מרבית לולי ההטלה בישראל הוקמו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, בעיקר באזור הצפון. זה עשרות שנים הלולים בישראל אינם עומדים בהוראות הדין שבהן נקבעו סטנדרטים מחייבים בהיבטי רישוי, תכנון ובנייה ובריאות הציבור, ואינם עונים על הדרישות המקובלות במדינות המפותחות בנוגע לרווחת המטילות. 76% מכלל המטילות משוכנות בלולי כלובים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד. רבים מהלולים ממוקמים שוכנים במרכזי היישובים ויוצרים בהם מפגע סביבתי בהם, וכן פוגעים באפשרויות הפיתוח שלהם ובאיכות החיים של תושביהם.
בלולי הצפון, הצפופים יותר מהלולים שביתר חלקי הארץ, שיעור התחלואה במרבית מחלות העופות הנפוצות בישראל, גדול במידה ניכרת, לעומת משיעור התחלואה בלולים שביתר חלקי הארץ. התפרצות שפעת העופות בשלהי שנת 2021 ממחישה את חוסר היכולת לבודד ביעילות את מוקד ההתפרצות ולמנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים למנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים ובידוד יעיל של מוקד ההתפרצות.
זאת ועוד, בשל מדיניות המכסות הנהוגה בענף, מחיר הביצה בארץ הוא מהגבוהים בעולם, אף שהממשלה מפקחת על המחירים. כך למשל, מחיר ממוצע לתבנית 12 ביצים בינוניות בישראל הוא 12.96 ש"ח ואילו המחיר הממוצע לתבנית דומה במדינות ה-OECD (ללא ישראל) הוא 9.17 ש"ח ובארה"ב 7.52 ש"ח. הצרכן הישראלי הוא הנושא בנטל המחיר הגבוה.
מאז שנת 2007 קיבלה הממשלה החלטות שונות הנוגעות לביצוע רפורמה בענף ההטלה, וחלק מרכזי בהן נוגע לפינוי הלולים הישנים ממרכזי היישובים ולהקמת לולים חדשים ומודרניים במקומם, מחוץ ליישובים. אף שכלל הנוגעים בדבר מסכימים כי המשך המצב הקיים פוגע בבריאות הציבור, בחזות יישובי הצפון ובאפשרויות הפיתוח שלהם, ברווחת העוף וביעילות הכלכלית של ענף ההטלה, במועד סיום הביקורת טרם יושמו ההחלטות בנוגע להוצאת הלולים ממרכזי היישובים לא יושמו עד היום.
יש לציין לחיוב את העובדה שבשנים האחרונות מקדם משרד החקלאות את שדרוג לולי ההטלה. זאת הן באמצעות השו"ט, המניעים את המגדלים לעמוד בהדרגה בתנאי גידול המטילות המחייבים בישראל, והן באמצעות רשות התכנון, המממנת ומקימה משטחים בשולי יישובי הצפון, המיועדים לשמש בסיס לבניית לולים בעתיד. עם זאת, במצב הדברים הקיים תושלם הרפורמה לכל המוקדם בשנת 2027, 20 שנה לאחר החלטת הממשלה משנת-2007 בנושא. נוסף על כך היעדר נורמה מחייבת בנוגע לאופן אכלוס המטילות תוך התחשבות ברווחתן, יוצר חוסר ודאות בענף ומקשה על המגדלים לתכנן את צעדיהם ובעיקר להשקיע את הממון הנדרש לשדרוג הלולים.
נוכח האמור לעיל, על משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר להמשיך לפעול להסרת החסמים לקידום הרפורמה ובכלל זה בהיבטים התקציביים, התכנוניים והנורמטיביים. מאחר שחלק לא-מבוטל מלולי ההטלה הישנים נמצאים בצפון הארץ (71% מלולי ההטלה בישראל ו-65% מכלל המגדלים נמצאים ביישובי הצפון), יש לתת את הדעת גם על סוגיות הנוגעות להיבטי התעסוקה של אימוץ הרפורמה, ולשקוד על מתן מענים מתאימים על סוגיות אלו.