פרסום וניהול של מכרזי מסגרת ברשויות מקומיות ובתאגידים עירוניים

​כדי להבטיח שהרשות המקומית תעמוד בחובתה לחלק את משאביה בהליך מסודר ושקוף וכדי למנוע הקצאה לא-שוויונית של משאביה, קבע המחוקק, בין היתר, הסדרים לחלוקת משאבים על ידי הרשות. על פי פקודת העיריות [נוסח חדש], עירייה לא תתקשר בחוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה "אלא על פי מכרז פומבי". מהבחינה הציבורית, דיני המכרזים אמורים להגשים את עקרון השוויון באמצעות מתן הזדמנות שווה לכל אדם החפץ להגיש את מועמדותו. מהבחינה הכלכלית, דיני המכרזים מבטאים את השאיפה לנהוג בכספי הציבור באופן יעיל וחסכוני, תוך השגת מרב היתרונות למפרסם המכרז. על פי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, החלות על השלטון המרכזי, מכרז המסגרת הוא מכרז פומבי הבנוי משני שלבים: בשלב הראשון ועדת המכרזים בוחרת יותר מספק מסגרת אחד וחותמת עם הספקים שנבחרו על הסכם מסגרת. זהות הספק שממנו תבוצע בפועל כל הזמנה של טובין, עבודה או שירותים (השלב השני) תיקבע מפעם לפעם במהלך תקופת הסכם המסגרת, לפי תנאי מכרז המסגרת. דיני המכרזים בשלטון המקומי אינם מסדירים את עריכתו של מכרז מסגרת ברשויות מקומיות. עם זאת, רשות מקומית שהחליטה לפרסם מכרז מסגרת נדרשת לשמור על עקרונות דיני המכרזים וההליך התחרותי, וביכולתה להקיש מהכללים החלים על השלטון המרכזי לעניין זה. משרד מבקר המדינה המליץ למשרד הפנים בדוח ביקורת משנת 2018 לקבוע הנחיות לרשויות המקומיות בכל הנוגע להליך ההתקשרות עם הזוכים בהסכמי מסגרת.

הביקורת הקודמת:

מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018 (2018), "עיריית רחובות - שיפוץ בית התרבות​" עמ' 393 - 451.​​

​בחודשים מרץ עד דצמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את התקשרותן של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים באמצעות מכרזי מסגרת. הבדיקה נעשתה בעיריות יבנה וקריית ביאליק (הרשויות המקומיות שנבדקו) ובחברה לפיתוח פתח תקווה (חלפ"ת); (להלן - ביקורת העומק). בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים. כמו כן, נשלחו שאלות ל-16 רשויות מקומיות ול-16 תאגידים עירוניים. הגופים שנבדקו במסגרת ביקורת העומק ומשלוח השאלות יכונו "כלל הגופים שנכללו בביקורת". 

הרשות המקומית נדרשת לחלק את משאביה בהליך מסודר ושקוף כדי למנוע הקצאה לא-שוויונית של משאביה ולהבטיח מינהל תקין, תחרות הוגנת ומתן הזדמנות שווה לכול. בביקורת עלה כי החקיקה המסדירה את עריכתם של מכרזים פומביים ברשויות מקומיות אינה מסדירה את עריכתם של מכרזי מסגרת. כמו כן, משרד הפנים טרם התקין את התקנות הנוגעות להחלת הוראות לקיום מכרזים בתאגידים עירוניים. זאת אף שחלפו כ-20 שנה מהמועד שבו אמורות היו להיות מותקנות תקנות אלו, אף שמבקר המדינה העיר על כך בדוחותיו ולמרות פסיקת בית המשפט העליון בנושא.

הממצאים שעלו בדוח זה מחדדים את הצורך שמשרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות ואת התאגידים העירוניים בנוגע לאופן ניהול הליך מכרז מסגרת לנוכח מאפייניו הייחודיים, וזאת כדי להבטיח את קיומם של ערכי השוויון וההגינות העומדים ביסוד שיטת המכרזים בשלבים השונים של המכרז, ויבחן את הצורך בעדכון החקיקה החלה על השלטון המקומי, תוך אימוץ העקרונות לניהול מכרזי מסגרת שנקבעו בחקיקה החלה על השלטון המרכזי, בשינויים המתחייבים. על הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים להבטיח שפרסומם וניהולם של מכרזי המסגרת ייעשו תוך שמירה על עקרונות דיני המכרזים ולפעול ביעילות, בשקיפות ובהגינות, תוך מתן הזדמנות שווה למציעים, הן בבחירת ספקי המסגרת והן בחלוקת העבודות ביניהם.

​