facebook

פורסם דוח שנתי של מבקר המדינה - מאי 2023 (2.5.23)

הדוח כולל 22 פרקים העוסקים בביקורת במשרדי הממשלה, במוסדות המדינה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים. הדוחות מעלים על סדר היום הציבורי ממצאי ביקורת חשובים הנוגעים לרווחת הפרט, לילדים ולנוער, לתחומי מינהל וארגון, לפיקוח ולאכיפה, לתשתיות ולמשאבים לאומיים

מבקר המדינה פרסם היום (2.5.23) לציבור את הדוח השנתי.

המבקר אנגלמן: 

"יש לבחון הוצאת מח"ש מהפרקליטות. 

ישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה"

על תכנון ושיווק קרקעות למגורים: "מחסור של 189,000 יח"ד ב-16 שנים זה נתון שלא ניתן לישון איתו בשקט. אין פלא שמחירי הדירות זינקו ביותר מ-208% משנת 2007. על הממשלה לתקן באופן מיידי את הליקויים שעלו בדוח"

על הפשיעה החקלאית: "70% מסגירת התיקים בפשיעה חקלאית נסגרו בעילת 'עבריין לא ידוע'. המשטרה מחויבת לפעול על מנת להשיב את תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי"

על הילדים בפנימיות: "מציאות של מאות ילדים בני פחות מ- 5 בפנימיות צריכה לזעזע ויש לשנותה בהקדם. זהו עוול חמור עבור אותם ילדים"

על אכיפה סביבתית: "החולשות המרכזיות במערך הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה נותרו בעינן - ירידה בפיקוח במפעלים ומיעוט פעולות אכיפה. הנזק הכלכלי בגין נזקי פליטות הגיע ל-31 מיליארד ש"ח. על המשרד לשפר מיידית את מערך הפיקוח והאכיפה"

על אשפוזי ילדים: "על הממשלה למגר את הפער של הפריפריה מול המרכז. לא ניתן לקבל מציאות בה מאות ילדים לא מתקבלים לאשפוז פסיכיאטרי"

על חוסר המעש בקרב צעירים ערבים: "57,000 צעירים ערבים הינם חסרי מעש והדבר מוביל לפשיעה חמורה. חלק מהטיפול באלימות בחברה הערבית חייב להיות הטיפול בחוסר מעש"

על ענף החלב: "על הממשלה להילחם ביוקר המחיה. אסדרת שוק החלב לקויה והתוצאה - מחיר החלב בישראל, גבוה ב- 77% מהמחיר הממוצע ב-OECD. כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר"

על מתקני הספורט: "בישראל פחות מעשירית מגרשי כדורגל פר מיליון תושבים לעומת מדינות מובילות באירופה. והפערים בתוך ישראל בעייתיים עוד יותר - נמצא פער של 40% בין רשויות במצב סוציו אקונומי גבוה לנמוך"

על הרפורמה בבריאות השן - "השירותים אינם מגיעים לזכאים. השיעור הממוצע של הילדים שקיבלו טיפולי שיניים היה רק כ-30%. רובם המוחלט של הקשישים אינם זוכים לטיפולי שיניים בקופות. טיפולי מניעה ניתנו רק לכ-5% מהקשישים וטיפולים משקמים - רק לכ-2%."

להלן הודעות לכל אחד מהנושאים:

הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים


68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה. 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. 9.7 מיליוני ש"ח שילמה המשטרה ב- 2018-2019 בגין משכורות לשוטרים מושעים.

הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים: ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש הפועלת במסגרת פרקליטות המדינה ורשויות התביעה; ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה. ממצאי הביקורת בנושא הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים מציגים לפני הגורמים האמונים על הטיפול בעבירות שוטרים שלושה אתגרים מרכזיים: שאלת המבנה המערכתי-ארגוני המיטבי לטיפול בעבירות שוטרים בכל רמות החומרה - ישנן השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך, בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה. האתגר השני, עניינו יכולותיה המבצעיות של מח"ש. המבקר מצא בהיבט זה ליקויים מהותיים ובכללן הסמכויות שהוקנו בדין לאגף חקירות ומודיעין במח"ש לצורך מילוי תפקידו; הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים; והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת. האתגר השלישי, עניינו יכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה - נמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה; היעדר הנחיות וקווים מנחים לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים; תקופות השעיה ארוכות של שוטרים (כשנה וחצי בממוצע) שעלותן למשטרה הסתכמה ב-9.7 מיליוני ש"ח וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה. בין היתר עלה כי בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות, עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב- 625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021. 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה. 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. 

עוד עלה כי במשטרה כ- 24,700 מתנדבים. בשנים 2020-2021 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים. בנוסף, המשטרה הוציאה 3.4 מיליון ש"ח על סיוע משפטי לשוטרים. מדובר בעלייה של כ- 62% בשבע השנים האחרונות. 

המבקר אנגלמן ממליץ כי היועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי.  במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, של המערכים התפקודיים השונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים. מומלץ כי ההמלצות שיתבססו על ממצאי הבחינה בנושא יובאו לפני השר לביטחון לאומי ושר המשפטים.

השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ


1,149 ילדים מתחת לגיל 8 הוצאו לפנימיות במקום למשפחות אומנה, 474 ילדים מתוכם מתחת לגיל 5. רק 10% מהילדים שהוצאו מביתם שבים אליו לאחר שיקום ההורים והילד. סיכויו של בוגר פנימייה לשהות במעצר או במאסר בבגרותו הוא פי 8 ביחס לסיכויים של בוגר באוכלוסייה הכללית.

ילדים בסיכון ובמצוקה הם ילדים החיים במשפחה ובסביבה המסכנות אותם. במצבי קיצון של סיכון והזנחה המדינה מתערבת ומעבירה ילדים ממשפחתם אל מסגרות חוץ-ביתיות ובהן משפחות אומנה, פנימיות של משרד הרווחה והביטחון החברתי ואימוץ. הביקורת העלתה כי  1,149 ילדים מתחת לגיל 8 (מהם 474 ילדים מתחת לגיל 5) הוצאו למסגרות פנימייתיות במקום למשפחות אומנה בשנים 2016 - 2021, שלא בהתאם להנחיות, שבהם הוגדר שהגיל המינימלי להוצאה למסגרת פנימייתית הוא 8 שנים; ל-87% מהילדים באומנה לא נקבעו תוכניות טיפול כנדרש בחוק האומנה ובתע"ס; אורך הליך אימוץ נמשך 26 חודשים בממוצע, כפול ממשך הזמן המרבי המוגדר בדין; מתוך תקציב שעמד על כ-970 מיליון ש"ח בשנת 2021 ויועד לטיפולים בילד שהוצא מביתו ולשיקום הוריו, הוקצו לשיקום ההורים, כ-20 מיליון ש"ח (כ-2%), לאימוץ כ-10 מיליון ש"ח (כ-1%), לאומנה כ-200 מיליון ש"ח (כ-21%) ולפנימיות כ-740 מיליון ש"ח (כ-76%). כך, רוב רובו של תקציב זה, 97%, הוקצה למסגרות הזמניות (אומנה ופנימיות) ויתרתו - 3% - הוקצתה למציאת בית קבוע עבור הילדים (חזרה לביתם או אימוץ). עלות הטיפול בילד שהוצא מביתו והושם בפנימייה היא הגבוהה מבין האפשרויות האחרות: העלות החודשית לילד שהושם בפנימייה (כ-11,900 ש"ח) היא פי כשלושה מהעלות החודשית לילד שהושם באומנה (כ-3,900 ש"ח), ופי שישה מהעלות החודשית לילד שאומץ (כ-2,000 ש"ח).  משרד הרווחה אינו מקיים מרכיבים בסיסים של הטיפול בילד שהוצא מהבית שבאחריותו ובכלל זה הוא אינו מנהל את תהליך הוצאת הילדים בסיכון מהבית על בסיס מידע מהימן ומתוקף, תוך קביעת יעדים וסטנדרטים ברורים ותוך פיקוח ובקרה על העמידה בהם. 

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הרווחה יבחן על בסיס ניתוח הנתונים את יישום מדיניותו להשמת ילדים המוּצָאִים מביתם ולטיפול בהם ויטמיע את המדיניות בקרב מטה המשרד ואנשי המקצוע הפועלים בשטח, תוך הגדרת יעדים ברורים ומדידתם, כדי לסייע לילדים להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים. על מנת לממש את אחריותו, מוטל על משרד הרווחה לוודא כי ילדים שהוצאו מביתם מושמים במסגרות המתאימות לגילם ומקבלים את המענה הטיפולי הטוב ביותר עד לחזרתם לביתם, ובכך להעניק להם ואף לילדיהם סיכוי טוב יותר להשתלבות מוצלחת בחברה.  

הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.21- מערכות המידע העומדות בבסיס הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל

הגירעון החשבונאי נטו של המדינה בשנת 2021 עומד על 135 מיליארד ש"ח. 230 מערכות מידע כספיות פעלו בשנת 2021 ב- 52 משרדי ממשלה וגופים מדווחים, אך ב- 154 מערכות מידע כספיות מדווחות לא בוצעו סקרי סיכונים ולא בוצעו ביקורות.

