מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (4.7.23) את דוח השלטון המקומי.
המבקר אנגלמן:
פערים משמעותיים בזכאות לבגרות בין המרכז לפריפריה.
פול גז בניוטרל בתכנון: רוב מוחלט של התוכניות מושקע בקידום מעט מאוד יחידות דיור - כך מחמירים את יוקר הדיור ומנציחים את תופעת המאכערים שמהווה פתח לשחיתות.
החריג הופך לכלל: למעלה מ-100 רשויות ביקשו העלאה חריגה בארנונה על חשבון תושביהן. ישנן רשויות שגבו 3% בלבד מהארנונה. רק 36 מתוך 256 רשויות מוכרזות כאיתנות.
בלמעלה מ- 90% מהאתרים למכירת בשר לא נעשתה ביקורת על ידי הווטרינרים של הרשויות המקומיות.
למשטרה אין נתונים על מיקום רוב תאונות הדרכים ברשויות הערביות שנבדקו.
פעוטות עם מוגבלות נאלצים לנסוע 70 ק"מ ביום למעון שלהם.
ב- 65% מבתי הספר קיימים ליקויי בטיחות ותחזוקה".
להלן הודעות לכל אחד מהנושאים:
למעלה ממחצית מעובדי הרשויות המקומיות שנבדקו ציינו כי אינם יודעים מי האחראי למניעת הטרדה מינית ברשות. אחת משבע עובדות ועובדי הרשויות המקומיות שנבדקו השיבו שחוו הטרדה מינית או שמכירים מישהי או מישהו שחווה הטרדה מינית במקום העבודה.
בשנת 2019 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין "טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן" (הדוח הקודם). בחודשים יוני עד ספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של כמה רשויות מקומיות ושל משרד הפנים לתיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הקודם ובנושאים נוספים. ביקורת המעקב נעשתה במשרד הפנים; בעיריות אום אל-פחם, אור עקיבא, אלעד, באר יעקב, חדרה, טירת כרמל, טבריה, מגדל העמק, נצרת ונשר; במועצה המקומית רכסים; ובמועצה האזורית חוף הכרמל.
ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים אינו אוסף מידע על פעולות המניעה שנקטו רשויות מקומיות בנושא מניעת הטרדה מינית ועל מספר התלונות שהתקבלו והטיפול בהן, והוא לא קבע הנחיות לגבי מצבים שבהם האחראי נמצא בניגוד עניינים ובפרט לגבי מקרים שבהם מעורבים בתלונה עובדים בכירים, לגבי יידוע הנפגע בדבר הטיפול בתלונה ולגבי השמירה על פרטיות המעורבים.
שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה העלה ממצאים קשים ולפיהם יותר ממחצית מהמשיבים ציינו שהם לא ידעו אם קיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות המקומית או חושבים כי אין אחראי לנושא; 22% מהמשיבים ציינו כי הם מגדירים את מקום העבודה ברשות כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות (ובעיריות נצרת, אום אל-פחם ואלעד 30% ומעלה מהמשיבים); אחד מתוך שבעה עובדים השיב כי הוא הוטרד או ידוע לו על מישהו שהוטרד בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות המקומית; וכרבע מהעובדים השיבו כי לא היו פונים לאחראי אם היו חווים הטרדה מינית.
בעיריות נצרת, אלעד ואום אל-פחם שיעור העובדים שהשיבו כי הם מגדירים את הרשות המקומית כמקום שאינו בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות היה הגבוה ביותר (42%, 31% ו-30% בהתאמה).
עוד נמצא בביקורת הקודמת כי הרשויות המקומיות בסמת טבעון ויאנוח-ג'ת לא מינו אחראי למניעת הטרדה מינית, והרשויות המקומיות בסמת טבעון, זרזיר, לקייה, מעלה עירון וסאג'ור לא קבעו תקנון למניעת הטרדה מינית. ביקורת המעקב העלתה כי ברשויות האמורות הליקוי לא תוקן, והן לא מינו אחראי ולא קבעו תקנון, לפי העניין.
בביקורת הקודמת הומלץ כי משרד הפנים, בתיאום עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם הרשות לקידום מעמד האישה, ייתן את הדעת על התנהלותן של הרשויות המקומיות הערביות בכל הנוגע למניעת הטרדות מיניות ולטיפול בהן, ויגבש בהקדם תוכנית פעולה למאבק בהטרדות מיניות, שתתאים למאפיינים הייחודיים של החברה הערבית. ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי לא תוקן, וכי משרד הפנים לא גיבש תוכנית פעולה למאבק בהטרדות מיניות ברשויות מקומיות בחברה הערבית ולא ביצע מעקב אחר מינוי אחראים להטרדה מינית ברשויות אלו. עוד נמצא כי אף שממועד סיום הביקורת הקודמת ברשויות המקומיות הערביות שנבדקו, אום אל-פחם ונצרת, עד מועד סיום ביקורת המעקב הגישו עובדים לאחראיות בשתי הרשויות המקומיות האמורות שש תלונות במצטבר בנושא הטרדה מינית, תועדה רק תלונה אחת. לפיכך, מספר התלונות הרשמי אינו משקף את מספר התלונות בפועל. מניתוח התשובות על שאלות המעקב נמצא כי שתי הרשויות המקומיות שבהן לא מונה אחראי וחמש הרשויות המקומיות שבהן לא נקבע תקנון הן רשויות מקומיות ערביות.
המבקר אנגלמן מציין כי על כלל הרשויות המקומיות לפעול כדי להגביר את תחושת המוגנות של העובדים מפני הטרדות מיניות ולהשפיע על האווירה הארגונית לשם קידומה של סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית. על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להמשיך ולפעול להסדרת הנושא ולוודא כי בידי הרשויות המקומיות הכלים המתאימים להתמודדות עם התופעה ולנקוט צעדים להגברת תחושת המוגנות של העובדים ברשויות המקומיות.
האזינו לפודקאסט "דוח מצב" - פרק 7: הבטן הרכה - דוח השירות הווטרינרי ברשויות המקומיות -הפיקוח על בשר ומוצריו
במאי 2022 נפטרו 3 דיירים במעון משרד הרווחה. בדיקה של משרד הבריאות העלתה כי בבשר שהוגש להם נמצאה רמה חריגה של חיידקים. בשנת 2021 הושמדו למעלה מ- 85 טונות של בשר ומוצריו שלא היו ראויים למאכל אדם. בלמעלה מ- 90% מהאתרים למכירת בשר ומוצריו לא נעשתה ביקורת על ידי הווטרינרים הרשותיים.
בשנת 2021 הייתה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת עוף ממוצעת לנפש - פי 4 מהממוצע העולמי (כ-65 ק"ג לעומת כ-15 ק"ג). ממוצע צריכת בשר בקר לנפש בישראל, שעמד על כ-23 ק"ג, היה מהגבוהים בעולם - פי 1.5 מממוצע ה-OECD ופי 3.5 מהממוצע העולמי. עם זאת, בשנה זו הושמדו בישראל כ-85 טונות של בשר שלא היה ראוי למאכל אדם.
הרעלות כתוצאה מטיפול לקוי בבשר ובמוצריו עלולות לגרום לתחלואה קשה ואף למוות. במאי 2022 נפטרו שלושה דיירים במעון של משרד הרווחה והביטחון החברתי. ביקורת שערך משרד הבריאות העלתה כי בבשר שהוגש לדיירים נמצאה רמה חריגה של חיידקים.
במרץ 2020 נכנסה לתוקף רפורמה בפיקוח על מזון מן החי. הפיקוח על אתרי מכירת בשר לציבור (אטליזים, רשתות השיווק, מרכולים שכונתיים, מסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים, מוסדות ועוד) מבוצע על ידי הווטרינרים ברשויות המקומיות (הווטרינרים הרשותיים) על פי הסמכה מאת מנהל היחידה הווטרינרית במשרד הבריאות.
בחודשים יוני עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את תפקודם של הווטרינרים הרשותיים בפיקוח על אתרים למכירת בשר ומוצריו; את פעולות משרד הבריאות לאסדרה של עבודת הווטרינרים הרשותיים; את הסמכתם של וטרינרים רשותיים ואיוש תפקידי וטרינרים ברשויות המקומיות; את מערכת המידע של משרד הבריאות שהוקמה לצורך פיקוח על מזון מן החי; ואת פרסום המידע על השמדת בשר ומוצריו המסכנים את בריאות הציבור.
הביקורת התקיימה במשרד הבריאות ובשש רשויות מקומיות: עיריית הרצלייה, עיריית טייבה, עיריית יבנה, עיריית יהוד-מונוסון, עיריית קריית מלאכי והמועצה המקומית זיכרון יעקב. בדיקות השלמה נעשו בתאגיד לפיקוח וטרינרי. מבקר המדינה וצוותו אף ערכו ביקורת פתע, שבה התלוו לביקורת שביצעו וטרינרים באתרים למכירת בשר ומוצריו בפרדס חנה-כרכור, בהרצלייה וביהוד-מונוסון.
ממצאי דוח הביקורת מעלים ליקויים משמעותיים העלולים לסכן את בריאות הציבור או להביא לפגיעה חמורה בה. המבקר מצא כי הרפורמה בפיקוח על מזון מן החי יושמה באופן חלקי בלבד, בחלוף יותר משנתיים ממועד כניסת הרפורמה במלואה לתוקף.
בביקורת התגלו ליקויים בפעילות משרד הבריאות, האחראי למערך הפיקוח על בשר ומוצריו והנושא באחריות להבטחת בריאותם של תושבי המדינה, וכן עלו ליקויים בפעילות הרשויות המקומיות לביצוע פיקוח וטרינרי על אתרים למכירת בשר ומוצריו בתחומיהן. כך, מצא המבקר כי הווטרינרים של הרשויות המקומיות לא ביצעו בשנת 2021 ביקורת ב-90% מהמקומות שבהם מוכרים בשר ומוצריו: ביקורת כזו נערכה רק ב-5,919 מתוך כ-70,000 אתרים.
עוד נמצא כי בשונה מהעיר ניו יורק ומבריטניה בהן מונגש מידע לציבור בנוגע לתוצאות ביקורות תברואתיות שנערכו באתרי מכירה של מזון והדירוג שניתן לכל אתר, בישראל לא ניתן מידע לציבור אודות תוצאות ביקורות שערכו וטרינרים רשותיים בשווקים ולא קיים דירוג מסוג זה.
