בסוף אפריל 2017 מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל (להלן גם - החברה הערבית) כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל.
בעקבות התנגשויות בין אזרחים לכוחות משטרת ישראל (להלן - המשטרה) שאירעו באוקטובר 2000, החליטה הממשלה בנובמבר אותה שנה על הקמת "ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000" (להלן - ועדת אור). ועדת אור המליצה בין היתר לשפר את הקשר של המשטרה עם החברה הערבית ולחזק את אכיפת החוק בה. בשנים 2010 עד 2016 התקבלו כמה החלטות ממשלה בנושאים אלה והוקצבו מאות מיליוני ש"ח לביצוע פרויקטים אזרחיים ומשטרתיים בחברה הערבית. בעקבות החלטת הממשלה מדצמבר 2015 בעניין "פיתוח כלכלי במגזר המיעוטים" בשנים 2016 עד 2020 (להלן - החלטת ממשלה מדצמבר 2015), ולפי תוכנית הפעולה הרב-שנתית של המשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) מאפריל 2016, הוקמה במשטרה בכפיפות לאגף תכנון וארגון במשטרה (להלן - אג"ת) "מינהלת המגזר הערבי".
לפי נתוני המשטרה, שיעור המעורבים בעבירות אלימות כלפי גוף באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה, ובתיקי רצח - פי שניים וחצי. תופעות הפשיעה הבולטות בחברה הערבית הן בין היתר החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, כמו רובים, אקדחים, רימוני רסס, רימוני הלם ומטעני חבלה (להלן - אמל"ח), וריבוי אירועי ירי וחבלה מסַכּנֵי חיים (להלן - עבירות אמל"ח וירי). בשנים 2014 עד 2016 היה שיעור עבירות הירי בקרב אוכלוסיית החברה הערבית גבוה פי 17.5 משיעור העבירות האמורות באוכלוסייה היהודית. שיעור הנפגעים באירועי אלימות שנעשה בהם שימוש באמל"ח בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי 2.5 עד פי 12 משיעור הנפגעים באירועי אלימות כאלה במגזרים אחרים בחברה הישראלית.
מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית משנת 2000 ועד נובמבר 2017 היה 1,236 גברים ונשים. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2014 עד 2016 (סוף אוקטובר) נרצחו 30 נשים ערביות, שהן 42% מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל. יצוין כי שיעור הנשים הערביות שנרצחו הוא כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית (ארבע מתוך עשר נשים שנרצחו היו נשים ערביות). מתחילת שנת 2017 ועד נובמבר אותה שנה עשר נשים בחברה הערבית קיפחו את חייהן עקב אירועי אלימות.
עבירות אמל"ח, ובעיקר עבירות ירי, נפוצות בקרב האוכלוסייה הערבית. התכליות העיקריות של השימוש באמל"ח הן פתרון סכסוכים בין עבריינים ובין משפחות, הפגנת כוח והגנה עצמית. כן נעשה שימוש באמל"ח באירועים מיוחדים, כמו חתונות. לפי נתוני המשטרה, יותר מ-70% מעבירות הירי בחברה הערבית נעשות בידי אזרחים המוגדרים "נורמטיביים".
הזמינות הגבוהה של אמל"ח בחברה הערבית מביאה לגידול במספר אירועי האלימות החמורה, כמו רצח, הריגה ותקיפה. אירועי אלימות אלה מתרחשים בעיקר ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית, וקורבנותיהם הם בעיקר בני החברה הערבית. עבירות האמל"ח והירי מסכנות חיים ופוגעות לא רק במעורבים בהן, אלא גם בביטחון האישי ובאיכות החיים של אזרחים חפים מפשע.
