פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי - ביקורת מעקב

בשנת 2009 יזם המוסד לביטוח לאומי (הביטוח הלאומי) את פרויקט "תבל" לשדרוג מערך המחשוב ("תבל" או הפרויקט), אשר היעד המרכזי שלו הוא מימוש עקרון "המבוטח במרכז", המתמקד במיצוי זכויותיו. הפרויקט נועד לשדרג בהדרגה את מערכות הליבה ומערכות המטה המרכזיות בביטוח הלאומי, ובסך הכול 48 מערכות ותת-מערכות, ולהקים תשתית טכנולוגית מודרנית. על פי המתוכנן הפרויקט היה אמור להימשך 11 שנים (מתחילת שנת 2010 ועד סוף שנת 2020) ותקציבו הכולל היה אמור להסתכם בכ-477 מיליון ש"ח.

בשנת 2015 פרסם מבקר המדינה דוח​ העוסק בשלב א' של הפרויקט (דוח המבקר מ-2015). בדוח האמור צוין בין היתר כי לנוכח החריגות מתקציב הפרויקט ומלוח הזמנים שלו מתחייבת נקיטת פעולה תכליתית לתיקון הליקויים, כדי להבטיח כי בשנים הבאות יימשך יישומו של הפרויקט על פי התוכניות והתכולות שאושרו. עוד צוין בדוח האמור כי היות שאחד היעדים העיקריים של הפרויקט הוא להעמיד במרכז את המבוטח ואת מיצוי זכויותיו, נודעת חשיבות רבה להשלמתו של הפרויקט בלא עיכובים נוספים. בשנת 2017, נקבע בדוח יועצים ששכר הביטוח הלאומי כי הדרך שנבחרה למימוש הפרויקט לא הייתה נכונה, ונוסף על כך יש כשל כולל בניהול התוכנית. ההמלצה העיקרית של היועצים הייתה שיש להמשיך ביישום תוכנית הפרויקט תוך גידורה לתכולה חלקית יחסית לתכולת התוכנית המקורית.

בשנת 2020 פרסם משרד מבקר המדינה דוח נוסף על פרויקט "תבל" (הדוח הקודם או הביקורת הקודמת), ובו ביקורת על ניהול התכולות של הפרויקט, על תקציבו ועל תוכנית העבודה שלו, לרבות על תיקון הליקויים שמבקר המדינה התריע עליהם בדוח המבקר מ-2015. בדוח זה נקבע כי אף שהביטוח הלאומי יישם במסגרת הפרויקט כמה מערכות חשובות ומתקדמות והן תרמו לשדרוג תהליכי העבודה בביטוח הלאומי ולשיפור השירות למבוטח, מערכות אלו הן רק חלק קטן מהמערכות שתוכננו בשנת 2009, והדרך ליישום מלא של היעד העיקרי של הפרויקט - מימוש תפיסת "המבוטח במרכז" - עוד ארוכה. ההמלצה העיקרית בדוח הייתה שעל הביטוח הלאומי לבחון לעומקם את הליכי ההערכה והתכנון בפרויקט ולנהל מעקב הדוק אחר התקדמות העמידה באבני הדרך שלו בכל שלב ושלב כדי למנוע עיכובים נוספים ביישומו. 

בשנת 2021 הוחלט לצמצם עוד את הפרויקט ולהתמקד רק בחלק מתחום הגמלאות - סוגי גמלאות אשר במסגרת אישורן יש לכנס ועדות רפואיות, וכן הוחלט להקפיא את הטיפול בשאר מערכות הליבה. בהמשך אותה שנה שכר הביטוח הלאומי יועץ נוסף לבחינת המשך דרכו של הפרויקט. היועץ ציין כי הפרויקט סובל מפיגור גדול בלוחות הזמנים ובפער גדול בעלויות למול המתוכנן; לצד זאת הוא ציין כי חל שיפור בניהול הפרויקט. היועץ המליץ להמשיך בפרויקט בדגש על חיזוק תהליכי הבקרה התקציבית. 

​הביקורת הקודמת:

• מבקר המדינה, דוח שנתי 65ג (2015), "פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי​", עמ' 12​89 - 1331.
  
  
• מבקר המדינה, דוח שנתי 70ג (2020), "פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי".