עוד נמצא כי וטרינרים רשותיים חשופים במהלך עבודתם ברמה יום-יומית לאיומים ולאלימות פיזית ומילולית. לדוגמה: באוגוסט 2022 הותקפה מילולית הווטרינרית הרשותית של עיריית יהוד-מונוסון בעת ביקורת שערכה במסעדה בעיר; באוקטובר 2021, בביקורת שערכה לשכת הבריאות המחוזית תל אביב של משרד הבריאות במסעדה בהרצלייה, הותקף הווטרינר המחוזי; בדצמבר 2021 הוצת מבנה המחלקה הווטרינרית בבית שמש; ובינואר 2019 נורה ברגלו הווטרינר הרשותי של עיריית טמרה. משרד הבריאות לא העביר הנחיות לרשויות המקומיות ולווטרינרים הרשותיים בנוגע לשמירה על ביטחונם האישי של הווטרינרים הרשותיים.
משרד הבריאות פרסם הנחיה כי השמדה של 50 - 100 ק"ג בשר תפורסם על ידו לציבור. עם זאת, נמצא כי משרד הבריאות פרסם באתר המרשתת שלו רק 21% מההשמדות של 50 ק"ג ומעלה של בשר ומוצריו שבוצעו בחודשים ינואר עד ספטמבר 2022 (24 השמדות מתוך 113 שדווחו במערכת המידע). עוד נמצא כי משרד הבריאות לא פרסם לציבור את ההשמדות שדיווחו לו הווטרינרים הרשותיים ברשויות שנבדקו בחודשים ינואר 2021 עד ספטמבר.
נכון ליוני 2022, 33% מהרשויות המקומיות (84 רשויות) אף לא העסיקו וטרינר לפיקוח על אתרים למכירת בשר ומוצריו או שהעסיקו וטרינר רשותי שלא היה מוסמך לבצע פיקוח כזה.
המבקר אנגלמן קורא למשרד הבריאות ולרשויות המקומיות לפעול לתיקון הליקויים ולוודא כי הפיקוח הווטרינרי יתבצע בעתיד על כלל האתרים למכירת בשר ומוצריו, ובכלל זה גם במוסדות שבחלקם מתגוררים חסרי ישע.
33.3% מההרוגים בתאונות דרכים בשנים 2014 - 2020 נמנו עם האוכלוסייה הערבית לעומת שיעורם הכללי באוכלוסייה - 21%. העלות המוערכת של נזקי תאונות הדרכים למשק בשנה עומד על כ-17 מיליארד ש"ח. רק 10% מכיתות ו' הפעילו משמרות זה"ב במוסדות החינוך בחברה הערבית.
בשנת 2020 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא "פעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית". לאחר פרסום דוח הביקורת הקודם נמצא כי גם משנת 2020 שיעור מעורבות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים, לדאבון הלב, גדול יחסית לשיעורה מכלל האוכלוסייה. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), הגם ששיעור האוכלוסייה הערבית הוא כחמישית מאוכלוסיית ישראל, שיעור המעורבות של אוכלוסייה זו בתאונות דרכים קטלניות גדול ביחס לשיעורה באוכלוסייה הכללית - וזאת הן מבחינת מספרם של ההרוגים (פי 2 בקירוב) והפצועים קשה בתאונות אלה (פי 1.5 בקירוב) והן מבחינת מספר הנהגים המעורבים בהן (פי 1.9).
בביקורת המעקב נמצא כי חלק מהליקויים תוקנו באופן מלא או חלקי: משרד התחבורה העביר לחברת נתיבי איילון את סמכויות ההכנה והיישום של תוכניות לסגירת פערי תשתיות ביישובים הערביים; הרשויות המקומיות שנבדקו הכינו בשיתוף עם הרלב"ד תוכניות עבודה שנתיות סדורות; הוכשרו מנהלי מטות הבטיחות (למעט במועצה המקומית ג'יסר א-זרקא), והם עבדו באופן שוטף עם הרלב"ד.
עם זאת, נמצאו ליקויים שתוקנו במידה מועטה, ובכלל זה: השיפור בהפעלת משמרות הזה"ב בחברה הערבית הינו נמוך, בעיקר בשל מצב התשתיות והמפגעים הקיימים בסביבת בתי הספר ובשל היעדר הכשרות בנושא מצד המשטרה (למעט בעיריית כפר קאסם); פרסומי ההסברה ברשתות החברתיות ובאתר של הרלב"ד באינטרנט (מרשתת) וההסברה באמצעות מתנדבים טעונים שיפור של ממש.
בביקורת המעקב נמצאו ליקויים שלא תוקנו: כל הרשויות שנבדקו אינן מחזיקות בתוכנית אב לתחבורה, הן אינן פועלות על פי תוכנית תמרור ואינן מבקשות מהמשטרה מידע על מוקדי תאונות דרכים בתחום שיפוטן. ברשויות המקומיות שנבדקו יש כבישים ומדרכות לא סלולים וקיימים ליקויים הנוגעים להסדרי התנועה ולהתקני הבטיחות, הפוגעים בבטיחותם של משתמשי הדרך, לרבות ליקויים מסוכנים בסביבת מוסדות החינוך.
בתחום האכיפה נמצא כי מלבד עיריית כפר קאסם המקיימת אכיפה והטלת קנסות באזור התעשייה החדש "לב הארץ", כל הרשויות שנבדקו אינן מבצעות אכיפה כיוון שלא התקינו חוק עזר או בשל היעדר תוכנית תמרור. המועצה המקומית תל שבע לא התקינה חוק עזר ואינה גובה כספים ועקב כך לא קיימים מקורות מימון רשותיים להסדרת התשתיות.
עוד נמצא כי בידי המשטרה אין נתונים על מקומן המדויק של רוב תאונות הדרכים שהתרחשו מינואר 2019 עד מאי 2022 ברשויות המקומיות שנבדקו; מתוך 64 תאונות דרכים רק לגבי 11 תאונות (17%) הייתה כתובת מדויקת ולגבי 8 תאונות (12.5%) היה ידוע רק שם הרחוב ומשכך הרשויות אינן יכולות לטפל במפגעים תחבורתיים ככל שגרמו לתאונות אלו.
המבקר אנגלמן ציין בדוח כי כדי להקטין את מספר תאונות הדרכים והנפגעים בתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות הערביות, על כלל הרשויות המקומיות להציב את נושא הבטיחות בדרכים בראש סדר העדיפויות שלהן ובכללן ג'יסר א-זרקא, ג'ת, כפר קאסם ותל שבע, על אף הקשיים הכלכליים וההתמודדות המתמדת עם האלימות הגוברת, וכן עם שלל הבעיות העומדות לפתחן של הרשויות הערביות, שעליהן הצביעו כחסם לפעילותן בתחום הזהירות בדרכים, נדרשת מעורבות רבה יותר של הרשויות המקומיות בחברה הערבית גם בקידום הבטיחות בדרכים. כמו כן על הרלב"ד ומשרדי התחבורה והפנים לדאוג לתיקון הליקויים שעלו בדוח, לעקוב אחר תיקון הליקויים על ידי הרשויות, לפעול להשלמת הפיתוח הנדרש בתחומי שיפוטן של הרשויות ולבצע פיקוח ואכיפה בתחום הבטיחות בדרכים.
שיעור האזרחים הוותיקים בישראל עומד על 12%. 42% מהאזרחים הוותיקים שהשתתפו בסקר שערך משרד מבקר המדינה אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות.
הזדקנות האוכלוסייה היא תופעה כלל-עולמית המציבה אתגרים חדשים בפני גורמי מקצוע בתחומי החברה, הרווחה והרפואה. גם בישראל ניכרת מגמת עלייה בתוחלת החיים, ולשלטון המקומי תפקיד מרכזי במתן שירותים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים ובפיתוח פתרונות לצרכיה הייחודיים. בישראל חיים 1.16 מיליון אזרחים ותיקים, ושיעורם באוכלוסייה הכללית הוא 12%.
בחודשים מאי-נובמבר 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן. הביקורת נעשתה בתשע רשויות מקומיות (אלעד, אשקלון, מעלות-תרשיחא, נס ציונה, נצרת, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד).
הועלה כי גובה התקציב השנתי לאזרח ותיק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2021 ברשויות המקומיות שנבדקו היה בין 141 ל-772 ש"ח. ממצאי הביקורת מעידים שהרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו סקרי צרכים ושביעות רצון ולא הכינו תוכניות אב להיערכות להזדקנות האוכלוסייה.
ברשויות המקומיות שנבדקו אין מידע מלא ומעודכן על פרטיהם של כלל האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן אשר יכול לייעל את ערוצי הקשר עימם ולסייע להם הן בשגרה והן במצבי חירום.
מספר המשתתפים הממוצע בחודש במרכזי היום ובמועדונים מועשרים ברשויות המקומיות שנבדקו נמוך ונע בין 9% ל-30% מהאזרחים הוותיקים המטופלים במחלקות הרווחה.
בעניין הנגשת המידע לאזרחים הוותיקים ומיצוי זכויותיהם עלה כי המידע באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות אינו בולט ואינו זמין בקלות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכי לא כולם ערים לזכויותיהם.
עוד נמצא כי מספר המטופלים הממוצע למשרת עובד סוציאלי ביחידות לאזרחים ותיקים ברשויות האמורות היה 126 - 444, וכי משרד הרווחה לא קבע את המספר המרבי של אזרחים ותיקים מטופלים למשרת עובד סוציאלי ולא הגדיר דרישות ניסיון והכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים המטפלים באזרחים ותיקים.
שש מהרשויות המקומיות שנבדקו, אשקלון, נס ציונה, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד לא ניצלו את מלוא התקציב שהקצה להן משרד הרווחה בתחילת 2021 לצורך הטיפול באזרחים הוותיקים
מסקר האזרחים הוותיקים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 42% מהם אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות, וכי 64% מהאזרחים הוותיקים המכירים את הפעילויות משתתפים בהן; מרבית האזרחים הוותיקים (63%) בוחרים שלא להשתתף במסגרות המוצעות להם בשל חוסר עניין.
הבדיקה העלתה כי המידע באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות שנבדקו, אינו בולט ואינו זמין בקלות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ולא כולם ערים לזכויותיהם.
עוד עלה מסקר האזרחים הוותיקים כי אזרחים אלה מצפים מהרשויות המקומיות שייצרו איתם קשר, ו-84% מהם העידו שהרשות המקומית לא פנתה אליהם ביוזמתה.
כמו כן, לאחר חלוף כשישה חודשים ממועד הגשת סיכום המלצות הוועדה במאי 2022, משרד הרווחה טרם יישם את המלצותיה ובהן עידוד הפעלת מרכז יום כמרכז מפגש, הקמת מועדוני מופ"ת (מועדון מועשר פלוס תזונה) בתוך מרכזי היום והארכת שעות הפעילות.
