לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רקע

בשנת 2020 היה שיעור הרופאים בישראל 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, שיעור קטן מעט מממוצע ה-OECD, שהיה 3.7 רופאים ל-1,000 נפש. לאורך השנים חלה עלייה במתן הרישיונות החדשים לרופאים שמנפיק משרד הבריאות, מ-919 רישיונות בשנת 2012 ל-2,429 רישיונות בשנת 2023. בשנת 2023 ניתנו 1,211 מהרישיונות לישראלים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל (50%), 749 לבוגרי אוניברסיטאות בישראל (31%) ו-469 לעולים שסיימו לימודיהם בחו"ל (19%). 

כדי להיות רופא מומחה נדרשים הן לימודים והן הכשרה. מדובר ב-9 - 11 שנים לפחות לפי החלוקה הזאת: 4 או 6 שנים של לימודי רפואה, מחציתם לימודים קדם-קליניים באוניברסיטה ומחציתם לימודים קליניים בעיקר בבתי החולים בארבע מחלקות עיקריות: נשים, ילדים, כירורגית ופנימית; שנת סטז' (צוֹעֲרוּת) אחת בבתי החולים, שבסופה ניתן לקבל רישיון לעסוק ברפואה; חלק מהרופאים ממשיכים ל-4 - 7 שנים נוספות של התמחות שבסופן אפשר לקבל תואר רופא "מומחה"; כדי להיות "מומחה-על" נדרשות עוד 2 - 4 שנות הכשרה.

שני גופים מרכזיים מעורבים בהסדרת ההכשרה של הרופאים בישראל: האחד - המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שהיא הגוף המאסדר (הרגולטור) של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל והגוף המפקח על האוניברסיטאות ועל אישור תארים, והיא כפופה לשר החינוך. במל"ג פועלת הוועדה לתכנון ותקצוב (הוות"ת), שמסדירה ומתקצבת את לימודי הרפואה מתוקף סמכותה כמאסדרת של מערכת ההשכלה הגבוהה. השני הוא משרד הבריאות - המאסדר של מערכת הבריאות. בכלל זה הוא אחראי לבתי החולים, למרפאות ולמוסדות רפואיים אחרים. המשרד מחזיק בבתי החולים הממשלתיים, מפעיל ומתקצב אותם. המשרד מפקח גם על קופות החולים (הקופות) מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. במסגרת אחריותו המשרד מופקד על תכנון כוח האדם בכלל מערכת הבריאות, הוא מנחה את כלל בתי החולים וגם אחראי לרישוי כל מקצועות הבריאות ובהם רופאים, אחים, פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים.

דוח זה הוא דוח מעקב על תיקון ליקויים שעלו בדוח קודם של מבקר המדינה משנת 2018 בנושא "הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה" (הדוח הקודם). בשנת 2022, לאחר פרסום הדוח הקודם, הגישו שתי ועדות את מסקנותיהן: הוועדה לתכנון ארוך טווח של כוח אדם רפואי בישראל, שהקים משרד הבריאות וכבר החל לפעול על פי המלצותיה, והוועדה לבחינת מבנה הלימודים ברפואה ולמיפוי השדות הקליניים בלימודי הרפואה שהקימה המל"ג בשיתוף משרד הבריאות. שתי הוועדות המליצו שעד שנת 2025 יגדל מספר הסטודנטים שיתחילו את לימודי הרפואה בישראל ל-1,200 סטודנטים, לעומת 800 שהתחילו בשנת הלימודים (שנה"ל) התשפ"א (אוקטובר 2020 - ספטמבר 2021). במאי 2023 (במהלך הביקורת הנוכחית) הקים משרד הבריאות ועדה נוספת שמטרתה לטפל במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, ומינה תחתיה שלוש ועדות משנה.