מנתוני המשטרה עולה כי בשנים 2014 עד 2016 החשודים ב-95% מעבירות הירי באזור מגורים היו מקרב החברה הערבית. עוד עולה כי בשנים אלו חלה במחוזות צפון ומרכז עלייה ממוצעת של כ-36% במספר תיקי עבירות הירי באזור מגורים שנפתחו. בתחנת נצרת הייתה עלייה של 51% (מ-107 תיקים בשנת 2014 ל-162 בשנת 2016) ובתחנת קדמה - עלייה של כ-16% (מ-276 תיקים בשנת 2014 ל-320 תיקים בשנת 2016); תחנות אלה אחראיות לשטח המאוכלס ברובו באוכלוסייה הערבית. נתוני המשטרה על כל אחת מהשנים 2014 עד 2017 מלמדים על עלייה מתמדת במספר תיקי עבירות הירי שנפתחו בכל מחוזות המשטרה.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ עד ספטמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בהתמודדות המשטרה עם עבירות אמל"ח וירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים. בין היתר נבדקו פעולות המשטרה להתמודדות עם אירועים כאמור והמשאבים שהוקצו לכך.
הבדיקה נעשתה במשרד לבט"פ וכן במשטרה באגפים ובמחוזות האלה: אגף חקירות ומודיעין (להלן - אח"ם), אגף שיטור, אבטחה וקהילה (להלן - אג"ם), אג"ת, אגף משאבי אנוש (להלן - אמ"ש), מחוזות צפון ומרכז וכן מחוז שומרון ויהודה (להלן - מחוז ש"י). בירורי השלמה נעשו במערכים נוספים במשטרה ובצה"ל. נציגי משרד מבקר המדינה נפגשו עם נבחרי ציבור ואזרחים בני החברה הערבית, שחלקם נפגעו מאלימות ומשימוש באמל"ח, כדי ללמוד על תחושותיהם ולשמוע את דעתם בנושא. יצוין כי בדוח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2013 יוחד פרק לפעולות הנעשות לחיזוק המערך המשטרתי בחברה הערבית.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה להטיל חיסיון על חלקים מדוח זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
הליקויים העיקריים
היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין יחידות המשטרה ובין כוחות הביטחון למשטרה
עיקר האמל"ח מגיע לחברה הערבית משלושה מקורות עיקריים: גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון (להלן - יו"ש). עוד אמל"ח מגיע מגניבות מבתים ומכלי רכב. בין הנתיבים להברחת אמל"ח ניתן לציין את המעברים מיו"ש לישראל. ביוני 2017 סוכם על הקמת יחידה משותפת של המשטרה הצבאית החוקרת והמשטרה, לשם מיגור תופעות גניבות האמל"ח מצה"ל. בפברואר 2018 טרם הושלמה הקמת היחידה.
שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים במשטרה בעניין האמל"ח בחברה הערבית לקוי - כל מחוז פועל בנושא זה בנפרד; אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות במחוזות (להלן - הימ"רים) ובין התחנות; אין העברה מסודרת של מודיעין בין הימ"רים לבין הימ"ר של מחוז ש"י, אף שמחוז ש"י הוגדר "מפל פשיעה". היעדר שיתוף פעולה מלא גורם לאיבוד מידע מודיעיני, ואף אירעו מקרים שבהם טיפלו יחידות שונות במשטרה באותם יעדים במקביל.
בשנה האחרונה חל שיפור בשיתוף הפעולה, ובמחוז ש"י הוקם צוות מודיעין בין-ארגוני, הכולל את נציגי המשטרה, צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). למרות זאת, המשטרה עדיין אינה מקבלת מצה"ל ומשב"כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה קבועה וישנם פערי מודיעין.
ליקויים וקשיים בטיפול המשטרה בעבירות אמל"ח
עלייה מתמשכת באירועי ירי: ניכר כי המשטרה משקיעה מאמצים רבים בחשיפת אמל"ח. ואולם העלייה המתמשכת בשנים האחרונות במספר אירועי הירי מעידה על הקושי של המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו.
פעילות משרדי החקירות והמודיעין בתחנות: אף שמספר העצורים והמעורבים בתיקים שנפתחו בתחנות קדמה ונצרת גדול במידה ניכרת ממספר העצורים והמעורבים במספר דומה של תיקים שנפתחו בתחנות אשר משרתות בעיקר את האוכלוסייה היהודית באותו מחוז, לא ניתן לכך ביטוי בתקן ובמצבת כוח האדם של תחנות אלה.