המבקר אנגלמן ממליץ שהרשויות המקומיות ירחיבו את ערוצי הקשר עם האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן וישפרו את הנגשת המידע עבורם. עוד מומלץ למפות את הצרכים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולהכין תוכניות אב שיכללו מטרות ויעדים ארוכי טווח, שעל פיהם ייקבעו המענים לצרכים של אוכלוסייה זו, ששיעורה באוכלוסייה צפוי להמשיך לגדול בשנים הבאות.
רק 23% מהרשויות המקומיות שנבדקו דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושבים עם מוגבלות. 90% מהרשויות שולחות פעוטות למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה - ויש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 ק"מ ביום עד למעון ובחזרה.
בשנת 2020 חיו בישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ-17% מכלל האוכלוסייה. המחלקות לשירותים חברתיים (המש"חים), הפועלות ברשויות המקומיות, הן הגורם העיקרי והישיר שעימו באים במגע האדם עם המוגבלות ובני משפחתו. מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה אחראי, בין היתר, להסדרה והאחדה של השירותים שמספקים המש"חים בתחום המוגבלות ולפיקוח על פעילותם.
בחודשים אפריל עד דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם, בדגש על הפערים בין המרכז לפריפריה במתן השירות. הממצאים המובאים בדוח מתבססים על ממצאי ביקורת עומק בעיריות אופקים, בני ברק ורמת השרון; במועצה המקומית כפר כנא; ובמועצות האזוריות אל-קסום וחוף הכרמל.
כן מתבססים הממצאים על תשובותיהן של 71 רשויות מקומיות על שאלון שנשלח אליהן. במסגרת הביקורת התקיימו ארבעה מפגשים מקוונים של קבוצות מיקוד שבהם השתתפו הורים לילדים עם מוגבלות מיישובים במרכז הארץ, הורים לילדים ולבוגרים עם מוגבלות מיישובים בפריפריה וכן אחים ואחיות של אנשים עם מוגבלות.
הביקורת העלתה כי מגוון השירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות הפריפריה מצומצמים לעומת השירותים הללו והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות המרכז.
ברשויות הפריפריה מספרם של המועדונים החברתיים קטן, היציאה לנופשונים ממומשת בהן באופן חלקי, ובמרביתן אין גורם מתכלל מקצועי לתחום המוגבלות.
עוד נמצא כי יותר מחמש שנים לא התאים משרד הרווחה את הוראות תקנון העבודה הסוציאלית, את התעריפים, את השירותים ואת מערכות המידע לתפיסה שלשמה הוקם מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, ולפיה הטיפול באנשים עם מוגבלות ייעשה על בסיס תפקוד ולא על פי האבחנה הרפואית.
רק 23% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושביהן עם המוגבלות.
"אנחנו לא מוכנים לקבל חיים של הדרה, אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה חלק מהסביבה שמקיפה אותו בלי התנצלויות ובלי תנאים", אמרו הורים שהשתתפו בקבוצות המיקוד של משרד מבקר המדינה. "באחד המקרים שניסינו להביא פעילות פנאי (לילדים) עם צרכים מיוחדים זה נכשל, לא התקבלנו בדלת פתוחה של העירייה. נאבקנו קשה והיינו צריכים להצדיק את קיומנו".
"אני לא צריכה מועדונית מיוחדת, אני צריכה חיי חברה עם חבר'ה צעירים", אמרה אישה עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת המיקוד של משרד מבקר המדינה. משתתפת אחרת העידה כי "חלק גדול מהעיר לא נגיש והמדרכות לא נגישות. אני לא יכולה להגיע לבריכה שהיא שני רחובות ממני בלי רכב, כי סגרו את הרחוב לכיסא גלגלים".
המבקר מצא כי 90% מהרשויות המקומיות שולחות פעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה. יש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 קילומטרים ביום עד למעון ובחזרה לביתם.
על פי החלטת ממשלה משנת 2014, גוף ציבורי המעסיק פחות מ-100 עובדים חייב להבטיח כי 3% לפחות מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות. החל משנת 2017 על גוף ציבורי גדול המעסיק 100 עובדים ומעלה - ובכלל זה הרשויות המקומיות - להבטיח כי 5% לפחות מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות משמעותית. אולם בשנת 2021 כ-26% מהרשויות המקומיות בישראל שבהן רוב התושבים יהודים לא עמדו ביעד הייצוג ההולם במלואו, ובקרב רשויות שרוב תושביהן לא-יהודים - 62% מהן לא עמדו ביעד הייצוג ההולם במלואו.
כמו כן קיימים הבדלים ניכרים בין הרשויות בהעסקת עו"סים ייעודיים לתחום המוגבלויות - 78% מהרשויות המדורגות באשכול פריפריאלי גבוה מעסיקות עו"סים המטפלים רק בתחום המוגבלויות לעומת 15% מהרשויות המדורגות באשכול פריפריאלי נמוך. מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים והעו"סים העוסקים בתחומי המוגבלות פעלו במקרים שהונחו לפתחם, ולא היו פנויים להרחיב את מעגל הזכאים ומיצוי זכויותיהם של האנשים שלא פנו למחלקות ביוזמתם.
לפי הערכות, אנשים עם מוגבלות נפגעים מאלימות ומעבירות מין פי ארבעה עד פי עשרה יותר מהאוכלוסייה הכללית, אבל המבקר מצא כי משרד הרווחה אינו אוסף מידע הנוגע למקרי אלימות שבהם נפגעים אנשים עם מוגבלות כדי לטפל בתופעה. "הבן שלי היה קורבן של תקיפה ושל אונס והרשויות כמובן לא ספרו אותו", העידה אם לאדם עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת מיקוד של משרד מבקר המדינה. "הרשות המקומית הייתה צריכה לתת טיפול פסיכולוגי אבל צריך תור. אז ייתנו לו טיפול פסיכולוגי עוד שנתיים והוא בפוסט טראומה".
המצב כפי שהוא משתקף בביקורת זו מחייב את משרד הרווחה לפעול להרחבת השירותים הניתנים לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, להתאים את השירותים והתעריפים לתפיסה החדשה של המשרד ולייחד מחשבה כוללת לנושא המוגנות של אנשים עם מוגבלות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הגופים המופקדים על תחום המוגבלות - ובהם הרשויות המקומיות ומשרדי הרווחה, החינוך והפנים - יעמדו על הסיבות שהובילו לפערים הקיימים בין הרשויות ויגבשו פתרונות שיצמצמו פערים אלה. בנושא הנגשת השירותים - לרשויות המקומיות מומלץ לנקוט פעילות יזומה, ובשיתוף משרד הרווחה לאמץ פתרונות שיאפשרו את הנגשת השירותים.
כ-50% מהישראלים הבוגרים עסקו בפעילות גופנית סדירה בשנת 2021. אך רק 22% מתושבי הרשויות שנבדקו סבורים שהרשות המקומית שלהם מעודדת במידה רבה את תושביה לעסוק בפעילות גופנית.
הספורט העממי הוא ענף הספורט הגדול ביותר בישראל ובעולם. כ-50% מהישראלים הבוגרים עסקו בפעילות גופנית סדירה (לפחות פעמיים בשבוע בקביעות לאורך כל חודשי השנה ולא פחות מ-30 דקות ברציפות לכל פעם) בשנת 2021, לפי סקר של איגוד הספורט העממי בישראל.
מבקר המדינה בדק בחודשים מאי עד נובמבר 2022 היבטים שונים בנוגע לפעולותיהן של הרשויות המקומיות לקידום הספורט העממי בתחומן בשנים 2018 - 2022. בין היתר נבדקו השקעות הרשויות המקומיות בספורט העממי, שימוש בתשתיות הספורט ברשויות והתאמתן לצורכי התושבים.
הבדיקה נעשתה בעיריות בית שמש, חדרה, טירת כרמל וקריית ים; במועצות המקומיות כפר קרע ופרדס חנה-כרכור ובמועצה האזורית גליל תחתון. משרד מבקר המדינה אף שלח שאלון ל-50 רשויות מקומיות נוספות. כמו כן בוצע תהליך של שיתוף ציבור בקרב מדגם מתושבי הרשויות שנבדקו.
בביקורת נמצא כי תקציב התמיכות הכולל שהעביר מינהל הספורט בשנים 2019 - 2021 גדל בשיעור של כ-29% (מכ-389.5 מיליון ש"ח לכ-504 מיליון ש"ח), ואילו תקציב סל הספורט לרשויות המקומיות, שהוא עיקר התמיכה התקציבית של מינהל הספורט בפעילויות הספורט העממי ברשויות המקומיות, גדל באותן שנים בשיעור של כ-9.5% בלבד (מכ-52.8 מיליון ש"ח לכ-57.8 מיליון ש"ח).
עוד נמצא כי חלקו של סל הספורט מתוך סך התמיכות של מינהל הספורט פחת מ-13.6% בשנת 2019 ל-11.5% בשנת 2021. נמצא גם כי עד מועד סיום הביקורת כ-70% מהרשויות המקומיות לא הצטרפו לתוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא שאישרה הממשלה בנובמבר 2011.
משאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה עלה כי 78% מהמשיבים העריכו שהרשות המקומית מעודדת את התושבים לעסוק בפעילות גופנית במידה בינונית (39%) ומועטה (39%), ו-22% מהמשיבים העריכו שהרשות המקומית מעודדת את התושבים לעסוק בפעילות גופנית במידה רבה.
נמצא כי 41% היו מרוצים במידה מועטה מהיצע פעילויות הספורט שמארגנת הרשות, 27% במידה בינונית ו-12% בלבד היו מרוצים מההיצע במידה רבה.
עוד עלה כי התמיכה השנתית הממוצעת לתושב של מינהל הספורט באמצעות רכיבי סל הספורט הקשורים לספורט עממי בשנים 2018 - 2021 ברשויות שנבדקו נעה בין 1.2 ש"ח ל-9.7 ש"ח לתושב. הביקורת הצביעה על השונוּת במספר, במגוון ובאופן הפריסה של מתקני הספורט ברשויות ועל חוסר במתקנים בכמה מהן.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הגורמים הרלוונטיים - ובהם משרד התרבות והספורט, משרד הבריאות, משרד החינוך ונציגי הרשויות המקומיות - ישקלו הקמת גוף מתאם או מרכֵּז שיגבש מדיניות לאומית כוללת וארוכת טווח לקידום הספורט העממי בקרב תושבי ישראל, לשם הגדלת מספר התושבים הפעילים בספורט ולמען בריאותם ורווחתם של כלל התושבים.
ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות וכן ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה.
לפי הנחיות משרד החינוך, על הרשויות המקומיות לדאוג להבטחת תנאים פיזיים נאותים ללימוד ולמשחק במוסדות החינוך שבתחומן.
בחודשים מאי - נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות בנושא התחזוקה והבטיחות של בתי ספר על-יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים). הבדיקה נעשתה ברשויות המקומיות הגלבוע, טמרה, מעלה עירון, נתניה, קריית אתא ושוהם. צוות הביקורת סייר ב-20 בתי ספר על-יסודיים ברשויות שנבדקו.
ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות. בביקורת נמצאו גם שירותים מוזנחים, מזגנים לא-תקינים, תקלות בחשמל ובתאורה, מחסור בשטחי הצללה, שולחנות וכיסאות ישנים ומחסור במרחבי למידה.
המבקר אף מצא ליקויי בטיחות בבתי הספר שנבדקו. ב-65% מהם נמצאו ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה, במבדקים השנתיים שנערכו בשנים 2019 - 2022.
כמו כן נמצאה אי-הקפדה על עריכת מלוא הבדיקות התקופתיות הנדרשות ובתדירות הנדרשת למבנים ולמתקנים, וכן ליקויים ממושכים בחיבור לחשמל, בדרכי הגישה לבתי הספר וליקויי בטיחות במעבדות. שבע מעבדות בחמישה מתוך 20 בתי הספר שנבדקו נסגרו עקב ליקויי בטיחות לפרק זמן של שנה עד שנתיים.
בשתיים מהרשויות המקומיות שנבדקו, טמרה ומעלה עירון, יש בתי ספר שדרכי הגישה אליהם אינן בטוחות, והן צמודות למדרון שעלולות ליפול ממנו אבנים ולסכן את העוברים בהן.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות המקומיות שנבדקו לשפר ולהגביר את פעילותן בכל הנוגע לתחזוקת מוסדות החינוך ואת טיפולן בהסדרת מפגעי הבטיחות למען הבטחת סביבה לימודית מיטבית ובטוחה לתלמידיהן.
שיעור הממוצע הארצי של הזכאים לתעודת בגרות במסלול חמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה בשנת הלימודים התשפ"א היה 42.9% ו-16.6% בהתאמה, לעומת שיעור של 38.8% ו-20.4% בכווכב אבו אל-היג'א; 17.1% ו-5.3% באופקים; 87% ו-18% בגן רווה; 73.9% ו-30.7% ברמת גן.
לצד משרד החינוך, הרשויות המקומיות הפכו בשנים האחרונות לגורם משפיע משמעותי על הישגי התלמידים במערכת החינוך. לצד פעולות שהרשות המקומית מחויבת בהן, קיים מגוון רחב של פעולות שהיא יכולה ליזום בהתאם למדיניותה ולסדרי העדיפויות שלה, כגון תוכניות העשרה ותגבור לימודי; פיתוח מקצועי של הצוותים החינוכיים; מסיבות בבתי ספר; השקעה בשיפור התשתיות; ורכש ציוד.
בחודשים יוני עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את פעילות הרשויות המקומיות לשיפור הישגים לימודיים. הבדיקה נעשתה במשרד החינוך ובארבע רשויות מקומיות - עיריית אופקים, עיריית רמת גן, המועצה המקומית כווכב אבו אל-היג'א והמועצה האזורית גן רווה - ובמסגרתה נבדקו הנושאים האלה: מעורבות הרשות המקומית בפעילות בתי הספר בתחום שיפוטה; גיבוש תוכניות עבודה עירוניות ובית ספריות בתחום החינוך; תוכניות לימוד חיצוניות לשיפור ההישגים הלימודיים; הערכה של תוכניות חיצוניות; ותמיכה של הרשויות המקומיות בפעילויות חינוך נוספות לשיפור הישגים לימודיים. בדיקות השלמה נעשו במרכז השלטון המקומי בישראל.
המבקר מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו השקיעו משאבים לקידום החינוך בתחום שיפוטן. עם זאת, הועלו ליקויים בהיבטים שונים הנוגעים לפעולותיהן בתחום זה. בביקורת עלו פערים בין הרשויות המקומיות שנבדקו בתקציב החינוך לתלמיד ובשיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך. בכווכב אבו אל-היג'א, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 4, שיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך מסך תקציב החינוך בשנת 2020 היה כ-1% (271 ש"ח); באופקים, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 3, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-7% (1,867 ש"ח); בגן רווה, המשתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 8, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-14% (5,170 ש"ח); וברמת גן, שגם היא משתייכת לאשכול חברתי-כלכלי 8, היה שיעור המימון העצמי כאמור כ-24% (6,538 ש"ח). המימון העצמי של תוכניות חינוכיות חיצוניות בשנות הלימודים התש"ף-התשפ"ב הסתכם ב-0 ש"ח בכווכב אבו אל-היג'א; ב-1.3 מיליון ש"ח בגן רווה; ב-11 מיליון ש''ח באופקים; וב-61 מיליון ש"ח ברמת גן.
שיעור הממוצע הארצי של הזכאים לתעודת בגרות במסלול חמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה בשנת הלימודים התשפ"א היה 42.9% ו-16.6% בהתאמה, לעומת שיעור של 38.8% ו-20.4% בכווכב אבו אל-היג'א; 17.1% ו-5.3% באופקים; 87% ו-18% בגן רווה; 73.9% ו-30.7% ברמת גן.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך מיוני 2022 לא הנחה את הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך לקיים בקרה והערכה לגבי התוכניות החיצוניות שהם מפעילים. משרד החינוך גם לא הגדיר את הכלים המקצועיים שאמורים לשמש את הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך לביצוע הערכה זו, את האוכלוסייה הנבדקת (מורים, תלמידים וכו'), את כוח האדם הנדרש, את עיתוי ביצוע הבדיקות ואת המועד לדיון בממצאים.
המבקר מצא כי לעיריית אופקים אין תוכנית סדורה לביצוע בקרה והערכה לגבי תוכניות חיצוניות המופעלות במוסדות החינוכיים בעיר, לרבות קביעה אילו תוכניות ייבדקו, מועד הבדיקה, תדירות הבדיקה ואמצעי ההערכה. העירייה השקיעה בתוכניות חיצוניות במימון עצמי כ-11 מיליון ש''ח בשלוש השנים התש"ף-התשפ"ב, ובנוגע ל-16 מ-19 תוכניות היא לא ביצעה הליכי הערכה. עיריית רמת גן השקיעה בתוכניות חיצוניות במימון עצמי כ-61 מיליון ש''ח בשנים התש"ף-התשפ"ב, אולם לא ביצעה הליכי הערכה לגבי 25 מ-31 תוכניות חיצוניות.
המועצה המקומית כווכב אבו אל-היג'א לא ביצעה מעקב ובקרה לגבי תוכניות חיצוניות המיושמות במוסדותיה החינוכיים, מלבד רישום שמות התלמידים אשר השתתפו בקורס תגבור במתמטיקה בשנת 2019, אשר ממומן על ידי עמותה חיצונית. המועצה האזורית גן רווה השקיעה בתוכניות חיצוניות במימון עצמי יותר ממיליון ש''ח, אולם לא ביצעה הערכה מתועדת של התוכניות החיצוניות שהופעלו בבית הספר היסודי בתחום שיפוטה, לא העבירה משובים לבחינת רמת שביעות הרצון מהתוכניות ולא הגדירה מדדי הצלחה לתוכניות, אף שחלקן הופעלו במשך כמה שנים.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות המקומיות לנקוט את כל האמצעים שיבטיחו את מיצוי התועלות שניתן להפיק לטובת תלמידיהן, לקיים הערכה ומדידה של כלל הפעילות החינוכית שהן מפעילות, ולבצע בחינה מקיפה של הצרכים החינוכיים - ובכלל זה לבחון את הצורך בקידום תוכניות מגוונות בעתיד. על משרד החינוך לקיים מעקב אחר הטמעת המתכונת החדשה שהפעיל בדבר יישום הגמישות הניהולית והתקציבית בבתי הספר וברשויות המקומיות בכל הנוגע להפעלת תוכניות חיצוניות; ולבצע פעולות שוטפות של פיקוח ובקרה, בין היתר בשיתוף הרשויות המקומיות, כדי להבטיח כי הפעולות לשיפור ההישגים הלימודיים שנוקטות הרשויות ישיגו את מטרותיהן.
57% מכלל הדרכים הציבוריות בישראל הן בתחום שיפוטן ואחריותן של הרשויות המקומיות. רק בכ-16 ק"מ מכ-695 ק"מ מאורך הכבישים בוצעו עבודות קרצוף וריבוד בשנים 2021-2019.
תחזוקה שוטפת של כבישים היא המפתח לשמירה על חוזק הכבישים ואיכותם ועל בטיחותם ואיכות חייהם של משתמשי הדרך וכן להבטחת עלויות נמוכות בטווח הארוך. בחודשים יוני עד דצמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעילותן של עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון (הרשויות שנבדקו) בשנים 2019 - 2021 בנושא תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן.
המבקר מצא כי אף שהדרכים העירוניות הן יותר ממחצית הכבישים בישראל, אין שום גורם ממשלתי המאסדר ומפקח בתחום תחזוקת הדרכים שבתחומי הרשויות המקומיות. העיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון מבצעות תחזוקת שבר - תחזוקה דחופה של תקלות שמתגלות - אולם היקפן של עבודות התחזוקה המונעת שבוצעו בהן קטן מאוד.
בשנים 2019 - 2021 ביצעו הרשויות שנבדקו עבודות תחזוקה בכ-16 ק"מ מתוך כ-695 ק"מ כבישים שבתחום שיפוטן (2.3%), בהיקף כספי של 103,711 אלפי ש"ח. המועצה המקומית כפר ברא אינה מבצעת כלל תחזוקה מונעת. הרשויות שנבדקו אינן מבצעות תחזוקה מונעת סדורה המבוססת על מצבן ההנדסי של המיסעות והמדרכות ועל צורכי התחזוקה.
עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון לא קבעו ולא הסדירו תוכנית עבודה, כהגדרתה בידי משרד הפנים, לתחזוקה של הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן. בפועל, סדרי העדיפויות לביצוע העבודות לא נקבעו על בסיס ניתוח מצבן ההנדסי של המיסעות והמדרכות. עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון ביצעו בשנים 2019 - 2021 קרצוף וריבוד רק בכ-16 ק"מ מסך כ-695 ק"מ כבישים שבתחום שיפוטן (בשיעור של 0% - 6% מאורך הכבישים בהן), לעומת השיעור הנדרש - 30% (בהתאם לדרישה בנוהל פר"ת לבצע עבודות אלו לפחות אחת לעשר שנים).
עוד נמצאו פערי השקעה בתחזוקת דרכים בשנים 2019 - 2021, של מאות עד אלפי אחוזים ל-1 ק"מ כביש בין הרשויות שנבדקו, ובסדר יורד: גבעתיים - ממוצע השקעה בסך 540 אלפי ש"ח; חולון - 222 אלפי ש"ח; כפר ברא - 131 אלפי ש"ח; זיכרון יעקב - 46 אלפי ש"ח ולב השרון - 6 אלפי ש"ח.
המבקר אנגלמן ציין כי על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לדאוג שהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן יתוחזקו דרך קבע. עוד מומלץ כי עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון יבצעו סקר מיסעות של כלל הדרכים שבתחום שיפוטן באופן עיתי וינהלו מסד נתונים עדכני לגבי עבודות התחזוקה שבוצעו. מומלץ למשרד הפנים ולמשרד התחבורה לפעול יחד לאסדרת תחום תחזוקת הדרכים ברשויות המקומיות, לגבש נהלים מפורטים לתחזוקתן של הדרכים הציבוריות שבתחום השיפוט של הרשויות המקומיות ולפקח על התחזוקה כאמור.
יתרת החובות המסופקים של הרשויות המקומיות מארנונה לשנת 2020 עמד על כ- 21.7 מיליארד ש"ח. יתרת החייבים הארנונה ברשויות המקומיות לשנת 2020 עומד על 31.7 מיליארד ש"ח. 39% מכלל התלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שעסקו בארנונה, נמצאו מצודקות או שבאו על תיקונן.
הארנונה היא המס העיקרי שהרשויות המקומיות בישראל גובות, והיא המקור העיקרי למימון ההוצאות עבור ביצוע תפקידיהן ועבור אספקת שירותים ממלכתיים ומקומיים לתושביהן. להכנסות מארנונה יש השפעה ניכרת על יכולתן של הרשויות המקומיות לספק שירותים, לחזק את העצמאות הכלכלית שלהן ולהפחית את תלותן בשלטון המרכזי.
בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את נושא הארנונה ברשויות המקומיות בהיבטים האלה: סקירת המיסוי המוניציפלי בארץ ובעולם; אסדרה על ידי השלטון המרכזי; הטלת הארנונה; החיוב בארנונה וגבייתה ומתן הנחות. הבדיקה נעשתה בשש רשויות מקומיות: עיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל, המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה והמועצה האזורית עמק יזרעאל. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים. בדוח הביקורת שולבו גם נתונים על תלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בנושא ארנונה בשנים 2019 - 2021.
הביקורת העלתה כי בשנת 2020 חייבו הרשויות המקומיות את בעלי הנכסים שבתחום שיפוטן בארנונה בסך כ-34.6 מיליארד ש"ח, ומכלל זה גבו כ-24.2 מיליארד ש"ח שהיו כ-60% מהכנסותיהן העצמיות. יתרת החייבים בארנונה ברשויות המקומיות בסוף שנת 2020 הייתה 31.7 מיליארד ש"ח.
בביקורת הועלו ליקויים בתחומי אסדרת הארנונה, צווי הארנונה והטלתה, שיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, הגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, גביית הארנונה וטיפול בחובות ומתן הנחות. ממצאי הביקורת מלמדים כי תחום הארנונה דורש אסדרה, בין היתר בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, והוא מתאפיין בחוסר אחידות ובאי-שוויוניות. משרדי הפנים והאוצר היו ערים לליקויים ולעיוותים המאפיינים את מערך הארנונה ברשויות המקומיות, ובמשך השנים הוקמו ועדות בין-משרדיות לתיקונם, אך המלצות הוועדות לא יושמו.
במועד סיום הביקורת, בנובמבר 2022, יותר מ-16 שנים לאחר שהחליטה הממשלה על הצורך ברפורמה בתחום הארנונה, לא בוצעה רפורמה בתחום.
המספר הגדול של הבקשות לאישור חריג להעלאת תעריפי הארנונה מעבר למנגנוני ההצמדה שנקבעו בחוק , בין 78 ל-102 רשויות הגישו בקשות בשנים 2020 - 2022, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה - לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד . השימוש כאמור הופך את החריג לכלל, והוא עלול לשמש אמצעי לעקיפת המנגנון והתכלית של דיני ההקפאה.
במשך שנים ועד מועד סיום הביקורת נתנה עיריית כפר סבא לעובדי עירייה ותיקים הנחה של 20% בארנונה בניגוד להוראות החוק, לתקנות ולפסיקה. ההנחה שניתנה לעובדים אלה בשנים 2019 - 2021 הסתכמה בכ-100,000 ש"ח.
עיריות כפר סבא ונוף הגליל והמועצה המקומית קריית טבעון נתנו הנחות משולבות, המשקללות כמה הנחות המגיעות למחזיקים בנכס אחד, שלא בהתאם לקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה.
יצוין כי 39% מכלל התלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שעסקו בארנונה, נמצאו מצודקות או שבאו על תיקונן.
המבקר אנגלמן מדגיש כי על עיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל, המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה והמועצה האזורית עמק יזרעאל - לפעול לתיקון הליקויים ולבחינת ההמלצות שעלו בדוח, לפי העניין, ובין היתר עליהן לפעול להגדלת שיעורי גביית הארנונה (העומדת על כ-792 מיליון ש"ח בשש הרשויות) ולמתן הנחות על בסיס חוקי תוך הקפדה על שקיפות ושוויוניות. על משרדי הפנים והאוצר לבחון את ממצאי הביקורת, לדון בהמלצות של הוועדות והצוותים הבין-משרדיים שהוקמו לאורך השנים, ולפעול במשותף להסדרת תחום הארנונה בישראל על כל היבטיו.
3 מתוך 6 רשויות שנבדקו לא עקבו בקביעות אחר התפלגות פניות התושבים בנושא. שיעור השיחות שננטשו במענה הטלפוני בעיריית נוף הגליל עומד על 23%.
בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את נושא השירות לתושב בתחום הארנונה ברשויות המקומיות בהיבטים האלה: מתן מידע לציבור; אמנות השירות; השירות המקוון, הפרונטלי והטלפוני; ובחינת איכות השירות. הבדיקה נעשתה בשש רשויות מקומיות: עיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל, המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה והמועצה האזורית עמק יזרעאל (הרשויות המקומיות שנבדקו)
בביקורת הועלו ליקויים בכל הקשור להיקף ולאיכות של השירות המקוון, של השירות הטלפוני ושל השירות הפרונטלי שהרשויות מציעות לתושביהן בתחום הארנונה וכן למידע שהן מפרסמות לציבור על זכויותיו וחובותיו בנושא הארנונה, הן במדיה הדיגיטלית והן בהודעות המופצות לבתי התושבים בדואר. ממצאי הביקורת מלמדים כי הרשויות המקומיות שנבדקו נבדלות ביניהן במידה ניכרת בשירות המקוון הזמין באתריהן במרשתת, וכי למרות פעולות הרשויות המקומיות שנבדקו לעידוד המעבר משוברי תשלום המופצים בדואר לשוברי תשלום דיגיטליים, מרבית הנישומים בתחומי שיפוטן עדיין מקבלים את הודעות תשלום הארנונה באמצעות הדואר.
כל הרשויות המקומיות שנבדקו - אשדוד, כפר סבא, נוף הגליל, עמק יזרעאל, קריית טבעון וריינה, לא פרסמו את צווי הארנונה המעודכנים שלהן על לוחות המודעות ברשות, ושתיים מהן - המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה - לא פרסמו את צו הארנונה באתריהן במרשתת במועדים הקבועים בדין.
נמצא כי עיריית נוף הגליל והמועצות המקומיות קריית טבעון וריינה לא פרסמו בהודעת התשלום השנתית ששלחו לתושבים את פרטי הממונה על תלונות הציבור ואת דרכי הגשת התלונה, כנדרש. עוד נמצא כי עיריית אשדוד לא פרסמה את מועדי קבלת הקהל ואת שעות הפעילות של המענה הטלפוני באגף הגבייה, וכי המועצה המקומית ריינה לא פרסמה את פרטי ההתקשרות עם אגף הגבייה בהודעת התשלום השנתית.
כל הרשויות המקומיות שנבדקו הקימו אתרים במרשתת כנדרש בחוק, והן משתמשות בהם גם לצורך מתן שירות מקוון לתושב בתחום הארנונה. עם זאת, הביקורת העלתה כי רמת השירותים המקוונים לא הייתה אחידה, וכי הרשויות נבדלות ביניהן במידה ניכרת מבחינת השירות המקוון הזמין לתושב באתריהן במרשתת. בבחינת 18 שירותים מקוונים מרכזיים בתחום הארנונה באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות שנבדקו עולה כי עיריית אשדוד מעמידה לרשות התושבים באתר שלה במרשתת את כל השירותים שנבחנו, עיריית כפר סבא והמועצה המקומית קריית טבעון העמידו לרשות התושבים יותר מ-80% מהשירותים המקוונים שנבחנו, והמועצה האזורית עמק יזרעאל כ-61% מהשירותים. לעומת זאת, עיריית נוף הגליל והמועצה המקומית ריינה העמידו לרשות התושבים פחות מ-50% מהשירותים המקוונים שנבחנו.
עיריית נוף הגליל, והמועצות המקומיות קריית טבעון וריינה לא קבעו אמנות שירות; עיריית נוף הגליל והמועצה המקומית ריינה לא הגדירו זמני תקן לטיפול בפניות התושבים לאגף הגבייה והמועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצה המקומית קריית טבעון הגדירו זמני תקן, אך הן לא פרסמו אותם לתושבים באתריהן במרשתת.
בכל הרשויות המקומיות שנבדקו - אשדוד, כפר סבא, נוף הגליל, עמק יזרעאל, קריית טבעון וריינה, קבלת הקהל באגף הגבייה מתרכזת בשעות הבוקר והצהריים, והדבר עלול לאלץ חלק מהתושבים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת שירותים באופן פרונטלי; המענה הטלפוני בעיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל עומד לרשות הציבור משעות הבוקר עד שעות הערב; במועצה האזורית עמק יזרעאל ובמועצות המקומיות קריית טבעון וריינה המענה הטלפוני לבירורים בנושא ארנונה פועל עד שעות הצהריים בלבד.