למידע ולתהליכים הכספיים המנוהלים במערכות מידע תפעוליות ובמערכות מידע כספיות ייעודיות של גופי המדינה יש חשיבות עליונה בהיותם חלק מהתשתית שעליה מבוסס רישום נכסיה הכספיים של המדינה, הנכללים בדוחותיה הכספיים, וכלל תהליכי העבודה של רשויותיה. בביקורת הועלו ליקויים במיפוי ובניהול הסיכונים במערכות המידע הכספיות, בהיעדר ביקורות במרבית המערכות ובחוסר תיעוד של התהליכים הכספיים במערכות. 

הגירעון החשבונאי נטו של המדינה בשנת 2021 עומד על 135 מיליארד ש"ח. התחייבויות המדינה בשנת 2021 על פי הדוחות הכספיים עומד על 3,458 מיליארד ש"ח. 230 מערכות מידע כספיות פעלו בשנת 2021 ב- 52 משרדי ממשלה וגופים מדווחים, אך ב- 154 מערכות מידע כספיות מדווחות לא בוצעו סקרי סיכונים ולא בוצעו ביקורות. בנוסף, ל- 56%  (127 מתוך 226) מערכות מידע כספיות אין ממשק ממוכן למרכבה. 

בדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2021 שפורסמו ב-30.6.22 נכללו נתוניהן הכספיים של 211 ישויות. ל-69 מהישויות (כ-33%) לא היו דוחות כספיים מבוקרים במועד עריכת הדוחות הכספיים של המדינה.

ניהול הפעולות הכספיות של הממשלה ושל הישויות המדווחות האחרות מבוצע במערכות מידע תפעוליות וכספיות ייעודיות ובמערכת הכספית הרוחבית - מרכב"ה. עלה כי במרכב"ה לא נערכה ביקורת מערכות מידע, בדגש על התהליכים הכספיים במערכת, ולא נערך סקר סיכונים בשמונה השנים האחרונות לפחות.

רשות התקשוב הממשלתי במערך הדיגיטל הלאומי מנחה את אגפי מערכות המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. תחום המערכות הכספיות הוחרג בהחלטת הממשלה מחובת ההיוועצות של מנכ"לי המשרדים ומנהלי אגפי מערכות המידע במשרדי הממשלה ויחידות הסמך עם הממונה על התקשוב הממשלתי, אולם תחום זה לא הוחרג לעניין ההנחיות המקצועיות המחייבות שהממונה על התקשוב הממשלתי הוסמך לפרסם. עלה כי באין חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הדיגיטל ובין החשב הכללי, קיים סיכון כי בהיעדר גורם מקצועי מנחה, מערכות המידע הכספיות יהיו חשופות לסיכונים, והידע המקצועי של הממונה על התקשוב הממשלתי לא יבוא לידי ביטוי בכל הנוגע למערכות אלו. עוד נמצא כי על אף האמור בהוראת התכ"ם המחייבת את קבלת אישור החשב להפעלת מערכות מידע, או להפעלת שינויים במערכות אלו, הכוללים היבטים פיננסיים, בכל משרדי הממשלה והגופים שנבדקו בביקורת זו, אין תיעוד לאישור כאמור במערכות ובשינויים שהופעלו לאחר פרסום הוראת התכ"ם.

המבקר אנגלמן מציין בדוח כי על החשב הכללי וכלל גופי הממשלה שצוינו בדוח לפעול במסגרת תוכנית רב שנתית לתיקון הליקויים שהועלו. על החשב הכללי להנחות את חשבי הגופים המדווחים לקבוע תוכנית רב-שנתית לביצוע סקרי סיכונים וביקורות במערכות המידע הכספיות בהתאם להוראת התכ"ם. כמו כן מומלץ לחשב הכללי לפעול לביצוע סקרי סיכונים וביקורות במערכות המידע הכספיות, ולהתחשב גם בהיקף הכספי המנוהל במערכות אלו במסגרת קביעת עדיפות ביצוע סקרי הסיכונים והביקורות שעורכת חטיבת הביקורת באגף.

הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים ערבים בחברה הערבית

 


שיעור חוסר המעש בקרב צעירים ערבים ב- 2021 עומד על כ- 29%. מדובר בכ- 57,000 צעירים - פי שניים מהשיעור הממוצע ב- OECD. אומדן משרד מבקר המדינה לגבי הנזק הפוטנציאלי החמש שנתי הישיר למשק עקב תופעת זו עומד על כ- 5 מיליארד ש"ח.

ארגון ה-OECD הגדיר חוסר מעש בקרב צעירים מצב שבו הצעירים אינם לומדים, עובדים או נמצאים בהכשרה מקצועית (חוסר מעש). בביקורת עלה כי 30% מתושבי ישראל הצעירים הם מהחברה הערבית, מהם כ-280,000 צעירים  בני 18 - 24 ובנובמבר 2021 היה מספר חסרי המעש בקרבם כ-22,000 גברים וכ-35,000 נשים; רמת הפשיעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים עלתה במקביל בעקביות, מכ-0.1 תיקים פליליים לנפש בשנת 2015 לכ-0.15 תיקים בשנת 2021 (עלייה של כ-50%). המשמעות היא גידול של כ-6,000 תיקים פליליים בתקופה זו.  אומדן הנזק הפוטנציאלי מתופעת הצעירים הערבים חסרי המעש על פי חישוב משרד מבקר המדינה הוא כמיליארד ש"ח בשנה וכ- 5 מיליארד ש"ח בחמש שנים; עם זאת, מתוך תקציב של 34.2 מיליארד ש"ח לתכנית החומש ולתוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית רק 436.5 מיליון ש"ח הוקצה כתקציב ייעודי לטיפול בסוגיית צעירים חסרי המעש בחברה הערבית (כ-1%). 

החלטות ממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים בינה ובין החברה היהודית. עם זאת, מניתוח נתונים שביצע משרד מבקר המדינה בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים עולה כי מערכת החינוך, שאמורה לצייד את הצעירים בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה בבגרותם ולאפשר שוויון הזדמנויות לילדים שרובם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אינה מקנה להם כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. כמו כן, הגופים הממשלתיים הרלוונטיים - משרד החינוך, זרוע העבודה, המשרד לשוויון חברתי, המל"ג, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות התעסוקה ומשרד ראש הממשלה - האמונים על צמצום הפערים בקרב צעירים ערבים בני יותר מ-18 אינם פועלים בצורה מיטבית. בביקורת לא נמצא שיש להשתתפות של צעירים ערבים במרכזי ריאן, שמפעילה זרוע העבודה, השפעה מובהקת על מצב חוסר המעש שלהם. תוכנית שנת מעבר שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה פונה לפלח אוכלוסייה מצומצם מאוד וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת האפשרות להרחיבה. נמצא כי סף השליטה בשפה העברית שקבעו האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לשם קבלה ללימודים מונע מצעירים ערבים רבים להשתלב באקדמיה בישראל, בשל רמת העברית הירודה של הצעירים והצעירות הערבים המסיימים את הלימודים במערכת החינוך הערבי. רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או טסים ללמוד מעבר לים (15,000 סטודנטים ערבים-ישראלים למדו בחו"ל ב-2018, כ-8,000 מהם ברשות הפלסטינית).

המבקר אנגלמן ציין כי שילוב הצעירים הערבים חסרי המעש בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה הוא אתגר מרכזי ומורכב העומד לפני ממשלת ישראל, ובפרט לגבי הצעירים הבדואים. עמידה באתגר זה בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים, לשפר את הדימוי העצמי של הצעירים, לצמצם את היקפי הפשיעה בקרבם ולהביא לשיפור ברמת החיים ובפריון העבודה שלהם, ובכך לשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו.  מומלץ כי הממשלה תפעל לשלב צעירים אלה בין השאר בהתאם להמלצות משרד מבקר המדינה.

ענף החלב בישראל

 


הפער בין מחיר ליטר חלב רגיל לצרכן בישראל למחיר הממוצע במדינות ה- OECD עומד על 77%. ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל הוא הגבוה היותר בעולם ועומד על 12,000 ק"ג.