נתוני מפתח

  • כ-1,100 סטודנטים

    החלו את לימודי הרפואה בישראל בשנה"ל התשפ"ד (אוקטובר 2023 - ספטמבר 2024)

  • לעומת 2,000 סטודנטים

    היעד של משרד הבריאות בנוגע למספר הסטודנטים לרפואה שילמדו בישראל (בשנה א' של הלימודים) בשנת 2030

  • 3.3 רופאים ל-1,000 נפש

    היחס שהיה בישראל בשנת 2020, לעומת יחס של 3.7 רופאים ל-1,000 נפש בממוצע ה-OECD באותה השנה

  • 31% בלבד

    שיעור מקבלי הרישיון לעסוק ברפואה בשנת 2023 שלמדו באוניברסיטאות בארץ (749 בוגרים) מתוך 2,429 רישיונות שניתנו בשנה זו בסך הכול. היתר: 50% ישראלים בוג...

  • 1,025

    מספר הרישיונות לעסוק ברפואה שניתנו בישראל בשנת 2022 לישראלים בוגרי אוניברסיטאות מחו"ל; 634 מהם (כ-62%) למדו במוסדות שלגביהם הוחלט, במסגרת "רפורמת י...

  • 24 סטודנטים בלבד ל-1,000 מיטות אשפוז

    הוכשרו במדינת ישראל בשנת 2020, לעומת 38 סטודנטים ל-1,000 מיטות אשפוז בממוצע ה-OECD באותה השנה

  • 40

    מספר השבועות הדרוש בשנה להכשרה הקלינית של סטודנטים בכל אחת מארבע המחלקות העיקריות שבהן היא מתבצעת, כדי לעמוד ביעד השנתי של 2,000 סטודנטים לרפואה ב...

  • 16% ו-4%

    שיעור הגידול במספר הסטז'רים (צוערים) בשנים 2017 - 2023 היה 16%, לעומת גידול של כ-4% בלבד במספר מיטות האשפוז המשמשות תשתית להכשרתם

פעולות הביקורת

הדוח הקודם: בחודשים מרץ עד ספטמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את הסדרת ההכשרה של רופאים בין גופי הבריאות ובין האקדמיה. בין השאר נבדקו: עומס הסטודנטים בשדות הקליניים; ההסכמים בין בתי החולים לאוניברסיטאות; בחינת הרישוי לבוגרי חו"ל; שנת הסטז'; אי-תכנון מקומות לביצוע התמחות; איכות לימודי הרפואה; והיעדר תמונת מצב בנוגע למספר הרופאים המועסקים במערכת הבריאות. 

ביקורת המעקב: בחודשים פברואר עד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוח הקודם. הדוח מציג גם ממצאים נוספים שעלו בביקורת הנוכחית. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות, במל"ג-ות"ת, במשרד האוצר, בבתי הספר לרפואה באוניברסיטאות – האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן (הפקולטה לרפואה בצפת) ואוניברסיטת אריאל בשומרון, בבתי חולים כלליים - 11 המרכזים הרפואיים הממשלתיים, שבעה מרכזים רפואיים של שירותי בריאות כללית (הכללית), שני מרכזים רפואיים ציבוריים: המרכז הרפואי הדסה והמרכז הרפואי אסותא אשדוד, ובארבע קופות החולים - הכללית, מכבי שירותי בריאות (מכבי), קופת חולים מאוחדת (מאוחדת) ולאומית שירותי בריאות (לאומית).

הביקורת הקודמת:

תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    מחסור ברופאים במקצועות מסוימים - בביקורת הנוכחית עלה כי לפי נתוניהם של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות קיים מחסור ברופאים במקצועות האלה: גריאטרייה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, טיפול נמרץ, כירורגייה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפוא...
  • dislike
    השפעת רפורמת יציב על הצורך בתכנון מספר הרופאים - בשנת 2022 ניתנו 1,025 רישיונות רפואה בישראל לבוגרי חו"ל; 634 (כ-62%) מהם ניתנו לישראלים שלמדו רפואה באוניברסיטאות שלגביהן הוחלט, במסגרת רפורמת יציב, שסטודנטים שהתחילו את לימודי הרפואה בהן החל בשנת 2019 ל...
  • dislike
    תכנון כוח אדם ברפואה - בביקורת הקודמת עלה כי למשרד הבריאות אין תוכנית רב-שנתית שתקבע את הצרכים העתידיים בכל תחום התמחות של רופאים וכמה מקומות (תקנים) הוא מתעתד להוסיף בכל תחום ובכל בית חולים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה. עלה כי אומנם...
  • dislike
    הכשרת סטודנטים בשדות הקליניים בישראל - סטודנטים לרפואה מישראל לומדים חלק גדול מלימודיהם הקליניים בשדות קליניים - מדובר בקבוצות לימוד ליד מיטת החולה בהדרכתם של רופאי בית החולים. בית חולים שמפעיל שדות קליניים נדרש לקבל לשם כך הסמכה מטעם האוניברסיטה שיש ל...
  • dislike
    מימון לימודי רפואה בחו"ל מול עמידה בתנאי הקבלה בארץ - בשל המכסה המצומצמת של מספר המקומות ללימודי רפואה בארץ, נאלצים מועמדים שלא התקבלו ללימודים בארץ ללמוד באוניברסיטאות בחו"ל שמשרד הבריאות אינו מעורב בגיבוש תוכני הלימוד בהן וברמתן האקדמית. בעוד ששכר הל...
  • dislike
    שנת הסטז' - בביקורת הקודמת עלה כי משרד הבריאות לא נקט שום צעד ממשי כדי לתת מענה לגידול הניכר במספר הסטז'רים מבחינת התשתיות וכוח האדם (המיטות והצוות הרפואי האמור להכשירם). הדבר עלול להביא לכך ששנת הסטז' לא תהיה יעילה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן...
  • dislike
    ריכוז המידע על מערך ההתמחויות של הרופאים בישראל ושקיפותו - בביקורת הקודמת עלה כי למשרד הבריאות אין מידע מרוכז על מקומות ההתמחות. הוא אינו יודע כמה מהם מאוישים, כמה פנויים ומהו לוח הזמנים להתפנות של המקומות התפוסים. עוד עלה כי בתי החולים אינם מפרסמים את...
  • dislike
    הכשרת סטודנטים בקהילה - הוספת שדות קליניים בקהילה במהלך לימודי הרפואה - בביקורת הקודמת הומלץ כי פורום הדיקנים בשיתוף משרד הבריאות יפעלו להנגיש את נושא הרפואה בקהילה עוד בתקופת ההכשרה האקדמית. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. עלה כי מאז הדו...
  • dislike
    הכשרת רופאים בקהילה לקראת תואר מומחה - חלוקת תקופת ההתמחות בין בתי החולים ובין הקהילה - על אף המגמה הקיימת והצפויה להתרחב של מחסור ברופאים ברפואת הקהילה, משרד הבריאות לא עסק במתכונת הרצויה להתמחות בקהילה וביכולת לתת מענה לצרכים המתפתחים, ורק מיעוט מקרב...
  • dislike
    שיפור איכות לימודי הרפואה בישראל שביכולתו גם להגדיל את מספר הלומדים - בביקורת הקודמת עלה כי הנושאים שעליהם החליטה הוועדה של המל"ג - למשל לפתח אמצעים נוספים להכשרה כמו סימולטורים - לא נדונו בפורום כלשהו, והטיפול בהם לא קודם כיוון שפורום מקצועות הבריאות...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות יעריך את מספר הרופאים הנדרש בכל תחום רפואי הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך ויאמוד בהתאם את המחסור הצפוי. בכלל זה עליו להביא בחשבון כמה משתנים: תנועות כוח אדם רפואי במערכת - הצטרפות רופאים חדשים ועזיבת רופאים, לרבות פרישה לגמלאות ועזיב...
    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות, בשיתוף המל"ג, ישלים את הגיבוש של התוכנית הרב-שנתית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, יגדיר יעדים ומדדים ברורים לביצוע התוכנית ולבחינת הישגיה בפרט בכל אחד מבתי הספר לרפואה ובבתי החולים; מומלץ שייקבע לשם כך לוח זמנים מדורג ומגובה...
    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות והמל"ג ישלימו את הליך המיפוי של השדות הקליניים בכלל המחלקות, וללא תלות במשך ההכשרה בשדות הקליניים במחלקות, וכך גם של הסטודנטים הישראלים מחו"ל שעוברים הכשרה בשדות קליניים בארץ. המיפוי נדרש נוכח הגידול הצפוי במספר הסטודנטים והצורך המק...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד הבריאות, המל"ג, בתי הספר לרפואה ובתי החולים יגדירו את מתכונת ההפעלה של השדות הקליניים מבחינת גודל קבוצת הלימוד - מספר הסטודנטים המזערי, המיטבי והמרבי בכל קבוצה בהתאם למאפיינים של השדות הקליניים במחלקות השונות ובכך יביאו למיצוי השדות הקלינ...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד הבריאות ומל"ג-ות"ת יקבעו לוח זמנים מזורז להשלמת עבודת הוועדה שאותה החליטו להקים באפריל 2023 ושתפקידה לבחון את הניהול הלאומי של השדות הקליניים וכן להסדיר מיידית את המחיר המזערי והמרבי של השדה הקליני, כך שיגובש הסכם בסיס קבוע, רחב וכתוב להס...

