לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
חופש המידע; רשויות מקומיות; שקיפות

רקע

עקרון השקיפות הוא אבן יסוד מהותית להבטחת שלטון החוק והמינהל התקין, והוא הבסיס הראוי להתנהלותה של מערכת שלטונית שאמורה לשרת את התושבים. השקיפות כרוכה במימוש זכות הציבור לחופש מידע, ונבחנת בין היתר במידת החשיפה והנגישות של המידע המצוי ברשותן של הרשויות הציבוריות וזמינותו לציבור. 

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, נכנס לתוקפו במאי 1999 ונועד להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות"; מטרתו העיקרית היא להטמיע תפיסת יסוד של שיתוף במידע המוחזק בידי הרשויות השלטוניות, והאחראי לביצועו הוא שר המשפטים. לפי הוראות החוק, אזרח או תושב המעוניין במידע יכול לפנות בבקשה לרשות ציבורית לקבלת מידע שהיא מחזיקה בו. עם זאת, החוק קבע סייגים למסירת המידע, ובכללם נסיבות או מקרים שבהם הרשות רשאית לדחות בקשה למידע, וכן סוגי מידע שאסור לרשות למסור וסוגי מידע שהרשות אינה חייבת למסור. משהחליטה הרשות לדחות בקשה למידע, כולה או חלקה, עליה לנמק את הדחייה בתשובתה למבקש המידע; מי שבקשתו נדחתה או נענתה באופן חלקי רשאי לעתור על החלטת הרשות לבית משפט לעניינים מינהליים. 

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2011 בעניין יישום חוק חופש המידע, הוקמה בשנת 2012 במשרד המשפטים היחידה הממשלתית לחופש המידע (היחידה הממשלתית), במטרה להגביר את השקיפות השלטונית ולקדם את יישום חוק חופש המידע בקרב הרשויות הציבוריות - לרבות באמצעות הנחיה, הדרכה ובקרה.


נתוני מפתח

  • ל-95% (1,923)

    מכלל 2,014 הרשויות הציבוריות שחוק חופש המידע חל עליהן, בהן 257 הרשויות המקומיות, אין גוף מאסדר לעניין החוק

  • 8,847

    בקשות למידע הוגשו לרשויות המקומיות בשנת 2022; לעומת 13,028 בקשות למידע שהוגשו למשרדי הממשלה וליחידות הסמך

  • 24%

    שיעור הגידול במספר הבקשות שהוגשו לקבלת מידע ברשויות המקומיות בשנים 2021 - 2022; לעומת קיטון של 12% במספר הבקשות שהוגשו למשרדי מממשלה וליחידות הסמך...

  • 76%

    מסך בקשות המידע לרשויות המקומיות בשנת 2022 הופנו לעיריות (6,703); 14% (1,285) למועצות מקומיות ו-10% (859) למועצות אזוריות

  • 19%

    מהממונים על העמדת מידע לציבור ברשויות המקומיות לא מסרו ליחידה הממשלתית נתונים לשנת 2022 על יישומו של חוק חופש המידע

  • 258

    עתירות הוגשו על ידי מבקשי מידע לבית המשפט בשנת 2022 נגד רשויות מקומיות שדחו בקשות למידע או נענו לבקשות באופן חלקי; לעומת 203 עתירות שהוגשו נגד משרד...

  • ב-80% (206)

    מהרשויות המקומיות כתובות הדואר האלקטרוני המשמשות בתחום חופש המידע הן אינן ייעודיות לתחום

  • רק 23.5% (20)

    מרשויות החברה הערבית דיווחו על בקשות למידע בכל אחת מהשנים 2019 - 2022; 16% מהן (14) לא דיווחו כלל על בקשות למידע בשנים אלה; 23.5% מהן (20) לא דיווח...