חלב ומוצריו הם מקור אספקה עיקרי לחלבון מן החי ולסידן בתזונה הישראלית הממוצעת. המדינה מתכננת את ענף החלב בישראל לאורך כל שרשרת הייצור עוד מטרם קום המדינה. תכנון ענף החלב מיושם באמצעות פיקוח המדינה על כמויות ייצור החלב בהתאם למכסות המוקצות ליצרנים, על המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים לליטר חלב (מחיר המטרה), על היקף היבוא של מוצרי החלב ועל המחיר לצרכן של מוצרי החלב המפוקחים. הביקורת בנושא העלתה כי מחיר החלב הגולמי בישראל הנאמד בכ-62.04 יורו למאה ק"ג חלב (כ-219 ש"ח) גבוה בשיעור של כ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי הנאמד בכ-50.17 יורו למאה ק"ג חלב (כ-177 ש"ח). ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל - הגבוה ביותר בעולם - 12,003 ק"ג. בישראל 686 רפתות, מתוכן- 440 באזורי עדיפות לאומית. בביקורת עלו ליקויים באסדרת המדינה את פעילות הענף, בשלושה מישורים מרכזיים: מחיר החלב בישראל, שהוא גבוה יותר מרוב מדינות האיחוד האירופי. כמו כן מזה שנים ארוכות שמדינת ישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה לארגון הסחר העולמי למעבר מתמיכות עקיפות, ובהן תכנון הענף, לתמיכות ישירות. בהיבט הבטחת רווחת בעלי החיים - עולה על פי הערכת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים של בעלי החיים ברפת, בנוסף בהיבט העוסק בהבטחת האספקה הסדירה וצמצום המחסור בחלב בתקופת החגים היהודיים לצד הימנעות ככל האפשר משפיכת חלב, נמצא כי בשנת 2021 המחסור הסתכם בכ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר, שהוא 9% מהצריכה החודשית הממוצעת של חלב מפוסטר.

המבקר אנגלמן ממליץ כי כל עוד מתקיים בישראל משטר תכנון של ענף החלב, ינתחו משרדי החקלאות והאוצר את הגורמים המשפיעים על עלויות ייצור החלב בישראל ויבחנו את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף ולהפחתת מחיר המטרה באופן שישפיע על המחיר הסופי של החלב ומוצריו לצרכן תוך שמירה על איכות החלב. כן מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו ליישומן של המלצות ה-OECD והמלצות מבקר המדינה משנת 2018 בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב. 

הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם

 


בכ-66% מבתי הספר אין אולם ספורט. הפער בין מספר מתקני הספורט ברשויות מרקע כלכלי חברתי נמוך אל מול רשויות מרקע כלכלי חברתי גבוה עומד על 40%. בישראל 44 מגרשי כדורגל למיליון איש לעומת 607 מגרשים למיליון איש בגרמניה ו- 547 באנגליה.

מתקני ספורט הם פלטפורמה חשובה שמאפשרת לספורטאים להתאמן בסביבה ספורטיבית איכותית, ומכאן שהם רכיב הכרחי לקידום הספורט. בביקורת בנושא הקמת מתקני ספורט, תחזוקתם והפעלתם עלה כי בחודש אפריל 2022 אושרה תוכנית המתקנים הלאומית 2031 המיועדת לתקופה של כעשר שנים. תקציבה הוא 2.89 מיליארד ש"ח לכל התקופה למול פערים שמוערכים ב-14.9 מיליארד ש"ח; בעוד שמספר השחקנים הרשומים בין עונת המשחקים 2011 - 2012 לעונת המשחקים 2021 - 2022 עלה בקרוב ל-12,000 שחקנים (עלייה בשיעור של 34%), מספר המגרשים הפעילים ומאושרים למשחקי ליגה עלה ב-15 (עלייה בשיעור של 6%). כך, בישראל 44 מגרשי כדורגל למיליון איש לעומת 607 מגרשים למיליון איש בגרמניה, 547 באנגליה ו- 543 מגרשים למיליון איש באיסלנד.

למרות מצבו של כדורגל הנשים בארץ, משרד הספורט וההתאחדות לכדורגל לא פעלו כדי לאפשר הזדמנות נאותה לכדורגלניות בכל הגילים להתאמן ולשחק במגרשי הכדורגל באופן שוויוני ומכבד. 

עוד נמצא כי בכ-66% מבתי הספר אין אולם ספורט. הפער בין מספר מתקני הספורט ל- 1,000 תושבים ברשויות מרקע כלכלי חברתי נמוך אל מול רשויות מרקע כלכלי חברתי גבוה עומד על 40%. לרשויות מרקע כלכלי חברתי גבוה יש פי חמישה יותר מגרשי טניס ופי ארבעה יותר בריכות שחייה.

עוד נמצא כי ברשויות החרדיות 90% פחות מתקני ספורט לתושב מאשר ברשויות הלא חרדיות. ברשויות הערביות יש 38% פחות מתקני ספורט לתושב מרשויות יהודיות. ברשויות היהודיות יש פי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה, ופי שלושה מתקני אתלטיקה יותר מברשויות הערביות. עוד עלה כי כ-20% ממתקני הספורט ברשויות המקומיות לא זמינים באופן מלא. 

המבקר אנגלמן ממליץ שמשרד הספורט יפעל עם המועצה הלאומית לספורט לקידום תכנון ארוך טווח של מתקני הספורט והקצאת השטחים למתקני הספורט בהתחשב בצורכי הספורט, בגידול באוכלוסייה, בתשתיות התחבורה העתידיות ובבנייה של ערים ושכונות חדשות. מוצע גם שהמשרד יקדם עם הרשויות תוכנית מקיפה לשדרוג ושיפוץ של מתקני הספורט כדי שינוצלו באופן יעיל יותר לאורך השנה ובאופן שיעמוד בתקני בטיחות, וכן פתיחה של מגרשי הספורט החיצוניים לקהילה ככל שניתן כדי לנצלם באופן יעיל יותר לטובת הציבור. 

אשפוז ילדים בבתי חולים

התפוסה הממוצעת במחלקות האשפוז הכלליות ובכללן ילדים עומדת על 91%, מול 76% במדינות ה- OECD.  553 ילדים המתינו באפריל 2022 למסגרות אשפוז לטיפול יום פסיכיאטרי.

רפואת ילדים היא ענף רפואי ייחודי, המחייב התייחסות פרטנית למאפייני המטופלים ובהם גודל גופם ואיבריו השונים, המתפתחים עם השנים. בסוף שנת 2020 היו בישראל כ-3.05 מיליון ילדים בקבוצת הגיל 0 - 18 (כשליש מאוכלוסיית המדינה). הטיפול בילדים בקהילה, וכך גם במרפאות ובמחלקות האשפוז שבבתי החולים, דורש גישה המתאימה לילדים, ולא פעם גם אמצעים השונים מאלו המיועדים לטיפול במבוגרים. בביקורת הועלה כי בשנים 2009 עד 2020 עלה מספר הילדים בישראל בשיעור של כ-23%. עם זאת, בתקופה זו ירד מספר המיטות בתקן במחלקות הילדים ב-21, מ-1,089 מיטות ב-2009 ל-1,068 ב-2020; זמן ההמתנה הממוצע לניתוח כריתת שקדים לילדים בבתי חולים ציבוריים בשנת 2022 היה 15.4 שבועות; 553 ילדים המתינו באפריל 2022 למסגרות אשפוז או לטיפול יום פסיכיאטרי; 258 מהם המתינו לאשפוז פסיכיאטרי וזמן ההמתנה היה 3 - 7 חודשים; 295 המתינו לטיפול יום, וזמן ההמתנה היה 3 - 12 חודשים. לפי התחזיות, בשנת 2035 תהיה אוכלוסיית הילדים בני 0 - 14 גדולה בכ-13.5% לעומת שנת 2020, ובשנת 2050 צפוי מספר ימי האשפוז באגפי הילדים בבתי החולים להיות גדול בכ-68% לעומת שנת 2020. תחזיות אלה דורשות היערכות של מערכת הבריאות בכלל ומערכת האשפוז בפרט. עוד עלה כי משרד הבריאות לא קבע תוכנית אופרטיבית להפעלת בתי החולים המבוססת על יעדי יסוד ארוכי טווח למערכת האשפוז ובפרט הוא לא קבע תוכנית כזו בנוגע לאגפי הילדים. היעדר מקום במסגרות אשפוז בתחום בריאות הנפש, ובכלל זה הפרעות אכילה, ובמסגרות לשיקום, בפרט בפריפריה, מביא לידי כך שבמחלקות הילדים מאושפזים ילדים שמחלקות אלו אינן מתאימות להם, תוך המתנה ממושכת לאשפוז במסגרת מתאימה אחרת. תקני הרופאים בבתי החולים אינם מעודכנים ואינם מתאימים לצרכים המשתנים, ויש מחסור ארצי ברופאים מומחים ברפואת ילדים. לא נבחן אם תקני האחיות מתאימים לצרכים הנוכחיים, ולכוח האדם הפרא-רפואי אין תקן כלל. בקבוצות מיקוד שקיים משרד מבקר המדינה, ובהן השתתפו הורים שילדיהם אושפזו במחלקות ילדים בבתי החולים, עלה חוסר שביעות רצון של הורים - מי שילדיהם אושפזו בבתי"ח גדולים היו ככלל פחות מרוצים מהורים לילדים שאושפזו בבתיה"ח הקטנים בכל הנוגע ליחס ולטיפול של הצוות הרפואי, לקבלת מידע ולתנאים הסביבתיים. 

