הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה

תעשיית התיירות פועלת בסביבה תחרותית בין-לאומית והיא רגישה יותר מתעשיות אחרות למצבי חירום. ככלל תעשיית התיירות היא מהתעשיות הראשונות להיפגע ממצבי חירום ומהאחרונות לצאת מהם. עד שנת 2020 נסמכה תעשיית התיירות בישראל בעיקר על תיירות נכנסת. בשנת 2019 נרשם שיא של כל הזמנים עת נכנסו כ-4.5 מיליון תיירים לישראל. נגיף הקורונה, שהתפרץ בסין בדצמבר 2019 והתפשט משם אל שאר מדינות העולם, פגע בתעשיית התיירות בשלב מוקדם יחסית ובצורה הקשה ביותר עקב הגבלות שהטילו מדינות בעולם, ובכללם ישראל, כדי לצמצם תחלואה ותמותה, וכללו בין היתר סגירת גבולות לתיירים זרים. כתוצאה מכך בשנים 2020 ו-2021 עמד מספר התיירים שנכנסו לישראל על כ-832,000 וכ-397,000 בהתאמה. 

כדי לסייע לתעשיית התיירות להתמודד עם הפגיעה הכלכלית במשבר הקורונה החליטה ממשלת ישראל להעניק לכמה ענפים בתעשייה זו סיוע ייחודי, נוסף על הסיוע שהעניקה הממשלה לכלל העוסקים במשק. לאחר סיום הסגר השלישי, בפברואר 2021, ועם הגידול בשיעור המחוסנים באוכלוסייה, החל המשק הישראלי להתאושש ממרבית הפגיעה של משבר הקורונה, אולם המגבלות על כניסת תיירים לארץ הוקשחו והמשיכו עד תחילת 2022. מספר התיירים שהגיעו לישראל מינואר עד ספטמבר 2022 - כ-1.7 מיליון תיירים - היה עדיין קטן בכ-49% ממספר התיירים שהגיעו לישראל בחודשים אלו בשנת 2019. מספר הלינות של ישראלים בבתי מלון עמד על כ-7.5 מיליון לינות בשנת 2020 לעומת כ-14.6 מיליון לינות בשנת 2019. בשנת 2021 חלה התאוששות משמעותית, ומספר הלינות של ישראלים בבתי מלון עמד על כ-15.6 מיליון. 

בשנים 2020 עד 2021 פרסם מבקר המדינה 23 דוחות ביקורת שבחנו מגוון רחב של נושאים הנוגעים להתמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה כדי לסייע למדינה לטייב את התמודדותה עם המשבר עוד במהלכו וכן לשפר את היערכותה למשברים עתידיים. הביקורת הנוכחית, שבוצעה בחודשים פברואר עד נובמבר 2022, בחנה היבטים שונים הנוגעים לסיוע הייחודי שניתן לתעשיית התיירות במשבר הקורונה ולאופן מימושו בעיקר בשנים 2021 ו-2022, תקופה שבה מרבית המשק הישראלי חזר לפעילות סדירה, והעומס שהיה מוטל על מקבלי ההחלטות מבחינת ההתמודדות המערכתית והדחופה עם המשבר פחת במידה ניכרת לעומת שנת 2020. כן נבדקו נושאים הנוגעים לפעילות משרד התיירות בשגרה שיש להם השפעה על היערכות מדינת ישראל למצבי חירום בתעשיית התיירות ועל מיצוי הפוטנציאל הגלום בתעשייה לאחר התאוששותה ממשבר.

הבדיקה בוצעה במשרדי התיירות והאוצר ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בירורי השלמה התקיימו ברשות המיסים בישראל, ברשות הטבע והגנים (רט"ג), במשרד הכלכלה והתעשייה, בבנק ישראל, במוסד לביטוח לאומי, במשרדי המשפטים, התחבורה והבטיחות בדרכים וירושלים ומורשת. 

בעקבות פרוץ מגפת הקורונה בישראל במרץ 2020 נקטה הממשלה צעדים לצמצום התחלואה והתמותה, ובראשם - הטלת הגבלות על תנועה והתקהלות במדינה וסגירת השמיים לתיירים זרים. הגבלות אלו פגעו קשות בתעשיית התיירות בשלב מוקדם יחסית של המגפה, ומרף של כ-4.5 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בשנת 2019 ירד מספרם לשפל חסר תקדים של כ-832,000 תיירים בשנת 2020. תעשיית התיירות לא התאוששה לחלוטין משפל זה עד מועד סיום הביקורת שכן מינואר עד ספטמבר 2022 נכנסו לישראל כ-1.7 מיליון תיירים.

דוח זה בחן את הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות בשני מישורים: האחד, בכל הנוגע להיערכות המשרד לאירועי חירום בעת שגרה, ובמיוחד בהיבטים הנוגעים לריכוז מידע הנחוץ להפעלת הסיוע בעת חירום ולהגדרת מושאי הסיוע; והשני, בחינת היבטים שונים הנוגעים לסיוע הייחודי שניתן בשנים 2021 ו-2022 לתעשיית התיירות ולאופן מימושו. 

הביקורת הנוכחית הצביעה על פערים בפעילותו של משרד התיירות בעת שגרה בתחום איסוף המידע הנוגע לתעשיית התיירות ועדכונו העיתי, היערכות המשרד למצבי חירום והתייחסות המשרד רק לחלק מהענפים בתיירות. פערים אלה פגעו במועילות וביעילות הסיוע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משום שהם הגבילו את יכולת המשרד לאמוד את הנזקים שנגרמו לענפים שונים המרכיבים את תעשיית התיירות ולהעריך את היקף הסיוע וסוג הסיוע שנדרשו כדי להתמודד עם המשבר. אשר לסיוע הייחודי שניתן בשנים 2021 ו-2022 לכמה ענפים בתעשיית התיירות ולאופן מימושו העלתה הביקורת שורה של ממצאים המחייבים בחינה והפקת לקחים לרבות קביעת אמות מידה לזיהוי עסקי התיירות מאפייניהם וצורכיהם, בחינת היכולת האופרטיבית של משרד התיירות להפעיל מערך סיוע, צורך בהצגת תמונת מצב פיננסית מלאה על אודות תוצאות הסיוע ומצבם הפיננסי של מושאי הסיוע וקביעת מנגנוני בקרה על מתן סיוע לענפים שונים בתעשיית התיירות. 

בהינתן שהכספים שמדינת ישראל יכולה לייעד לסיוע הם לעולם מוגבלים ושמדובר בסיוע ייחודי המחייב רף הצדקה גבוה לעומת הסיוע הכלל-משקי, מומלץ כי תונח בשלב גיבוש הסיוע תשתית שתגדיל את הסיכוי שהסיוע יינתן בצורה יעילה ומועילה ושתוכל להגשים את תכליתו הן מבחינת מהירות חלוקתו והן מבחינת זהות הגופים שיקבלו סיוע.