הועלה כי מתוך כ-261,830 פניות שהתקבלו בשנת 2021 במענה הטלפוני של אגפי הגבייה בחמש משש הרשויות שנבדקו - אשדוד, כפר סבא, נוף הגליל, עמק יזרעאל, קריית טבעון ב-25,198 פניות, שהן 9.6% מסך הפניות, נטשו הפונים את ההמתנה. המועצה המקומית ריינה אינה עוקבת אחר נתוני השירות הטלפוני.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים ינחה את כלל הרשויות המקומיות לקבוע אמנת שירות ולהגדיר בה זמני תקן לשירותים שהן מספקות לתושבים, לקיים הליך סדור ותדיר למדידת היקף השימוש בשירותים המקוונים שהן מציעות לתושביהן באתריהן במרשתת, ולהרחבת היצע השירותים המקוונים שהן מעמידות לרשותם באתרים אלה בתחום הארנונה, וזאת לצורך ייעול השירות לציבור תוך חיסכון בכספי ציבור ותרומה לאיכות הסביבה.
71 רשויות מקומיות פעלו בשנים 2011-2020 במסגרת תוכנית הבראה. במועד תחילת הביקורת ביוני 2022 פעלו 33 רשויות במסגרת תוכנית הבראה. 79% מהרשויות שפועלות במסגרת תוכנית הבראה הן רשויות מהמגזר הערבי. שיעור גביית הארנונה של הרשויות שנבדקו בשנים 2011-2020 עומד על 3%-26%.
תוכנית הבראה נועדה להוביל לפתרון כולל לגירעונות ברשויות המקומיות, כך שתתאפשר בין היתר אספקה של שירותים מוניציפליים באופן שוויוני וביעילות מְרבּית לכלל תושבי המדינה. בשנים 2011 - 2020 פעלו 71 רשויות מקומיות במסגרת תוכניות הבראה. מהביקורת עולה כי ארבע הרשויות המקומיות שנבדקו - בוסתאן אל-מרג', בית אריה, ג'יסר א-זרקא, וסאג'ור - לא עמדו ב-84 מתוך 186 מהדרישות שנקבעו להן באבני הדרך וביעדים הנוספים שהוגדרו להן במסגרת 13 תוכניות ההבראה, ובשל כך הן לא קיבלו הלוואות ומענקים. כתוצאה מכך הרשויות לא הצליחו להגיע לאיזון שנתי בתקציב הרגיל, והן המשיכו להתנהל עם גירעונות נצברים, למרות המענקים שהועברו אליהן בסכום כולל של 62.9 מיליון ש"ח ולמרות ההלוואות שניתנו להן בסכום כולל של כ-42.2 מיליון ש"ח. יוצא אפוא כי המנגנון שאימץ משרד הפנים להבראת אותן רשויות ולשיפור תפקודן אינו אפקטיבי דיו.
11 מתוך 13 תוכניות ההבראה שהיו בארבע הרשויות שנבדקו נחתמו בין חודשיים לעשרה חודשים לאחר שביצוען החל. דהיינו, התוכניות נחתמו בדיעבד, וכתוצאה מכך בתוכניות ההבראה נקבעו פעולות להשגת יעדים שבפועל כבר בוצעו.
בשתיים מארבע הרשויות שנבדקו (בית אריה וג'יסר א-זרקא) גדלו חובות הרשות המקומית (הכוללים את הגירעון הנצבר בתקציב הרגיל, את הגירעונות הסופיים בתקציבים הבלתי רגילים ואת עומס המלוות) במהלך השנים שבהן הופעלו תוכניות ההבראה - סך חובותיה של המועצה המקומית בית אריה גדלו בכ-15.4 מיליון ש"ח בשנים 2016 - 2020, וסך חובותיה של המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא גדלו בכ-33.23 מיליון ש"ח בשנים 2011 - 2020; הרשויות המקומיות בוסתאן אל-מרג', בית אריה, ג'יסר א-זרקא וסאג'ור לא עמדו ב-84 מתוך 186 מהדרישות שנקבעו להן באבני הדרך וביעדים הנוספים שהוגדרו להן במסגרת 13 תוכניות ההבראה, וכתוצאה מכך הן לא קיבלו הלוואות שנדרשו להבראתן ומענקים בהיקף של כ-27 מיליון ש"ח מתוך סך של כ-145 מיליון ש"ח שהוקצו לתוכניות ההבראה.
חיובי הארנונה בגין נכסים שאינם למגורים של המועצות המקומיות בית אריה, ג'יסר א-זרקא וסאג'ור והמועצה האזורית בוסתאן אל-מרג' בשנת 2020, היו חלק קטן יחסית מכלל חיובי הארנונה שלהן (3% - 8%) לעומת הממוצע הארצי (49%), הכישלון רב השנים בתוכניות ההבראה מחדד את הצורך בבחינה יסודית של מתכונתן הנוכחית.
המבקר אנגלמן מדגיש כי על הרשויות המקומיות להגדיל את שיעורי הגבייה הנמוכים של הארנונה (תשלומים שוטפים וחובות), בייחוד המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא (35%) והמועצה המקומית סאג'ור (28%); לערוך סקרי נכסים במועד ולעמוד בכל היעדים שנקבעו להן בתוכניות ההבראה. אשר למועצה האזורית בוסתאן אל-מרג' ולמועצה המקומית בית אריה, עליהן להגדיל את גביית יתר ההכנסות העצמיות. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים לערוך הליך של למידה והפקת לקחים ולבחון אילו צעדים ואמצעים נוספים יש לנקוט כדי לסייע לרשויות המקומיות ולתושביהן.
ל-23% מהרשויות המקומיות בישראל יש נכסים מניבים, אך 7 מ-8 הרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות לניהול הנכסים שברשותן. בבאר יעקב וברחובות חלפו כ-25 שנים בממוצע בין מועד אישור התוכנית להפקעת קרקע ועד שהליכי ההפקעה החלו.
נכסי המקרקעין הם מהחשובים והיקרים שבנכסי הרשות המקומית, ולכן חשוב לנהלם על פי עקרונות היעילות, החיסכון והמינהל התקין. השטח המצטבר של קרקע לצורכי ציבור וקהילה בתחומי הרשויות המקומיות מגיע לכ-293 קמ"ר, אולם הגידול באוכלוסייה צפוי להרחיב את היקף הנכסים שהרשויות ינהלו: על פי הערכות הממשלה, עד שנת 2040 יהיה צורך להוסיף כ-70 קמ"ר לצרכים אלו.
כדי להיערך לכך חשוב לבסס תפיסת ניהול מעודכנת שתתייחס לאיכות המידע המשמש לניהול, למנגנון הניהול הנדרש, לשילוב שיקולים כלכליים בניהול הנכסים ולשיפור השירות לציבור המשתמשים בנכסים.
בחודשים יוני-דצמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את ניהול נכסי המקרקעין בעיריות באר יעקב, בת ים, טירת כרמל, יבנה, ירושלים, כפר קאסם, מודיעין-מכבים-רעות (מודיעין) ורחובות. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים ובמשרד המשפטים. במסגרת הביקורת נבדקו נושאים כמו מנגנון ניהול הנכסים, ניהול המידע על הנכסים, פיקוח עליהם ושמירה על שלמותם ובטיחותם, שילוב שיקולים כלכליים בניהולם, תכנון צורכי הציבור (הכנת פרוגרמות), מעקב אחר הליכי הפקעות ושקיפות המידע על הנכסים של הרשות לציבור.
מבקר המדינה מצא כי שיעור הרשויות המקומיות שיש להן נכסים מניבים מגיע ל-23%. החיוב של דמי השכירות בגינם הסתכם בשנת 2019 ב-140 מיליון ש"ח שהם כ-0.4% בלבד מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות.
70% מתהליכי ההפקעה שהחלו בירושלים (291 מ-413) לא הושלמו, כלומר הרשות לא רשמה את זכויותיה במרשם המקרקעין. עוד עלה כי בירושלים ובמודיעין חלפו בממוצע יותר מעשר שנים בין מועד אישור התוכנית עד מועד תחילת הליכי ההפקעה, וכי בבאר יעקב וברחובות חלפו בממוצע כ-25 שנים. מדובר בפרקי זמן ממושכים שבהם קרקע הייתה מיועדת להפקעה אך לא ננקטו ולו פעולות ראשוניות בעניין.
הביקורת העלתה כי אסדרת הנושא חסרה, ומשרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות לפעול לניהול מיטבי של הנכסים על פי עקרונות רצויים תוך שילוב שיקולים כלכליים בניהולם.
ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו ליקויים המעידים שניהול הנכסים אינו מיטבי, ולעיתים אף אין כלל תשתית בסיסית לניהול, כגון מידע שלם ועדכני ותוכניות עבודה, ואין ניטור של מצב הנכסים ופיקוח על שלמותם.
בביקורת עלה כי שבע מתוך שמונה העיריות שנבדקו לא הכינו תוכניות עבודה בתחום ניהול הנכסים לשנים 2019 - 2020. עוד נמצא כי ניהול הנכסים אינו כולל תוכנית אסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסי הרשות וייעול השימוש בהם.
לרשויות המקומיות אף אין הנחיות או עקרונות מנחים לניטור מצב הבטיחות של מבני הציבור שאינם מוסדות חינוך, אף שהם משמשים קהל רחב הכולל גם ילדים, בני נוער ואזרחים ותיקים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הפנים לגבש מדריך מקצועי לניהול נכסי המקרקעין ברשויות המקומיות ולהטמיע אותו ברשויות המקומיות, בדגש על הרשויות שמנהלות נכסים רבים או שנמצאות בתהליכי פיתוח מואץ. לרשויות המקומיות מומלץ לגבש מדיניות לניהול הנכסים ולכלול בה גם תוכנית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הנכסים ותוכנית לתחזוקתם. עוד מומלץ לרשויות לשפר את תשתיות המידע שיש ברשותן על הנכסים, לפקח על זכויות הקניין שלהן בנכסים ולנטר את מצבם, ולפרסם לציבור מידע על הנכסים ועל הקצאתם גם במרשתת.
רק 36 מקומיות מתוך 256 רשויות מוכרזות כאיתנות. נכון לאפריל 2023 אף רשות מהמגזר הלא יהודי הוכרזה כאיתנה. 194 רשויות קיבלו מענק איזון בשנת 2019.