היעדר הלימה בין מערך החקירות ובין המערכים המבצעיים: בחינה שנעשתה בתחנות קדמה ונצרת העלתה כי עקב היעדר הלימה בין התעצמות המערכים המבצעיים ובין הגידול המועט של מערך החוקרים, אין ביכולתם של החוקרים להתמודד עם כל תוצרי עבודתם של המערכים המבצעיים. עקב כך אין המשכיות בטיפול באירועים במסגרת משרד החקירות והמודיעין (להלן - משרד האח"ם). כתוצאה מכך, חלק ניכר של הפעילות המבצעית יורד לטמיון.
מספר החוקרים בפועל בתחנות: עומסי העבודה המוטלים על משרדי האח"ם בתחנות המשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית אינם מקבלים ביטוי במספר החוקרים בתקן ובמצבה של התחנות. הדבר גורם לפערי זמן גדולים בין מועד האירוע לבין מועד הטיפול בו, מקשה על קביעת סדרי עדיפות ברורים וכן גורם להיעדר שליטה על הנעשה בשטח שבאחריות התחנות. כל אלה פוגעים ביכולתן להתמודד עם תופעות הפשיעה שבשטחן.
ביקורת שנעשתה במשרדי האח"ם בתחנות קדמה ונצרת העלתה כי משרדי האח"ם בתחנות אלו נאלצים להתמודד עם פשיעה שמאופיינת בריבוי אירועים חמורים בפיזור גיאוגרפי גדול, אף שמספר החוקרים שנמצאו בפועל בתחנות קטן במידה ניכרת מהמופיע במצבה.
מעורבות נוער וצעירים בעבירות אמל"ח: בשל העומס המוטל על משרד האח"ם בתחנת נצרת קיים קושי להתמקד בטיפול בעבירות אמל"ח וירי שמבצעים בני נוער וצעירים בחברה הערבית, זאת למרות המידע שבידי המשטרה בדבר מעורבותם הגוברת בביצוע עבירות כאמור.
אי-הגשת כתבי אישום: שיעור כתבי האישום בגין עבירות ירי באזור מגורים מכלל התיקים שנפתחו בתחנות קדמה ונצרת היה מזערי. מציאות זו משקפת את הקשיים והמגבלות של משרדי האח"ם בכל הנוגע למיצוי החקירות, לגיבוש תשתית ראייתית ולהבאת חשודים לדין.
קושי בביסוס תשתית ראייתית: אף שחלק מאירועי האלימות החמורים בחברה הערבית, ובהם ירי באזור מגורים, מתרחשים במרכזי היישובים ובנוכחות עדים, המשטרה מתקשה לבסס תשתית ראייתית בנוגע לאירועים אלה, בין היתר עקב חוסר האמון של הציבור בחברה הערבית במשטרה. מציאות זו מקטינה את יכולתן של התחנות המשרתות בעיקר את החברה הערבית למצות חקירות.
עמדת המשרד לבט"פ והמשטרה לעניין רמת הענישה על עבירות אמל"ח וירי: המשרד לבט"פ והמשטרה סבורים כי רף הענישה הנוהג בעבירות אמל"ח וירי הוא נמוך ואינו משקף את חומרת העבירות, את הסיכון הנשקף מהן ואת היקף התופעה.
מערך ההערכה: ידיעות מודיעיניות שטופלו עד 72 שעות ממועד קבלתן הניבו כמות ממצאים כפולה מידיעות מודיעיניות שטופלו לאחר פרק זמן זה. בשנת 2016 טיפלה תחנת קדמה רק ב-26% מהידיעות המודיעיניות בעניין אמל"ח בתוך 72 שעות ממועד קבלתן. בכשני שלישים מהתיקים שנפתחו בתחנת נצרת היה המידע המודיעיני חסר במידה ניכרת, והדבר הקשה על איתור חשודים. בסוף שנת 2016 החלה המשטרה בהקמת מערכי דסק אמל"ח במחוזות כדי לטייב את הטיפול במידע מודיעיני מייד עם קבלתו, אולם עדיין יש פערים בנושא העברת מידע מודיעיני בתוך מחוזות המשטרה ובין המחוזות.
