זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים - דוח מיוחד

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, קובע כי ביטוח הבריאות הממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. החוק מעגן את זכותו של כל תושב לקבל סל שירותי בריאות המתעדכן מפעם לפעם, וכולל אגד שירותים רפואיים מקיף, אוניברסלי, שווה ושוויוני במימון המדינה, באמצעות אחת מארבע קופות החולים, לפי בחירתו: שירותי בריאות כללית (כללית), מכבי שירותי בריאות (מכבי), קופת חולים מאוחדת (מאוחדת) ולאומית שירותי בריאות (לאומית). 

ניתן להבחין בין רמות שונות של טיפול רפואי שמבוטח יכול לקבל במערכת הבריאות בישראל. העיקריות שבהן הן רפואה ראשונית, רפואה שניונית (רפואה יועצת או רפואת מומחים) ורפואה שלישונית (הניתנת בבתי החולים על ידי רופא מומחה שעבר התמחות ייעודית נוספת). רפואה שניונית ניתנת הן על ידי קופות החולים בקהילה, והן בבתי החולים בידי רופאים מומחים, כגון רופא אף, אוזן וגרון, רופא עור או אורתופד, ותפקידה לתת מענה לבעיות מורכבות וספציפיות. הצלחתה של הרפואה היועצת הניתנת על ידי קופות החולים למבוטחיהן בקהילה חיונית לקיומה של מערכת בריאות איכותית המצליחה לקדם את בריאות האוכלוסייה ולהשתמש ביעילות במשאבים העומדים לרשותה. 

משך ההמתנה לתור לבדיקת רופא ולשירותים רפואיים בקהילה מעיד על זמינות השירות הרפואי למבוטחים בקופות החולים. כדי לאפשר זמינות מיטבית של הרפואה היועצת בקהילה לכל שכבות האוכלוסייה יש להבטיח, בין השאר, כמות מספקת של רופאים שייתנו מענה לצרכים של האוכלוסייה תוך התחשבות במגמות הדמוגרפיות החזויות, לנצל ביעילות את משאבי כוח האדם הרפואי בפרט באזורים שבהם הזמינות אינה מיטבית ולנהל את הביקוש לשירותי רפואה יועצת. 

​בחודשים ינואר-דצמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים, ובכלל זה את השירות לציבור ואת ניהול התורים. הבדיקה כללה בין היתר מיפוי וניתוח של זמן ההמתנה לתור מזימון התור ועד למימושו (בימים), ובחינה של הפריסה הגיאוגרפית של הרופאים המומחים בקהילה, אופן מימוש התורים ומקרי אי-ההופעה לתורים. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות ובקופות החולים. בדיקת השלמה נעשתה במשרד האוצר. במסגרת הביקורת נעשה שימוש בכלי ביקורת כמותיים ואיכותניים שהשלימו את נקודת המבט על הנושא המבוקר: צוות הביקורת אסף נתוני עתק של כלל התורים לרופאים מומחים ברפואה הציבורית מארבע קופות החולים בשנים 2019 ו-2022 (סה"כ כ-57.3 מיליון רשומות של תורים הכוללים תורי מעקב), וניתח אותם בכלים כמותיים כמו רגרסיות ליניאריות. חלק מהנתונים הוצלבו עם נתוני המוסד לביטוח לאומי הכוללים מידע סוציו-אקונומי על אודות מקבלי השירות בתחום הרפואה היועצת. באמצעות רגרסיות ליניאריות נמצאו קשרים בין משתנים מסבירים למשתנים מוסברים, ופעולות משרד הבריאות וקופות החולים נבחנו נוכח קשרים אלו. כמו כן, נערכו שני מפגשי "שולחנות עגולים" בהשתתפות 21 רופאים מומחים משתי קופות חולים (כללית ומכבי) כדי ללמוד על האתגרים העומדים בפני רופאים מומחים מאזורים פריפריאליים. ביוני 2023 בוצע גם סקר אינטרנטי בקרב פאנל משיבים שנזקק או הופנה בשנה האחרונה לרפואה יועצת, והשיבו עליו 708 מבוטחי הקופות בני 21 ומעלה. מטרת הסקר הייתה לקבל ממקור ראשון את עמדות הציבור בכל הנוגע לזמינות התורים לרופאים מומחים ולשביעות הרצון מהטיפול. 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע בין היתר כי שירותי הבריאות יינתנו לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך פרק זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. עקרונות אלה חלים גם על שירותי הרפואה היועצת בקהילה, הניתנים על ידי רופאים מומחים בקופות החולים. על פי תחזית משרד הבריאות, בשנים הקרובות עלולה להיפגע זמינות שירותי הבריאות הניתנים לאוכלוסייה, ובכלל זה שירותי הרפואה היועצת. בין הסיבות לכך: פרישת רופאים לגמלאות, השלכות של יישום רפורמת יציב הקובעת את תנאי ההכרה ללימודי רפואה בחו"ל, הזמן הארוך הנדרש להכשרת רופאים מומחים וכן מגמת העלייה בביקוש לרפואה יועצת, בין השאר כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה.

המשך מתן שירות זמין בתחום הרפואה היועצת חיוני לקיומה של מערכת בריאות איכותית בהתאם לעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מומלץ כי שר הבריאות ומשרד הבריאות בשיתוף קופות החולים יפעלו לגבש פתרונות שיש בהם כדי להבטיח את זמינות השירות למבוטחים ובפרט בפריפריה - שירות שוויוני לכלל המבוטחים, בדגש על בני הגיל השלישי, ואת הניצול המיטבי של המשאבים.

​