פי התכנון, דבר שיעצים את הפגיעה במפונים, בדגש על הפעילות בקהילה המבוססת על מבני ציבור.
נכון למועד סיום הביקורת מפוני נתיב האבות לא עברו למגורי הקבע, וזאת עקב עררים שהגישו פלסטינים נגד התוכניות לבניית מגורי קבע ביישוב אלעזר. לפיכך, המפונים שוהים במגורים זמניים כארבע שנים - מיום הפינוי ועד מועד סיום הביקורת - אף שהם קיבלו מענק לשלוש שנים בלבד. כיוון שהמפונים ממשיכים ונדרשים להמשיך לשלם דמי שכירות חודשיים, הרי שיש לעיכוב במעבר למגורי הקבע השפעות כלכליות עליהם.
עוד עלה כי מזכיר הממשלה לשעבר לא דיווח לראש הממשלה על יישום החלטת הממשלה הנוגעת לפינוי תושבי נתיב האבות מדי שלושה חודשים כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 3598, וכי סוגיית הפער בתשלומי המענק לתשלום דמי הניהול, התחזוקה והשכירות לא נדונה בממשלה.
המבקר מצא כי בהחלטת הממשלה בנושא מגרון לא נקבע מנגנון לפיצוי הכולל תבחינים לקבלת פיצוי, בדומה למנגנון שנקבע למפונים בתוכנית ההתנתקות ולמפונים מעמונה, עפרה ונתיב האבות שפונו לאחר מכן. המועצה האזורית מטה בנימין העבירה פיצויים למפונים ממגרון באפריל 2021, בחלוף תשע שנים ממועד הפינוי.
עוד מצא המבקר כי החלטות הממשלה בנושא פינוי נקודות יישוב אינן קובעות מנגנון הצמדה לתשלום למפונים. נוכח העיכוב במעבר של המפונים מנתיב האבות למקום מגורי הקבע, השחיקה בערך הפיצוי שנקבע להם לעומת הסכום שהעריך השמאי הממשלתי באוגוסט 2018 מוערכת בסה"כ בכ-2.5 מיליון ש"ח נכון למאי 2022.
אף שבהחלטת הממשלה הוקצה סכום של 6 מיליון ש"ח לסיוע למפוני עמונה, עפרה ונתיב האבות כמענה על מקרים מיוחדים וחריגים - ואף שהמפונים מעמונה, מעפרה ומנתיב האבות הגישו 26 בקשות לסיוע - במועד סיום הביקורת המועצות האזוריות עדיין לא דנו בעניינם כדי לקדם את מתן הסיוע, בין היתר בהיעדר מינוי של רפרנט מקצועי על ידי משרד האוצר, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה. דבר זה הביא לכך שהתקציב האמור שנקבע בהחלטת הממשלה לא מומש, ולפיכך תכלית הסיוע לא הושגה, ויש להניח כי הדבר פגע בטיפול במפונים.
המבקר מצא כי החלטות הממשלה בנוגע לפינוי נקודות היישוב הישראליות לא כללו התייחסות לנושא הרווחה של המפונים על אף חשיבות הנושא, כפי שעלה מלקחי תוכנית ההתנתקות בדוח ועדת החקירה הממלכתית. כפועל יוצא מכך, לא נבנתה תוכנית טיפול למפונים בהיבטי רווחה אשר מגובה בתקציב. המועצות האזוריות מטה בנימין וגוש עציון נשאו בעיקר הנטל של הטיפול במפונים, תוך הסטת משאבים של תקציב וכוח אדם מאוכלוסיית הרווחה המטופלת במועצה באופן שוטף.
נכון למועד סיום הביקורת לא היה גורם שביצע תהליך הפקת לקחים לאחר פינוי נקודת יישוב באיו"ש באופן שיתכלל את יישום החלטות הממשלה על ידי הגופים העיקריים שעסקו בתהליך הפינוי - מזכיר הממשלה, משרד הביטחון (על גופיו הפועלים לביצוע הפינוי) ועוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, משרדי הממשלה הרלוונטיים והמועצות שבשטחי שיפוטן נקלטו המפונים.