פעולות הביקורת

​בחודשים אפריל עד דצמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות המרכזיות לקידום חופש המידע והשקיפות בשלטון המקומי. הרשויות המקומיות שנבדקו הן עיריות אשדוד, חיפה, נתניה וראש העין וכן המועצה האזורית מטה יהודה (הרשויות שנבדקו). במסגרת הבדיקה נסקרו היבטים שונים הקשורים ביישום הוראות חוק חופש המידע והתקנות שהותקנו מכוחו, הנוגעים להעמדת מידע לרשות הציבור ולרשות מבקשי המידע; כן נסקרו ממשקי הפעילות של הרשויות המקומיות עם היחידה הממשלתית לחופש המידע. כמו כן, נערכו פגישות עם נציגי עמותות הפועלות למען קידום חופש המידע במגזר הציבורי - לצורך הגברת הפיקוח על פעילותן של רשויות ציבוריות והתמודדות עם תופעות של שחיתות במוסדות השלטון; בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים, ביחידה הממשלתית לחופש המידע ובמשרד הפנים.


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    אסדרה בתחום חופש המידע - חוק חופש המידע חל על 2,014 רשויות ציבוריות, אולם סמכויות היחידה הממשלתית חלות על 91 (5%) בלבד מכלל הרשויות הציבוריות (31 משרדי ממשלה ו-60 יחידות סמך). על יתר 1,923 הרשויות הציבוריות (95%), ובהן 257 הרשויות המקומיות (13%), הן אי...
  • dislike
    מעמד היחידה הממשלתית לחופש המידע וסמכויותיה - אופן הקמתה של היחידה הממשלתית לא איפשר להקנות לה סמכויות אסדרה כלפי הרשויות המקומיות וכלפי רשויות ציבוריות נוספות שהחוק חל עליהן שאינן משרדי ממשלה ויחידות סמך. על פי עמדת משרד הפנים, הוא אינו מוסמך על פי חו...
  • dislike
    טיפול בתלונות של מבקשי מידע על יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות - חרף ההנחייה המפורשת שנתן בשנת 2019 מנכ"ל משרד הפנים דאז, המשרד לא הביא לידיעת הציבור את האפשרות להגיש לממונים על מחוזות המשרד תלונות כנגד רשויות מקומיות על אי-מתן מענה לבקשות חופש ה...
  • dislike
    דיווח על נתונים סטטיסטיים - מנתוני דוח היחידה הממשלתית לשנת 2022 עולה כי במהלכה הוגשו 258 עתירות נגד רשויות מקומיות. מספר העתירות הרב ביותר הוגש נגד עיריית בני ברק - תשע עתירות, עיריית טירת כרמל - שמונה עתירות, עיריות טייבה ונצרת והמועצות המקומיות כפר...
  • dislike
    יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי לעומת יישומו בשלטון המרכזי - בעוד שבשנים 2019 - 2021 חלה עלייה רציפה בדרישת הציבור למידע ממשרדי הממשלה ומיחידות הסמך (12,549 בקשות, 13,390 ו-14,838 בהתאמה) הרי שהמגמה בשלטון המקומי נעצרה (6,285 בקשות, 7,117 ו-7,139 בה...
  • dislike
    פרסום מידע לידיעת הציבור (שקיפות המידע) ברשויות שנבדקו - על פי חוק חופש המידע כל רשות ציבורית נדרשת לפרסם דיווח שנתי שיכלול בין היתר את תקציב ההוצאות מול הביצוע בשנה החולפת, התקציב לשנה הנוכחית ודיווח הממונה על העמדת מידע לציבור בשנה זו, וכן לפרסם מידע...
  • dislike
    מידע לשעת חירום - משרד המשפטים ומשרד הפנים לא אסדרו את חובתן של הרשויות הציבוריות - בשלטון המרכזי והמקומי - לפרסם מידע חירום לטובת הציבור בעיתות שגרה או חירום.
  • dislike