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הבריאות יכין תוכנית רב-שנתית שתפרט את מספר המיטות הנדרשות באגפים השונים במערך האשפוז, לרבות אגפי הילדים, לאחר שיקבע יעדים למערך זה. עוד מומלץ לבחון את תקני כוח האדם הרפואי והסיעודי ואת הצורך בעדכונם וכן לבחון מהו התקן למקצועות פרא-רפואיים שיאפשר מתן טיפול ההולם את צורכי החולים, ובהתאם לכך מומלץ שהמשרד ישקול להכין תוכנית רב-שנתית להשלמת השירותים הנדרשים. 

שירותי בריאות השן במסגרת סל שירותי הבריאות

ההוצאה הלאומית על בריאות השיניים בשנת 2020 עומד על 7.7 מיליארד ש"ח. ל- 65% מהילדים נקבע תור לרופא שיניים ארוך מ- 30 יום שהוא הזמן המירבי שנקבע על ידי משרד הבריאות. 12 רשויות מקומיות לא נתנו כלל שירותי בריאות השן לתלמיד.

בשנת 2021 היו כ-3.1 מיליון ילדים ועוד כ-480,000 בני 75 ומעלה (כ-38% מתושבי המדינה באותה העת) זכאים לטיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות. מיולי 2022 עודכן גיל הקשישים הזכאים לכך ל-72. ההוצאה על רפואת שיניים בישראל הסתכמה בשנת 2020 ב-7.7 מיליארד ש"ח, 6.9% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות.

אולם מבקר המדינה מצא כי משרד הבריאות לא בדק את מועילות הרפורמות שביצע בתחום סל בריאות השן ולא ביצע באופן שיטתי סקרים אפידמיולוגיים דנטליים לאומיים. המשרד גם לא קבע יעדים לצמצום תחלואת שיניים ולא קידם קביעת מדדי איכות למתן השירותים.

בביקורת עלה כי בשנים 2017 - 2021 השיעור הממוצע של הילדים שקיבלו טיפולי שיניים בכל הקופות היה כ-30%. על פי בדיקת משרד הבריאות, בשנים 2019 ו-2020 נתנו קופות החולים לקשישים טיפולי שיניים בהיקף מזערי: טיפולי מניעה וטיפולים משמרים ניתנו לכ-5% מהקשישים הזכאים לכך, וטיפולים משקמים - רק לכ-2% מהקשישים. 

בביקורת עלו ליקויים נוספים הנוגעים למימוש הרפורמות לבריאות השן ובהם עמידה בזמני ההמתנה עבור טיפולי שיניים לילדים ולקשישים, דיווח של קופות החולים למשרד הבריאות על זמני ההמתנה, בקרת משרד הבריאות על דיווחי הקופות, שביעות הרצון של המטופלים מזמני ההמתנה ומרמת ההנגשה וההסברה של הטיפולים לציבור ועוד.

המבקר מצא שמשרד הבריאות אינו מפקח על קופות החולים כדי לוודא שהן עומדות בזמינות התורים. בתהליך שיתוף ציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי ל-65% מהילדים נקבע תור שזמן ההמתנה אליו ארוך מחודש - זמן ההמתנה המרבי שקבע משרד הבריאות. כחמישית מההורים לא הצליחו לקבוע תור לילדיהם. 42% מההורים ציינו שאינם מרוצים מזמינות התורים. 

בתהליך שיתוף הציבור עלה עוד שכרבע מהקשישים לא הצליחו לקבוע תור לרופא שיניים; 37% הצליחו לקבוע תור שזמן ההמתנה אליו הוא יותר מחודש; 15% קבעו תור שזמן ההמתנה אליו הוא יותר מחודשיים. 

בשנת 2020 שיעור רופאי השנים המומחים עמד על 10% (1,240 מתוך 12,370) - הרחק מהיעד של 30% שקבע משרד הבריאות לשנת 2030.

עוד עלה בביקורת כי 12 רשויות מקומיות לא נתנו כלל שירותי בריאות השן לתלמידים.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול לתיקון הליקויים, על מנת לשפר ולהרחיב את השירות הניתן לציבור. 

המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה

המרכז לגבייה קנסות גבה 2.3 מיליארד ש"ח מתוך חוב של 5 מיליארד ש"ח בין השנים 2017-2021. כ- 600,000 צווי עיקול ששלחה ההוצאה לפועל לרשות המיסים לא טופלו על ידי רשות המיסים בין 2019-2021. 

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה (המג"ק) הוא הגוף שתפקידו לגבות חובות לטובתם של אוצר המדינה וגופים ציבוריים וכן לגבות פיצויים שנפסקו לנפגעי עבירה בהליכים פליליים.

המג"ק הוקם כדי להעלות את שיעורי הגבייה ולייעל אותה נוכח אי-הצלחתם של מנגנוני הגבייה שקדמו לו. בשנים 2012 - 2021 גדל פי שניים וחצי מספר תיקי החוב שהועברו למג"ק. בשנים 2017 - 2021 קיבל המג"ק לטיפולו כ-3.9 מיליון תיקים בהיקף חוב של כ-5 מיליארד ש"ח (כולל תוספות פיגורים, הצמדה וריבית והוצאות), ומתוכם גבה סכום של כ-2.3 מיליארד ש"ח (כ-47%). כדי להתמודד עם הגידול בנפח הפעילות, הפך המג"ק את מרבית שלבי הטיפול בתיקים לממוחשבים ואוטומטיים.

מבקר המדינה מצא ליקויים בשלושה תחומי פעולה משמעותיים הנוגעים להליך גביית החובות על ידי המג"ק אשר פוגעים ביעילות הגבייה: 

א.  ניהול תהליך גביית החוב משלב קליטת התיק, עבור דרך משלוח דרישות תשלום וכלה בנקיטת הליכי גבייה שונים; 

ב. מנגנוני פריסת החוב, הפחתות תוספות הפיגורים ומחיקת חובות במג"ק; 

ג. ניהול תהליך גביית חובות מסוג פיצויים לנפגעי עבירה והקשר עם נפגעי העבירה. 

בין היתר הועלו ליקויים בנוגע למשכי זמן הטיפול בשלבים השונים של הליך הגבייה. נמצא כי ממועד קליטת התיק במג"ק ועד לביצוע הליך הגבייה הראשון בתיק חלפו בממוצע 472 ימים. בתקופה זו החוב צובר הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים לפי סוג החוב.

נמצאו ליקויים בנוגע לתהליכי עבודה ידניים ולממשקים ממוחשבים עם גורמי חוץ. בהיעדר שיתוף פעולה מיטבי בין הגורמים השונים, המדינה עשויה להחזיר כספים לאזרחים מסיבות שונות, ובה בעת לנהל נגדם הליכי גביית חובות במג"ק. כמו כן נמצאו ליקויים בתהליכי מחיקת חובות או תוספות פיגורים ובנוגע לאפקטיביות גביית פיצויים לנפגעי עבירה. 

כמו כן, המג"ק אינו מיישם תפיסת גבייה המבוססת על סוג החוב, על גובהו ועל פרופיל החייב, והוא נוקט הליכים דומים כלפי כלל החייבים באופן הפוגע ביעילות הגבייה. בהקשר זה מצא המבקר כי ככל שגובה החוב בתיק עולה, שיעור גביית החובות קטן. כך בממוצע: שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד 1,000 ש"ח הם 58%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 1,000 ל-10,000 ש"ח יורד לכ-34%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 10,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח הוא 33%; ואילו בתיקים של יותר מ-100,000 ש"ח שיעור הגבייה הוא כ-10% בלבד.

עוד נמצא כי כ-600 אלף צווי עיקול ששלחה ההוצאה לפועל לרשות המיסים בשנים 2019 - 2021 לא טופלו על ידי רשות המסים (מדובר בכ-85% מהצווים שנשלחו לרשות המיסים).

המבקר אנגלמן ממליץ למג"ק לפעול לייעול הליך גביית החובות ולקיצור משך הזמן לגבייתם כדי להקטין את ההוצאות המושתות על הקופה הציבורית ועל החייב. 

התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית - ביקורת מעקב 

בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. 70% מהתיקים נסגרו בעילת "עבריים לא ידוע" מסך תיקי הפשיעה החקלאית שנסגרו בשנים 2017-2021. אומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם בשנת 2016 מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד ש"ח.

הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית; גניבת ציוד חקלאי; פגיעה בבעלי חיים; הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה; הצתות; גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים. 

הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם ממנה הוערך בכ-1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016. בביקורת הקודמת עלו ליקויים באופן טיפול המשטרה ומג"ב בעבירות פשיעה חקלאית ובנוגע למבנה מג"ב והיחידות שאמורות לעסוק במניעת אירועים כאלה. 

בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו - מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על ידי המדינה"; שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית; ב-20 השנים האחרונות עשה מג"ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי.

עוד עלה בביקורת כי בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. השיעור הממוצע של כתבי האישום שהוגשו בשנים 2017-2021 מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית עומד על 18% (827 מתוך 4,602).