    סיכום

    שיעור הרופאים בישראל בשנת 2020 היה 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, קטן מעט מממוצע ה-OECD - 3.7 רופאים ל-1,000 נפש. כפי שעלה מנתוניהם של נציבות שירות המדינה, משרד הבריאות וועדות מקצועיות, ניכר חוסר ברופאים מומחים במגוון תחומים ובהם גריאטרייה, פסיכיאטרייה, הרדמה וטיפול נמרץ. המחסור ברופאים במקצועות מסוימים יוצר תחרות קשה על כל רופא; פיתוי של מרכזים רפואיים חזקים לגייס רופאים על חשבון מרכזים חלשים ופריפריאליים; התארכות תורים וסגירת שירותים בפריפריה; וזינוק במחירי הרפואה הפרטית. כך כבר קורה למשל בתחום בריאות הנפש, אבל נוכח המחסור הקיים והצפוי ברופאים בישראל, המצב עתיד להחריף לתחומי מומחיות נוספים ברפואה.

    מאז דוח הביקורת הקודם של משרד מבקר המדינה משנת 2018, משרד הבריאות העלה על סדר יומו את הגדלת מספר הרופאים בישראל, הוא פועל בדרכים שונות להשגת המטרה ואף פעל לתיקון חלק מהליקויים שעלו בדוח הקודם. עם זאת בביקורת המעקב עלו ליקויים מהותיים בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים, ובפרט בגיבוש מנגנון לתכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי ובגיבוש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל, בתכנון מספר המומחים הנדרש בכל תחום מומחיות רפואי ובהערכת המחסור הצפוי בכל תחום בשנים הבאות, בהקצאה לאומית יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה - שהם משאב לאומי, בהסדרת שנת הסטז' ובקידום איכות לימודי הרפואה באמצעות שימוש בשיטות הוראה חדשניות.

    הצורך בהגדלת מספר הרופאים בישראל בכלל ובחלק מתחומי המומחיות בפרט וכן בחלוקתם באזורים שונים בארץ מחייב את משרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם. מומלץ כי שר הבריאות ושר החינוך בתפקידו כיו"ר המל"ג יעקבו אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח זה, כדי להבטיח את הגדלת מספר הרופאים והסדרת הכשרתם, ואלה יאפשרו להעניק שירות רפואי מיטבי לכל תושבי מדינת ישראל.


    עשוי לעניין אותך

    הביקורת הקודמת: