לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

כדורגל הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם, ובכלל זה בישראל - כ-270 מיליון איש ברחבי העולם משחקים כדורגל באופן סדיר, אם באופן מקצועי ואם באופן חובבני. בישראל רשומים כ-46,000 שחקנים ושחקניות בליגות השונות (ילדים, נוער, בוגרים ונשים). הכדורגל, בדומה לענפי ספורט אחרים, הוא גם כלי חינוכי וחברתי התורם לפיתוח ולטיפוח של הילדים והנוער בהתאם לערכי הספורט ולקידומם של בריאות, עבודת צוות, אחריות ומשמעת. ההתאחדות לכדורגל בישראל (ההתאחדות) היא הגוף האחראי להסדרת ענף הכדורגל בישראל. 

הפעלת קבוצת כדורגל מקצוענית דורשת השקעת משאבים רבים, חלק ניכר מהם עבור תשלומי שכר לשחקנים, ולכן קבוצת כדורגל שאינה יציבה מהבחינה הפיננסית עלולה להיקלע לקשיים פיננסיים שאינם מאפשרים לעמוד בתשלום התחייבויות הקבוצה, והדבר עלול להביא לפירוקה. התפרקות של קבוצה עלולה לגרום לנזקים שונים, ובהם פגיעה בתדמית ענף הכדורגל; פגיעה בשחקני הקבוצה ובעובדיה, מאחר שהם ייוותרו ללא מקור הכנסה; עוגמת נפש לאוהדים; נזק לליגה בהיבט הספורטיבי; פגיעה בהכנסות הטוטו; פגיעה במחלקות הנוער.

לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ובמטרה לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות בשנת 1992 את הרשות לבקרת תקציבים (הרשות). הרשות פועלת מכוח תקנון בקרת תקציבים (תקנון). לפי התקנון הרשות מפקחת על הניהול הכספי של קבוצות הכדורגל בשתי הליגות המקצועניות של הגברים (ליגת העל והליגה הלאומית) ובליגת העל של הנשים. בראש המבנה הארגוני של הרשות עומד יו"ר הרשות. לפי התקנון, קבוצה אשר הרשות או מליאת הרשות לא אישרה את תקציבה לא תורשה לשחק בליגה שאליה נרשמה ותעבור לליגה נמוכה יותר. כמו כן, שחקן או מאמן שהרשות לא אישרה את ההסכם איתם לא יוכלו לשחק או לאמן באותה עונה.


נתוני מפתח

  • 671 מיליון ש"ח

    סך ההכנסות של הקבוצות בליגת העל בעונה 22/23

  • 132 מיליון ש"ח

    סך ההכנסות של הקבוצות בליגה הלאומית בעונה 22/23

  • 7 מתוך 14

    קבוצות מליגת העל סיימו את עונה 22/23 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון ש"ח

  • 10

    קבוצות מליגה לאומית סיימו את עונה 22/23 בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונה 19/20

  • 281 מיליון ש"ח (18.5%)

    גירעון בהון העצמי המצרפי של הקבוצות בליגות המקצועיות (ליגת העל והליגה הלאומית) בעונה 22/23, לעומת גירעון בהון העצמי המצרפי של הקבוצות בעונה 1999/2...

  • 19 מתוך 28

    קבוצות בליגת העל ובליגה הלאומית הן עם הון עצמי שלילי בסיום עונה 22/23, וזהו אחד מסימני האזהרה העשויים להעיד על קשיים פיננסיים

  • 17 מתוך 28

    קבוצות בליגת העל ובליגה הלאומית הן עם יחס שוטף קטן מ-1, בעונה 22/23, דבר המעיד על סיכון פיננסי שמשמעו כי ייתכן שיש קבוצות שאין להן די נכסים שוטפים...

  • עד 100,000 ש"ח

    שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה 22/23 (195 שחקנים)

פעולות הביקורת

​בחודשים נובמבר 2022 עד יולי 2023 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת פיננסית על תהליכי הבקרה של הרשות על הקבוצות, בדגש על פעולות הרשות לאיזון תקציבי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות, על סוגיות של ממשל תאגידי ועל יחסי הגומלין בין הרשות להתאחדות. במסגרת הביקורת נותחו הדוחות הכספיים המבוקרים של הקבוצות בליגות המקצועניות לעונות המשחקים 19/20 עד 22/23 (ארבע עונות) שהגישו הקבוצות ליו"ר הרשות, כשם שהן מחויבות לעשות לפי התקנון. דוח קודם של מבקר המדינה על הרשות פורסם בשנת 2001​ (דוח מבקר המדינה הקודם). 