המבקר אנגלמן מציין בדוח כי על המשטרה ועל מג"ב להמשיך ולפעול למניעת פשיעה חקלאית, בין היתר באמצעות הגברת נוכחות יחידות מג"ב בשטח מתוך תפיסה שנוכחות בולטת של כוחות בשטח תייצר הרתעה לעבריינים שתביא להפחתת מספר מקרי הפשיעה החקלאית. נוסף על כך, על המשטרה ועל מג"ב לדאוג לכך שזמנם של הבלשים והחוקרים של מג"ב יוקדש בעיקר למשימות חקירה ובילוש ולא לשמירה, הסעה וליווי של עצורים. כמו כן, עליהם לגבש תוכנית סדורה לחיזוק אמון הציבור במרחב הכפרי. על המשטרה ועל מג"ב לבחון את השינויים הארגוניים שבוצעו במג"ב, תוך הפקת לקחים מהפערים שנוצרו בעקבותיהם, ומוצע גם לבחון את השפעתם של שינויים אלה על תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי.

השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות - ביקורת מעקב

 


מספר חומרי ההדברה הפעילים המאושרים לשימוש בישראל ושאינם מאושרים לשימוש במדינות ה- OECD עומד על 113. שיעור הדגימות החריגות של שאריות הדברה בדגימות בירקות ובפירות מסוימים בישראל על פי סקרים בשנים 2019-2020 עומד על בין 25%-60%.

בשנת 2017 פרסם מבקר המדינה דוח שבחן את השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות. 

בביקורת המעקב נמצא כי בישראל עדיין נעשה שימוש בחומרי הדברה מסוימים שנים לאחר שאלה נאסרו לשימוש במדינות האיחוד האירופי, כך - מספר חומרי ההדברה הפעילים המאושרים לשימוש בישראל ושאינם מאושרים לשימוש במדינות ה- OECD עומד על 113; על פי סקרי משרדי החקלאות והבריאות בשנים 2019 - 2021, בגידולים מסוימים נמצאו ממצאים חריגים ברבע עד כמחצית מהדגימות, וחלקם נצרכים על ידי הציבור הישראלי באופן תדיר; לא מבוצע פיקוח הולם במשקים החקלאיים על השימוש בתכשירי ההדברה בהתאם לכל הוראות תווית האריזה; לא הותקנו תקנות שנועדו לתת מענה, בין היתר, על חובת מעקב רפואי ועל קיום מבחן ידע לעובדים העוסקים בהדברה בחקלאות. 

שיעור הדגימות החריגות שמצא משרד הבריאות בסקר לניטור שאריות חומרי הדברה במזון בישראל בין השנים 2019-2020 עומד על 18.8%. שיעור הדגימות החריגות של שאריות הדברה בדגימות מבצל ירוק, חסה, דובדבן, שמיר, מלפפון וענבים על פי סקרים בשנים 2019-2020 עומד על בין 25%-60%.

כמו כן, ביקורת המעקב העלתה כי כמות חומרי ההדברה (החומר הפעיל) שנמכרה בישראל בשנת 2018 היא הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות שנבדקו באירופה הן ביחס לשטח הגידולים החקלאיים במדינה והן ביחס לתפוקה הצמחית ומשרד החקלאות לא בחן את הסיבות והמשמעויות הנגזרות מכך. עוד העלתה הביקורת כי אין בישראל הסדר רגולטורי שנועד להגביל את השימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות למי שמורשה לכך, לפקח על מכירתם, ולהסדיר את ההכשרה הנדרשת לשימוש בהם.

קיימים חילוקי דעות מהותיים בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות במגוון נושאים הנוגעים לאסדרה בנוגע לחומרי ההדברה, וכל צד התבצר בעמדתו במשך שנים. חילוקי דעות אלה אינם מאפשרים פיקוח ובקרה מיטביים על השימוש של החקלאים בשטח בתכשירי הדברה. הדבר גם מונע הסדרה יסודית בנושא חומרי הדברה, אף שקיימת הסכמה עקרונית על הצורך בה. הטיפול בתחום זה נמשך שנים ארוכות, ובינתיים ההגנה על הציבור נפגעת. 

התקופה שזה לא הותקנו תקנות שנועדו ליישם את הוראות החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו עומדת על 11 שנים. 

המבקר אנגלמן ממליץ למשרדי החקלאות והבריאות למצוא את הדרך לגשר על חילוקי הדעות ביניהם. חשוב מאוד שמשרדי החקלאות והבריאות, בסיוע משרד ראש הממשלה, יסיימו להסדיר את תחום שאריות חומרי ההדברה בהתאם לדרישות האיחוד האירופי בהתאמות הנדרשות לישראל, כדי להגן על צרכני התוצרת החקלאית המקומית ולהקטין את חשיפתם לחומרי הדברה רעילים בישראל.

תכנון ושיווק של קרקעות למגורים

המחסור המצטבר של יח"ד בשנים 2006-2022 עומד על 189,000. שיעור העלייה במחירי המדד בין 2007-2022 עמד על 208%. רק 14% מכלל יח"ד שאושרו בתוכנית ביוזמה ציבורית שווקו.

בשנים 2007 - 2022 חלה עלייה של 208% במדד מחירי הדיור בישראל. מחירי הדיור מושפעים בין היתר מהיחס שבין ההיצע של יחידות הדיור לביקוש. על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה (המועצה הלאומית לכלכלה), בשנים 2006 - 2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור (יח"ד), וזאת משום שמספר יח"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממשלתי העיקרי המופקד על הגדלת היצע הדיור. מבקר המדינה בדק את פעולותיה של רמ"י בנוגע לתכנון ולשיווק של קרקע למגורים: בין היתר, נבדקו יישום התוכנית האסטרטגית לדיור, תכנון סטטוטורי של קרקעות למגורים ושיווק וביצוע של עסקאות בקרקע למגורים.

לפי התוכנית האסטרטגית, בשנים 2017 - 2040 נדרש לתכנן כ-2.6 מיליון יח"ד, אך המבקר מצא שחלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התוכנית הזו לא יושמו. רמ"י ומשרד הבינוי לא גיבשו תוכנית פעולה לייזום תכנון מפורט לפי תוכנית הפעולה לתכנון האסטרטגי.

עוד נמצא כי משרד הבינוי, מטה הדיור ואגף תקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם רמ"י, לא גיבשו תוכנית פעולה להתחדשות עירונית בהתאם להחלטת הממשלה. באזורי הביקוש תוכננו יח"ד בשיעור נמוך מיעדי התוכנית האסטרטגית, ואילו בפריפריה נוצרו עודפי תכנון. 

בביקורת עלה כי מינהל התכנון לא דיווח באופן סדיר לקבינט הדיור על נושא התוכנית האסטרטגית כנדרש בהחלטת הממשלה, ומועצת מקרקעי ישראל לא דנה בתוכנית האסטרטגית, וממילא לא הנחתה את רמ"י לגבש תוכנית עבודה ארוכת טווח על פי יעדי התוכנית. אשר למשך זמן אישור תוכניות בוועדות התכנון, שיעור התוכניות שלא אושרו בזמן התקן (18 חודשים) היה 28% בשנים 2017 - 2021.

המבקר מצא כי ב-35% (114 מ-324) מהתוכניות למגורים שאושרו ביוזמה ציבורית בשנים 2017 - 2021, קיימים חסמים בשלבי השיווק, היתרי הבנייה או אכלוס. 

המבקר אנגלמן ממליץ לרמ"י ולמשרד הבינוי לגבש תוכנית פעולה לייזום תכנון מפורט כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. על משרד הבינוי, בשיתוף אגף תקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם רמ"י, לגבש תוכנית פעולה להתחדשות עירונית ולבצע הערכת חומש לשיווק משוער של תוכניות מאושרות למגורים. על מינהל התכנון לפעול לקיצור פרקי הזמן לקידום תוכניות מפורטות במוסדות התכנון ולהקפיד על העברת דיווחים שנתיים לקבינט הדיור. מומלץ כי שר הבינוי והשיכון, העומד בראש מועצת מקרקעי ישראל, יפעל לקידום תוכנית פעולה או מדיניות כוללת לייזום תכנון קרקע כפי שנקבע בתוכנית. 

פעולות הממשלה בנושא הדיור לאוכלוסייה החרדית

 


השיעור הצפוי של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה בשנת 2035 עומד על 19%, לעומת 13% בשנת 2021. שיעור מתן היתרי הבנייה של התוכניות לאוכלוסייה החרדית עומד על 4% בלבד.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2021 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.45 מיליון נפש, מהם נמנו כ-1.2 מיליון נפש (כ-13%) עם האוכלוסייה החרדית. על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בשנים 2006 - 2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור (יח"ד) לכלל האוכלוסיה, וזאת משום שמספר יחה"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור. מהביקורת עלה כי בהמשך להחלטת הממשלה אכן קידמו משרד הבינוי ורמ"י בשנים 2016 - 2021 הגשת תוכניות ושיווק קרקעות לאוכלוסייה החרדית. עם זאת, היקפי התכנון והשיווק היו נמוכים מן הנדרש לשם מתן מענה על צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית בהתאם לתוכנית הדיור לאוכלוסייה זו. היקף תוכניות הדיור לאוכלוסייה החרדית שאושרו בשנים 2017 - 2021 היה כ-4% מתוך כ-623,000 יח"ד שאושרו לכלל האוכלוסייה באותן שנים. כן עלה כי עד אוקטובר 2022 לא הניבה בחינת אפשרות ההרחבה בשטח השיפוט של יישובים חרדיים קיימים תוספת ניכרת של קרקעות לבניית יח"ד לאוכלוסייה החרדית. 

