חברת "פארק אריאל שרון"
פעולות הביקורת
בחברת "פארק אריאל שרון בע"מ" נעשתה ביקורת על כמה נושאים הנוגעים לפעילותה, ובהם: תכנון ותקצוב, קרקעות הפארק והשימוש בהן, מוסדות החברה, ניהול סיכונים, פעולות החברה בכל הנוגע להתמוטטות מצוק חוף הים התיכון, קליטת עובדים ובחירת מתכנן לגשר בפארק. בדיקות השלמה נעשו ברשות החברות הממשלתיות, במשרד האוצר, במשרד להגנת הסביבה, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הפנים.
היבטים בפעילות חברת פארק אריאל שרון
תקציר
משנת 2005 קיבלה הממשלה כמה החלטות הנוגעות להקמת פארק מטרופוליני שישתרע על שטח גדול (כ-8,000 דונם) בלב גוש דן. בהחלטת ממשלה מאפריל 2005 נאמר כי "לאור ההכרה בחשיבות הלאומית הרבה שיש לשמירה על השטחים הירוקים, מברכת הממשלה על אישור תוכנית המתאר המחוזית, תמ"מ 3/5, שעניינה הקמת פארק איילון אשר ישמש כ'ריאה ירוקה' במטרופולין תל אביב וייועד לתועלת כלל הציבור למטרות פנאי ונופש לדור זה ולדורות הבאים".
בהתאם להחלטה זו ולהמלצת צוות מקצועי בין-משרדי נקבע בהחלטת ממשלה 4416 מנובמבר 2005 כי תוקם חברה ממשלתית לתועלת הציבור (להלן - החברה) בבעלותה המלאה של המדינה, אשר תעסוק בתכנון, בפיתוח, בניהול ובתחזוקה של הפארק. עם הקמת החברה בשנת 2006 היא נקראה "פארק איילון בע"מ", ובפברואר 2008 שונה שמה לחברת "פארק אריאל שרון בע"מ". השר האחראי לפעילות החברה הוא השר להגנת הסביבה (להלן - השר להג"ס). בפברואר 2009 החליטה הממשלה להכיר בצורך החיוני לקדם את הקמת פארק אריאל שרון (להלן גם - הפרויקט) כדי למלא את הצורך בשטחים פתוחים לרווחת הציבור ולהנחות את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואת מינהל מקרקעי ישראל לתת עדיפות לביצוע הפעולות הנדרשות להקמת הפארק.
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר 2013 - יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים בפעילות החברה. בדיקות השלמה ובירורים נעשו ברשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות), במשרד האוצר, במשרד להג"ס, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הפנים. עדכונים בוצעו עד אוקטובר 2013.
עיקרי הממצאים
תכנון ותקצוב
1. בפברואר 2011 החליט דירקטוריון החברה שיש לבחור מחדש את ועדת התכנון של הדירקטוריון, מאחר שהוועדה הקודמת כבר לא פעלה באותה עת. נקבע שהוועדה תעסוק, בין היתר, ב"חשיבה תכנונית לטווח ארוך... [וב]קביעת סדרי עדיפויות לתכנון... של מיזמים". אולם באוקטובר 2013 נמצא כי הוועדה עדיין לא התכנסה כלל. דירקטוריון החברה, שהכיר בחשיבות הקמתה של ועדת התכנון ופעילותה, לא וידא שהוועדה מתכנסת ופועלת בהתאם ליעדים שנקבעו לה.
2. רק בשנת 2011, כחמש שנים לאחר הקמת החברה, ובעקבות החלטה של הדירקטוריון שהחל לכהן בשנת 2010, החלה החברה לגבש תכנית אסטרטגית לקידום הפרויקט. במועד סיום הביקורת עדיין לא קיבלה התכנית את אישור השר להג"ס, אשר משמש כאמור כשר האחראי לפעולות החברה, ועדיין לא הובאה לדיון בממשלה לצורך אישורה. יצוין כי אישור התכנית האסטרטגית והתכנית הרב-שנתית שאמורה להתבסס עליה הוא מרכיב משמעותי החיוני להצלחת הפרויקט.
במסמכי ההחלטות של ישיבת הדירקטוריון שבה הוחלט לאמץ את אחת החלופות שהוצגו לדירקטוריון במסגרת התכנית האסטרטגית לא ניתן ביטוי כלשהו לעובדה שאימוץ חלופה זו אינו עולה בקנה אחד עם תכנית המתאר המחוזית ושלשם מימוש מלא שלה יידרש שינוי בתכנית המתאר. ביצוע שינוי בתכנית המתאר בעיצומו של הליך ההקמה של הפרויקט עלול לגרום לעיכוב רב בהשלמת הפרויקט.
3. החברה לא העבירה, כנדרש בהסכם בין משרד האוצר למשרד להג"ס ממאי 2012, דיווחים על ביצוע התקציב לאגף התקציבים במשרד האוצר אלא רק למשרד להג"ס. משרד האוצר לא התריע לפני החברה על אי-הגשת הדיווחים.
באוקטובר 2013 עדיין לא נחתם בין המדינה לחברה הסכם תקצוב חדש לשנת 2014 ולשנים שלאחר מכן. חוסר ודאות לגבי תקצוב פרויקט בהיקף כזה אינו תקין ועלול להקשות על החברה לבצע כראוי את תפקידה.
4. במסגרת התהליכים שקיימה החברה משנת 2011 לקראת קבלת ההחלטה החשובה והמהותית בדבר החלופה המועדפת מבין החלופות השונות שהוצעו בתכנית האסטרטגית, לא התקיים תהליך של שיתוף הציבור בבחירת החלופה המתאימה, אף שהדבר יכול היה לסייע בקבלתה של ההחלטה.
קרקעות הפארק והשימוש בהן
1. באוקטובר 2013 מנכ"ל המשרד להג"ס, מנהל רשות מקרקעי ישראל והממונה על התקציבים במשרד האוצר עדיין לא הגישו לשר להג"ס, לשר הבינוי והשיכון ולשר האוצר, כנדרש בהחלטת ממשלה מפברואר 2009, תכנית פעולה כוללת ומפורטת להקמת הפארק.
2. על אף החלטות הממשלה בדבר הצורך לקדם את העברת שטחי הפארק לידי החברה, עד אוקטובר 2013 העבירה רשות מקרקעי ישראל לחזקת החברה רק כ-1,800 דונם (כ-40%) מהשטחים שלגביהם קיבלה החברה הרשאה לתכנון בהסכם שחתמה עם הרשות.
3. החברה ביצעה שתי עברות על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965: ביצוע בלא היתר של עבודה הטעונה היתר - "בניית תוספת בניה, מרפסת העשויה עץ בשטח של כ - 20 מ"ר", ושימוש בלא היתר במקרקעין הטעון היתר ובאופן החורג מתכנית "שימוש במבנים קיימים למשרדי חב' פארק אריאל שרון".
4. על פי מכתב לרשות מקרקעי ישראל מספטמבר 2008, שעליו חתומים מנהל אגף נכסי העירייה בעיריית תל אביב-יפו והמנכ"ל דאז של החברה, הסכימה החברה לוותר לטובת איגוד ערים דן לתברואה (להלן - האיגוד) על הזכויות על הגז שנצבר בהר חירייה שבתחום הפארק (להלן - ההר או הר הפסולת). לא נמצא בפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון כי ההסכמה של החברה לוותר על הזכויות האמורות בכל שטחי ההר דווחה במפורש לדירקטוריון החברה וקיבלה את אישורו.
5. אף שלפי הסכם ההרשאה שנחתם בנובמבר 2009 בין החברה לרשות מקרקעי ישראל החברה רשאית לפעול לניקוז ולניצול של הגז בשטחי ההר שהועברו לרשותה, ממשיך האיגוד להפיק גז לא רק בשטחים שהוקצו בהסכמה לעיריית תל אביב-יפו אלא בכלל השטחים שבהר. בין החברה לאיגוד יש מחלוקת בנוגע לתוקפה של הסכמת החברה לוותר על הזכויות על כל הגז שבהר, כפי שנכתב במכתב האמור מספטמבר 2008. חיוני להסדיר מחלוקת זו לנוכח העובדה שהחברה נושאת באחריות לגז אך לא נהנית מהזכויות שמקורן בשימוש בו.
בין החברה לאיגוד מתקיים משא ומתן לקראת חתימה על הסכם בעניין הסדרת שיתוף הפעולה ביניהם לגבי ההיבטים הבטיחותיים הקשורים בהפקת הגז, הנמצאים באחריותה הבלעדית של החברה. לדברי החברה, בהסכם המתגבש יש כמה סעיפים "המלמדים על העברת נטל האחריות בשאיבת הגז לאיגוד". אולם באוקטובר 2013 עדיין לא נחתם הסכם כאמור, ואין ודאות כי הסעיפים האמורים בנוסחם המוצע ייכללו בהסכם שייחתם.
מוסדות החברה
1. תקנון החברה ולפיו מספר חברי הדירקטוריון "לא יפחת מ-6 ולא יעלה על 12" אינו עולה עם החלטת ממשלה מנובמבר 2005 ולפיה על דירקטוריון החברה למנות 12 דירקטורים. משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי ראוי להסדיר זאת וכי חשוב שבהרכב הדירקטוריון יישמר האיזון בין הגופים השונים שנציגיהם אמורים לכהן בו.
מיולי 2010 עד אוקטובר 2013 לא כיהנו בדירקטוריון יחד יותר משמונה דירקטורים. באוקטובר 2013 כיהנו בדירקטוריון רק ארבעה חברים. ממרץ 2013 לא מכהן בחברה גם יו"ר דירקטוריון קבוע. בהיעדר נציגות בדירקטוריון של משרדי הממשלה ושל ראשי רשויות מקומיות כנקבע בהחלטת הממשלה נפגעים מבנה הדירקטוריון והאיזונים השונים בו, אשר נקבעו בהחלטה האמורה.
2. כבר בדצמבר 2010 העלתה החברה את הצורך בשיפוי נושאי המשרה בחברה בגין סיכונים אפשריים לזיהום שמקורם בהטמנת הפסולת בעבר בשטחי ההר, אך באוקטובר 2013 עדיין לא הסתיים הטיפול בעניין חשוב ורגיש זה.
3. בהחלטת הממשלה מנובמבר 2005 ובתקנון החברה נקבע, בין היתר, שלדירקטוריון החברה תהיה מועצה ובה יכהנו 26 חברים שימנו השר להג"ס ושר האוצר, והוא יהיה חייב להתייעץ עמה בעניינים מסוימים, כגון בענייני תכניות פיתוח ומתאר, תקציב שנתי ותכניות רב-שנתיות. מאוגוסט 2010 לא מכהן במועצה שום חבר, ולמותר לציין שהיא לא התכנסה ולא מילאה את תפקידיה. אי-ביצוע החלטת הממשלה בנושא על ידי השרים הממנים, החברה ורשות החברות אינו תקין.
ניהול סיכונים
1. באוקטובר 2013 עדיין לא השלימה החברה ביצוע של סקר סיכונים מקיף על פי הנחיות רשות החברות, ופעילותה בנושא עד המועד האמור הסתכמה בכך שמבקר הפנים של החברה הכין בשנת 2009 סקר סיכונים לקביעת יעדי הביקורת ובכך שבשנים 2011 ו-2012 היא פעלה לבדיקה ולאיתור של סיכונים שמקורם בהר הפסולת. דירקטוריון החברה לא התווה מדיניות לניהול הסיכונים ולא מינה מנהל סיכונים כנדרש. כמו כן לא הוכן נוהל בדבר ניהול הסיכונים בחברה.
2. בפברואר 2011 הזמינה החברה מחברה חיצונית סקר סיכונים לבדיקת הסיכונים האפשריים - מהבחינה הבטיחותית, הבריאותית והסביבתית - הנוגעים להר הפסולת. הדוח בנושא הוגש לחברה באוקטובר 2012, והיא החלה לפעול להפחתת הסיכונים האמורים, אולם במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלמו כל הפעולות המתבקשות על פי דוח זה.
טיפול החברה בהתמוטטות מצוק חוף הים התיכון
ביולי 2011 החליטה הממשלה להציע לחברה "לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות והיבשתיות לעניין התמוטטות מצוק חוף הים התיכון", בכפוף ל"החלטה מתאימה של דירקטוריון החברה" ולכך שרשות החברות תנקוט את כל הפעולות הדרושות לביצוע ההחלטה, לרבות שינוי במסמכי היסוד של החברה. בסוף אותו חודש החליט דירקטוריון החברה לקבל את הצעת הממשלה, ואולם בהחלטתו וגם בדיון שקדם לה לא הייתה כל התייחסות לכך שלשם ביצוע פרויקט זה יהיה צורך לשנות את תקנון החברה, שכן נקבע בו ש"החברה לא תפעל למטרות נוספות" מלבד המטרות המפורטות בו.
אף שלא נחתם, כנדרש על ידי דירקטוריון החברה, הסכם בין החברה ובין המשרד להג"ס העוסק, בין היתר, באחריות נושאי משרה בחברה למפגעים בפארק אריאל שרון ובמצוק חוף הים התיכון (להלן - המצוק החופי); אף שרשות החברות לא פעלה לכינוס אספה כללית לאישור שינוי במסמכי היסוד של החברה באופן שיאפשר לה לקבל אחריות לטיפול במצוק החופי; ואף שתקנון החברה לא תוקן בהתאם לכך - על אף כל אלה החלה החברה לטפל בנושא ההגנות על המצוק החופי: מונה צוות להקמת מינהלת המצוק החופי ואף גויסה במיוחד לשם כך עובדת חדשה, והיא עסקה בנושא במשך שמונה חודשים. יצוין כי המשרד להג"ס "ראה בשיקום המצוק החופי אינטרס לאומי חשוב אשר אי-טיפול בו באופן מידי עלול היה לעלות בחיי אדם", ולכן הנחה את יו"ר דירקטוריון החברה דאז לפעול למימוש החלטת הממשלה לטפל באמצעות החברה בתחומי המצוק החופי.
העובדת גויסה בהוראתה הישירה של יו"ר הדירקטוריון, ולא נמצאה אסמכתה המעידה כי הנהלת החברה, שאמנם קיבלה דיווח על הכוונה לגייס את העובדת, שותפה בהליכי גיוסה של העובדת , אף שהדבר נדרש מתוקף תפקידה של ההנהלה.
משרד מבקר המדינה מעיר כי גיוס עובד לחברה הוא הליך ביצועי הנכלל במסגרת תפקידיה של הנהלת החברה. משום כך, ולנוכח העובדה שמתפקידו של הדירקטוריון לפקח על פעולות החברה, לא היה מקום למעורבות הישירה של יו"ר הדירקטוריון בגיוס העובדת, לכאורה ללא שיתוף הנהלת החברה; שכן בכך לא נשמרה הפרדה מוחלטת בין הדירקטוריון ובין הנהלת החברה ונפגעה יכולתו למלא את תפקידו כקובע מדיניות וכמפקח על ביצוע המדיניות על ידי הנהלת החברה.
קליטת עובדים
1. חברת פארק אריאל שרון לא הקפידה כי הליך המינוי של המזכיר והדובר של החברה יתבצע כהלכה: לא הייתה התאמה בין הגדרות התפקיד במסמכי החברה ובין נוסח מודעת הדרושים שפורסמה; הליך המיון הראשוני בוצע באופן לא ברור, ובאמצעות 30 שיחות בלבד מוינו 500 מועמדים; לא נרשמו פרוטוקולים של הראיונות עם המועמדים הסופיים; נבחר מועמד שחברת ההשמה נתנה לו ציון נמוך מזה של שתי המועמדות האחרות שהגיעו לשלב הסופי, בלי שפורטו השיקולים הרלוונטיים והנימוקים להחלטה זו; לכאורה אף נשקל שיקול לא ראוי של פניוּתו של המועמד לעומת פניוּתן של המועמדות האחרות בשל מעמדו האישי; המועמד נבחר לתפקיד לאחר שמנכ"ל החברה דיבר עם אחד הממליצים על המועמד האמור, אך לא ברור אם שוחח עם הממליצים על שתי המועמדות האחרות. נוסף על כך, הדירקטוריון אישר את המינוי בדיעבד, כשלושה חודשים לאחר שהמזכיר כבר החל לעבוד בחברה ונחתם עמו הסכם העסקה.
עוד לפני שמנכ"ל החברה ראיין את המועמדים הסופיים לתפקיד מסרה חברת ההשמה שטיפלה בהליך ליו"ר דירקטוריון החברה דאז את קורות החיים של המועמד שנבחר לאחר מכן ואף מסרה לה "קובץ המלצות". לא ברור ביזמת מי נעשה הדבר. לא נמצאו מסמכים המעידים כי ליו"ר דירקטוריון החברה נמסרו קורות החיים של המועמדים האחרים לתפקיד.
משרד מבקר המדינה מעיר כי יו"ר דירקטוריון של חברה אינו צריך להיות מעורב כלל בהליכי מינוי של עובדים בחברה, גם כאלה הכפופים אליו, והעדפותיו אינן צריכות לבוא לידי ביטוי בהליך קבלת ההחלטות בנושא.
2. החברה לא הקפידה כי הליך הבחירה במועמד לתפקיד מנהל האתר יהיה סדור, מתועד ומושתת על אמות מידה ברורות למיון המועמדים, ואף לא הקפידה לבחור במועמד שעומד בכל תנאי הסף שהיא עצמה קבעה במסמך דרישות פנימי.
3. הפעולות לאיוש התפקיד המשמעותי של סמנכ"ל תכנון נמשכו זמן רב מדי (שנתיים וארבעה חודשים), והדבר היה עלול לגרום לפגיעה בתפקוד החברה בתקופה מכריעה במיוחד, שבה מקודמים הליכי תכנון כוללים ופרטניים בשטחי הפארק. זאת ועוד, שלוש חברות השמה היו מעורבות במכרזים לאיוש התפקיד, שבמסגרתם הציגו מאות מועמדים את מועמדותם, והוצאות החברה בגין מכרזים אלה הסתכמו בעשרות אלפי שקלים.
4. יו"ר הדירקטוריון לשעבר ומנכ"ל החברה מסרו למשרד מבקר המדינה גרסאות שונות בדבר האופן שבו נוהלו ההליכים לגיוס כמה עובדים, ואין מסמכים שאפשר ללמוד מהם כיצד התרחשו הדברים בפועל. אפשר שקיום קפדני של הכללים בנושא, לרבות תיעוד מדויק של הליך הגיוס, היה מונע את אי-הבהירות האמורה.
בחירת מתכנן לגשר בפארק
1. ביוני 2012 קיימה החברה הליך פומבי של תחרות בין אדריכלים לתכנון גשר בפארק. ועדת בחירה מקצועית בראשות יו"ר הדירקטוריון דאז, שמונתה כדי לשפוט את הצעות התכנון ולבחור את ההצעה הזוכה בסיוע חברה חיצונית לתכנון אורבני וניהול פרויקטים, קיימה שתי ישיבות, אולם לא הוכרע בהן איזו הצעה תזכה בתחרות. יו"ר הדירקטוריון הודיעה על כך לדירקטוריון והוסיפה כי החליטה "להעביר את ההכרעה לדירקטוריון". בעקבות כך הדירקטוריון דן בנושא וקיים הצבעה לבחירת ההצעה המתאימה. לאחר שנבחרה ההצעה הזוכה הודיעה על כך החברה למציע, ואף שילמה את סכומי הפרסים בעד שלוש ההצעות שזכו במקומות הראשונים.
החלטת יו"ר הדירקטוריון דאז להעביר את הטיפול בנושא מידי הוועדה שמונתה לצורך כך - אשר עם חבריה נמנו אנשי מקצוע המומחים בתחום - אל הדירקטוריון היא בבחינת חריגה מהליך החלטה שסוכם מלכתחילה. יו"ר הדירקטוריון לא הציגה נימוק ממשי המצדיק את החריגה האמורה. כמו כן היא קיבלה את ההחלטה בנושא בלא שהעניין הוצג לחברי ועדת הבחירה לצורך קבלת עמדתם בעניין.
אף שיו"ר הדירקטוריון לא השתתפה בישיבתה השנייה של ועדת הבחירה, היא חתמה על פרוטוקול הישיבה, שנכתב על ידי נציגת החברה החיצונית האמורה, ואישרה את נכונות הכתוב בו. הפרוטוקול האמור לא הועבר כלל לעיונם ולאישורם של יתר חברי הוועדה, וחלקם אף חולקים על הכתוב בו.
2. בישיבותיה של ועדת הבחירה הועלו ספקות מהותיים בעניין ההצעה הזוכה, שנגעו לאפשרות שההצעה לא עמדה בדרישות המינימום לגבי רוחב הגשר שנקבעו במסגרת התחרות, ולכן הגשר המוצע לא יוכל לספק את השירות הנדרש. אף המנכ"ל העלה ספקות כאלה בישיבה של דירקטוריון החברה בדצמבר 2012, אך החברה הגיעה לידי מסקנה שההצעה שהתקבלה לא עמדה בתנאי התחרות ולא התאימה לצרכיה רק לאחר שסיימה את הליך הבחירה ושלחה למציע הזוכה הודעה ובה אישור על דבר זכייתו. עקב ניהול ההליך התחרותי האמור, שלא הניב למעשה תוצאות, היו לחברה הוצאות כספיות מיותרות.
תחנת המעבר ופארק המִחזור במתחם הפארק
בשטח שלרגלי הר הפסולת, בצמוד למדרון המזרחי שלו וממערב לכביש 4, הוקמה באוגוסט 1988 תחנת מעבר פסולת של ערי גוש דן; בשנת 2000 הוחל בביצוע פעולות להקמת פארק מִחזור בתחנת המעבר. הסמיכות בין תחנת המעבר ופארק המחזור ובין הר הפסולת ופארק אריאל שרון, המושך אליו מבקרים רבים, מקנה למקום את הייחוד יוצא הדופן, אך יש לה גם כמה היבטים בעייתיים - כגון ריח רע, זיהום ורעשים שמקורם בתחנת המעבר ובפארק המחזור, הפועלים 24 שעות ביממה - והם עלולים לפגוע בהנאתם של המבקרים בפארק ובייחוד בהר הפסולת. לנוכח זאת, ראוי שהגורמים הממשלתיים המעורבים בהקמת הפארק והגורמים הקשורים בהפעלת תחנת המעבר ופארק המחזור, ובראשם איגוד ערים דן לתברואה, ייתנו את דעתם לנושא וימשיכו לפעול באופן שוטף למזעור נזקים ומטרדים שמקורם בסמיכות בין האתרים האמורים.
דרכי ההגעה לפארק
פארק אריאל שרון אמור לשרת את האוכלוסייה הגדולה של גוש דן ומבקרים רבים אשר יגיעו גם מאזורים מרוחקים יותר. הוא שוכן בין כבישים ראשיים, ומכאן שרמת נגישותו לציבור גבוהה מחד גיסא, אך מאידך גיסא הכניסה לפארק מכבישים אלה עלולה להיות כרוכה בקשיים בגלל עומס התנועה בהם. במועד סיום הביקורת הגישה לפארק יכולה להתבצע בשתי דרכים בלבד, אולם בקרב הגורמים העוסקים בנושאי התחבורה השונים - הן בהיבטי התכנון והן בהיבטי הביצוע - אין תמימות דעים בנוגע לפתרונות התחבורתיים הדרושים לפיתוחו של הפארק ולסדרי העדיפויות לקידומם.
הסדרת פעילות החברה בשטח הפארק
לצורך הסדרת השימוש בפארק על ידי ציבור המבקרים וכן לצורך הפעלת עסקים (כגון מזנונים והשכרת אופניים) בשטח הפארק יש צורך בגוף שיטפל בסוגיות אלה וירכז סמכויות אכיפה בתחומים שונים כגון: הסדרי חניה, השלכת פסולת ופינוי אשפה. מאחר ששטח הפארק הוא שטח גלילי שלא נמצא באחריות שום רשות מקומית, אין גוף שבסמכותו להתקין ולאכוף חוקי עזר בעניינו ואין שום רשות, בכלל זה החברה, המוסמכת באופן בלעדי לקבוע ולאכוף את ההסדרים הדרושים להפעלת הפארק.
סיכום והמלצות
בעידן של פיתוח עירוני מואץ נודעת חשיבות רבה, מהבחינה הלאומית, לשמירה על השטחים הירוקים ולקידום השימוש בהם לצורכי תרבות פנאי ונופש, בייחוד באזור המרכז, המאוכלס בצפיפות. הפרויקט להקמת פארק אריאל שרון הוא פרויקט רחב היקף וייחודי שנועד, בין היתר, להביא לכך שבשטח שבמשך שנים רבות שימש כאתר הטמנת פסולת וגרם להיווצרות מפגעים סביבתיים משמעותיים יוקם הפארק המטרופוליני הגדול בישראל. פארק זה אמור לשמש כ"ריאה ירוקה" במטרופולין גוש דן, לרווחת כלל הציבור בדור הזה ובדורות הבאים.
בשנים האחרונות ביצעו הגורמים המעורבים בהקמת הפארק, ובראשם חברת פארק אריאל שרון שהוקמה במיוחד לשם כך, פעולות משמעותיות לפיתוחו. מרביתן התרכזו בנושא שיקום הר הפסולת, ובמועד סיום הביקורת הן עדיין לא הסתיימו. בביקורת זו נמצאו כמה וכמה ליקויים, חלקם מהותיים: הממשלה עדיין לא אישרה את התכנית האסטרטגית שהכינה החברה ועדיין לא נתנה לחברה התחייבות להקצאת המשאבים הדרושים ליישומה; מוסדות חשובים של החברה - ועדת התכנון והמועצה - לא פעילים זה כמה שנים; עדיין לא הושלם ביצוע של סקר סיכונים מקיף על פי הנחיות רשות החברות; הפעולות לשיתוף הציבור בהליך התכנון של הפארק היו מועטות ביותר; והליכי קליטת כוח אדם בחברה לא בוצעו כראוי ועל פי סדרי מינהל תקין.
על חברת פארק אריאל שרון להמשיך לפעול לאיתור הסיכונים שמקורם בהר הפסולת ולפעול לכך שהמקום יעמוד בכל דרישות הבטיחות. עליה לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי שהליכי קליטת כוח האדם בחברה יבוצעו כנדרש ולהקפיד על קיום הפרדה ברורה בין התפקידים של הנהלת החברה ובין תפקידי הדירקטוריון.
ראוי שהשר להגנת הסביבה ושר האוצר ימנו בהקדם דירקטורים נוספים לדירקטוריון החברה וכן ימנו את יו"ר הדירקטוריון כנדרש על פי התקנון של החברה, כדי לאפשר לדירקטוריון למלא כראוי את תפקידו; כמו כן על השרים למנות את חברי מועצת החברה על מנת לחדש את פעילותה בהקדם.
פיתוח פארק מטרופוליני המשתרע על שטח של אלפי דונמים בלב גוש דן הוא פרויקט לאומי מורכב שבהקמתו כרוכות סוגיות הנוגעות לתחומים רבים כגון: תכנון, ניקוז, מקרקעין, תשתיות, תחבורה וסביבה. מטבע הדברים מעורבים בכך גורמים ובעלי עניין רבים, ובהם משרדי ממשלה, רשות מקרקעי ישראל, רשות ניקוז ירקון, רשויות מקומיות הגובלות בשטח הפארק, איגוד ערים דן לתברואה, חוכרים ובעלי זכויות בקרקע. לשם יישום הפרויקט נדרשים תיאום בין כל הגורמים והקצאת משאבים רבים.
כדי להסדיר את התיאום האמור ולקדם את מכלול הפעולות להקמת הפארק בשנים הקרובות, תוך מעורבות וגיבוי של ממשלת ישראל, נדרשת החברה לגבש בהקדם תכנית עבודה רב-שנתית המתבססת על היעדים האסטרטגיים שאישר דירקטוריון החברה, ולהביאה, באמצעות השר להגנת הסביבה, לאישור הממשלה. על התכנית לכלול, בין היתר, את לוח הזמנים לביצוע הפרויקט, על שלביו השונים, וכן פירוט של המשאבים הנדרשים ליישום כל שלב משלביו.