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    פעולות הרשות לשמירה על האיתנות הפיננסית של קבוצות הכדורגל בליגת העל ובליגה הלאומית - אחת הדרכים לאמוד את המצב הפיננסי של ישות חשבונאית היא באמצעות ההון העצמי, כמוצג בדוחות הכספיים (נכסים נטו בעמותה). מבקר המדינה העלה בדוח הקודם משנת 2001 כי בסוף שנת...
  • dislike
    לפי תמונת המצב הפיננסית שעולה מדוחות רווח והפסד של הקבוצות בליגת העל, ההפסד בעונה 19/20 היה בשיעור 22%, ואילו בעונה 22/23 היה מעבר לרווחיות בשיעור של 4%; עם זאת, עלה שההפסד המצרפי של שבע הקבוצות המפסידות הסתכם בכ-49 מיליון ש"ח (שיעור ההפסד מהכנסותיהן מ...
  • dislike
    בקרה יזומה על תשלומי שכר ונלוות - שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה 22/23 היה עד 100,000 ש"ח (שכר עבור עשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה כ-37,000 ש"ח בליגת העל ו-10,300 ש"ח בליגה הלאומית...
  • dislike
    טיפול בתלונות שחקנים וצוות מקצועי - אחד המנגנונים הקיימים בתחום אכיפת דיני העבודה הוא מנגנון של תלונות עובדים. ההתאחדות לא קבעה בתקנון או בדרך אחרת מנגנון מסודר (נוהל לטיפול בתלונות, הדן באופן הטיפול בהן ובאופן המענה לפונה) שיאפשר הגשת תלונות על קבוצות...
  • dislike
    מימוש בטוחות על ידי הרשות - התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. יו"ר הרשות קובע את גובה וסוג הבטוחות של כל קבוצה וקבוצה, ואישור התקציב מותנה בהפקדת הבטוחות. לפי התקנון רשאי יו"...
  • dislike
    בקרת הרשות על תקציב מחלקת הנוער - אחת המטרות של ההתאחדות היא פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ולכן ההשקעה במחלקות הנוער של הקבוצות חשובה ביותר. גם לפי תקנון רישוי מועדונים של אופ"א אחת המטרות היא לקדם ולשפר את רמת משחק הכדורגל ולהעניק עדיפות לאימון של השחקנים...
  • dislike
    קציבת כהונת יו"ר הרשות - התכלית של קציבת כהונה של נושאי משרות בכירות או רגישות היא למנוע תלות בין הגורם הממנה לנושא המשרה. עלה כי ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. בפועל מאז הקמת הרשות בשנת...
  • dislike
    דיווחים של הרשות להתאחדות - בביקורת עלה שההתאחדות לכדורגל לא פעלה לכך שתוכל לקבל מהרשות, בדרך מאובטחת ומוגנת ותוך הקפדה על מידתיות וזהירות, נתונים על המצב הפיננסי של קבוצות הכדורגל ושל מחלקות הנוער שלהן. לכן אף שעל ההתאחדות לפקח על הרשות, אין לה מידע ש...
like
  • like
    ביקורת פנימית ברשות - בביקורת עלה כי בכל שנות פעילות הרשות, בשנים 1992 עד 2023, לא ביצע המבקר הפנימי של ההתאחדות ביקורת פנימית על הרשות.
  • like
    עדכון התקנון של הרשות - בפברואר 2019 שונה התקנון בעקבות עבודת מטה שביצעה ההתאחדות בהתייעצות עם חברת ייעוץ חיצונית.