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הבינוי ורמ"י, בשיתוף מינהל התכנון, יקדמו תכנון ושיווק קרקעות לאוכלוסייה החרדית בהיקף שייתן מענה על צורכי הדיור שלה, זאת בהתאם ליעדים שייקבעו ובהתחשב בפתרונות הדיור שאפשר ודרוש לקדם עבור כלל האוכלוסייה. כמו כן מומלץ שהרשות להתחדשות עירונית תקדם את תהליכי ההתחדשות העירונית בקרב האוכלוסייה החרדית, בשיתוף הרשויות המקומיות הרלוונטיות, לפי העניין, תוך שימת לב לחסמים הייחודיים לקידומה בקרב אוכלוסייה זו.

אכיפה בתחומי הגנת הסביבה - ביקורת מעקב

מספר הנפגעים הסביבתיים המתועדים בין 2018-2022 עומד על 5,199. הגידול במספר המפגעים הסביבתיים בין השנים 2013-2021 עומד על 137%. האומדן הכלכלי של נזקי הפליטות לאוויר של מזהמים ושל גזי חממה לבדם, נכון ל-2018 עומד על 31 מיליארד ש"ח.

הנזקים הסביבתיים בישראל כוללים מגוון תחומים ובהם זיהום האוויר, זיהום מקורות המים, זיהום הקרקע, רעש, פגיעה במערכות אקולוגיות, מינים פולשים, קרינה ועוד. הנזקים הכלכליים מפליטות לאוויר של מזהמים ושל גזי חממה לבדם נאמדו ב-31 מיליארד שקל ב-2018.  מבקר המדינה שב ובדק את מערך הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה ומצא כי מרבית הליקויים שעליהם התריע בדוח שפרסם על המערך במאי 2019 - לא תוקנו. 

מאז הביקורת הקודמת הלכו והתעצמו האתגרים והסיכונים הטמונים בטיפול במפגעים סביבתיים, והם צפויים אף לגבור בשנים הבאות. אולם המבקר מצא כי החולשות המרכזיות במערך הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה נותרו בעינן - ירידה בפיקוח במפעלים, מיעוט פעולות אכיפה מינהליות ובעיקר פליליות באופן שעלול לפגוע בהתרעה נגד מעוולים סביבתיים; היעדר תשתית תורתית מתוקפת שתהווה בסיס לפעילות המשרד בתחום הפיקוח והאכיפה; מבנה תפקודי שמעורר קושי בביצוע תפקידי הפיקוח והאכיפה באופן מיטבי; פערים ניכרים בין היקף משימות הפיקוח והאכיפה ובין כוח האדם הממונה על ביצוען.

בביקורת עלה כי ב-60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים (2,203 מתוך 3,674) שתועדו בין 2018 ליוני 2022, לא ננקטו כלל אמצעי אכיפה. 

מתוך 16 תקנים בתחום הפיקוח והאכיפה שאושרו ב-2017 ישנם רק 9 תקנים מאוישים. מספר הביקורים שערך המשרד להגנת הסביבה במפעלים בכל המחוזות ירד בשנים 2018 - 2021 בכ-44% (מ-5,680 ל-3,182 ביקורים).

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות אקטיביות ונרחבות לשיפור מערך הפיקוח והאכיפה ולפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת המעקב: לגבש תורת אכיפה משרדית אשר תיתן מענה לבעיות הקיימות; לשפר את תהליכי עבודת גופי האכיפה במשרד; להפיק לקחים ולקדם את האכיפה המינהלית ואת האכיפה הפלילית. הפערים שעלו בביקורת המעקב עולה ביתר שאת בנקודת זמן זו, שבה תחום הגנת הסביבה עומד בפתחה של  רפורמה רגולטורית משמעותית - רפורמת הרישוי המשולב. תיקון הליקויים חיוני אפוא להתמודדות ראויה עם האתגרים הסביבתיים לסוגיהם שעימם מתמודדת המדינה ואשר צפויים להחמיר בעתיד.

ביקורת פיננסית במועצות הדתיות

מחזור ההכנסות של כלל המועצות הדתיות בשנת 2020 עומד על 919 מיליון ש"ח. בשנת 2020 נותרו 427 מיליון ש"ח עודפים מצטברים ב- 125 מועצות דתיות. שיעור העלייה בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנים 2018-2020 עמד על 18.8%. ב- 46 מתוך 129 מועצות דתיות לא מונה מבקר פנים.

בישראל פועלות 129 מועצות דתיות, מהן 108 מועצות דתיות מקומיות שמספקות את שירותי הדת ביישוב אחד בלבד (מועצות מקומיות) ו-21 מועצות דתיות אזוריות שמספקות את השירותים בכמה יישובים קטנים בדרך כלל (מועצות אזוריות).

מבקר המדינה ערך ביקורת פיננסית על פעילותן של המועצות הדתיות באמצעות ניתוח נתוני הדוחות הכספיים המבוקרים לשנים 2018 - 2020, שריכז המשרד לשירותי דת.

מחזור ההכנסות של כלל המועצות הדתיות בשנת 2020 עמד על 919 מיליון ש"ח. כ-670 מיליון ש"ח התקבלו מהמשרד לשירותי דת ומהרשויות המקומיות.

המבקר מצא פערים וליקויים ברמת המעורבות של המשרד לשירותי דת בהתנהלות הכספית של המועצות הדתיות והפיקוח והבקרה עליהם. נכון לסוף שנת 2020, המועצות הדתיות צברו יחד עודפים של כ-427 מיליון ש"ח. סך המזומנים ושווי המזומנים עלה בשנים 2018 - 2020 בכ-30%, ומהווה כ-54% מכלל הנכסים המצרפיים שלהן; העודף נטו לשנה עלה פי 3 בשנים אלו, ועמד בשנת 2020 על כ-82 מיליון ש"ח. מאידך, דוח התקציב מול ביצוע מצביע על ירידה בשיעור הביצוע התקציבי בשנים 2019 - 2020, ניתוח שיעורי ביצוע התקציב ומדדי יעילות שביצע משרד מבקר המדינה מצביע על שונות גדולה בין המועצות - דבר שיכול ללמד על רמת שירות נמוכה יותר באותן מועצות לתושבים הצורכים שירותי דת.

עוד נמצא כי ב-36% מהמועצות הדתיות (46 מתוך 129) לא מונה מבקר פנים. 

נוכח העודפים המצטברים של המועצות, בהיקפים של כ-427 מיליון ש"ח, ממליץ המבקר אנגלמן למשרד לשירותי דת לבחון את תקצוב המועצות הדתיות ולהגביר את מעורבותו בהתנהלות הכספית שלהן ובפיקוח ובבקרה עליהן. 

עוד מומלץ שהמשרד יקבע יעדים ומדדי יעילות ביצועיים שנתיים ורב-שנתיים ויפרסמם, וכן יתמרץ את המועצות בכדי להביאן לכך שישפרו את השירות שהן מעניקות לציבור. כן מומלץ שהמשרד יקבע הנחיות בנוגע להתנהלות הכספית של המועצות הדתיות, ובכלל זה למשל לניהול השקעותיהן ולמניעת שחיקה בערכם הריאלי של המזומנים שברשותן. מוצע גם שהמשרד יפעל להרחיב את ההנגשה לציבור של המידע הפיננסי שבידו על המועצות הדתיות, ובכלל זה את הדוחות הכספיים המצרפיים וניתוחם.

הביקורת הפנימית בשירות המדינה

ב- 28% מהמשרדים (17 מתוך 61) לא גובשו דוחות ביקורת פנימית כלל במהלך 6 שנים. כ- 36% מהמבקרים הפנימיים הצביעו על קושי בביצוע ביקורת פנימית באופן עצמאי ובלתי תלוי. 56% מהמבקרים הפנימיים נמצאים בקונפליקט בין חובתם לבצע ביקורת אובייקטיבית ובלתי תלויה לבין רצונם לזכות בקידום בשירות המדינה.

מבקר המדינה בדק היבטים שונים הנוגעים לביקורת הפנימית הנעשית בשירות המדינה. לצורך הכנת הדוח, אסף משרד מבקר המדינה נתונים ומידע מ-84 גופים בשירות המדינה: 29 משרדי ממשלה, 33 יחידות סמך ו-22 מרכזים רפואיים ממשלתיים.

הביקורת העלתה כי חלק מיחידות הביקורת הפנימית אינן פועלות בתנאים של עצמאות ואי-תלות; שהגישה של חלק מהמבקרים לתיעוד ולמסדי נתונים חלקית או חסרה; שלא נוצרו הסדרים מספקים לחיזוק עצמאותו ואי-תלותו של המבקר הפנימי בשירות המדינה; ושמשאבי כוח האדם המוקצים ליחידות הביקורת הפנימית במשרדים הם לרוב מעטים מהנדרש, ובמקרים מסוימים היחידות סובלות ממחסור חריף במשאבים. 