    מסירת המידע למבקשים (שיתוף המידע) ברשויות שנבדקו - בעיריית ראש העין אין מתקבלות כלל בקשות למידע מצולם. זאת, בשונה מעיריות אשדוד, חיפה ונתניה, שבהן חלק גדול ואף עיקרי מהבקשות המתקבלות הן בנושא מידע מצולם (כך לדוגמה, באשדוד - 467 מתוך 710 הבקשות בשנת...
  • dislike
    אופן המענה של הרשויות המקומיות לבקשות מידע רוחביות - נמצאה שונות במעני הרשויות המקומיות על בקשות מידע רוחביות (בקשות מידע זהות המופנות במקביל לכל הרשויות או לחלקן). השונות מצביעה על מנעד הפרשנויות האפשריות ועל הפערים בתפיסות בין הרשויות. כך לדוגמה, במק...
  • dislike
    הממונים על העמדת מידע לציבור ברשויות המקומיות והכשרתם - קיימים הבדלים בין הנחיית נציבות שירות המדינה בעניין הממונה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך לבין הגדרת תפקיד הממונה ברשויות המקומיות שפורסמה בפברואר 2023. ההבדלים העיקריים נוגעים לגורמים ברשות שהממונה ע...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ למשרד המשפטים ולמשרד הפנים לקבל החלטה נוכח הקבוע בסעיף ו' להחלטת הממשלה מ-2011, שלפיה יש לבחון את מעמדה וסמכויותיה של היחידה הממשלתית, לרבות האפשרות להקנות לה סמכויות נדרשות ביחס לרשויות המקומיות, ולנקוט את הצעדים הנדרשים לקביעת גורם מאסדר לרשויו...
    • [alt]
      כשם שהממשלה יצרה גוף מיוחד לעניין אסדרת תחום חופש המידע במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, מומלץ כי יוקנו לגוף רלוונטי סמכויות זהות גם כלפי הרשויות המקומיות. הגברת יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות תאפשר לתושבים להיות מעורבים בתהליכים שהן מובילות, לפקח ול...
    • [alt]
      מומלץ שהיחידה הממשלתית תמשיך ותפעל להעלאת המודעות בכל הנוגע להגשת בקשות למידע מהרשויות הציבוריות בכלל, ומהרשויות המקומיות בפרט. כן מומלץ כי גם הרשויות המקומיות יפעלו להגביר את מודעות התושבים לקיום החוק באמצעות הסברה מתאימה ולעודד אותם להגיש בקשות למידע...
    • [alt]
      על משרד הפנים להביא לידיעת הציבור כי תושבים המעוניינים להתלונן על רשות מקומית על אי-מתן מענה לבקשה לפי חוק חופש המידע, יכולים לפנות לממונים על המחוזות במשרד. מומלץ למשרד הפנים ולמשרד המשפטים לשקול לפעול להסמכת היחידה הממשלתית לגורם שיטפל גם בתלונות נגד...
    • [alt]
      על עיריות אשדוד, חיפה וראש העין לפרסם באתריהן במרשתת דיווח שנתי שלם, תוך הקפדה על כל סעיפי הדיווח, כמפורט בתקנות חופש המידע. על כל הרשויות שנבדקו - אשדוד, חיפה, נתניה, ראש העין ומטה יהודה - לשקול לפרסם באתריהן במרשתת את ההנחיות המינהליות שלהן, לרבות נו...

    סיכום

    השלטון המקומי בישראל הוא המעגל השלטוני הקרוב ביותר לציבור. לרשויות המקומיות כוח השפעה רב ומגוון על חיי היום-יום של התושבים והאזרחים, ולמעשה הן משפיעות באופן ישיר על רווחתם. מכיוון שהשלטון המקומי מרכז בידיו כוחות רבי עוצמה במישורים שונים - כלכליים, חברתיים ואחרים - נודעת חשיבותו הרבה של חופש המידע כאמצעי להגשמתה של זכות הציבור לדעת ולקידום עקרונות דמוקרטיים עבור התושבים, ועוד נודעת נחיצותה של שקיפות שלטונית בהתייחס למדיניותן ואופן פעולתן של הרשויות המקומיות.