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    המגמה הבין-לאומית שמובילה אופ"א בתקנון רישוי מועדונים של אופ"א היא שיפור המצב הפיננסי של הקבוצות המשתתפות בתחרויות שהיא מארגנת, תוך הצבת יעדים ודרישות סף פיננסיות לקבוצות. לפי התקנון אין מניעה שקבוצה שאינה עומדת בכללים לצמצום חובות העבר או הגירעון בהון...
  • [alt]
    מומלץ כי ההתאחדות תשלב בתקנון גם מנגנון לבירור תלונות של שחקנים על אי-תשלום שכרם. מוצע שבירור כזה ככל שיידרש יתבצע על ידי הרשות, שמחזיקה בבטוחות לתשלום השכר שהקבוצות המציאו לה לפי דרישתה, במידע על החוזים ובסמכויות, מתוקף התקנון לנקוט צעדים נגד הקבוצות....
  • [alt]
    מומלץ להתאחדות לקבוע בתקנון קריטריונים להיקפי הערבויות של צדדי ג' ולסוג הנכס היכול לשמש בטוחה, באופן שיתאפשר מימוש מיידי של הבטוחה. אם מדובר בבטוחות עם שווי תנודתי, חשוב שהרשות תבצע בקרה על שוויין ותבקש את השלמת הבטוחות במידת הנדרש.
  • [alt]
    כדי להבטיח את הקידום והפיתוח של מחלקות הנוער, על ההתאחדות לקבוע בתקנון כללים שיבטיחו כי הכנסות מחלקות הנוער יועברו ליעדן ולא יוסטו לטובת פעילות אחרת, וכי הרשות תפקח על כך. פעולה כזו בכוחה למנוע פגיעה בהשקעה ובפיתוח של מחלקת הנוער. מוצע להתאחדות לקבוע ב...
  • [alt]
    על מנת לשמור על עצמאות יו"ר הרשות מוצע שההתאחדות תקצוב את תקופת הכהונה, בדומה לנהוג לגבי משרות בכירות אחרות בהתאחדות.

סיכום

כדורגל הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם ובכלל זה בישראל. הכדורגל, בדומה לענפי ספורט אחרים, הוא גם כלי חינוכי וחברתי התורם לפיתוח ולטיפוח של דור הילדים והנוער בהתאם לערכי הספורט ולקידומם של בריאות, עבודת צוות, אחריות ומשמעת. לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות את הרשות בשנת 1992. בהסתכלות על כ-22 השנים שחלפו מעונת המשחקים 1999/2000 עד עונה 22/23, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות של שתי הליגות המקצועניות לא קטן ואף גדל מ-237 מיליון ש"ח ל-281 מיליון ש"ח (גידול ריאלי של כ-18.5%, לפי מדד מאי 2023). לפי הדוחות הכספיים לעונה 22/23, 19 מתוך 28 קבוצות הן בעלות הון עצמי שלילי, שמסתכם בכ-326 מיליון ש"ח. מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה לנוכח הקמת הרשות, שכן זו קמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה.

המגמה הבין-לאומית שמובילה אופ"א בתקנון רישוי מועדונים של אופ"א היא שיפור המצב הפיננסי של הקבוצות המשתתפות בתחרויות שהיא מארגנת, תוך הצבת יעדים ודרישות סף פיננסיות לקבוצות. לפי התקנון אין מניעה שקבוצה שאינה עומדת בכללים לצמצום חובות העבר או לצמצום הגירעון בהון העצמי תשתתף בליגה. מומלץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ובין היתר מוצע לשקול ברוח הכללים של אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי של הקבוצות או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כגון יחס שוטף. על ההתאחדות לקבוע בתקנון כללים שיבטיחו כי הכנסות מחלקות הנוער יועברו ליעדן ולא יוסטו לטובת פעילות אחרת, וכי הרשות תפקח על כך. פעולה כזו בכוחה למנוע פגיעה בהשקעה במחלקת הנוער ובפיתוח המחלקה. מומלץ שההתאחדות תדרוש לקבל מהרשות לכל הפחות מידע פיננסי אגרגטיבי (מצרפי) על כל הקבוצות יחד, לפי פרמטרים שונים או לפי מדדים ויחסים פיננסיים; מומלץ גם לפרסם לציבור את המידע באתר של ההתאחדות במרשתת.


עשוי לעניין אותך

​דוח קודם:

מבקר המדינה, דוח ביקורת על איגודים (2001), "התאחדות לכדורגל בישראל", עמ' 84 - 88.​