המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה

​המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה (המג"ק) הוא הגוף שתפקידו לגבות חובות לטובתם של אוצר המדינה וגופים ציבוריים וכן לגבות פיצויים שנפסקו לנפגעי עבירה בהליכים פליליים. החובות שהמג"ק גובה הם מסוג קנסות (כגון קנסות תעבורה וקנסות מינהליים), אגרות (כגון אגרות רשות התאגידים) והוצאות (כגון הוצאות הנפסקות על ידי בתי משפט). לצורך גביית החובות הוענקו למג"ק סמכויות גבייה, ובין היתר אלו: הטלת עיקולים בגופים שונים; פריסה או דחייה של תשלומים; מתן פטור מתוספת פיגורים; דרישת מידע על החייב מגוף ציבורי לצורך גביית חוב. 

בחודשים ספטמבר 2021 - אוקטובר 2022 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בעבודת המג"ק, ובכללם: ניהול תהליך גביית החוב החל בשלב קליטת התיק, המשך במשלוח דרישות תשלום וכלה בנקיטת הליכי גבייה שונים; מנגנוני פריסת החוב, הפחתות תוספות הפיגורים ומחיקת חובות במג"ק; וכן ניהול תהליך גביית חובות מסוג פיצויים לנפגעי עבירה והקשר עם נפגעי העבירה. בדיקות השלמה בוצעו בחודשים ינואר ופברואר 2023.

הביקורת נערכה במרכז לגביית קנסות שברשות האכיפה והגבייה ובמטה הרשות. בדיקות השלמה נערכו במשרד האוצר, בהנהלת בתי המשפט (הב"ה), ברשות המיסים בישראל ובשירות בתי הסוהר. ביקורת קודמת במג"ק נעשתה בשנת 2012.

הביקורת הקודמת:

מבקר המדינה, דוח שנתי 63ג (2012), "היבטים בעבודת רשות האכיפה והגבייה מול ציבור הזוכים והחייבים", עמ' 1161 - 1187.

גבייתם של אגרות, קנסות והוצאות עבור אוצר המדינה ושל פיצויים הנפסקים לנפגעי עבירות היא יסוד חשוב בשמירה על מינהל תקין ובהבטחת השוויון. המג"ק הוקם כדי להעלות את שיעורי הגבייה ולייעל אותה נוכח אי-הצלחתם של מנגנוני הגבייה שקדמו לו. בשנים 2012 - 2021 גדל פי שניים וחצי מספר תיקי החוב שהועברו למג"ק. בשנים 2017 - 2021 קיבל המג"ק לטיפולו כ-3.9 מיליון תיקים בהיקף חוב של כ-5 מיליארד ש"ח (כולל תוספות פיגורים, הצמדה וריבית והוצאות), ומתוכם גבה סכום של כ-2.3 מיליארד ש"ח (כ-47%). כדי להתמודד עם הגידול בנפח הפעילות, הפך המג"ק את מרבית שלבי הטיפול בתיקים לממוחשבים ואוטומטיים. 

דוח זה מעלה ליקויים בשלושה תחומי פעולה משמעותיים הנוגעים להליך גביית החובות על ידי המג"ק אשר פוגעים ביעילות הגבייה: 

1. 1. ניהול תהליך גביית החוב משלב קליטת התיק, עבור דרך משלוח דרישות תשלום וכלה בנקיטת הליכי גבייה שונים; 
   
   
2. 2. מנגנוני פריסת החוב, הפחתות תוספות הפיגורים ומחיקת חובות במג"ק; 
   
   
3. 3. ניהול תהליך גביית חובות מסוג פיצויים לנפגעי עבירה והקשר עם נפגעי העבירה. 

בין היתר הועלו ליקויים בנוגע למשכי זמן הטיפול בשלבים השונים של הליך הגבייה, לתהליכי עבודה ידניים ולממשקים ממוחשבים עם גורמי חוץ. בהיעדר שיתוף פעולה מיטבי בין הגורמים השונים, המדינה עשויה להחזיר כספים לאזרחים מסיבות שונות, ובה בעת לנהל נגדם הליכי גביית חובות במג"ק. כמו כן נמצאו ליקויים בתהליכי מחיקת חובות או תוספות פיגורים ובנוגע לאפקטיביות גביית פיצויים לנפגעי עבירה. 

כמו כן, המג"ק אינו מיישם תפיסת גבייה המבוססת על סוג החוב, על גובהו ועל פרופיל החייב, והוא נוקט הליכים דומים כלפי כלל החייבים באופן הפוגע ביעילות הגבייה. בהקשר זה נמצא כי ככל שגובה החוב בתיק עולה, שיעור גביית החובות קטן. כך בממוצע: שיעורי הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא עד 1,000 ש"ח הם 58%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 1,000 ל-10,000 ש"ח יורד לכ-34%; שיעור הגבייה בתיקים שבהם גובה החוב הוא בין 10,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח הוא 33%; ואילו בתיקים של יותר מ-100,000 ש"ח שיעור הגבייה הוא כ-10% בלבד.

על המג"ק לפעול לייעול הליך גביית החובות ולקיצור משך הזמן לגבייתם כדי להקטין את ההוצאות המושתות על הקופה הציבורית ועל החייב. בין היתר, מוצע כי המג"ק יבצע אפיון של פעולות נוספות שראוי שיתבצעו באופן אוטומטי על ידי המערכת הממוחשבת ויבחן גם את האפשרות להרחיב את מנגנון קבלת תיקים בשלב טרום-חוב, המייעלים את הגבייה. נוסף על כך, על המג"ק, משרדי הממשלה השונים והחשכ"ל לפעול להסדרת ממשקי העבודה ביניהם ולהתאים את מערכי החזרי הכספים וגביית החובות באופן שיובטחו יעילות בהליכי הגבייה וחיסכון בהוצאות המדינה, בד בבד עם הבטחת העיקרון ש"חובות יש לשלם" ותוך הקפדה על שמירת פרטיות החייבים. עוד מוצע כי המג"ק ישתמש במלוא הכלים העומדים לרשותו לצורך מניעת הברחת נכסים על ידי חייבים ולצורך איתורם, ובין היתר יבצע אפיון של הליכי הגבייה בהתאם לסוג החוב, לגובהו ולפרופיל החייב. זאת ועוד, על המג"ק להבטיח ככל הניתן את זכויותיהם של נפגעי עבירה לקבלת פיצויים בגין הפגיעה כפי שנפסקו להם ובמהירות הראויה.