    מאז נחקק חוק חופש המידע חלפה כרבע מאה - המציאות הישראלית השתנתה, האמצעים הטכנולוגיים השתכללו ובאמצעותם ניתן לספק מידע רב ביתר קלות. הניסיון שנצבר במהלך יישום החוק הוליד תובנות שיש לתת עליהן את הדעת. ממצאי הביקורת מלמדים על קושי מתמשך לאכוף את חובת הדיווח על יישום החוק ברשויות המקומיות, בעיקר משום שהיחידה הממשלתית נעדרת סמכויות פיקוח ואכיפה לגביהן; והדבר מומחש ביתר שאת בקרב רשויות החברה הערבית, שרבות מהן אינן ממלאות את חובתן החוקית לפעול לשקיפות המידע ולשיתופו בקרב הציבור. כן מלמדים ממצאי הביקורת כי יש מקום שהרשויות המקומיות ירחיבו את פעילותן לקידום השקיפות, ובכלל זאת פרסום מידע מהותי באופן יזום שיש לגביו עניין ציבורי - כך שתתאפשר גישה למידע לכלל הציבור ולא למבקש המידע בלבד. לעניין שיתוף המידע, ממצאי הביקורת מלמדים על שונות באופן ההיענות וההתייחסות של הרשויות המקומיות לבקשות מידע רוחביות.

    זאת ועוד, בהיעדר כללים סדורים והנחיות בתחום, ממצאי הביקורת מלמדים על הבדלים בפעילותן של הרשויות שנבדקו - עיריות אשדוד, חיפה, נתניה וראש העין ומ"א מטה יהודה - בתחום חופש המידע, הן בעניין שקיפות המידע הכלול באתרי המרשתת של הרשויות; הן בעניין שיתוף המידע - בכלל זאת ניהול מערך בקשות המידע, אופן המענה לבקשות (לרבות תבנית מסירת המידע ופירוט המידע) והטיפול בבקשות למידע מצולם; והן בנוגע לדיווח על יישום החוק ליחידה הממשלתית. שונות זו בפעילותן של הרשויות המקומיות ככלל היא בלתי רצויה. 

    הנתונים המוצגים בדוח הביקורת מעידים כי חלה מגמת שיפור במרוצת השנים, ונעשתה כברת דרך בהכרה בחשיבותה של השקיפות השלטונית. עם זאת, עולה גם כי לא נעשה די - ברמת השלטון המקומי והשלטון המרכזי - כדי לעודד את הציבור לממש את זכותו לקבל מידע על פי חוק חופש המידע. בפועל, יישום החוק תלוי במידה רבה במדיניות שמתווים הגורמים המקצועיים ברשות המקומית והעומד בראשה בנושא. 

    הליקויים שעלו בדוח ממחישים את הצורך בגורם מאסדר בתחום חופש המידע ברשויות המקומיות, שכן אין מקום לבדל אותן ממשרדי הממשלה בעניין זה. גורם מאסדר יוכל להנחות את הרשויות בתחום, לפקח עליהן ולאכוף יישומם של נהלים. הוא יוכל להיות אחראי לבירור תלונות מאת הציבור בנוגע לאי-עמידה של הרשויות בהוראות החוק, ובכך הוא עשוי להביא גם להפחתת מספר העתירות שמוגשות כנגדן. מומלץ לבחון את האפשרות שהיחידה הממשלתית לחופש המידע, שהיא הגורם המקצועי הבקיא בתחום זה ואשר לה ראייה מערכתית רחבה בנושא, תשמש הגורם המאסדר, שסמכויותיה יורחבו ויחולו גם על הרשויות המקומיות. 

    עוד מומלץ שכל עוד לא נקבע גורם מאסדר לרשויות המקומיות בתחום, וכל שכן בשל התנגדותו של משרד הפנים להכפפתן ליחידה הממשלתית - יהיה משרד הפנים מעורב יותר בכל הקשור להגברת השקיפות בשלטון המקומי ולחיזוק מעמד הממונים על העמדת המידע לציבור.