מערך הבילוש: למרות חשיבותו של כוח הבילוש כגורם המבצעי המרכזי שהתחנות נשענות עליו בלחימתן בפשיעת האמל"ח בשטח שבאחריותן, רוב משימותיו של מערך הבילוש בתחנת קדמה היו בתחומי האבטחה, השמירה והטיפול במאוימים ובעצורים, ולא בתחומי הליבה שלו. כמו כן, כוח הבילוש פועל בסדר כוחות שאינו הולם את צורכי התחנה, דבר הפוגע ביכולתו לתת מענה מבצעי הולם.
טיפול המשטרה בעבירות אמל"ח וירי נתקל בחסמים ממשיים: יכולות מוגבלות של מערכי האח"ם בתחנות - מערכי החקירות, ההערכה והבילוש; תת-דיווח; קושי לבסס תשתית ראייתית; מיעוט כתבי אישום. החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית במשטרה, ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי. להלן תרשים המתאר זאת:
[התרשים מופיע בקובץ המצורף]
יישום תוכנית החומש על ידי "מינהלת המגזר הערבי"
תוכנית החומש לחברה הערבית נועדה להביא לשינוי מהותי ביחס של החברה הערבית למשטרה. לצורך יישום התוכנית הוקמה במאי 2016 במשטרה "מינהלת המגזר הערבי" במטרה לחזק את הקשר של המשטרה עם החברה הערבית. לפי התוכנית, המינהלת תסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות, ויתווספו לתקן המשטרה 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. התוכנית לא כללה אבני דרך לשם מעקב אחר יישומה ובחינת האפקטיביות שלה.
איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות ביישובי החברה הערבית נתקל בקשיים, ובין היתר יש קושי לאתר ביישובים האמורים קרקעות ומבנים שייעודם מבני ציבור, עקב מיעוט קרקעות ומבנים כאלה. כמו כן, יש קושי לקבל אישור להקמת תחנות בשל התנגדות מועצות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן.
יישום תוכנית "עיר ללא אלימות"
תחום האכיפה בתוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לבט"פ כולל הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים שתועדו בהם אירועים רבים של אלימות ופשיעה ויש חשש להישנותם. רק ב-18 (26%) מהרשויות המקומיות בחברה הערבית שבשטח שיפוטן מיושמת תוכנית זו הושלמה בניית התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות. בכ-50% מהרשויות האמורות נמצאת התשתית בשלבי הקמה שונים, וב-15% מהרשויות נמצאת ההקמה רק בראשיתה. עקב הפער בין עלות הקמת התשתית הנדרשת לבין התקציב שהוקצה לרשויות בכל שנה לצורך זה, רוב הרשויות אינן מסוגלות להקים תשתית שתאפשר פריסה אפקטיבית של המצלמות. כך, חלק מהתקציב שהקצה המשרד לבט"פ להפעלתן - כ-9 מיליון ש"ח - אינו מנוצל.
רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות בחברה הערבית שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות, מחוברות למוקדים אזוריים. יוצא אפוא כי ב-33% מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, המצלמות אינן מחוברות למוקד מאויש, ולפיכך לא נעשה מעקב בזמן אמת אחר האזורים המצולמים בשטח שיפוטן.
מסקר שערך המשרד לבט"פ ביוני 2017 על האופן שבו המצלמות ומוקדי הצפייה משמשים את המשטרה, עלה כי בכ-19% מתחנות המשטרה שמשרתות בעיקר אוכלוסייה יהודית יש נקודת צפייה בזמן אמת במצלמות, לעומת כ-6% בלבד מהתחנות שמשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית.
ההמלצות העיקריות
על צה"ל והמשטרה לסיים את ההליכים הנדרשים להקמת היחידה המשותפת ללא דיחוי, ולנקוט פעולה נחרצת על מנת לחולל שינוי בדרך הפעולה בנושא מניעת גניבות אמל"ח מבסיסי צה"ל.
