היבטים בפעילות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

פעולות הביקורת

ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נבדקו בעיקר הנושאים הללו: תכנון גנים ושמורות והכרזתם, ובתוך כך נעשה גם מעקב אחר תיקון הליקויים שהובאו בדוח מבקר המדינה 52ב משנת 2002; מעורבות הרשות בתהליכי תכנון ובנייה מחוץ לגנים ושמורות; ההגנה על ערכי טבע בשטחים המיוערים; טיפולה של הרשות באתרי מורשת; הכנת תיקי אתר לגנים ולשמורות; פעילות מליאת הרשות; כניסת חיילי צה"ל לאתרי הרשות; טיפול הרשות ברכבי שטח; טיפול בחשש לניגוד עניינים של מנכ"ל הרשות.

היבטים בפעילות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

תקציר
הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן - הרשות) היא תאגיד סטטוטורי הפועל על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק גנים ושמורות). תפקידה של הרשות הוא לטפל בכל ענייני הגנים הלאומיים ושמורות הטבע (להלן - גנים ושמורות) ולקדם את ענייניהם וכן להגן על ערכי הטבע והמורשת, לפקח על שמירתם ולטפחם.

היקף שטחם של הגנים והשמורות המוכרזים הוא כ-25% מתוך כל שטחי המדינה. ישנם 346 גנים ושמורות מוכרזים, מתוכם 83 גנים לאומיים ו-263 שמורות טבע. 67 גנים ושמורות הוכשרו לקליטת מבקרים והכניסה אליהם בתשלום. באתרי הרשות מבקרים מדי שנה כ-8-7 מיליון מבקרים ומהם כ-30% תיירים.

הרשות אחראית גם להגנה על ערכי טבע מוגנים שהם מיני בעלי חיים וצמחים שהשר להגנת הסביבה (להלן - השר להג"ס) הכריז עליהם כערכי טבע מוגנים בשל הערך שבשמירתם או הסכנה להכחדתם. לרשות סמכויות פיקוח ואכיפה בכל שטחי המדינה ולפקחיה ניתנו סמכויות דומות לאלה של שוטרים, כמו מעצרים, חיפוש, תפיסת חפצים, רישום דוחות וכן חקירה של אנשים שעברו על החוקים שהיא אחראית לאכיפתם.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ-אוקטובר 2013 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים בפעילותה של הרשות. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: תכנון והכרזות של גנים ושמורות; מעורבות הרשות בתהליכי תכנון ובנייה מחוץ לגנים ולשמורות; טיפול הרשות באתרי מורשת; הגנה על ערכי טבע בשטחים המיוערים; הכנת תיקי אתר לגנים ולשמורות; מליאת הרשות; כניסת חיילי צה"ל לאתרי הרשות; טיפול ברכבי שטח; טיפול בזיקות של מנכ"ל הרשות וחשש לניגוד עניינים. הבדיקה נעשתה ברשות ונעשו בדיקות השלמה במשרד להגנת הסביבה, במינהל התכנון שבמשרד הפנים (להלן - מינהל התכנון), במשרד המשפטים, ברשות מקרקעי ישראל (להלן - רמ"י), ברשות העתיקות וברשות החברות הממשלתיות.

עיקרי הממצאים

תכנון והכרזות של גנים ושמורות

אחד מתפקידיה העיקריים של הרשות על פי חוק גנים ושמורות הוא לאתר, להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח גנים לאומיים ושמורות טבע.

בדוח מבקר המדינה משנת 2002  הועלה כי עשרות תכניות לגנים ולשמורות התעכבו במשך שנים הן בשלב הגשתן למוסדות התכנון הן במוסדות התכנון עצמם. כמו כן, ההרשאות של רשות מקרקעי ישראל הניתנות לרשות ומאפשרות לה לפעול בתחומי הגנים והשמורות ולפקח עליהם, גם הן התעכבו. בביקורת הנוכחית נמצא כי חל שיפור ניכר בצמצום העיכובים בשלב הגשת התכניות למוסדות, אבל במוסדות התכנון וברמ"י העיכובים נמשכים, ואף נוספו גורמי עיכוב חדשים בשלבים השונים בתהליך אישור תכניות והכרזה של גנים ושמורות.

נמצא כי במינהל התכנון מתעכבות בשלב ההכרזה עשרות תכניות לגנים ולשמורות, חלקן ללא כל סיבה מוצדקת. למשל, עיכוב בהעברת התכניות לאישור השרים הרלוונטיים או המתנה לאישורם של ראשי רשויות מקומיות מעבר למגבלת הזמן הקבועה בחוק (60 ימים) לקבלת תגובתם. זאת ועוד, מינהל התכנון, והרשות בעקבותיו בנוגע לחלק מהגורמים, אימצו כלל שאינו קבוע בחוק או בהנחיה פורמלית כלשהי, המגביל לחמש שנים את תוקף האישורים של הגורמים השונים להכרזות.

אשר לרמ"י, גם בטיפול שלה נמצאו עיכובים חמורים ומתמשכים במתן הרשאות לרשות לפעול בשטחים מוכרזים ולא מוכרזים. התנהלותה זו של רמ"י הביאה לידי כך שהרשות מחזיקה בהסכמי חכירה ובהרשאות רק לכ-25% מהגנים ומהשמורות שהיא פועלת בהם.

עיכובים בהכרזות של גנים ושמורות ובמתן הרשאות לפעול בשטחים מאושרים שטרם הוכרזו מונעים מהרשות מלהפעיל את כל הסמכויות שניתנו בידיה המאפשרות לה למלא נאמנה את תפקידיה; לשמור על ערכי הטבע, על החי והצומח, על הנוף ועל אתרי המורשת בשטחים אלה וגם להבטיח את שלומם ורווחתם של המבקרים ושל המטיילים באתריה.

מעורבות הרשות בתהליכי תכנון ובנייה מחוץ לגנים ולשמורות

לתהליכי תכנון ובנייה השפעה מכרעת על מצב הטבע בישראל ועל היכולת לשמור עליו. אף שהיא הגוף האחראי על שמירת הטבע בישראל, הרשות אינה חברה בוועדות תכנון חשובות הרלוונטיות לפעילותה, כמו ועדות מחוזיות ומקומיות והוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (להלן - הוות"ל). הרשות פעלה אמנם לתיקון המצב - במסגרת הצעת החוק לתיקון חוק התכנון והבנייה  (להלן - הצעת החוק) וישירות מול ועדות מחוזיות פרטניות - אך מעמדה עדיין אינו הולם את תפקידה על פי חוק גנים ושמורות.

בוות"ל נדונות ומאושרות תכניות המשנות את פני הארץ ובהכרח משפיעות על הטבע, לעתים באופן דרמתי ובלתי הפיך. היעדר ייצוג של הרשות בוועדה זו מצמצם את יכולתה לסייע במזעור הנזק לטבע כבר בשלבים המקדמיים של תכנון התשתיות.

הרשות אינה חברה בוועדות המחוזיות, אף שוועדות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בתהליך התכנוני. יתרה מזאת, המגמה העולה מהצעת החוק היא להרחיב עוד את סמכויותיהן ואת סמכויות הוועדות המקומיות על חשבון הוועדות הארציות, לכן חברותה בוועדות אלה הופכת חיונית עוד יותר. הרשות קיבלה אמנם מעמד של יועץ בחלק מהוועדות המחוזיות, בנושאים הנוגעים בעיקר לשטחי גנים ושמורות, אבל מעמדה בוועדות אלה אינו שווה למעמד של חבר מן המניין; אין היא מקבלת את המידע על מכלול הנושאים והתכניות העולים לדיון ואין היא מוזמנת לכל הדיונים; וכשהיא כבר משתתפת בדיונים, אין ניתנת לה זכות ההצבעה בשלב קבלת ההחלטות.

כוח האדם שהרשות מקצה לנושא התכנון אין בו די. האגף האחראי ברשות לנושא תהליכי התכנון הכלל-ארציים - אגף שטחים פתוחים - מונה אדם אחד בלבד - מנהל האגף הנעזר בעובד חיצוני העוסק בתכנון (בהיקף של חצי משרה). בכל אחד ממחוזות הרשות ישנו אדם אחד או שניים העוסקים בתכנון, אבל רק חלק קטן מזמנם מוקדש לנושאי תכנון כלל-ארציים. יוצא אפוא שאין ביכולתה של הרשות להביע את עמדתה בכל המקרים שהיא סבורה כי ראוי שתעשה כן.

הגנה על ערכי טבע בשטחים המיוערים

יערות הם חלק בלתי נפרד מהטבע בישראל. מאחר שהקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל) היא הגוף המופקד על הייעור בישראל, בין תחומי האחריות של הרשות לבין פעילותה של קק"ל ישנם תחומים החופפים זה לזה, ובהם הטיפול בערכי הטבע המוגנים בשטחים שקק"ל מנהלת, שעל שמירתם אחראית הרשות.

הגנה על ערכי טבע מוגנים

חוק גנים ושמורות קובע כי לא יפגע אדם בערך טבע מוגן אלא בהיתר כללי או מיוחד ממנהל הרשות. הועלה כי אף שקק"ל אינה נוהגת לבקש מהרשות היתרים לפגיעה בערכי טבע מוגנים, אין הרשות דורשת ממנה לעשות כן, ואין היא אוכפת את הוראות החוק בנוגע אליה.

בין הרשות לבין קק"ל מתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמנה והסכם תפעול יערות שנחתמו ביניהן ועל מפגשים של צוות משותף המתכנס מדי פעם בפעם. נמצא כי נושא ההיתרים לפגיעה בערכי טבע מוגנים על ידי קק"ל לא הוסדר במסגרת האמנה והסכם התפעול, ואף לא נמצא שהנושא עלה לדיון במסגרת הצוות המשותף. עולה החשש שקק"ל בפעולותיה פוגעת לפעמים בערכי טבע מוגנים בלי שהרשות ממלאת את חובתה על פי דין ומונעת זאת ממנה.

הייעור בצפון הנגב

בשנים האחרונות מבוצעות במרחבי צפון הנגב ודרום הר חברון (להלן - צפון הנגב) על ידי קק"ל פעולות ייעור ונטיעת עצים אינטנסיביות בהיקפים של אלפי דונם בשנה. פעולות אלה מבוצעות בשני ערוצים סטטוטוריים: תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור מס' 22 (להלן - תמ"א 22) ונטיעות ביזמתה של רמ"י, מכוח סמכויותיה, כדי לתפוס חזקה בשטחים ולמנוע פלישות בלתי חוקיות אליהם. לדעת אקולוגים וארגונים העוסקים בשמירה על הסביבה בישראל, פעולות הייעור באזור זה זרות לו ופוגעות במערכת האקולוגית ובשני בתי גידול נדירים, מישורי הלס ובתת הספר, שכמעט שאינם מוגנים במסגרת שמורות טבע.

למרות חוות הדעת של אנשי המקצוע ברשות, היא לא עשתה די כדי להגן על ערכי הטבע באזור צפון הנגב, ובהם בתי גידול וערכי טבע מוגנים, מפני פעולות הייעור הנעשות באזור זה שנים רבות בין מכוח תמ"א 22 בין ביזמתה של רמ"י. כמו כן, אף שבין הרשות לקק"ל נחתמו הסכמים והוקם צוות משותף שיאפשרו את שיתוף הפעולה ביניהן בנושאים שפעילותן חופפת, לא נקבעו בין הצדדים מנגנונים להסדרת ההגנה על ערכי הטבע בצפון הנגב. יתרה מזאת, הרשות לא פנתה בעניין זה לשר החקלאות האחראי על פי פקודת היערות לפעילותה של קק"ל בתחום הייעור.

בשטחי תמ"א 22 קק"ל מחויבת להגיש תכניות מפורטות למוסדות התכנון לפני ביצוע הנטיעות. לפי החלטה של המועצה הארצית משנת 2002, עד שיוכנו ויאושרו כל התכניות המפורטות, ולמשך תקופת מעבר מוגבלת בזמן, את הבקשות לנטיעה בשטחי תמ"א 22 מאשרת ועדה שהוקמה לצורך העניין - הוועדה המקצועית למעקב ובקרה של תמ"א 22. הועלה כי בניגוד להחלטה של המועצה הארצית, לא דרשה הוועדה האמורה מקק"ל דוחות חצי-שנתיים על ביצוע הנטיעות בפועל, ואף לא ביצעה מעקב ובקרה מספיקים בשטח.

אתרי מורשת

מדינת ישראל היא אחת מהמדינות המשופעות ביותר בעולם באתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת, לאומיים ובין-לאומיים. בישראל כ-30,000 אתרים ארכיאולוגיים, מתוכם כ-9,000 בתוך גנים ושמורות, הנמצאים באחריותה של הרשות. חוק גנים ושמורות הטיל על הרשות להגן על ערכי המורשת, לפקח על שמירתם ולטפח אותם . מלבד הרשות, ישנם עוד גופים, ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים, העוסקים גם הם בטיפול באתרי מורשת.

מסוף 2010 עד אמצע 2013 התקיימו דיונים מעטים במליאת הרשות בנושא אתרי מורשת, שלא כמו בנושא שמירת הטבע, ומרביתם היו בנושאים כלליים ולא בנושאים מהותיים הנוגעים למדיניות הרשות ולגופם של אתרים אלה. גם ההנהלה המקצועית של הרשות כמעט שלא דנה בשנים 2013-2011 בנושא אתרי מורשת.

עד תחילת 2012 לא ישבו במליאת הרשות אנשי מקצוע מהתחומים הנוגעים לטיפול באתרי מורשת, כמו ארכיאולוגיה, היסטוריה ואדריכלות נוף ושימור, ורק במועד זה מונתה ארכיאולוגית כחברת מליאה.

לנוכח מספרם הרב של אתרי המורשת ובשל היקף המשימות הנדרשות מהרשות לצורך שימורם וטיפוחם, אין די בכוח האדם שהיא מקצה לכך. עד אוקטובר 2013 המשיך המחסור בכוח אדם לטיפול בנושא שימור אתרי מורשת בלי שניתן לו מענה הולם.

הקצאת תקציבי הרשות לטיפול באתרי מורשת, גם בה אין די כדי לתת מענה לצורכי ההגנה והשימור של האתרים, והרשות נסמכת בעניין זה על מקורות חיצוניים.

תיקי אתר

החוק הטיל על הרשות להכין תיק אתר לכל גן לאומי ולכל שמורת טבע. בכל תיק אתר עליה לתעד ולרשום מידע בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע, הנוגעים לגן או לשמורה. הועלה כי למרות חשיבותם של תיקי אתר ככלי לניהול ולתפעול של הגנים והשמורות ולטיפול בחי ובצומח בהם, הרשות הכינה תיקי אתר רק לכשליש מהשמורות המוכרזות, ולגנים לא הכינה אף לא תיק אתר אחד.

הועלה כי בעניין הכנת תיקי אתר קיבלה הרשות החלטות שונות ולא עקביות. ניסיונות להכין תיקים חלופיים בתהליכים מקוצרים למיניהם (תיקי אפיון, תעודת זהות) לא הובאו לדיון במליאה, והיא לא קיבלה החלטות סדורות בנוגע אליהם. יתרה מזאת, התהליכים המקוצרים לא השיגו את מטרתם ולא הצדיקו את המשאבים שהושקעו בהם.

חלק ניכר מתיקי האתר שהעבירה חטיבת המדע לוועדה המקצועית-מדעית של המליאה נבדקו על ידי הוועדה ונמצאו בהם ליקויים שונים, שעיקרם מידע חסר ומידע שאינו מדויק ואף אינו מעודכן.

מליאת הרשות

חוק גנים ושמורות קובע כי מליאת הרשות תפעל בהרכב של 19 חברים - נציגים מהממשלה ומהציבור, אנשי מדע וגופים שפעילותם משיקה לפעילותה של הרשות. למרות הקבוע בחוק, משנת 2011 עד אוקטובר 2013 פעלה מליאת הרשות בהרכב חסר של 16-11 חברים בלבד. בהתנהלותה זו של הרשות נמנעו האיזונים הדרושים על פי החוק בין גופים ומוסדות שונים המבטיחים את האינטרס הציבורי כולו.

יתרה מזאת, השרים להגנת הסביבה שכיהנו בתקופה האמורה לא מינו יו"ר למליאה. רק בדצמבר 2013, לאחר הביקורת, אישרו הממשלה ומליאת הרשות את מינויו של מועמד שהציע השר להג"ס לתפקיד חבר המליאה המיועד להתמנות כיו"ר, אולם הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות החליטה בינואר 2014 שלא לאשר את מינויו כיו"ר המליאה.

כניסת חיילי צה"ל לגנים לאומיים ולשמורות טבע

בפברואר 2013 הסתיימה התקשרות רבת-שנים בין משרד הביטחון לרשות, שאפשרה את כניסתם של חיילי צה"ל לאתרי הרשות בעלות סמלית. הועלה כי ממועד סיום ההתקשרות לא אפשרה הרשות את כניסתם לגנים הלאומיים ולשמורות הטבע, למעט במקרים שצה"ל פנה בבקשה מיוחדת לרשות.

במהלך הביקורת העיר משרד מבקר המדינה לרשות כי לנוכח החשיבות הערכית והלאומית של ביקור חיילי צה"ל בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, עליה לנקוט בהקדם צעדים להסדרת הנושא כדי לאפשר את כניסתם של חיילי צה"ל לאתריה. באמצע יולי 2013 הודיעה הרשות למשרד מבקר המדינה כי נחתם עם משרד הביטחון הסכם חדש, לשנה נוספת, שעניינו הסדרת כניסתם של חיילי צה"ל לאתרי הרשות.

טיפול ברכבי שטח

212 רכבי שטח עומדים לרשותם של פקחי הרשות בגנים ובשמורות. הועלה כי אף שכלי הרכב משמשים את הפקחים מצפון הארץ עד דרומה, רוב הטיפולים ברכבי השטח (כ-80%) נעשו במוסך בתל אביב, וזאת למרות העובדה שרק כ-42.5% מהרכבים משרתים את מחוז המרכז ומצויים בשטחו. התנהלות זו, שלא נקבע בעניינה נוהל מסודר, מביאה לידי תוספת ניכרת ומיותרת בעלויות בגין בזבוז ימי עבודה, צבירת שעות נוספות, תשלומי אש"ל ועוד.

טיפול בזיקות של מנכ"ל הרשות וחשש לניגוד עניינים

תהליך בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לתפקיד מנכ"ל של גוף סטטוטורי, ובכלל זה מנכ"ל הרשות, כולל דרישות לגילוי מידע בדבר ניגוד עניינים.

מנכ"ל הרשות לא דיווח בשאלון שהעביר לוועדה לבדיקת מינויים על זיקות שהיו לו בין ענייניו האחרים לענייניה של הרשות. לכן, הוועדה לא התייחסה לעניינים אלה כשקבעה לו את ההסדר למניעת ניגוד עניינים. גם לאחר כניסתו לתפקיד לא דיווח מנכ"ל הרשות ליועצת המשפטית של הרשות, כפי שהתחייב, על העניינים האמורים ונטל חלק בפעולותיה של הרשות בעניינים אלה. נוסף לכך, הוא לא קיים את הודעתו למליאה כי העביר לממלאי תפקידים אחרים את סמכויותיו בנושאים שאין הוא יכול לטפל בהם מפאת החשש לניגוד עניינים.

בעקבות הביקורת העביר יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים את הנושא לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה. לאחר שימוע שערך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למנהל הרשות ביוני 2013, הוא ציין, בין היתר, כי קיבל את טענתו כי פעל בתום לב, כי גם אם היה נמסר המידע לא הייתה נפסלת מועמדותו, וכי המגעים שניהל בעניינים אלה עם גורם החוץ שהייתה לו זיקה אליו, לא היו מהותיים; בשל כל אלה לא מצא לנכון לנקוט פעולות נוספות בנושא. עם זאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התריע לפני מנהל הרשות על כך שנפלו פגמים בהתנהלותו בנושא זה, והורה לו לעדכן בעניין זה בהקדם את ההסדר שלו למניעת ניגוד עניינים ולפעול כמתחייב ממנו. באמצע ספטמבר 2013 העביר מנהל הרשות לשר להג"ס הסדר מעודכן למניעת ניגוד עניינים.

סיכום והמלצות

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היא הגוף האחראי על פי חוק לנושא שמירת הטבע, הנוף ואתרי מורשת בישראל. רט"ג מנהלת שטחים של גנים לאומיים ושל שמורות טבע המשתרעים על יותר מרבע משטחה של מדינת ישראל.

לרשות הישגים רבים וחשובים, בין היתר בהכרזת שטחים טבעיים נרחבים כגנים לאומיים וכשמורות טבע, בהגנה על החי והצומח מפני פגיעה והכחדה, בהכשרתם של גנים לאומיים ושל שמורות טבע ובתחזוקתם לרווחת מטיילים ומבקרים, בשימור אתרי מורשת ובפעולות חינוך והדרכה לציבור הרחב.

לצד ההישגים האמורים הועלו בדוח זה ליקויים מהותיים בפעילותה של הרשות, בעיקר בתחומים אלה: תהליך ההכרזות של גנים ושמורות וההרשאות לפעילות הרשות בשטחים אלה; מעורבותה של הרשות בהליכי תכנון ובניה מחוץ לגנים ושמורות; ההגנה על ערכי טבע בשטחים המיוערים; הטיפול באתרי מורשת; הכנת תיקי אתר; פעילות מליאת הרשות; אי גילוי מידע על ידי מנכ"ל הרשות בדבר זיקות בתהליך מינויו; כניסת חיילי צה"ל לאתרי הרשות; והטיפול ברכבי הרשות.

לצורך תיקון הליקויים, על הרשות והגורמים הנוגעים בדבר לפעול, בין היתר, כלהלן:

על הרשות, על מינהל התכנון ועל משרד המשפטים לפעול לצמצום העיכובים והחסמים בתהליכי ההכרזות של גנים ושמורות. על הרשות ועל רמ"י לפעול ביחד ובהקדם למציאת דרכים לפתרון בעיית העיכוב המתמשך בכריתת הסכמי חכירה ביניהן ובמתן הרשאות פיקוח לרשות, שיאפשרו לה לפעול לפי צורכה בשטחים המאושרים כגנים וכשמורות.

בנושא מעורבותה של הרשות בתהליכי תכנון מחוץ לגנים ולשמורות, על משרד הפנים לבחון את האפשרות לצרף את הרשות כחברה בוועדה לתשתיות לאומיות ובוועדות התכנון המחוזיות. כל עוד הרשות אינה חברה בוועדות האמורות, יש לבחון הסדר שיאפשר השתתפות של נציג הרשות בדיונים המתקיימים במוסדות התכנון האלה, העברת מידע חיוני ותיאום בינם לבין הרשות. על הרשות לבחון מחדש את היקף כוח האדם הנדרש לה לטיפול בנושא התכנון מחוץ לגנים ולשמורות.

אשר להגנה על ערכי טבע בשטחים המיוערים, על הרשות להסדיר מול קק"ל את נושא השמירה על ערכי טבע מוגנים על כל היבטיו, לרבות מתן היתרים לפגיעה בערכי טבע מוגנים במסגרת פעולות ייעור וטיפול ביערות. כמו כן עליה לפעול מול רמ"י ומול קק"ל ולנקוט את כל הצעדים הנדרשים למזעור הנזקים לערכי הטבע בצפון הנגב עקב הנטיעות.

הכנת תיקי אתר היא משימה שהוטלה על הרשות מכוחו של חוק גנים ושמורות והיא חשובה ביותר למילוי תפקידיה. על הרשות לנקוט בהקדם את כל הפעולות הדרושות לתיעוד מקצועי של ערכי הטבע בגנים ובשמורות ולהשלים את הכנתם של תיקי אתר לכל גן לאומי ולכל שמורת טבע.

לפי חוק גנים ושמורות, מליאת הרשות היא הגוף הקובע את מדיניותה של הרשות ומכוון את פעילותה. עליה לנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים להסדרת עבודתה ולקבוע באופן ברור את חובותיה, את סמכויותיה ואת סדרי עבודתה כדי שתוכל למלא באופן מיטבי את תפקידה. על השר להג"ס להשלים את מינוים של חברים למליאה, ובראשם יו"ר המליאה, כדי שזו תוכל לפעול בהרכב מלא כנדרש בחוק.

הרשות אמונה גם על טיפול באתרי מורשת, דהיינו הגנה על ערכי המורשת, פיקוח ושמירה עליהם וטיפוחם. על הרשות להקצות לנושא את תשומת הלב הראויה ואת המשאבים הדרושים להובלתו וניהולו על פי הקבוע בחוק גנים ושמורות.

בעניין הטיפול בזיקות של מנכ"ל הרשות מעיר משרד מבקר המדינה כי על מועמד לתפקיד ציבורי הממלא שאלון מוטלת החובה להקפיד במתן פירוט מלא ונכון בהתאם להצהרתו. על היועץ המשפטי לממשלה להנחות את הוועדה לבדיקת מינויים לרענן את ההוראות המטמיעות את חובת הגילוי מראש ותוך הדגשת החובה כי הגילוי שבו מחויב המועמד הינו רחב ומרבי וכן לבחון דרכים נוספות שיהיה בהן כדי להביא מועמדים לתפקידים ציבוריים להקפיד במילוי השאלונים בעת הגשת מועמדותם ולקיים כללים אלה גם בעת הכהונה.

רט"ג הופקדה על שמירתם ועל טיפוחם של ערכי הטבע, הנוף והמורשת בישראל, שלהם חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה. עליה לפעול במרץ להפעיל את הסמכויות הנרחבות המצויות בידה ולנצל את כל הכלים שהעניק לה החוק כדי למלא נאמנה את תפקידיה.