היבטים בפעילות המשרד לשיתוף פעולה אזורי

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (המשרד לשתפ"א) הוקם בשנת 1999 על פי החלטת ממשלה, ובשנת 2003 הופסקה פעילותו. בשנת 2009 הוקם המשרד מחדש על פי החלטת ממשלה (החלטת ההקמה), ובה נקבע כי המשרד יעסוק בתחומים האלה: קידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות האזור ועם הרשות הפלסטינית ומימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה ליצור תנאים לקידום הרווחה הכלכלית והיציבות. עוד נקבע כי המשרד יפעל מול הגורמים העוסקים בפיתוח האזור גם לצורכי גיוס משאבים ועידוד השקעות במטרה לקדם שיתוף פעולה ויופקד על התיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושאים אלו.

בסמוך למועד החלטת ההקמה ב-2009 החליטה הממשלה להעביר חלק מתחומי פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת הישראלית-פלסטינית (Joint Economic Committee; JEC) ממשרד האוצר למשרד לשתפ"א וקבעה כי בראש ה-JEC יעמוד השר הממונה על המשרד לשתפ"א.

המשרד לשתפ"א פועל למימוש מטרותיו בכמה דרכים: פרסום קולות קוראים לרשויות המזמינים רשויות מקומיות ומוסדות להשכלה גבוהה לבצע פעילויות הקשורות בשת"פ אזורי, מתן תמיכות למוסדות ציבוריים (כגון מוסדות ללא כוונת רווח) על פי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התקשרויות במכרזים ושיתופי פעולה בין-משרדיים.

​בחודשים אוגוסט 2023 עד ינואר 2024 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בפעילות המשרד לשתפ"א. הביקורת נעשתה בעיקר במשרד לשיתוף פעולה אזורי. בדיקות השלמה נערכו באגף התקציבים שבמשרד האוצר ובמשרד להגנת הסביבה. כמו כן, נעשו בירורים בעמותות אשר עוסקות בקידום פרויקטים בנושא שיתוף פעולה אזורי (עמותות אלה אינן גופים מבוקרים על פי חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]). 

עם הקמתו של המשרד לשתפ"א תוכנן ליצוק בו תוכן נוכח העובדה שפעילות בתחום שיתופי פעולה בין המדינות וייזום פרויקטים אזוריים המשותפים לישראל ולמדינות האזור יכולים לקדם באופן משמעותי אינטרסים המשותפים למדינות המשתתפות בפרויקטים אלו וכפועל יוצא מכך לקדם ולחזק את הקשרים המדיניים, הכלכליים והתרבותיים עם אזרחי מדינות האזור. 

הסכמי אברהם שנחתמו בשנת 2020 עם חלק ממדינות המפרץ וכן הצורך הגובר והולך באזור לפתרונות משמעותיים בתחום המים, האנרגייה, הביטחון התזונתי, החקלאות והרפואה המתקדמת מחזקים את הפוטנציאל הטמון ביצירת שיתופי פעולה לקידומם של תחומים חשובים אלו בין מדינות האזור למדינת ישראל, ופתרונות אלה יכולים להיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל הן בתחום הכלכלי והן בתחום המדיני. 

מדוח הביקורת עולה כי המשרד לשתפ"א לא התאים את עצמו לצרכים ולשינויים החלים במרחב הגיאוגרפי ולא מיצה את הפוטנציאל הרב שנוצר בשנים האחרונות לשיתופי פעולה עם מדינות האזור בתחומים הרלוונטיים. בפועל בראייה רב-שנתית תוצרי העבודה של המשרד הם דלים ביותר, והוא מציג לאורך שנים שיעורי ביצוע הנמוכים מ-41% של תקציב הפעולות אשר יועד עבורו. נוסף על כך נפלו ליקויים באופני פעולתו של משרד זה ובניהול הפרויקטים השונים שעליהם הוא הופקד לאורך השנים. הפרויקט המרכזי שבאחריותו של משרד זה, פרויקט שער הירדן, לא יצא מהכוח אל הפועל למרות השנים הרבות שחלפו מאז החליטה ממשלת ישראל על התנעתו. חלק מחולשתו של המשרד ניתן לתלות גם בחוסר הסמכות שלו כלפי משרדי הממשלה וגופי הממשלה האחרים.

מכלול הממצאים בדוח הביקורת מעלה ספק רב בדבר מימוש ייעודו של המשרד לשתפ"א, בדבר היותו גורם משפיע לקידום שיתופי פעולה אזוריים ובדבר הצדקת פעילותו.

מומלץ כי ראש הממשלה והשר לשתפ"א יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, נוכח האמור בדוח ביקורת זה. אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי אכן נחוצה, נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו.

​