נוכח תופעת אגירת האמל"ח בחברה הערבית והאיום הנשקף מכך, על המשטרה וכלל כוחות הביטחון לשתף פעולה באופן שוטף ורציף, ולא רק בהתבסס על ידיעות נקודתיות, כדי לוודא שלא יישארו פרצות שאינן מכוסות מודיעינית וביטחונית. כמו כן, עליהם להציב יעדים ברורים ומדידים ולפעול ליצירת "מערכה ארצית כוללת" למלחמה בתופעה. רק שותפות של כל הגורמים הרלוונטיים תביא למיצוי נכון ומושכל של עבודתם ולמינוף האינטרסים המשותפים.
על המשטרה לבחון את היחס הנדרש בין היקף המערך המבצעי לבין היקף מערך החקירות ולוודא שיש ביניהם איזון, כדי שהפעילות המבצעית לא תרד לטמיון.
את תהליך הוספת התקנים למערך החקירות יש ללוות בבחינה מערכתית של טיפול משרד האח"ם בעבירות האלימות בחברה הערבית תוך הוספת כלי התמודדות יעילים עם התופעה.
נוכח העלייה במספר עבירות האמל"ח והירי בחברה הערבית בשנים האחרונות, ונוכח העלייה במעורבותם של בני נוער בעבירות אלה, על המשטרה להרחיב ולהעמיק את הטיפול בצעירים המעורבים בעבירות אמל"ח. כמו כן עליה לחזור ולבדוק את תוצאות טיפול זה כדי למנוע התרחבות והתבססות של תופעות פשיעה קשות בחברה הערבית.
על המשטרה, בשיתוף המשרד לבט"פ, לבחון לעומק אם התקן והמצבה הקיימים מאפשרים למשרדי האח"ם בתחנות המשרתות בעיקר את החברה הערבית להתמודד עם ההיקף והמורכבות של האירועים והתיקים ולחולל שינוי בתחום זה. בחינה כזאת נחוצה כדי להביא למימוש החלטת הממשלה מדצמבר 2015 בדבר שיפור הביטחון האישי בחברה הערבית.
על המשטרה לנקוט לאלתר פעולות משמעותיות שיסייעו לביסוס התשתית הראייתית הנדרשת להגשת כתבי אישום בגין עבירות ירי באזור מגורים, במטרה להגדיל את מספרם המזערי של כתבי האישום.
לנוכח הקושי בגיבוש ראיות מספיקות להגשת כתבי אישום כנגד חשודים בעבירות אמל"ח וירי בחברה הערבית ובמציאות של ריבוי עבירות אלה, על המשרד לבט"פ, משרד המשפטים והמשטרה לחזור ולבחון את תיקוני החקיקה הנחוצים, כדי להגביר במידה ניכרת את האכיפה וההרתעה.
על המשטרה לפעול לטיפול מהיר בידיעות מודיעיניות בנושא אמל"ח וירי כדי להגדיל את אפקטיביות הטיפול בהן. כמו כן, נוסף על דוחות משטרתיים עיתיים שמופצים בנושא, על המשטרה לוודא שמידע מודיעיני מועבר בזמן אמת בתוך המחוז ובין המחוזות כדי למנוע את אובדנו, כך שלפיקוד ולכוחות הפועלים בשטח תוצג תמונה מודיעינית מלאה ועדכנית.
אם לא יהיה ניתן לעמוד ביעדים שנקבעו בתוכנית החומש בעניין הקמת תחנות משטרה נוספות ביישובים הערביים, בשל החסמים המעכבים את הקמתן, יהיה על המשטרה לבחון דרכים אחרות לחיזוק נוכחותה ביישובים הערביים.
על המשרד לבט"פ לשתף פעולה עם המשטרה ועם מנהיגי החברה הערבית וראשי הרשויות המקומיות בחברה הערבית לקידום הפריסה של מערכי המצלמות. כמו כן, על המשרד לבט"פ לבחון דרכים לחיבור כל הרשויות שבהן הושלמה הקמת מערך המצלמות למוקדים פעילים, כדי להשיג את המטרות שנקבעו בתוכנית עיר ללא אלימות לגבי האכיפה.
