הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים

 - האזינו לפודקאסט "דוח מצב" - פרק 1: תיק פתוח - המחלקה לחקירות שוטרים​​​

המשטרה מחויבת, כגוף האמון על אכיפת החוק, לשמור בתוכה פנימה על אמות מידה מקצועיות וערכיות. התנהגות שוטרים בעת מילוי תפקידם משפיעה לא רק על תוצרי פעילותה של המשטרה אלא אף על תדמיתה הציבורית ועל מידת האמון הציבורי בה, החיוני להשגת שיתוף הפעולה של הציבור. לפיכך נדרש כי הטיפול בתלונות על התנהגות בלתי ראויה של שוטרים, המפרה אמות מידה מקצועיות או מוסריות, יופקד בידי גורם מקצועי, בלתי תלוי, שנושא באחריות רחבה על הנושא בכללותו.

מאז הקמת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים: ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש הפועלת במסגרת פרקליטות המדינה ורשויות התביעה; ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה. גם הטיפול של המשטרה מפוצל בין כמה גורמים ויחידות ארגוניות של המשטרה: (א) חטיבת התביעות של היחידה הארצית הכפופה לסמפכ"ל; (ב) מחלקת משמעת שפועלת במסגרת אגף משאבי האנוש במשטרה, והעומד בראשה כפוף פיקודית לראש אגף משאבי אנוש; (ג) היחידה לתלונות הציבור (ית"ץ), הפועלת במסגרת יחידת הייעוץ המשפטי במשטרה, והעומד בראשה כפוף פיקודית ליועץ המשפטי למשטרה (יועמ"ש המשטרה); (ד) מחלקת מתנדבים השייכת לאגף המבצעים במשטרה. 

​במהלך החודשים אוגוסט 2021 עד אוגוסט 2022 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים. בדיקות  השלמת נתונים התבצעו עד  פברואר 2023 .הביקורת נעשתה במח"ש, במשטרה - במחלקת משמעת, בית"ץ במחלקת המתנדבים ובבית הדין למשמעת.  ובמשרד המשפטים - ביחידת עררים בפרקליטות המדינה. הביקורת התמקדה, בין היתר, בשני אפיקי הטיפול - הפלילי והמשמעתי - תוך בחינה של ממשקי העבודה בין מח"ש והמשטרה. בביקורת נבחנו גם היקפו וטיבו של המענה המערכתי למכלול התלונות המוגשות כלפי שוטרים.

זה שנים רבות שבים ועולים קשיים במערך התפקודי הכולל לטיפול בעבירות שוטרים. מערך זה אמור לספק מענה במישור הפלילי, המשמעתי, הפיקודי וההדרכתי, ואולם ממצאיו של דוח זה מציגים לפני הגורמים האמונים על הטיפול בעבירות שוטרים שלושה אתגרים מרכזיים: 

האחד, עניינו שאלת המבנה המערכתי-ארגוני המיטבי לטיפול בעבירות שוטרים בכל רמות החומרה - ישנן השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך,  בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה,  על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה. קשיים הנובעים מריבוי הגורמים המטפלים בנושא ללא גורם מוביל ומתכלל ומפיצול המערך התפקודי בין הגורמים השונים לרבות היעדרן של מערכות מחשוב לאיגום כלל המידע המבוזר בין הגופים השונים מובילים בין היתר לסגירת אלפי תיקים ללא טיפול.   

מומלץ כי היועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי.  במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, של המערכים התפקודיים השונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים. מומלץ כי ההמלצות שיתבססו על ממצאי הבחינה בנושא יובאו לפני השר לביטחון לאומי ושר המשפטים.

האתגר השני, עניינו יכולותיה המבצעיות של מח"ש - בתחום זה נמצאו ליקויים מהותיים ובכללן הסמכויות שהוקנו בדין לאגף חקירות ומודיעין במח"ש לצורך מילוי תפקידו; הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים; והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת. 

האתגר השלישי, עניינו יכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה - נמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה; היעדר הנחיות או קווים מנחים לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים; תקופות השעיה ארוכות של שוטרים שעלותן למשטרה מוערכת במיליוני ש"ח וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.

שר המשפטים, השר לביטחון לאומי והיועצת המשפטית לממשלה נדרשים לבחון בשיתוף עם מח"ש והמשטרה את הליקויים שהועלו בדוח זה ולפעול לתיקונם.