נמצא כי הלקחים והמסקנות המרכזיים שעלו בוועדת החקירה הממלכתית ביחס לתוכנית ההתנתקות בנושאים האלה לא יושמו: הקמת גוף רב-תחומי שיופקד על מימוש תהליך הפינוי, הימנעות ככל האפשר משיכון המפונים באתרים ארעיים והיערכות באופן שיאפשר את העברתם היישר לאתרים הזמניים ולמגורי הקבע ובנוגע למענה לנושאי רווחה.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הממשלה תשקול למנות גורם אחד שיוביל, ירכז ויתכלל את עבודת משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לזירוז ולהסרת חסמים בבניית מגורי הקבע ומבני הציבור למפונים. דבר זה עשוי לאפשר למפונים חזרה מהירה ככל הניתן לחיי משפחה וקהילה שגרתיים. בנוסף, ממליץ המבקר כי הסיוע למפונים יכלול מנגנון להצמדה של כספי הפיצוי (למשל, שהערכת השמאי תוצמד למדד תשומות הבנייה למגורים). אי-החלת מנגנון הצמדה לכספי הסיוע עלול להביא לשחיקת כספי הפיצוי שלהם זכאים המפונים על פי החלטות הממשלה.
מבקר המדינה בדק היבטים רוחביים הנוגעים לליבת פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון. בשנים 2017 - 2021 קיבלה הרשות 85,517 מקבצי דיווחים רגילים על 10.8 מיליוני פעולות, ו-500,013 דיווחים בלתי רגילים (על אודות פעולות חריגות, או כאלה המעלות חשש שהן קשורות לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון), והפיקה 5,381 כתבות (70% מהן הועברו למשטרה), שכללו מידע מ-24,278 דיווחים בלתי רגילים שקיבלה.
המבקר מצא כי 27% מהדיווחים שנבדקו על ידי הרשות לא הוזנו כלל למאגר המידע בסופו של התהליך המחשובי בשל ליקוי בו, וב-27% נוספים מהדיווחים נמצאו ליקויים במיצוי המידע כנדרש או בהזנתו. למרות קיומם של ליקויים בהזנת הדיווחים שנבדקו בשיעור חריג (כ-37%), שיעור הבקרות של הרשות בתקופה שבין אפריל 2020 לדצמבר 2021 היה 0.3% (325 מתוך 113,651 הדיווחים הבלתי רגילים), ובחודש מסוים אף לא בוצעו בקרות כלל.
בשנים 2017 - 2022 הצטברו ברשות עשרות אלפי דיווחים בלתי רגילים שלא הוזנו למאגר המידע. בשנים 2020 - 2021, בין היתר בעקבות מגפת הקורונה, מלאי הדיווחים שלא הוזנו גדל לכ-50,000, שהם כ-50% ממלאי הדיווחים השנתי שהתקבל בשנת 2020.
הביקורת העלתה כי בחלוף למעלה מ-15 שנים לאחר הקמת הרשות, בין השנים 2017 - 2021 מרבית מקבצי הדיווחים הרגילים (49,029; 57%) וכ-33% מהדיווחים הבלתי רגילים (162,228) התקבלו ברשות באופן לא מקוון (באמצעות דואר ישראל, דואר שליחים, מסירה ידנית או שיגורו באמצעות מכשיר פקסימיליה), ו-69% מהדיווחים (346,166) הבלתי רגילים בתקופה האמורה אינם מובנים (unstructured), ו-31% (153,847) מובנים חלקית. מניתוח פרטני של דיווחים בלתי רגילים שנקלטו בשנת 2021 בלבד עלה כי 52,317 (35.6%) מתוך 146,759 דיווחים בלתי רגילים היו מובנים באופן חלקי ו-94,442 (64.4%) לא היו מובנים.
המבקר מצא כי הרשות לא נקטה בפעולות בקרה שיבטיחו קבלת הדיווחים הרגילים, בכלל או באופן תקין, במועד. בשנים 2021-2017 חלק ממקבצי הדיווחים הרגילים של התאגידים הבנקאיים לא הועברו אליה בתוך תשעה ימים מתחילת תקופת הדיווח, כפי שנקבע בתקנות הדיווח לרשות ובהנחיותיה.
68% מהדיווחים על אירוע בלתי רגיל שהועברו לרשות בשנים 2017 - 2021 ושהוזנו למאגר בתקופה זו (320,173 מתוך 472,110 דיווחים בלתי רגילים שנבדקו), הועברו לאחר מעל יומיים מיום כתיבת הדיווח.