סיכום
ביטחונו האישי של האדם הוא צורך בסיסי וקיומי, ופגיעה בו משפיעה במישרין על איכות חייו. הנתונים על הפשיעה החמורה בחברה הערבית, אירועי האלימות ובכללם עבירות האמל"ח והירי, מלמדים כי הפשיעה החמורה הלכה והתרחבה במשך השנים. נתונים אלה בחברה הערבית חריגים לעומת נתוני הפשיעה הארציים הן בהיקפם והן בחומרתם. הפשיעה החמורה בקרב אוכלוסיית החברה הערבית פוגעת באופן קשה לא רק במעורבים בה במישרין, אלא בכלל אזרחי ישראל הערבים, הסובלים מהיעדר ביטחון אישי ומפגיעה ניכרת באיכות חייהם.
בעקבות מסקנות ועדת אור משנת 2000 והחלטות שקיבלה הממשלה מאז, הגבירו המשרד לבט"פ והמשטרה את פעולות המניעה והאכיפה בקרב החברה הערבית. השר לבט"פ גלעד ארדן קידם פעולות מניעה ואכיפה אלה, ועם כניסתו של המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך לתפקידו התקבלו החלטות משמעותיות נוספות שתכליתן להגביר את פעילות המשטרה בתחום זה. כמו כן ניכר המאמץ הרב שעושים כלל השוטרים והקצינים בתחנות הפועלות בקרב החברה הערבית לשם התמודדות עם המציאות המורכבת.
מהממצאים המפורטים בדוח זה עולה הצורך לתת את הדעת על כמה נושאים עיקריים, המחייבים בחינה וקבלת החלטות בנוגע להיערכות המדינה לשם התמודדות עם תופעת הפשיעה החמורה בחברה הערבית:
1. אומנם נעשו פעולות בתחום זה, אך ספק רב אם יש ביכולתן לחולל שינוי נרחב ומשמעותי בנוגע לפשיעה החמורה בחברה הערבית, בהיקפה ובמאפייניה הייחודיים. לתחנות המשטרה בכלל ולמשרדי האח"ם בפרט יש יכולת מוגבלת להתמודד עם המשימות הרבות והמורכבות המוטלות עליהם לנוכח אופי פשיעת האמל"ח והירי בחברה זו. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים במשטרה ובין יתר כוחות הביטחון למשטרה טעון שיפור.
2. הפער בין מספר אירועי הפשיעה הכוללים שימוש בכלי נשק ואמל"ח ובין מספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט מצביע בהכרח על קושי לבסס תשתית ראייתית, על חולשה של פעולות החקירה שמבצעת המשטרה ועל האפקטיביות הנמוכה שלהן. הדבר מחייב ניתוח והפקת לקחים לשם אכיפה אפקטיבית ונרחבת יותר.
3. בשיתוף הפעולה שהתקיים בשנים האחרונות בין צה"ל למשטרה לא היה די כדי להקטין את זמינות האמל"ח בחברה הערבית. לצד זאת, בעתיד הקרוב יהיה צורך לבחון אם פעילות משותפת של צה"ל והמשטרה באמצעות יחידה משותפת ייעודית לנושא הגניבות תביא לבלימת הגניבות של אמל"ח מבסיסי צה"ל.
4. היקף תופעת הפשיעה החמורה בחברה הערבית ומאפייניה מחייבים חיזוק של הפעולה הממשלתית בין היתר במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי והחינוכי וכן בתחום הרווחה.
5. שיתוף הפעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הכרחי לקידום המהלכים הנדרשים לצמצום הפשיעה החמורה. היעדר שיתוף פעולה כזה מהווה חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא.
צמצום נרחב של הפשיעה החמורה בחברה הערבית מחייב פעילות ממשלתית רחבת היקף ואפקטיבית. לאי-ביצוע פעילות כאמור עלולה להיות השפעה חמורה על החברה בישראל בכלל ועל החברה הערבית במדינה בפרט.