תיקון פקודת העיריות בשנת 2014 היה נקודת מפנה ביחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי בישראל לאחר שהניח אבן יסוד בתהליך ביזור מוסדר של סמכויות שהיו נתונות עד אז למשרד הפנים, והעבירן לידי רשויות מקומיות שניהלו את ענייניהן הכספיים והמינהליים באורח תקין. אלו הוכרזו "רשויות איתנות", ונכון למועד הביקורת נמנות עם קבוצה זו 36 רשויות שמאכלסות 3.12 מיליון תושבים (33.7% מתושבי המדינה), ורובן מתאפיינות בהכנסות עצמיות גבוהות לתושב.
הכרזה על רשות מקומית כאיתנה פוטרת אותה מחלק מהדרישות הקיימות בדין המחייבות רשויות מקומיות באופן הרגיל, ובהן הדרישה לקבל אישורים ממשרד הפנים לפעולות כגון העברת תקציב, חתימה על חוזים למתן זיכיון, ביצוע פעולות במקרקעין, מחיקת חובות והתקשרות עם עובדים בחוזה אישי.
בחודשים מאי-דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את המנגנון המשמש את משרד הפנים להכרזה על רשויות מקומיות כאיתנות ולביטול ההכרזה, וכן לבדיקת ההתנהלות הפיננסית של הרשויות שהוכרזו ככאלה.
ביקורת עומק נעשתה בעיריות אשקלון, חולון, חיפה וכפר סבא, במועצה האזורית תמר ובמועצה המקומית אבן יהודה, וכן במטה משרד הפנים ובארבעה ממחוזותיו: דרום, חיפה, מרכז ותל אביב. ביקורת משלימה נעשתה בעיריות חדרה ורעננה, במועצה האזורית חוף השרון ובמועצות המקומיות ראש פינה, אזור וכפר שמריהו. המבקר מצא כי משרד הפנים לא פעל לגבש נוהל סדור שיכלול לוחות זמנים ותחומי אחריות לניהול מנגנון ההכרזה על רשויות מקומיות כרשויות איתנות; מתוך תשע השנים שחלפו מאז נכנס לתוקף התיקון לפקודת העיריות, לא השלים משרד הפנים את הליכי הבחינה עד תומם בחמש שנים.
המבקר מצא כי ממוצע ההכנסות העצמיות לתושב בשנת 2019 ברשויות שהוכרזו כאיתנות היה גבוה ב-3,078 ש"ח (122%) מזה של רשויות שלא הוכרזו כאיתנות. רשויות שהוכרזו כאיתנות יכולות להשקיע שיעור גבוה יותר מתקציבן בשירותים עבור תושביהן לעומת רשויות אחרות. ואכן, בשנת 2019 ממוצע ההוצאה לתושב עבור שירותים מקומיים, כגון שירותי תברואה, שיפור פני העיר, פיקוח עירוני, תכנון עירוני, שמירה וביטחון - שירותים המשפיעים רבות על איכות חייהם של התושבים במרחב הפרטי והציבורי - היה 1,706 ש"ח ברשויות שהוכרזו כאיתנות - 556 ש"ח (48%) יותר מאשר ברשויות שלא הוכרזו כאיתנות (1,150 ש"ח).
21 מתוך 36 הרשויות המקומיות שהוכרזו כאיתנות משויכות לאשכולות 7 - 10 במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 15 משויכות לאשכולות 4 – 7, ואף אחת אינה משויכת לאשכולות 1 – 3.
בביקורת עלה כי מבין התנאים הפיננסיים שנקבעו כתנאים להכרה כרשות איתנה, יש תנאים שמרבית הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בהם, נכון לשנת 2019 (היעדר גירעון שוטף בשלוש השנים הקודמות [58%] ושיעור הכנסות עצמיות [77%]), ובהן גם רשויות שהוכרזו כאיתנות. מנגד, יש תנאי שמרבית הרשויות עומדות בו (שיעור גירעון מצטבר ויתרת אשראי [88%]) ותנאי שכמעט כל הרשויות עומדות בו (שיעור פירעון מלוות [99%]). כן נמצא תנאי פיננסי שהעמידה בו גוברת והולכת (שיעור גביית ארנונה מזערי גבוה מ-80%), ותנאי אחר, שהקושי לעמוד בו גובר והולך (שיעור הכנסות עצמיות מזערי של 62.5%).
אחד מתנאי הסף לקבלת מעמד של רשות איתנה הוא אי קבלת מענק איזון. המבקר מצא כי תנאי מקדמי זה מנע מ-194 רשויות מקומיות (76%) שקיבלו מענק איזון בשנת 2019 לקבל מעמד איתנות, ומ-11 מהן נמנעה האפשרות להיות מוכרזות כאיתנות אף שהן זכו למענקי איזון בשיעור של עד 2% מהכנסותיהן - שיעור שאין בו כדי להצביע על התנהלות פיננסית שאינה תקינה או על תלות משמעותית בשלטון המרכזי.
הביקורת אף העלתה ליקויים בשימוש שעשה משרד הפנים בתבחיני מינהל תקין לצורך גיבוש חוות דעתו של מנכ"ל המשרד טרם ההכרזה. נוסף על כך נמצאו ליקויים בבקרה העצמית ברשויות שנבדקו בביקורת עומק בתחומי מנגנון הביקורת הפנימית ואישור התקציב הרגיל. עוד עלה כי הרשויות עושות שימוש חלקי בלבד בהקלות שהן זוכות להן בדרישות האסדרה מצד משרד הפנים. שימוש זה מושפע, בין השאר, ממאפייניה של כל רשות ומצרכיה.
כן עלה כי ההכרזה על רשויות מקומיות כאיתנות מונעת מהן לזכות במענקים ממשלתיים מסוימים, והדבר עלול להשפיע על מידת המוטיבציה שלהן לעמוד בתנאים ובתבחינים הנדרשים כדי להיות מוכרזות כאיתנות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל לתיקון הליקויים ולבחינת ההמלצות האמורות בפעולותיו לביזור סמכויות לרשויות מקומיות - הן בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לרשויות שלהן יבוזרו הסמכויות והן בהפעלת מנגנון עקבי ושקוף, הכולל תשתית מוסדרת לבקרה על הסמכויות המבוזרות. כמו כן, על הרשויות המקומיות שנמצאו ליקויים בהתנהלותן בדוח זה לפעול לתקנם.
ב-28 מתוך 257 הרשויות המקומיות לא כיהן מבקר נכון לספטמבר 2022. רק ב-23% מהרשויות בהן אוישה משרת המבקר, כיהנה אישה בתפקיד זה. כ-67% מ-206 הרשויות המקומיות שבהן כתב מבקר הרשות דוח ביקורת לשנת 2020, לא פרסמו באתר האינטרנט שלהן את דוח הביקורת לשנה זו.
הביקורת הפנימית היא תפקידו העיקרי של מבקר הרשות המקומית - האמון על בדיקת פעילותה של הרשות ועל הגשת דין וחשבון על הביקורת שעשה בכל שנה. לנוכח השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי התושב והסיוע הממשלתי הרב הניתן להן, נודעת חשיבות לחיזוק מנגנוני הביקורת - החיצוניים והפנימיים - על המתרחש בהן כדי להבטיח את תפקודן התקין.
בשנת 2020 פרסם מבקר המדינה דוח ובו ממצאי ביקורת בנושא "תפקידם והתנהלותם של המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשויות המקומיות" (הביקורת הקודמת). בחודשים אפריל עד ספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של משרד הפנים ושל מחוזותיו וכן את פעולותיהן של הרשויות המקומיות לתיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת וכן בכל הנוגע לממשק העבודה בין הנהלת הרשות ובין מנגנוני הביקורת הפנימיים (ביקורת המעקב).
נמצא כי ב-11% מהרשויות המקומיות (28 מתוך 257 רשויות) לא כיהן מבקר נכון לספטמבר 2022.
כמו כן, ביקורת המעקב העלתה כי הנתונים המצויים בידי משרד הפנים על המבקרים המכהנים ברשויות המקומיות, ובכלל זה על היקף משרתם ועל המשאבים המוקצים להם אינם מנוהלים, מאורגנים ומנותחים כראוי. נמצא כי שיעורן של הנשים המכהנות כמבקרות ברשויות המקומיות (כ-23%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה, וכי ברשויות מקומיות לא-יהודיות שיעור זה נמוך עוד יותר (כ-6%). נוסף על כך, מנתונים לשנת 2020 שהתקבלו מהממונה על השכר עלה כי שכרן של נשים המכהנות כמבקרות ברשויות מקומיות נמוך בכ-10% משכרם של גברים המכהנים בתפקיד זה.
הביקורת הקודמת העלתה כי היו מבקרי רשויות מקומיות שהגישו דוחות דלי תוכן, דוחות שהמלצותיהם אינן אפקטיביות ודוחות העוסקים בנושאים צדדיים שאינם מבטאים ראייה אסטרטגית של עבודת הביקורת המתבססת על סדרי עדיפויות ועל הערכת סיכונים. אומנם בביקורת המעקב נמצא שיפור בשיעורם של דוחות הביקורת השנתיים האיכותיים מתוך 143 הדוחות שנבדקו, אולם נמצאו 10 דוחות ביקורת שהיו דלי תוכן או דלי ממצאים, חזרו על ביקורות שנעשו בשנים קודמות או על ביקורות שנעשו באמצעות רואי החשבון החיצוניים, לא עסקו בתחומים שבהם הרשות חשופה לסיכונים או שניכר כי לא היו בעלי ערך רב עבור הרשות.
כמו כן, בביקורת הקודמת עלה כי בשיעור ניכר של הרשויות המקומיות לא טופלו ממצאי הביקורת כראוי. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן: שיעור הרשויות המקומיות שלא טיפלו בממצאי הביקורת כראוי נותר דומה - בכחמישית מהרשויות המקומיות לא נדון דוח הביקורת לשנת 2020 במועצה או בוועדת הביקורת, ובכמחצית מהעיריות והמועצות המקומיות לא דן הצוות לתיקון ליקויים בדוח הביקורת לשנה זו. נוסף על כך עלה כי מבין הרשויות המקומיות שנמצא בהן כי ועדת הביקורת לא התכנסה או שהתכנסה בתדירות נמוכה מהמחויב בדין בכל אחת מהשנים 2018 - 2020, בעיריות טירה, נצרת וקלנסווה ובמועצות המקומיות אבו סנאן, אליכין, אעבילין, בוקעאת'א, ג'יסר א-זרקא, יסוד המעלה, מג'דל שמס, משהד, עין מאהל וערערה, נמצא גם כי דוחות הביקורת של מבקרי הרשויות הללו לא נדונו בכל אחת מהשנים האמורות בוועדת הביקורת או במליאת הרשות המקומית.