95% ממקבצי הדיווחים הרגילים שהוזנו ידנית בשנים 2017 - 2021 (4,823 מתוך 5,131 מקבצי דיווחי פעולות רגילות), הוזנו שלא כנדרש, בתוך פרק זמן ארוך באופן משמעותי מיום אחד, המועד הנדרש לפי נוהלי הרשות (עד 270 ימים).
למרות שבנוהלי הרשות נקבע כי דיווח בלתי רגיל חייב להיות מוזן למאגר המידע בתוך 48 שעות עבודה מרגע קבלתו ברשות, המבקר מצא כי בשנים 2017 - 2021 מרבית הדיווחים הבלתי רגילים שאינם מובנים ((unstructured (כ-76%; 263,085 מתוך 346,165) הוזנו 10 ימים ומעלה לאחר מועד קבלתם ברשות, מתוכם - כ-44% (152,312 מתוך 346,165) הוזנו לאחר חודשים.
נמצאו ליקויים גם בנוגע למיצוי ולקידוד של מידע מודיעיני הנכלל בדיווחים לצורך הזנתו למאגר המידע.
מידע רב המגיע מגופים מסוימים בנושאי הלבנת הון ומימון טרור, שמסתכם לכל הפחות ב-3,567 מידעים בשנים 2021-2017, אינו ממוצה ומקודד לצורך הזנתו למאגר המידע או ממוצה באופן חלקי בלבד. בכך נפגעת שלמותו ועדכניותו של מאגר המידע.
הביקורת העלתה כי התשלום של הרשות לספק שזכה במכרז למתן שירותים של הזנת הדיווחים ניתן לפי תפוקות, ללא מדידה של איכות החומר שהוקלד ושלמותו. מצב דברים זה, אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס המודיעיני של הרשות למיצוי ולקידוד של מידע באופן איכותי.
במסגרת התמודדותה של הרשות עם הצטברות עשרות אלפי דיווחים בלתי רגילים שלא הוזנו למאגר המידע סמוך לקבלתם, היא החליטה באוקטובר 2021 לגבי 230,000 דיווחים, שלא להקליד באופן מובנה למאגר המידע את המידע שיכול שקיים בנספחים לדיווחים בלתי רגילים ובכך נפגע המאגר. התנהלותה של הרשות בתחום זה בעייתית במיוחד בכל הנוגע למגזר הנש"פים (צ'יינג'ים). כמו כן, צמצום ההזנה נעשה ללא היוועצות בלקוחות המידע של הרשות ובגופים הממשלתיים האמונים על אכיפת החוק ובלא לעדכנם במצב הדברים האמור. כמו כן, נכון ליולי 2022, לא הוזנו למאגר המידע, בשל קושי טכנולוגי שלא נמצא לו פתרון, כ-6,237 דיווחים בלתי רגילים.
עוד נמצא כי לרשות אין ערוץ תקשורת ישיר וייעודי לקבלת דיווחים מהציבור בעניין הלבנת הון ומימון טרור וכן אין לה תוכנית תמריצים למסירת מידע בעל ערך, באופן וולונטרי. לעומת זאת בארה"ב קיים ערוץ תקשורת ייעודי וכן תוכנית תמריצים.
עוד צוין כי כלל הדיווחים הרגילים המתקבלים ברשות מתקבלים בתצורה מובנית, דבר המקצר חלק מתהליך הזנת המידע למאגר המידע של הרשות.
המבקר מצא כי בשנים 2017 - 2021 הפיק אגף המחקר ברשות 5,381 כתבות, (70% מהן הועברו למשטרה, 16% לרשויות מקבילות בחו"ל (FIUs), 7% לרשויות ביטחון בישראל ו-7% לרשות המיסים), בעוד שבתקופה זו הוזנו למאגר המידע 500,013 דיווחים על פעולות בלתי רגילות ו-10.8 מיליון דיווחים על פעולות רגילות.
