קידום התכנון המתארי והמפורט ביישובי המגזר הלא-יהודי בצפון

​בתחילת שנת 2023 מנתה אוכלוסיית מדינת ישראל כ-9.7 מיליון תושבים, מהם כ-2.04 מיליון (21%) משתייכים למגזרים הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי (המגזר הלא-יהודי). רוב אוכלוסיית המגזר הלא-יהודי מתגוררת ב-85 רשויות מקומיות: 13 עיריות, 68 מועצות מקומיות, 4 מועצות אזוריות ערביות הכוללות 19 ישובים וב-26 ישובים הכלולים במועצות אזוריות מעורבות שמרבית האוכלוסייה בהן יהודית. 69 (81%) מהרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי נמצאות באשכול חברתי-כלכלי 1 - 4. 68 (80%) מהרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי ממוקמות בצפון מדינת ישראל, ובהן מתגוררים כ-973,000 תושבים. 93% מהקרקעות במדינת ישראל הן בבעלות המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל והיתר בבעלות הרשויות המקומיות או בבעלות פרטית. כלומר, פחות מ-7% מהקרקעות בישראל הן בבעלות פרטית, מחציתן בבעלות פרטית יהודית והמחצית השנייה בבעלות פרטית של המגזר הלא-יהודי. הבעלות הפרטית במגזר הלא-יהודי מבוססת היסטורית על המבנה המשפחתי-חמולתי, ולרוב החלקה רשומה בפנקסי המקרקעין על שם ראש המשפחה המורחבת. כדי לאפשר תפקוד ואיכות חיים ברמה נאותה, נדרש, בין היתר, תכנון להסדרת ייעודי הקרקע והשימוש במרחב הפיזי. תכליתם של תהליכי התכנון היא קבלת החלטות מיטבית המתבססת על ראייה רחבה וכוללת שמאפשרת את בחינת ההשפעות של ההתערבות התכנונית בתחומים רבים ומגוונים, לרבות השפעות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. 

​בחודשים מאי-נובמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את קידום התכנון המתארי והמפורט ביישובי המגזר הלא-יהודי בצפון. הביקורת נעשתה בארבע רשויות מקומיות: עיריות אום אל-פחם ושפרעם והמועצות המקומיות איעבלין וירכא (הרשויות המקומיות שנבדקו) ובשלוש ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה שאליהן משתייכות הרשויות המקומיות שנבדקו: גבעות אלונים, הגליל המרכזי ועירון. נוסף על כך, נעשתה בדיקה במינהל התכנון שבמשרד הפנים (מינהל התכנון) ובלשכות התכנון המחוזיות והוועדות המחוזיות - חיפה וצפון. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבינוי והשיכון (משרד השיכון), בתאגיד המים והביוב סובב שפרעם (תאגיד סובב שפרעם), ובוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית אתא. 

במגזר הלא-יהודי קיים זה שנים מחסור בתוכניות מתאר ובתוכניות מפורטות. עובדה זו זכתה להתייחסות במסגרת החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2021-2016 שתכליתן צמצום פערים, בין היתר על ידי קידום תכנון כוללני ותכנון מפורט והקצאת משאבים ייעודיים לכך.

הועלה כי על אף המשאבים שהוקצו בשנים האחרונות לקידום התכנון במגזר הלא-יהודי, מוסדות התכנון, הרשויות המקומות והוועדות המקומיות לא הצליחו להדביק את המחסור בהכנת תוכניות למיניהן שיביאו לפתרון מצוקת הדיור במגזר זה. הדבר נובע בין היתר מהצורך בעריכת שינויים בתוכניות מתאר מקומיות, ובאחד המקרים גם בתוכנית מתאר ארצית, הדורשים את אישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כחלק מהליך קידום התוכניות, מסוגיות משפטיות בנושא הבעלות הפרטית על הקרקע, מסוגיות הנוגעות לאיחוד וחלוקה, מבנייה ללא היתר הפוגעת בקידום התכנון וממידת שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות למוסדות התכנון. המחסור בתכנון מפורט מונע הוצאת היתרי בנייה.

נוכח חשיבות הסדרת התפתחות היישובים במגזר הלא-יהודי, לרבות פתרון סוגיית המחסור ביחידות הדיור, על שר הפנים להנחות את גורמי התכנון הרלוונטיים למצוא פתרונות לקידום התכנון במגזר הלא-יהודי, למקד פעילות בנושא חשוב זה, ולבצע בקרה אחר קידום פתרונות הדיור במגזר הלא-יהודי, לצד הגברת האכיפה למניעת בנייה ללא היתר. על מינהל התכנון, משרד השיכון, הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לפעול במשותף ולרכז מאמצים למציאת פתרון לחסמים המעכבים את התכנון ביישובי המגזר הלא-יהודי.

​