המבקר אנגלמן ממליץ שכדי לצמצם את הצורך בהפעלת סמכויות ההתערבות הנתונות לו, הכרוכה לעיתים בהתערבות במנגנון הדמוקרטיה המקומית, ינקוט משרד הפנים בכל הכלים העומדים לרשותו לחיזוק מועילותם של מנגנונים אלה ולהבטחת תפקודם התקין. הדברים אמורים ביתר שאת ברשויות קטנות, פריפריאליות ושאינן איתנות או אינן יציבות, שהיקף הסיוע הממשלתי הניתן להן (כ-78% מהכנסותיהן), ובכללו מענקי האיזון המוענקים להן, גבוה יותר, ושבהן נמצא שיעור גבוה יותר של ליקויים בתפקודם של מנגנוני הביקורת הפנימיים.
משנת 2018 ועד מועד הביקורת משרד הפנים לא עשה ביקורת ומעקב על התקשרויות של הרשויות המקומיות עם יועצים חיצוניים, ולא בדק אם הרשויות פועלות בעניין זה, כמו כן המשרד לא קבע עבור הרשויות המקומיות הוראה בכל הקשור לתעריפי התקשרות עם יועצים חיצוניים.
רשויות מקומיות נוהגות להתקשר בפטור ממכרז עם יועצים לסיוע בביצוע תפקידיהן (יועצים חיצוניים). היועצים מספקים לרשויות שירותי ייעוץ במגוון רב של תחומים, ובהם אדריכלות, הנדסה, ייעוץ ארגוני, יחסי ציבור, ראיית חשבון, ייעוץ כלכלי ועוד.
בחודשים יוני -אוגוסט 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שהועלו בדוח הקודם (הביקורת הקודמת) בכל הקשור להעסקת יועצים חיצוניים על ידי רשויות מקומיות ובנושאים נוספים. ביקורת המעקב נעשתה בעיריית הרצלייה, במועצה האזורית באר טובייה ובמשרד הפנים. בדיקות נוספות נעשו בעיריות אשדוד, גבעתיים וקריית ביאליק ובמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה.
הרשויות המקומיות משמשות כנאמן הציבור בכל פעולותיהן, והן נוהגות להתקשר עם יועצים חיצוניים בפטור ממכרז לסיוע בביצוע תפקידיהן במגוון רב של תחומים. ההתקשרויות האמורות מסתכמות בסכומים ניכרים, כך המועצה האזורית באר טובייה שילמה ליועצים בשנים 2019 - 2021 כ-9.51 מיליון ש"ח, ועיריית הרצלייה שילמה ליועצים שעימם התקשרה בתקופה האמורה סכום של כ-2.68 מיליון ש"ח. בדוח הביקורת הקודם נמצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו התקשרו עם יועצים חיצוניים בסכומים ניכרים שלא בהתאם לכללי המינהל התקין ובהליכים שאינם שקופים ואינם שוויוניים.
ממצאי ביקורת המעקב העלו כי חלק מהליקויים מהדוח הקודם תוקנו, חלקם תוקנו חלקית וחלקם לא תוקנו. משרד הפנים תיקן את הליקוי בדבר סיום גיבוש הנוהל להסדרת התקשרויות של הרשויות עם יועצים בפטור ממכרז. עם זאת, נמצא כי המשרד לא קבע מנגנון פיקוח ובקרה על התנהלות הרשויות בכל הנוגע להתקשרויותיהן עם יועצים חיצוניים. כמו כן עיריית הרצלייה והמועצה האזורית באר טובייה לא כללו בנוהליהן הוראות לגבי בקרה על התקשרויותיהן עם יועצים חיצוניים ועל עבודתם, ולא נמצאו מסמכים שלפיהן הן מבצעות את הבקרה האמורה. המועצה האזורית באר טובייה לא הקפידה להתקשר עם היועצים באמצעות הסכמים הכוללים את פרטי ההתקשרות המהותיים ואת הזכויות והחובות של כל צד להסכם.
בביקורת הקודמת עלה כי המועצה האזורית באר טובייה לא פעלה במשך תקופה ממושכת להסדרת סוגיית החשש לניגוד העניינים בהעסקת יועצים חיצוניים, וגם אחרי שפרסם משרד הפנים הנחיות בעניין זה היא השתהתה כארבע שנים ביישומן.
בביקורת המעקב נמצא כי המועצה האזורית באר טובייה לא פרסמה באתר המרשתת שלה כ-73% (47 מתוך 64) מהחלטות דיוני ועדת ההתקשרויות - ועדת השלושה - לגבי התקשרויות המועצה עם יועצים חיצוניים בשנים 2019 - 2022, שלא בהתאם לנוהל משרד הפנים. שיעור ההחלטות שלא פורסמו היה גבוה במיוחד בשנת 2019, אז לא פורסמו כ-94% מהן.
כמו כן, משרד הפנים לא קבע עבור הרשויות המקומיות הוראה בכל הקשור לתעריפי התקשרות עם יועצים חיצוניים, ולא הנחה אותן להתבסס על הוראת תכ"ם (תקנות כספים ומשק) שפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר (חשכ"ל) לשימוש משרדי הממשלה על תעריפי ההתקשרות עם נותני שירותים חיצוניים ועובדי קבלן.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים והרשויות המקומיות יקימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התקשרויות עם יועצים חיצונים. כמו כן, על הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הדין ולנוהל משרד הפנים בהתקשרויותיהן עם היועצים.
כ-60.8% מהתוכניות שהתקבלו במוסדות התכנון בישראל מאז 2016 היו תוכניות נקודתיות, אף שתרומתן למשק הדיור קטנה יחסית. שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על הוועדות לתכנון ולבנייה.
בחודשים יוני-נובמבר 2022 ערך מבקר המדינה ביקורת בנושא תכנון נקודתי בוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה (ועדות מקומיות), בוועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה (ועדות מחוזיות) ובמינהל התכנון.
חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות במדינה, על פי דיווחים ונתונים שהיו בידי מינהל התכנון. בשש ועדות מקומיות: באר שבע, בת ים, גבעות אלונים (מרחב התכנון של העיר שפרעם), הוד השרון, נתניה וראשון לציון (מרחבי תכנון מקומיים שנבדקו) התקיימה בדיקת עומק.
המבקר מצא כי משנת 2016 התקבלו במוסדות התכנון בישראל 15,276 תוכניות נקודתיות (מהן 15,075 מפורטות), ששיעורן מכלל התוכניות היה גבוה (כ-60.8%). אף שמוסדות התכנון מחויבים להקצות משאבים לקידום תוכניות נקודתיות ואחרות כאחד, תרומתן של התוכניות הנקודתיות למשק הדיור קטנה בהרבה מתרומתן של התוכניות האחרות (6,442 תוכניות נקודתיות מפורטות הציעו תוספת של 86,277 יחידות דיור בלבד, ואילו 2,828 תוכניות אחרות הציעו תוספת של 958,222 יחידות דיור). בכלל הוועדות המקומיות פרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות שמציעות שינוי משמעותי ארוך בכ-60 ימים מפרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של תוכניות שאינן מציעות שינוי משמעותי (כ-421 לעומת כ-361 ימים). עוד עלה כי אף שמשקלן של תוכניות נקודתיות מפורטות בסמכות מקומית או מחוזית שהציעו תוספת יחידות דיור הוא כ-69.5% מכלל התוכניות המפורטות בשני מדרגי הסמכות שמציעות תוספת כזו, תוספת יחידות הדיור שהן הציעו היא כ-8.3% בלבד מכלל התוספת שהוצעה על ידי התוכניות המפורטות מסוג זה.
שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על עבודת הוועדות בשני הדרגים - המקומי והמחוזי, דבר העלול לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות וביכולתן להעניק שירות איכותי לציבור ולקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר, ובעקיפין אף להגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצים או לפניות מיותרות מצד בעלי עניין, משום שכל תוכנית מעין זו נדרשת לעבור את כל ההליך התכנוני. הטיפול בתוכניות נקודתיות המציעות שינוי משמעותי מביא להתמשכות הליכי התכנון, בעיקר בוועדות המקומיות.
הביקורת העלתה כי בקובץ הנתונים של מינהל התכנון חסרים מועדים רבים מאוד של שלבי הטיפול בתוכניות נקודתיות שמקודמות בוועדות המקומיות - לגבי מועדי חלק מהשלבים (פרסום ההפקדה בעיתון, סיום ההפקדה ופרסום האישור בעיתונים) היו החוסרים בשיעור העולה על 90%, ובשלבים "דיון להפקדה" ו-"החלטה לאשר" כמעט שלא תועדו המועדים כלל.
עוד נמצא כי מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים ("מאכערים") ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא. הוועדות המקומיות באר שבע, בת ים, נתניה וראשון לציון ועיריית שפרעם לא קבעו מנגנונים למניעת תופעת המאכערים. מבין הוועדות שנבדקו רק הוועדה המקומית הוד השרון קבעה בשנת 2016 נוהל פנימי שמגדיר את הגורמים שיוכלו לקבל מידע ישירות ממחלקות ההנדסה, עם זאת נוהל זה לא פורסם לציבור.
השימוש בכלי התכנון הנקודתי נפוץ בישראל, ולעיתים אף נדרש לנוכח מאפייניה של מערכת התכנון וכדי להבטיח גמישות תכנונית. עם זאת, ראוי כי השימוש בכלי ייעשה במשורה, בהתבסס על ראייה תכנונית רחבה וארוכת טווח.
המבקר אנגלמן ממליץ כי התכנון הנקודתי יקודם תוך כדי בחינה של תוצאותיו, התקדימים התכנוניים העלולים להיווצר בגינו והשפעותיו המצטברות. עוד מומלץ כי ועדות מקומיות ומחוזיות יקבלו החלטות בעניין קידום תוכניות נקודתיות בהלימה לתוכניות הכוללניות שהוחלט לאשרן או לתוכניות המקודמות ובמקרים של סטייה מתוכניות אלו, הן ינמקו ויתעדו את החלטותיהן בפרוטוקול הדיון לשם הגברת השקיפות לציבור. המבקר ממליץ כי משרד הפנים והרשויות המקומיות יקימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התקשרויות עם יועצים חיצונים. כמו כן, על הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הדין ולנוהל משרד הפנים בהתקשרויותיהן עם היועצים.