המבקר מצא כי ב-32 מ-61 המשרדים (52%), שלהם הקצתה הממשלה בסך הכול כ-12.5 מיליארד ש"ח בשנה, לא מתקיימת ביקורת פנימית או שנעשית בהם ביקורת בהיקף מצומצם במיוחד - פחות מדוח ביקורת אחד בממוצע בשנה.

ב-28% מהמשרדים (17 מ-61) לא גובשו דוחות ביקורת פנימית כלל בשנים 2016 - 2021. ב-93% מהמשרדים שבהם נעשו דוחות ביקורת (41 מ-44 משרדים) לא מקוימת במלואה הוראת החוק המחייבת קיום דיון הנהלה בממצאי הדוחות בתוך 45 יום ממועד הגשתם.

עוד מצא המבקר כי בכל 13 המרכזים לבריאות הנפש והמרכזים הרפואיים הגריאטריים גם יחד הופק פחות מדוח ביקורת בממוצע בשנה.

הביקורת העלתה כי בשני המרכזים הרפואיים הגדולים ביותר - שיבא ואיכילוב - לא מונה מבקר פנימי ואין יחידות ביקורת פנימית.

56% מהמבקרים הפנימיים שהשיבו על שאלון של משרד מבקר המדינה ציינו כי הם  מצויים בקונפליקט בין חובתם לבצע ביקורת אובייקטיבית ובלתי תלויה לבין רצונם לזכות בקידום לתפקיד אחר בשירות המדינה. 

המבקר אנגלמן ממליץ למבקרים הפנימיים בכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לגבש תוכניות רב-שנתיות ולפעול למימושן. עוד מומלץ שנציבות שירות המדינה תוודא שבתקן של כל משרד ממשלתי הוקצו די משאבים ליחידת הביקורת הפנימית ושהמשרדים עומדים בהוראותיה. על משרד המשפטים להשלים את הקמת הוועדה המקצועית לביקורת פנימית במשרד המשפטים.

המועצה הלאומית לכלכלה

16 שנים מאז הקמתה וטרם עוגנו מעמדה וסמכויותיה של המועצה הלאומית לכלכלה בחקיקה כנדרש. המועד האחרון בו נדונה בממשלה הערכת מצב אסטרטגית הוא יוני 2015. מספר הפרויקטים בהם עסקה המועצה ירד משנת 2014 ב- 22% אל מול שנת 2021.

המועצה הלאומית לכלכלה נועדה לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאים כלכליים, המסייע בקבלת החלטות בנושאים אלו בהתבסס על נתונים עדכניים, על ניתוחים מקצועיים ועל תכנון שיטתי ארוך טווח.

מבקר המדינה בדק את אופן הסדרת עבודת המועצה; האופן שבו היא מגבשת את האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה; תרומת המועצה לעבודת הממשלה; ואופן הכנת חוות דעתה בנושא תקציב המדינה. 16 שנים חלפו מאז הקמתה של המועצה הלאומית לכלכלה, אך המבקר מצא שמעמדה וסמכויותיה עדיין לא עוגנו בחקיקה כנדרש בהחלטת הממשלה. תפקיד ראש המועצה לא אויש במשך שנה וחצי, מיוני 2021 ועד ינואר 2023. 

הביקורת העלתה שהמועצה לא הכינה חוות דעת מקיפה בעניין הצעת תקציב המדינה לשנים 2015 - 2016, 2017 - 2018 ולשנים 2021 - 2022, אף שמתפקידה לעשות זאת, ובכך לא מילאה את ייעודה - לשמש מערכת המאזנת את זו של משרד האוצר, המציגה דעות בלתי תלויות בתחומי הכלכלה והחברה, בדגש על ראייה אסטרטגית וארוכת טווח. 

המועד האחרון שבו דנה הממשלה בהערכת מצב אסטרטגית כלכלית-חברתית מלאה שהגישו המועצה והפורום לתכנון אסטרטגי - היה ביוני 2015, לפני כמעט 8 שנים.

עוד נמצא כי שיעור הפרויקטים שבהם המועצה הייתה גורם מרכזי בגיבוש תוצריהם (מכלל הפרויקטים שהניבו תוצר), פחת מכ-72% בשנת 2018 לכ-38% בשנת 2021.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד ראש הממשלה לפעול על מנת לעגן את תפקידיה וסמכויותיה של המועצה בחוק, לרבות קביעת סמכויותיה לקבל מידע ממשרדי הממשלה ומיחידות הביצוע. 

הקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה ולתיירות

רמ"י טיפלה ה- 767 בקשות להקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה ולמיזמי תיירות בשנים 2017-2021. שיעור הבקשות להקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה שההליך בנוגע להן נמשך למעלה משנה עומד על 82%. 54% מהליכי הקצאות הקרקע בפטור ממכרז למיזם תיירותי נמשכו שנה עד 6 שנים מיום הגשת הבקשה.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רשאית להקצות קרקע בפטור ממכרז למטרות תעשייה ומלאכה, להקמת מבני תעשייה להשכרה, באזורי עדיפות לאומית או להקצות קרקע לצורך הרחבת מפעל קיים -  כל זאת בכפוף להמלצה של משרד הכלכלה והתעשייה (משרד הכלכלה). רמ"י אף רשאית  להקצות קרקע בפטור ממכרז לצורך הקמת מיזם תיירותי, בכפוף להמלצה של ועדה משותפת לרמ"י ולמשרד התיירות. מבקר המדינה בדק את ההליכים להקצאת קרקעות בפטור ממכרז לתעשייה ולמיזמי תיירות ואת סדרי הבקרה עליהם.

הביקורת העלתה כי אופן טיפולם של הגופים הממשלתיים האחראים לנושא הקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה ולתיירות - רמ"י, משרד הכלכלה, ומשרד התיירות - טעון שיפור והתאמה לעולם הדיגיטל. 

המבקר מצא כי משך הליך ההקצאה הכולל ברוב הבקשות בתחום התעשייה היה גדול ממשך הזמן שנקבע בנוהלי רמ"י ובתוכנית העבודה של משרד הכלכלה - ורק מיעוטן נמשכו במסגרת הזמן שנקבעה. 

כך, ההליך בנוגע ל-82% מהבקשות להקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה נמשך יותר משנה. הטיפול ב-96% מהבקשות שהוגשו למשרד הכלכלה להקצאת קרקע בפטור ממכרז לתעשייה נמשך יותר משלושה חודשים - היעד שנקבע בתוכנית העבודה.

עוד עלה כי טרם הושלם הנדרש לשם הפעלת הממשק בין מערכות המידע של רמ"י למערכת המידע במשרד הכלכלה, שיאפשר קיצור וייעול של תהליך הגשת הבקשות והטיפול בהן, מניעת הגשה כפולה של מסמכים ושיפור הסביבה העסקית ליזמים. 

הביקורת העלתה שאין בידי רמ"י נתונים מרוכזים בדבר התפלגות הקצאות הקרקע, בין היתר לתעשייה, לפי שיטת ההקצאה (במכרז או בפטור) בכל אזור ואזור - ולכן אין לה ולמועצת מקרקעי ישראל אפשרות לבחון את מידת יישום ההחלטה בעניין. כן נמצא כי רמ"י לא פעלה די בעניין הפיקוח על השימוש בקרקעות שהוקצו.

בכל הנוגע להקצאת קרקע למיזמי תיירות עלה כי הליך הטיפול הכולל בבקשות נמשך אף הוא זמן רב (בכ-32% מהבקשות נמשך ההליך הנוגע להן חמש עד שש שנים); כי משרד התיירות לא קבע את משכי זמן הטיפול שלו בבקשות; וכי ההליך עצמו אינו מנוהל במערכת ממוחשבת. 

המבקר אנגלמן ממליץ לרמ"י, למשרד הכלכלה ולמשרד התיירות להמשיך לפעול לקיצור משך הטיפול בבקשות להקצאות קרקע לתעשייה ולתיירות, לעגן את זמני הטיפול בהן באמנות שירות שיפורסמו לציבור ולהשלים את מחשוב תהליכי העבודה והבקרה. כמו כן, על רמ"י להגביר את הפיקוח והאכיפה לגבי מקרקעין שהוקצו בפטור ממכרז אך אינם משמשים לייעודם. 

תחזוקה וניקיון של אתרי תיירות בישראל

סך ההשקעות של משרד התיירות בפיתוח אתרי תיירות בישראל ב- 2011 עד 2020 עומד על 1.2 מיליארד ש"ח. כ- 10 שנים באופן מתמשך התחזוקה והניקיון באתרי תיירות אינם נאותים. ציון שביעות הרצון של מורי הדרך מהנראות והניקיון של אתרי התיירות הוא 48 מ- 100 ושביעות הרצון ממצב תחזוקתם של תאי השירותים עומד על 36 מ -100.

