הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית

30% מתושבי ישראל הצעירים הם מהחברה הערבית, שהם כ-280,000 צעירים  בני 18 - 24. ארגון ה-OECD הגדיר חוסר מעש בקרב צעירים מצב שבו הצעירים אינם לומדים, עובדים או נמצאים בהכשרה מקצועית (חוסר מעש). בחברה היהודית יש מסלול טבעי ואף מחייב שבו צפוי בוגר מערכת החינוך להשתלב עם סיום לימודיו - בין במסגרת צבאית (או שירות לאומי-אזרחי) ובין במסגרת לימודי ישיבה תורנית. מסלול טבעי זה מביא לכך ששיעור חוסר המעש בקרב צעירים יהודים בני 18 - 24 בשנת 2021 היה כ-14% בקרב גברים וכ-17% בקרב נשים. לעומת זאת, בחברה הערבית אין מסלול טבעי מוסדר או מחייב לבוגר מערכת החינוך. כך, שיעור חוסר המעש בקרב צעירים בחברה הערבית בני 18 - 24 גבוה מהשיעור כאמור בחברה היהודית - כ-25% בקרב הגברים וכ-34% בקרב הנשים. הפער בשיעור חוסר המעש בין גברים ערבים צעירים ובין גברים יהודים צעירים גדל בשנים האחרונות מ-6% בתחילת שנת 2015 ל-11% בסוף שנת 2021.

חוסר המעש משפיע גם על שיעורי הפשיעה באוכלוסיית הצעירים, בעיקר בקרב הגברים. נוסף על כך, חוסר המעש פוגע בתחושת המסוגלות ובמיומנויות הבין-אישיות, גורם לדלדול הקשרים החברתיים ולדיכאון, מטיל נטל כלכלי על המשפחה, וכן גורם לעומס על שירותי הרווחה והשירותים הקהילתיים, לירידה בתחושת השייכות החברתית ולהגדלת העוני והפערים בחברה. חוסר מעש בגיל צעיר מקושר לחוסר מעש בגילים בוגרים יותר. לפיכך, שילוב איכותי של אוכלוסיית הצעירים בחברה הערבית בשוק העבודה, יש בכוחו כדי לצמצם פערים חברתיים-כלכליים ולשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו. 

בתקופה שבין יולי 2021 לאוגוסט 2022 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית; את החלטות הממשלה שעסקו בצעירים אלה ואת התקציבים שהוקצו לכך; את הפעולות של מערכת החינוך למניעת חוסר מעש; את תוכניות שנת המעבר; את פעולות שירות התעסוקה הישראלי (שירות התעסוקה) ופעולות מרכזי ריאן שהוקמו בידי זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה  (זרוע העבודה) לשילובם של צעירים ערבים בשוק התעסוקה; ואת החסמים להשתלבות צעירים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה. הביקורת נעשתה במשרד החינוך, במשרד לשוויון חברתי, בזרוע העבודה, בשירות התעסוקה ובמשרד הרווחה והביטחון החברתי (משרד הרווחה). בדיקות השלמה נעשו במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) באוניברסיטת חיפה, במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.

הביקורת בוצעה בין היתר באמצעות איסוף, ניטור, ניתוח והצלבה של נתונים ממאגרי המידע של המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) והגופים המבוקרים בביקורת זו. את הנתונים ניתח צוות הביקורת בכלים כמותיים, ובהם שיטות סטטיסטיות ומתודולוגיות מתקדמות של למידת מכוֹנה לניתוח נתונים כמו רגרסיות לינאריות, עצי החלטה וניתוח אשכולות. כמו כן, משרד מבקר המדינה ביצע הליך שיתוף ציבור עם  קבוצות מיקוד של צעירים ערבים, כדי ללמוד ממקור ראשון על נקודת המבט של הצעירים הערבים לגבי הטיפול הממשלתי הניתן להם למניעת חוסר מעש ולשילובם בשוק התעסוקה, ולהבין מהמשתתפים בקבוצות אלו מהם החסמים והקשיים כפי שהם חווים אותם. 

צעירים חסרי מעש הם צעירים שאינם לומדים ונותרו ללא תעסוקה ופרנסה. החלטות ממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים בינה ובין החברה היהודית. עם זאת, מניתוח נתונים שביצע משרד מבקר המדינה בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים עולה כי מערכת החינוך, שאמורה לצייד את הצעירים בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה בבגרותם ולאפשר שוויון הזדמנויות לילדים שרובם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אינה מקנה להם כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. כמו כן, הגופים הממשלתיים הרלוונטיים - משרד החינוך, זרוע העבודה, המשרד לשוויון חברתי, המל"ג, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות התעסוקה ומשרד ראש הממשלה - האמונים על צמצום הפערים בקרב צעירים ערבים בני יותר מ-18 אינם פועלים בצורה מיטבית. בביקורת לא נמצא שיש להשתתפות של צעירים ערבים במרכזי ריאן, שמפעילה זרוע העבודה, השפעה מובהקת על מצב חוסר המעש שלהם. תוכנית שנת מעבר שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה פונה לפלח אוכלוסייה מצומצם מאוד וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת האפשרות להרחיבה. נמצא כי סף השליטה בשפה העברית שקבעו האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לשם קבלה ללימודים מונע מצעירים ערבים רבים להשתלב באקדמיה בישראל, בשל רמת העברית הירודה של הצעירים והצעירות הערבים המסיימים את הלימודים במערכת החינוך הערבי. רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או טסים ללמוד מעבר לים. 

שילוב הצעירים הערבים חסרי המעש בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה הוא אתגר מרכזי ומורכב העומד לפני ממשלת ישראל, ובפרט לגבי הצעירים הבדואים. עמידה באתגר זה בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים, לשפר את הדימוי העצמי של הצעירים, לצמצם את היקפי הפשיעה בקרבם ולהביא לשיפור ברמת החיים ובפריון העבודה שלהם, ובכך לשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו.  מומלץ כי הממשלה תפעל לשלב צעירים אלה בין השאר בהתאם להמלצות דוח זה.