כתבת מענה מופקת כמענה לבקשת מידע קונקרטי של רשויות אכיפה וביטחון. הפקת כתבה במהירות תורמת לאפקטיביות של החקירה ושל תפיסת הנכסים. המבקר מצא כי 839 מתוך 2,923 כתבות מענה מהשנים 2021-2017 שנבדקו (כ-29%) הופקו לאחר פרק זמן העולה על חודש ימים מאז מועד בקשת המידע. בייחוד בלט הפיגור במענה של הרשות על הבקשות של רשות המיסים לקבלת מידע, שביחס אליה מרבית הבקשות (כ-80% מתוך 194 כתבות) נענו לאחר 30 יום ומעלה. רשות המיסים מסרה כי בשל איחור זה, לא מתאפשר לה שימוש אפקטיבי במידע ומשכך הפחיתה את מספר בקשות המידע שלה מהרשות וכן צמצמה אותן לבקשת מידע לא מעובד.
הרשות פעלה לקבלת משוב סטטיסטי מחוקרי משטרה לכתבות מענה, כדי שיתייחסו לאיכות הכתבות ויציעו הצעות לשיפור. הרשות קיבלה מענים פרטניים ביחס ל-887 כתבות מענה בין ינואר 2019 ועד נובמבר 2021. מניתוח המשובים עולה כי ביחס לשאלה כללית שנשאלה במשוב הסטטיסטי ביחס לכתבות מענה, ב-59% מהכתבות לפחות, הכתבה כללה מידע רלוונטי לחקירה. עם זאת, לפחות ב-29% מהכתבות הכתבה לא כללה מידע רלוונטי לחקירה, וכי במרבית הכתבות (לפחות 67% מהם) הכתבה לא הצביעה על כיווני חקירה חדשים ורלוונטיים לחקירה, כלומר, לא סיפקו למשטרה מידע חדש על נכסים, עבירות, דפוסי הלבנת הון או ישויות. מהמשובים הסטטיסטיים ומ-32 משובים איכותניים של חוקרי משטרה מיחידות מסוימות, מעמדות פרקליטות המדינה ורשות המיסים, ומבדיקת 12 כתבות של הרשות לרשות המיסים, עלה כי אין התאמה מלאה בין צורכי לקוחות המידע לבין כתבות המענה. כתוצאה מהאמור, רשויות האכיפה נדרשות להשקיע תשומות רבות כדי לעבד מידע ולנתחו לכדי תרשים בחתכים הרלוונטיים עבורן ולהגיש בקשות נוספות לרשות כדי לקבל מידע שלא פורט בכתבה.
הגם שכתבות יזומות מסוימות או דיווחים בלתי רגילים שכלולים בכתבות מענה עשויים להיות רלוונטיים ליותר מרשות אכיפה וביטחון אחת, נמצא בביקורת כי אין אסדרה לגבי אופן הפצת הכתבות או הדיווחים, במקביל לכמה גופים, והרשות מחליטה, ללא תיאום עם כלל הרשויות, מי מלקוחות המידע יקבל את הכתבה היזומה. כמו כן, הרשות מעבירה את הדיווחים שכללה בכתבת מענה, רק למבקש המידע, אף שייתכן שהמידע בדיווחים רלוונטי ללקוחות נוספים. כך, אף שלמרבית עבירות המקור יש זיקה לרשות המיסים, מרבית הכתבות היזומות (69% מהן) הופקו עבור המשטרה, ולעומת זאת אחוזים בודדים (5.5%) מהכתבות הופק עבור רשות המיסים. כמו כן, מאחר שמרבית כתבות המענה (68% מהן) מועברות למשטרה, יתר לקוחות המידע אינם חשופים למרבית החשדות העולים מדיווחים בלתי רגילים שאושרה העברתם בכתבה ללקוח מידע.
הרוב המוחלט (87% - 100%) של הכתבות היזומות שהועברו למשטרה, לרשות המיסים או לרשות ניירות ערך, ואשר נבדקו בביקורת, לא הוביל לפתיחת חקירה. האמור מעלה חשש כי המשאבים הרבים שמשקיעה הרשות יורדים לטמיון. הדבר עלול לנבוע מתפיסת לקוחות המידע את הרשות כמקור למודיעין שאינו מוביל בהכרח לחקירה, מאיכות נמוכה של כתבות הרשות, מאי-התאמה של החשדות למדרג החומרה של החקירות שמטופלות ומתועדפות אצל כל אחד מהגופים או מהיעדר רצון של גופים אלו לקדם חקירות בעקבות מידע שהתקבל מהרשות.