​בחודשים יוני עד ספטמבר 2023 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב ממוקדת על הממצאים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת על פרויקט "תבל". ביקורת המעקב נעשתה במוסד לביטוח לאומי והתמקדה בתקציב הפרויקט, בלוחות הזמנים למימושו ובתכולותיו. כמו כן נבדקו תוכניות העבודה הרב-שנתיות והשנתיות והבקרה עליהן וכן הבקרה התקציבית על הפרויקט.

פרויקט "תבל" הוא פרויקט הדגל הדיגיטלי של המוסד לביטוח לאומי שהוחל בביצועו לפני למעלה מעשור כדי להסיר חסמים טכנולוגיים ותהליכיים ולממש את חזון הביטוח הלאומי להנגיש את מכלול השירותים של הביטוח הלאומי לציבור ולאפשר את שקיפות הנתונים. זאת במסגרת תפיסת הביטוח הלאומי לשים את המבוטח במרכז ולמצות את זכויותיו. נכון למועד ביקורת המעקב הביטוח הלאומי השקיע כ-1.2 מיליארד ש"ח בפרויקט והשלים עשר (רבע) מתוך 38 מערכות הליבה שתוכננו להיכלל בפרויקט. 

משרד מבקר המדינה פרסם שני דוחות ביקורת בנושא יישום הפרויקט: האחד בשנת 2015 והשני בשנת 2020. דוח מעקב זה נועד לבחון את אופן תיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת. 

בביקורת המעקב עלה כי מרבית הליקויים הליבתיים שעלו בדוח הקודם לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. כך עלה כי החריגה בלוחות הזמנים נמשכת, וכי אין לביטוח הלאומי צפי של מועד השלמת הפרויקט. כמו כן, במקביל לכך שהביטוח הלאומי צמצם את תכולות הפרויקט עד לכדי מחציתו, במועד הביקורת עלות הפרויקט הצפויה הנוכחית עומדת על כ-1.5 מיליארד ש"ח, חריגה המסתכמת בכמיליארד ש"ח מהתקציב המקורי שעמד על כ-477 מיליון ש"ח (חריגה של כ-200%), ועד להשלמת הפרויקט חריגה זו צפויה לגדול במאות מיליוני ש"ח נוספים. חריגות מתמשכות אלו בלוחות הזמנים ובעלויות הפרויקט פוגעות ביכולת לספק שירות מיטבי לציבור המבוטחים. הדוח אף מצביע על פרקטיקה של עדכון בדיעבד של נתוני התכנון, אשר פוגעת פגיעה יסודית ביכולת לקיים הליכי פיקוח ובקרה נאותים על תקציבי הפרויקט ועל בחינת המשאבים שהוקצו בפועל למול אלו שתוכננו ואושרו מלכתחילה. אשר למעורבות הגורמים הרלוונטיים בפרויקט, נמצא כי הביטוח הלאומי תיקן את הליקוי שעלה בדוח הקודם ובכלל זה החל לכנס ישיבות של ועדות היגוי וכן פגישות בקרה עיתיות של נציגי הנהלת הביטוח הלאומי.

אף שעד מועד סיום הביקורת הושקעו בפרויקט "תבל" כספי ציבור בסך של יותר ממיליארד ש"ח (למעלה מפי שניים מהתכנון הראשוני והכולל של הפרויקט), המטרה של שיפור השירות לציבור וסיוע לציבור במיצוי זכויותיו מושגת באופן חלקי בין היתר עקב צמצום בתכולות הפרויקט. 

החריגות המהותיות בפרויקט מחייבות את הנהלת הביטוח הלאומי להפגין מעורבות ניכרת בניטור הגורמים שהביאו לחריגות אלו, להבנות מנגנונים לצמצומן ולקבוע באופן סופי ומחייב את מועד השלמת הפרויקט ואת תקציבו. הנהלת הביטוח הלאומי נושאת באחריות לוודא כי כספי הציבור שהיא משקיעה בפרויקט ינוצלו ביעילות, ולפיכך מוצע כי הביטוח הלאומי יחיל את התובנות שיופקו מתיקון הליקויים העולים מדוח זה גם על כלל הפרויקטים שבניהולו. בד בבד נדרשת הנהלת הביטוח הלאומי לבחון, נוכח קצב היישום של פיתוח המערכות, כפי שהתקדם ב-14 השנים האחרונות, את הצפי להשגת שיפור המענה התקשובי בכלל המערכים של הביטוח הלאומי, ובמיוחד באלו שפיתוחם הוצא מתיחום הפרויקט, ולקיים דיון מעמיק ואסטרטגי בנושא לאור תוצאות בחינה זו.

​