מבקר המדינה בדק את נושא התחזוקה והניקיון של אתרי תיירות בישראל. הבדיקה נעשתה במשרד התיירות, בחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), בחברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), ברשות העתיקות, ברשות הטבע והגנים (רט"ג) ובקרן קיימת לישראל (קק"ל). 

משרד התיירות השקיע כ-1.2 מיליארד שקל בפיתוח אתרי תיירות בשנים 2011 - 2020. אולם המבקר מצא כי קיימת בעיה מתמשכת וארוכת-שנים של תחזוקה וניקיון לא נאותים בחלקים משמעותיים מאתרי התיירות בישראל. במצב הזה, הנמשך כעשר שנים, יש משום חסם למימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה.

משרד מבקר המדינה ערך הליך שיתוף ציבור באמצעות שני סקרים: האחד בקרב יותר מ-1,600 מורי דרך פעילים, והשני בקרב 600 מטיילים ישראלים פעילים. 

מורי הדרך נתנו ציון 33 מתוך 100 למצב התחזוקה של תאי השירותים באתרי התיירות, וציון 48 מתוך 100 ממצב הנראות והניקיון של האתרים. שיעור ההשפעה של רמת הניקיון, הבטיחות, השילוט וסימון השבילים על ההחלטה של המטיילים לחזור ולבקר בהם הגיע בסקר ל-75% עד 87%.

הביקורת העלתה כי אין הגדרה ברורה למונח "אתרי תיירות" ואין בסיס נתונים למעקב אחר תחזוקתם של אתרי התיירות. כן נמצא היעדר מנגנון פיקוח אפקטיבי ומדיניות מחייבת לתחזוקת אתרי עתיקות. עוד נמצא כי רק ב-18% מהאתרים שבפיתוחם השקיע משרד התיירות בשנים 2011 - 2020 נעשית ביקורת תחזוקה על ידי יחידת הביקורת במינהל חוויית התייר של משרד התיירות.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד התיירות לבחון, בין השאר, גישות תחזוקה קיימות בגופי תיירות אחרים בארץ ובעולם. כמו כן מומלץ כי המשרד ירתום גורמים שמחזיקים או משקיעים באתרי תיירות כמו רט"ג, קק"ל, משרד ירושלים ומורשת, רשויות מקומיות וכן משרד האוצר - וישתף אותם בגיבוש מודל תחזוקה ובגיבוש דרכים לשיפור הבקרה על תחזוקת האתרים שבאחריותם. עוד מוצע כי משרד התיירות ייזום ויפעיל גם ממשק עם מורי הדרך ועם ציבור המטיילים, בהיותם "סוכני שטח", לקבלת משוב שוטף על מצב התחזוקה והניקיון באתרים ויפרסם את הממצאים ואת המגמות בעניין זה כדי להגביר את השקיפות.

מערך ההדרכה בשירות המדינה - ביקורת מעקב

ההוצאה הכוללת על הדרכה בשירות המדינה בשנת 2017 עומד על כ- 1.2 מיליארד ש"ח. כ- 3% עובדי מדינה השתתפו בפעולות הדרכה באמצעות למידה מרחוק. רק 10% מהגופים הממשלתיים הטמיעו את המערכת לניהול הלמידה.

להדרכת עובדי המדינה וללמידתם תפקיד חיוני במיצוי כושרו המקצועי של ההון האנושי בשירות המדינה, וכן בהתאמת יכולותיו של שירות המדינה לצרכים המשתנים של הציבור ולאתגרי עולם העבודה העתידי. 

בראש מערך ההדרכה הארצי עומדת נציבות שירות המדינה - ארגון המטה האחראי והמוסמך לתכנונם ולניהולם של ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה - ובה אגף בכיר ללמידה ורווחה ארגונית בשירות המדינה (אגף ההדרכה). 

מבקר המדינה שב ובדק את מערך ההדרכה ומצא כי מאז הדוח הקודם שפרסם בנושא במאי 2019, הנציבות תיקנה רק מקצת הליקויים שהועלו בדוח באופן מלא או במידה רבה. חלק ניכר מהליקויים שהועלו בדוח הקודם תוקן במידה מועטה או לא תוקן כלל.

המבקר מצא כי לנציבות אין נתונים מלאים ועדכניים על ההוצאה הממשלתית הכוללת על הדרכה בשנים 2020 ו-2021, למעט ההוצאה הישירה של הנציבות עצמה. הנציבות קיבלה נתונים מפורטים מהמשרדים על ההוצאה בשנת 2019 - אך לא עשתה בהם שימוש. ריכוז המידע שקיבל משרד מבקר המדינה מגורמים ממשלתיים בביקורת הקודמת הוביל להערכה שההוצאה הכוללת על ההדרכה בשירות המדינה הייתה כ-1.2 מיליארד ש"ח לפחות בשנת 2017. 

עוד נמצא כי שיעור המדידה של אפקטיביות פעולות ההדרכה בשנת 2019 היה נמוך והגיע ל-37.9 מתוך 100. הביקורת העלתה כי הנציבות עדיין לא החליטה אם לאמץ את דוח הוועדה הציבורית שעסקה במערך ההדרכה בשירות המדינה (ועדת שמחון) שהוגש בשנת 2015.

עוד עלה כי אגף ההדרכה לא גיבש תוכנית הדרכה רב-שנתית. בהיעדר תכנון ארוך טווח נפגעת היכולת של שירות המדינה לקדם תהליכי פיתוח הון אנושי של העובדים.

המבקר אנגלמן ממליץ לנציב שירות המדינה לעקוב אחר פעולות התיקון הנדרשות כדי להבטיח מילוי מיטבי של תפקידי הנציבות בתחום ההדרכה והלמידה בשירות המדינה.

תקצוב דיפרנציאלי ככלי לצמצום פערים במערכת החינוך

העלות התקציבית של שעות הטיפוח שהוקצו לחינוך היסודי בשנת 2021 עמד על 1.09 מיליארדי ש"ח. הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך בין רשויות מקומיות באשכולות חברתיים - כלכליים גבוהים לבין האשכולות חברתיים-כלכליים מקומיים עומד על 3,400 ש"ח.

תוכניתו של משרד החינוך מ-2014 לצמצם את הפערים בין תלמידים במערכת החינוך מתבססת על מודל תקצוב דיפרנציאלי של שעות הוראה. זאת לשם שיפור מצבם של בתי הספר החלשים מבחינה חברתית-כלכלית ולצמצום הפערים בין תלמידים ממגזרי אוכלוסייה שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה.

מבקר המדינה בדק ומצא שכשמונה שנים מתחילת הפעלת התוכנית עדיין לא השיג משרד החינוך את יעדיה, ושלמרות ההקצאה הדיפרנציאלית של התקציבים לא נסגרו הפערים התקציביים. הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך, בין רשויות מקומיות באשכולות החברתיים-הכלכליים הגבוהים (10-9) לבין אשכולות נמוכים (2-1), מגיע ל-3,400 שקל. 

עוד נמצא כי שיעור שעות הטיפוח שהוקצו בישראל בשנת התשפ"ב לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים (חט"ב) מכלל שעות התקן היה כ-12% (כ-222,700 שעות טיפוח מכ-1.86 מיליון שעות תקן), וכי בין 2015 ל-2018 חלה ירידה בהישגי כל התלמידים דוברי העברית במבחני פיז"ה. אשר לתלמידים דוברי ערבית, גדלו במידה ניכרת ביותר הפערים בציוני מבחני פיז"ה בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

הדבר מעמיד בספק את תפיסת השינוי של משרד החינוך, הנסמכת בעיקרה על חלוקת תקציבים דיפרנציאלית לבתי הספר על פי המצב החברתי-כלכלי של התלמידים בהם.

גם תוכנית מרום, שנועדה לחזק את בתי הספר החלשים ולהיות מהלך משלים למודל התקצוב הדיפרנציאלי, לא נתנה את המענה המשלים הנדרש לרוב בתי הספר החלשים ביותר, שהיו אוכלוסיית היעד העיקרית של מודל התקצוב הדיפרנציאלי. בביקורת עלה כי 59% (423 מ-711) מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בחמישון הטיפוח החלש לא השתתפו בתוכנית מרום, שעלותה בשנים התשע"ז-התשפ"ב (2016 - 2022) הייתה כ-140 מיליון שקל.

עוד נמצא כי פערי התקציב הממוצעים בחינוך היסודי בין תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ובין תלמיד בחינוך החרדי הגיעו לכ-15% ולכ-30% בהתאמה. בחמישון הטיפוח החלש, ישנם פערי תקציב בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי של 16% בחינוך היסודי ו-19% בחטיבות הביניים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד החינוך יגבש בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות, רשתות החינוך והבעלויות במגזרים השונים תוכנית רב-שנתית למתן מענה מקיף לבתי הספר החלשים. מומלץ שהקצאת המשאבים הדיפרנציאלית לבתי הספר שלומדים בהם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך תביא בחשבון את הכנסותיהם של בתי הספר ממקורות אחרים, ובכלל זה את המשאבים שמעבירות הרשויות המקומיות ממקורותיהן העצמיים ואת ההכנסות ממשקי הבית.