אף שב-32 מקרים שנבדקו בביקורת התקבלו ברשות עשרות דיווחים בלתי רגילים בגין בני אדם וחברות שחשודים בעבירות הלבנת הון ועבירות מקור, המבקר מצא כי היא לא שלחה כתבות יזומות בעניינם. מידע זה הגיע ללקוחות המידע רק כעבור חודשים ארוכים ואף כעבור שנים, וזאת רק בעקבות פנייה שלהם לקבלת מידע על ישויות אלו.
עוד נמצא כי בשנים 2017 - 2021 הוזנו למאגר המידע 500,013 דיווחים בלתי רגילים אך 95% מהמידע שבדיווחים אלה לא הועבר ללקוחות המידע. נתונים שהתקבלו מהרשות על תקופה מורחבת, בשנים 2015 - 2021, העלו ממצא דומה. לפיכך, מתעורר חשש כי מיצוי לא מיטבי של המידע משפיע על כך שדיווחים בלתי רגילים שעשויים לכלול חשדות, לא מאותרים במסגרת תחקור מאגר המידע, וכתוצאה מכך פריטי מידע רלוונטיים לא יכללו במענה לבקשות מידע או כתבות יזומות ולא יועברו לרשויות האכיפה.
כמו כן, לא נמצא כי הרשות דירגה את הדיווחים הבלתי רגילים, לאחר ביצוע בחינה, באופן שמצדיק את אי העברת החלק הארי שלהם לרשויות האכיפה בשל ערך מודיעיני נמוך עד אפסי.
המבקר מצא כי (א) שיתוף המידע בין הרשות למוקד המודיעיני המשולב (המשותף לרשות, למשטרה ולרשות המיסים) לצורך מלחמה בפשיעה מאורגנת והפשיעה החמורה ותוצריהן, אינו מיטבי, בשל קשיים משפטיים. כפועל יוצא מכך, שיתוף מלוא המידע לא מתאפשר בכל המקרים; (ב) אף שהרשות נדרשה להציב שני נציגים באופן קבוע ובלעדי במוקד המשולב (במימון מועצת קרן החילוט) - נמצא כי היא איישה רק אחת מהמשרות בדרך קבע על ידי הצבת עובד שזה גם עיסוקו היחיד. כמו כן, הרשות לא דיווחה למועצת קרן החילוט על הסטת משרה אחת, אלא העבירה לה דיווח שאינו תואם את מצב הדברים לאשורו.
המבקר מצא כי הרשות מסווגת באופן גורף את כלל הכתבות המיועדות ללקוחות המידע - לרבות הכתבות הנוגעות לגופים שאינם שב"כ ומשטרה העוסקים בעניינים פליליים בעלי גוון אזרחי - בסיווג הביטחוני הגורף "סודי ביותר", גם כשהמידע שבהן אינו מסווג בסיווג ביטחוני. זאת בעוד שבנוגע לכתבות שמועברות לרשויות מקבילות בחו"ל המבוססות על מידע זהה (מדיווחים רגילים ובלתי רגילים), שעובד כדי להנגיש את המידע, היא קובעת את הסיווג הגורף "חסוי ביותר". הדבר פוגע בתרומה של הרשות לרשויות האכיפה.
למרות היקף הפעילות הנרחב של הרשות, הקולטת מיליוני דיווחים רגילים ומאות אלפי דיווחים בלתי רגילים ומפיקה אלפי כתבות ללקוחות המידע לצורך המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ולצד החשיבות בשמירה על עצמאותה, המבקר מצא כי משרד המשפטים לא מבצע תהליכי בקרה סדורים על פעילותה הליבתית של הרשות, שאינה נוגעת לעצמאות שיקול הדעת בהחלטות ראש הרשות על העברת מידע.
בנוסף, הדיווחים שהרשות מעבירה לכנסת ולציבור על פעילותה אינם משקפים את אפקטיביות הפעילות שלה (הדיווחים הכמותיים על תפוקות פעילותה מתבססים על שיעור השינוי השנתי בפעילותה ביחס לתקופה הקודמת ולא על בסיס מדדים של עמידה בלוחות זמנים; החל משנת 2019 קיים פער מהותי בין הדיווח של הרשות לציבור במסגרת הדוח השנתי על שיעור הכתבות היזומות לבין שיעורן בפועל). לדוגמה, בדוח השנתי לשנת 2020 דיווחה הרשות לציבור כי שיעור הכתבות היזומות מסתכם ב- 30%, אף שלפי ניתוח בסיס הנתונים של הרשות שיעור הכתבות היזומות היה 11.54%. מצב דברים זה אינו מאפשר בקרה ציבורית או פרלמנטרית על פעילותה.
לצורך בחינת התרומה של הרשות למאבק בפשיעה ובטרור ביצע מבקר המדינה סקר בין פרקליטים, באמצעות פרקליטות המדינה לגבי 26 תיקים פליליים שטופלו בפרקליטות, שכללו תפיסות נכסים מכוח חוק הלבנת הון בשנת 2020, וכן 3 תיקים פליליים שטופלו בפרקליטות בנושא טרור שכללו תפיסות נכסים מכוח חוק המאבק בטרור בשנים 2018 - 2021. שבעה (27%) מ-26 התיקים שנבדקו בסקר הפרקליטים, שבוצעה בהם תפיסת רכוש מכוח חוק איסור הלבנת הון בסך כולל של כ-20 מיליון ש"ח, לא כללו שום כתבה שהפיקה הרשות, ולפיכך הרשות או משטר הדיווחים לרשות לא תרמו, באמצעות תיקים אלה, שום תרומה למלחמה הכלכלית בפשיעה.
על פי נתוני סקר הפרקליטים, לגבי תיקים שבהם נתפס בשנת 2020 רכוש בסך כולל של 124 מיליון ש"ח מכוח חוק איסור הלבנת הון, ההערכות המתוכללות של הפרקליטים בנוגע למידת התרומה של כתבות הרשות לביסוס תשתית עובדתית חדשה לכך שבוצעה עבירה בטווח של 0 עד 5 הן כדלהלן: ב-12 (63%) מ-19 התיקים שכללו כתבות הוערכה מידת התרומה ב-0, והנכסים שנתפסו במסגרת תיקים אלו שיעורם 60% מכלל הנכסים שנתפסו בתיקים שכללו כתבות בתקופה הנבדקת. כמו כן ב-2 (11%) מ-19 התיקים האמורים, אשר עוסקים ב-20% מכלל הנכסים שנתפסו בתקופה הנבדקת הוערכה מידת התרומה ב-1. הערכת הפרקליטים בדבר אפקטיביות האכיפה טעונה בחינה. במיעוט התיקים שבהם עלה כי התרומה של כתבות הרשות לביסוס תשתית עובדתית חדשה ולאיתור רכוש חדש הייתה רבה יחסית, נתפסו 20 מיליון ש"ח אך בפועל 12 מיליון ש"ח (60%) מתוכם הוחזרו לגורמים שמהם נתפסו, ולגבי יתרת הסכום - 8 מיליון ש"ח - טרם הוגשה בקשת חילוט או טרם התקבלה החלטה בעניינה. יובהר כי בעניין זה לא נבדק אם התרומה הנמוכה כאמור נעוצה בהתנהלות של הרשות או של יתר הגורמים הרלוונטיים במערך האכיפה.
מניתוח מענה הפרקליטות עלה כי עבודת הרשות תרמה תרומה נמוכה לביסוס הראיות או לאיתור רכוש בשלושה תיקי הטרור שנבדקו, שעסקו ברכוש שנתפס בשנים 2018 – 2021, מכוח חוק המאבק בטרור. יצוין כי בשנים 2014 - 2016 מספר הכתבות בנושאי טרור שמסרה הרשות ללקוחות המידע (אשר הוכנו ביוזמת הרשות או לבקשת לקוחות המידע) היוו כ-10% מכלל הכתבות שנמסרו בתקופה זו לכלל לקוחות המידע.
המבקר אנגלמן ציין כי האחריות לפעולתה התקינה של הרשות מוטלת על שר המשפטים, מנכ"ל משרד המשפטים וראשת הרשות. על כן גורמים אלו מחויבים לנקוט בכל הפעולות הדרושות על מנת להבטיח את השיפור הנדרש בפעילות הליבה של הרשות, ולהמשך טיוב שיתוף הפעולה בינה ובין לקוחות המידע. פעולה זו דרושה כדי להצדיק את הטלת משטר הדיווחים ועלויותיו על הציבור, כדי לתרום באופן אפקטיבי לרשויות החקירה והביטחון, בפרט במלחמה כנגד פשיעה מאורגנת, פשיעה חמורה ומימון טרור, וכדי שהרשות תקיים את ייעודה לפי חוק, ביעילות ומועילות.